שי ברס, מנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר / צילום: כדיה לוי
מדינת ישראל והחברה הממשלתית נתיבי ישראל הגישו תביעה אזרחית נגד מנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר שי ברס בסך של למעלה מ-900 אלף שקל.
התביעה הוגשה נגד ברס בגין מעשיו בפרשת נתיבי ישראל, למרות שהתיק הפלילי נגדו בגין חלקו בפרשה נסגר לאחר שימוע בתחילת 2019.
מדובר בתביעה חריגה ואף בעלת מאפיינים תקדימיים, זאת לאור העובדה שכאמור התיק הפלילי נגד ברס נסגר, ולאור העובדה שהמדינה יוזמת תביעה אזרחית נגד מנכ"ל חברה ממשלתית בגין התנהלות כספית לא תקינה, שפגעה באינטרסים הכלכליים של החברה וממילא גם של המדינה אשר מממנת אותה.
על-פי התביעה, כמנכ"ל נתיבי ישראל פעל ברס להעסקתו של ישראל יהושע, בעלי חברת סגולה לישראל, תוך הפרת אמונים כלפי החברה וכן תוך תרמית ורשלנות כלפי המדינה והחברה. כך, ברס פעל להעסקת יהושע בפטור ממכרז, בהוראתו שלו, זאת מבלי שנמצאה הצדקה או תכלית ממשית להעסקת יהושע מתחילת הדרך ובניגוד מוחלט לטובת החברה.
עוד על-פי התביעה, "במסגרת תפקידו כמנכ"ל החברה, פעל ברס בניגוד עניינים מובהק תוך פגיעה בחברת נתיבי ישראל, בכך שהורה לכפופים לו להתקשר עם ישראל יהושע, מקורבו של מי שקדם לו בתפקיד מנכ"ל החברה, אלכס ויז'ניצר, זאת מבלי שהיה כל צורך מקצועי בשירותיו, ומבלי ששירותים אלה נדרשו על-ידי מי מהגורמים המקצועיים בנתיבי ישראל, אשר היה אמור לעבוד באגף שבניהולם. ברס, לדבריו, הורה על ביצוע התקשרויות אלה רק על-מנת להיענות לבקשתו של ויז'ניצר, מאחר שסבר כי היענותו לבקשה תועיל להצלחתו שלו או מכל סיבה בלתי רלוונטית אחרת שאין בה כל תועלת ומשוללת כל היגיון עסקי לחברה".
המדינה ונתיבי ישראל עושות שימוש במסגרת ההליך האזרחי בחומרי החקירה של ברס בהליך הפלילי, זאת על-פי הנחיית פרקליט המדינה המאפשרת את השימוש בחומרים. אם כן, בתביעה מצוין כי ברס טען בהודעתו במשטרה כי העסקת חברת סגולה לישראל תועיל להצלחתו שלו נוכח קשריו הפוליטיים של ויז'ניצר בחברה.
עוד נטען כי כתוצאה מהתנהלותו של ברס הוזרמו כספי חברה שתוקצבו כאמור באופן מלא על-ידי המדינה, בסך מאות אלפי שקלים, לכיסה של חברת סגולה לישראל ובעליה, ישראל יהושע, כתמורה על עבודה אשר לא רק שלא היה בה כל צורך, אלא גם לא בוצעה הלכה למעשה, ולמצער בוצעה עבודה שולית וזניחה לצורך מראית-העין בלבד ותו לא.
"התפקיד היה חרטא"
כך לדבריו של ברס עצמו בחקירתו במשטרה:
החוקר: "אתה מכיר את ישראל יהושע?"
ברס: "כן... ישראל יהושע עבד מול נתיבי ישראל כיועץ".
החוקר: "התפקיד שלו היה חרטא?"
ברס: "כן. הוא קיבל שכר. התפקיד שלו היה פותח דלתות, אנחנו העסקנו כמה כאלה. אני לא יודע אילו דלתות ישראל פתח. ישראל יהושע היה רשום אצלנו במאגר היועצים, והוא קיבל עבודה".
החוקר: "הסיבה שצריך אותו כי אלכס ביקש, נכון?"
ברס: "נכון".
גם בחקירה נוספת אישר ברס כי ישראל יהושע הועסק לשם העסקתו ותו לא. "אני ביקשתי מזאב (רגב, שהיה סגן מנהל חטיבת תכנון וביצוע בנתיבי ישראל) לחדש חוזה לישראל יהושע, וכך היה, עד כמה שאני זוכר. אחרי מספר חודשים אמר לי זאב שאין לו בשבילו יותר עבודה, ואז נדמה לי ששאלתי את גולן (דוידי, ששימש כממלא-מקום ראש מטה המנכ"ל ולבסוף כראש מטה המנכ"ל), וגם גולן אמר לי שאין מה לעשות איתו, ואז העברתי את ישראל לעובד בשם גונן, ראש אגף רשויות, שזה נראה היה לי הכי מתאים, כי הוא היה צריך לעבוד מול רשויות".
החוקר: "כלומר, במילים אחרות, גם כשלא היה לך מה לעשות עם ישראל יהושע, חיפשת לו עבודות בחברה בכוח, והעיקר שלא יפוטר, ושאלכס יהיה מרוצה".
ברס: "כן".
החוקר: "למה בעצם?"
ברס: "זה היה נראה לי סוג של אבן-נגף פוליטית שלא ידעתי להתמודד איתה, לכן התערבתי בנושא הזה, מה שאני בדרך-כלל לא עושה".
הפרת אמונים, תרמית ורשלנות
יש לציין כי חרף העובדה שמלכתחילה נחשד ברס בעבירת שוחד, בכתב התביעה האזרחי מיוחסת לו עבירת הפרת אמונים בתאגיד. עילות תביעה נוספות הן תרמית, רשלנות וכן עשיית עושר ולא במשפט.
כתב התביעה חושף כי המדינה ניהלה גישור מול ישראל יהושע עצמו, שהסכים לפצות את המדינה ואת נתיבי ישראל בסכום של 100 אלף שקל.
כתב התביעה הוגש על-ידי עורכות הדין אסנת דפנה וענבל טואף מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, עו"ד אריאל אררט מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) ועו"ד ירון זפט, היועץ המשפטי של חברת נתיבי ישראל.
את שי ברס מייצגת עו''ד גליה כהן, שמסרה בתגובה כי "מדובר בתביעה שהתיישנה, שהרי עניינה באירועים בין השנים 2011-2014. גם בהתעלם מכך, בחינת הכדאיות הכלכלית של התקשרות עם יועץ חיצוני, שאין מחלוקת שעבד עבור החברה, היא מופרכת והטענה כי אין בו צורך נסתרת מהעובדה כי נתיבי ישראל שכרה וממשיכה לשכור את שירותיהם של יועצים דומים גם היום. מדינת ישראל צריכה להתנצל בפני מר ברס ולפצות אותו על מעצר ממושך, חילוטים נטולי עילה ואוסף של פרסומים שפגעו בשמו הטוב - ולא להגיש נגדו תביעה תקדימית חסרת יסוד".