עופר בלוך / צילום: יונתן בלום
הראיון עם עופר בלוך נערך ממש לפני שנכנס לגוב האריות: הישיבה הראשונה שלו כמנכ"ל שופרסל עם הנהלת הקבוצה, כשברקע קולות על אכזבה מהמינוי שלו בפברואר האחרון, בין היתר מקרב המוסדיים, שמנבאים את היבעטותו המהירה עוד בטרם החל את התפקיד. "התקפות כמו אלה שהיו כלפיי בשלושת החודשים האחרונים לא חוויתי מעולם", הוא מספר בראיון ל־G. "נאמרו דברים קשים, כמו שאין לי ניסיון ושאני לא מנכ"ל טוב".
הרבה מהקולות שלא חוזים לו עתיד ורוד בשופרסל נשמעים גם על רקע הסיכויים הגבוהים לשובו של המנכ"ל המיתולוגי איציק אברכהן, הפעם כיו"ר, שיש לו הפייבוריטים שלו. ולא, בלוך לא נכלל בהם. ואם זה לא מספיק, הרי שגם בלוך לא מתאמץ מדי להתחבב על אברכהן, שכן באחת ההזדמנויות ציין כי יוכל לעבוד עם כל יו"ר - חוץ ממנו.
לנוכח כל אלה אפשר היה להניח שבלוך יחזיר את המפתחות עוד בטרם נכנס. אלא שמי שניהל לא מעט חברות בחייו, כמו נייר חדרה, yes, נטפים, תשלובת החלב בתנובה ועד לפני שבוע חברת החשמל, רק נחוש יותר להוכיח שגם הפעם הוא יצליח. "זו פעם שישית שאני משמש כמנכ"ל חברה", הוא אומר, "וזו לא הפעם הראשונה שאני לא נכנס בצורה חלקה".
ואתה מבין שיש סיכוי לא רע שאברכהן יחזור, אותו אברכהן שאמרת מראש שלא תוכל לעבוד איתו.
"הייתה ישיבה אחת שבה התבטאתי בצורה לא מוצלחת. אמרתי משהו שאני מתחרט עליו ואני לוקח בחזרה. מנכ"ל לא בוחר את היו"ר שלו. יש דירקטוריון, הוא בוחר את היו"ר, ותפקיד המנכ"ל הוא לעבוד איתו. עם רוב היו"רים שעבדתי איתם - והיו תשעה כאלה לאורך השנים - עבדתי מצוין. איציק (אברכהן - ה"מ וא"ד) עשה שם עבודה יוצאת מגדר הרגיל, ואם יבוא להיות יו"ר, ניפגש ונראה איך עובדים יחד. אני לא בנאדם שרב, ובטח שלא עם איציק, שלא היה לי שום מגע איתו".
והדברים שנאמרו עליך, שאתה לא מתאים לתפקיד, שאין לך ניסיון בקמעונאות?
"זו אמירה רדודה. שום מנכ"ל לא נולד ברצפת הייצור של תנובה או שופרסל או שטראוס. עשיתי מגוון תפקידים בענפים שונים לחלוטין, ואני יכול לומר בצניעות שיש לי כושר למידה לא רע. כשנכנסתי לחברת החשמל לא ידעתי מה ההבדל בין אמפר לוואט, והיום אף אחד לא יגיד שאני לא מבין את תעשיית האנרגיה. מי שיש לו ניסיון כמנכ"ל וכושר למידה, ולא בא עם פרה-קונספציות, מהר מאוד ילמד. אני לא יודע מי אמר את זה, אבל זה כנראה מישהו בעל אינטרס לפגוע בי".
מישהו מסוים?
"זה לא נולד מעצמו. זה נרטיב שהתחיל באמירה של מישהו, וזו אמירה שנועדה ללבות את הנרטיב".
יכול להיות שהאנשים שאמרו את הדברים האלה - אתה תצטרך לעבוד איתם בהמשך?
