ועדת העבודה והרווחה אישרה לבקשת משרד הכלכלה תקנות שיאפשרו בשנתיים הקרובות הבאת 2,000 עובדים זרים מקצועיים לתחומים שבהם יש מחסור חמור. בישיבת הוועדה התברר כי אף שיש דורשי עבודה ישראלים למקצועות אלה, הם לא ממלאים את החסר. נועה שפיצר-מזרחי, מנהלת תעשיות-יסוד במשרד הכלכלה, אמרה כי אף שיש התאמה, גם גאוגרפית, בין דורשי העבודה למקצועות החסרים - עדיין העובדים לא מגיעים, למרות שהמעסיקים משוועים לעובדים. לדבריה, אחרי הקורונה, אנשים מחפשים יותר עבודות מהבית.
נציגי משרד הכלכלה הסבירו בדיון כי בהתבסס על בדיקת הביקוש, נקבעו תבחינים להקצאת עובדים זרים למקצועות בתעשייה בפילוח לארבע קבוצות, תוך שימת דגש על מענה הולם לצרכי מעסיקים בתעשייה מחד וצמצום פגיעה פוטנציאלית בעובדים ישראלים מאידך. ההמלצות עודכנו במהלך שנת 2021, בהתאם להשפעות משבר הקורונה על המשק. מקצועות בביקוש גבוה ובשכר גבוה (600 עובדים) - בהם תעמוד דרישת השכר על השכר הממוצע במקצוע. מדובר במקצועות כמו מהנדסי חשמל ומכונות; מקצועות "כשל שוק" (800 עובדים) - מקצועות שקיים להם ביקוש גבוה אך השכר בהם נמוך, שם תעמוד הדרישה על 130% מהשכר הממוצע במשק ותתאפשר הבאתם רק באמצעות הסכמים בילטרליים או ממדינות מורשות. מדובר במקצועות כמו סניטרים, עובדי משק, ניקיון, טיפול בקשישים וחולים ופועלי תעשיה ללא הכשרה. מקצועות בשכר נמוך ובביקוש נמוך (200 עובדים) - דרישת השכר תעמוד על 130% מהממוצע במשק ותתאפשר הבאתם רק באמצעות הסכמים בילטרליים או ממדינות מורשות; עובדים במקצועות חריגים (400 עובדים) - המבקשים להגיע באמצעות מכסה זו ייבחנו פרטנית, ובכל מקרה בשכר שלא יפחת מ-130% מהשכר הממוצע במשק.
מאיה מילר-משי, יועצת הממונה על זרוע העבודה במשרד הכלכלה, אמרה בדיון כי עדיין יש צורך לייבא מהנדסים למרות הצורך המקביל להכשיר מהנדסים ישראלים. ירדן אלון, מנהלת תחום הקורסים בהכשרה מקצועית במשרד, אמרה כי יש גידול של ממש במספר תלמידי ההכשרה המקצועית ההנדסית לתעשייה. אלף תלמידים ב-2021 לעומת 430 בשנת 2020.
יו"ר הוועדה אפרת רייטן-מרום (העבודה) הדגישה כי יש קושי לאשר הבאת עובדים מקצועיים נוספים מחו"ל כאשר יש כל-כך הרבה ישראלים, מומחים באותם תחומים, המחפשים עבודה. "במו ידינו אנו מפקיעים מקצוע אחר מקצוע מידיים ישראליות, והרשויות לא עושות מאמץ אמיתי לגייס ישראלים. יש לוודא שאין יד קלה לאישור יבוא עובדים כאלו".
מופיד מרעי (כחול לבן) קרא לתגמל מהנדסים והנדסאים ישראלים מהפריפריה כדי שיעבדו במקומות הנדרשים. ענבל משש, ראש תחום עובדים זרים ברשות האוכלוסין, הוסיפה כי רק כ-400 מהנדסי תעשיהי ומכונות יובאו - לאחר בדיקת הביקוש, ובדיקת בקשות מפעלי תעשייה שונים.
הגנה נוספת לחושפי שחיתות
ועדת העבודה והרווחה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שמאפשרת לחושפי שחיתות חמש שנים כדי להגיש תביעה לבית דין לעבודה בגין פגיעה במעמדו. כיום החוק מאפשר להגיש תביעה רק בטווח של שנה. עם זאת, כרגע לא ברור אם ההצעה אכן תעלה להצבעה ואם תאושר על רקע המשבר הפוליטי. ההצעה תובא לדיון בין ראשי הקואליציה לאופוזיציה כדי לנסות להעבירו בהסכמה.
חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), התשנ"ז-1997, נחקק במטרה להגן על עובד שחשף מעשה שחיתות במקום עבודתו. כיום החוק מאפשר לעובד שפוטר או שנפגעו תנאי עבודתו בשל חשיפת מעשי שחיתות להגיש תביעה נגד מעסיקו בתוך 12 חודשים לבית הדין האזורי לעבודה.
לבית הדין יש סמכות לפסוק לעובד פיצויים בסכום של יעלה על 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק. בנוסף, לבית הדין סמכות לפסוק פיצויים בסכום של עד 500 אלף שקל בשל חומרת ההפרה, וכן רשאי בית הדין לתת צו מניעה או צו-עשה, לרבות צו המבטל את פיטורי העובד. האפשרות של הגשת תביעה עשויה להרתיע מעסיקים מפני פגיעה בעובדים החושפים שחיתויות, ולכן יש חשיבות לזמן שבו מתאפשר להגיש תובענה בשל פגיעה בעובד. נוסף על כך, עובד הנפגע בשל חשיפת שחיתות בגוף מבוקר, יכול לפנות לנציב תלונות הציבור לקבלת עזרה והגנה. הנציב רשאי לתת צו המורה להחזיר לעבודה עובד שפוטר בשל חשיפת שחיתות או לקבוע פיצויים לעובד. פניה לנציב תלונות הציבור בשל פגיעה בעובד אינה מאריכה את תקופת ההתיישנות להגשת תובענה ועובד שפנה לנציב יכול להיוותר ללא עזרה, בגלל שהמועד להגשת התביעה חלף.
לדברי יו"ר הוועדה רייטן-מרום, "אם אנו רוצים לעודד חושפי שחיתות לקום נגד חבריהם ומעסיקיהם, יש לתת את הדעת על כל הסיבות המעכבות אותן, ועל המעטפת הנדרשת להגנה עליהם". לבקשתה הסכים משרד מבקר המדינה, לדווח מדי תקופה לוועדה כמה בקשות להגנות מפיטורין הוגשו אליו על ידי חושפי שחיתות.
יוזמת החוק נירה שפק (יש עתיד) הדגישה כי ההשפעה של התעמרות מקום העבודה בחושף השחיתות היא איטית, מתמשכת ומורכבת מפרטים רבים: "לוקח זמן לעובד להחליט שהוא תובע את מפרנסו על התעמרות - בגלל חשיפת שחיתות".
"זו לא הצעת החוק שתפתח מהדורות, היא לא 'סקסית' אבל היא מהותית ומשפיעה במאבק על מדינה מתוקנת והמלחמה על טוהר המידות", הוסיפה שפק. "ולא פחות חשוב, משמעותית ומכריעה לחושפי וחושפות שחיתות שעוברים התנכלות ונקמנות. לחוק יש חשיבות נוספת- יש באישור חוק זה אמירה. הוא מצהיר מהו המצפן המוסרי של המדינה ואומר לחושפי השחיתות תעזו. המדינה מגנה עליכם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