"אני לא חוקר, לא אכפת לי, זה לא מעסיק אותי. מי שיעבוד איתי, מהר מאוד ייווכח שטעה, ויושבים היום בשופרסל אנשים שניהלתי בעבר, כמו ניר מטוסביץ (המשנה למנכ"ל שופרסל - ה"מ וא"ד), שעבד איתי בתנובה ומיניתי אותו לסמנכ"ל בחוגלה־קימברלי, ויפתח בלוך, שהיה מנהל מחלקה בתנובה (ומונה באחרונה למנכ"ל שרשרת האספקה בשופרסל - ה"מ וא"ד). אלה אנשים שמכירים אותי באופן אישי. בכלל, הרבה מאוד אנשים בשופרסל שמחו שהגעתי. יש לי טרק רקורד לא רע כמנכ"ל וכאדם, והעובדה הזאת מהר מאוד תיצור רגיעה. אני לא עושה מהלכים אגרסיביים לפני שאני מכיר את הסביבה. אני קודם כל לומד. גם עם ארגוני עובדים אני יודע לעבוד, ונפגשתי כבר עם ראשת הוועד. שופרסל זו חברה שתמיד עניינה אותי, אני חושב שהיא נהדרת".
"לא יותר ממכה קלה בכנף"
בצירוף מקרים אומלל, לא רק כניסתו של בלוך לשופרסל מלווה ברעשי רקע, אלא גם עזיבתו את חברת החשמל, שבה כיהן כמנכ"ל עד לשבוע שעבר.
במרכז הדרמה מחליפו מאיר שפיגלר, לשעבר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, שנטען כלפיו כי בוועדת האיתור שמינתה אותו - ונבחרה בהליך מזורז - ישבו גם חברים בעלי ניגוד עניינים.
ייתכן שהכול היה עובר בשקט אלמלא יו"ר הדירקטוריון דב בהרב - שהתפטר בתום שלושה שבועות בלבד - שטח טענות בדבר לחצים פוליטיים שכמותם לא חווה, לדבריו. לטענת בהרב, המכרז נתפר למידותיו של שפיגלר והוועדה העניקה לו "ציונים מוגזמים כדי לייצר פער בבחירה", מה שאפשר את מינויו על פני שני בכירים מתוך חברת החשמל - אחד מהם, סמנכ"ל הכספים אבי דויטשמן, הודיע בעקבות האירועים על התפטרותו. בעקבות הביקורת של בהרב כיום נמצא מינויו של שפיגלר בבדיקה מיוחדת של רשות החברות.
סאגת המינויים השנויים במחלוקת לכאורה לא מסתיימת כאן. גם בחירתה של מור חלוץ, לשעבר ראש המטה של שר האנרגיה הקודם יובל שטייניץ, למזכירת דירקטוריון חברת החשמל לוותה בביקורת. לטענת בהרב, בלוך התנגד תחילה למינוי ואף ביקש לבטלו, אולם בעקבות פניית "גורם חיצוני" חזר בו בלוך ופעל לחדש את המכרז.
"אדם נמצא שלושה שבועות בתפקיד וכבר מותח ביקורת כל כך קטלנית!?!", אומר בלוך על מכתבו של בהרב. "אני הייתי נזהר".
ולגופן של הטענות?
"אני לא מסכים עם הביקורת. בחברת החשמל לא היה אירוע אחד של פוליטיזציה: לא במינויים, לא בהחלטות. יש עבודה משותפת עם השרים, אין פוליטיזציה. היא נוקתה, הרבה בזכותו של יפתח רון-טל, ובמידה מסוימת בזכותי, כי אני לא איש פוליטי. חברת החשמל הייתה נקייה מפוליטיקה כל השנים. היו אירוע אחד או שניים שנבדקים כרגע, ולכן קשה לי להתייחס אליהם".
הייתה לך ביקורת על המינוי של שפיגלר.
"לא הייתה לי ביקורת על המינוי שלו. ביקשתי לדבר עם הדירקטוריון לאחר תהליך האיתור ולפני שמתקבלת החלטה על זהות המינוי כדי לבקש לשקול שייבחר מישהו מתוך החברה. חברת החשמל תמיד הביאה מנכ"לים מבחוץ, למעט אחד או שניים. אני חשבתי שזה לא נכון ובניתי דרג ניהולי. הייתה הנהלה שעובדת יחד שש-שבע שנים, עם הישגים מעולים. ארבעה סמנכ"לים, שכל אחד מהם תותח בתחומו, הגישו מועמדות. אז אף אחד מהם לא ראוי להיות מנכ"ל!?! אין לי דרך להסביר את זה".
אז אתה בעצם מחזק את הדברים של בהרב.
"יש הבדל גדול בין להגיד שיש פוליטיזציה במינויים לבין להגיד שהליך מסוים מצא חן בעיניי או לא".
בוא נדבר על הבחירה של מור חלוץ. בהרב כתב שהסכמת לבטל את המכרז והנחית עובדים לפעול בהתאם, ואז הפכת את החלטתך.
"מנהלים הם לא רובוטים, חובתם לבחון החלטות כל העת. בכל מקרה העניין נמצא בבדיקה ואין לי ספק שההליך יימצא תקין לחלוטין".
בהרב כתב שהסכמת לעצור את התהליך, אבל בעקבות שיחה עם גורם חיצוני חזרת בך.
"התנהלותו של בהרב לא ברורה לי. הוא עצמו תמך במינוי שפיגלר למנכ"ל החברה, ואז חזר בו והעלה טענות קשות על כשירות התהליך שהוא עצמו הוביל, ובמקביל הוא בא בטענות למנהלים אחרים שבוחנים מועמדויות של דרג זוטר הרבה יותר? זה משונה.
"אני חושב שבהרב לא הבין מראש את העוצמה של התפקיד שלו. זה תפקיד ברמה הלאומית, לא סתם שני שרים (האוצר והאנרגיה - ה"מ וא"ד) ממנים את היו"ר של חברת החשמל, ולתפקיד ברמה כזו צריך להיכנס עם צניעות. צריך לשבת, ללמוד, ואחר כך אפשר להעביר ביקורת".
חברת החשמל יכולה להישאר בלי יו"ר ובלי מנכ"ל קבועים?
"היא חברה ענקית, חברה אדירה. כולם יודעים שהיא עובדת במידה רבה באופן אוטומטי. שום תחנת כוח לא תפסיק לעבוד בגלל שאין יו"ר ומנכ"ל".
אז למה בעצם הייתה בהילות במינוי המנכ"ל?
"אין בהילות. היה אפשר למנות ממלא מקום. גם כשאני נכנסתי לתפקיד היה ממלא מקום, וחיכיתי למינוי קבוע אחרי הבחירות".
זה נשמע כמו חזרה לימים הרעים של חברת החשמל.
"אני ער מאוד לרחשי הציבור, אבל זה לא יותר ממכה קלה בכנף של חברת החשמל. ההנהלה שלה היא אחת הטובות במשק. אמרתי את זה בהרבה הזדמנויות. אבל היא הגיעה לפרקה, כל הסמנכ"לים נמצאים בתפקיד בין חמש לשבע שנים, וצריך לראות איך עושים את המעבר. אני ידעתי שאסיים, והיה לי ברור שזה יכול ליצור רצון אצל אחרים לפרוש. טבעי שאנשים רוצים להתקדם".
לנוכח כל האירועים אתה מצטער שעזבת?
"אני לא מאמין בקדנציות ארוכות. מנכ"ל עושה את השינויים העיקריים בארבע־חמש השנים הראשונות. לשבת בתפקיד מנכ"ל ולחשוב שאתה יודע הכול זה נורא נעים אבל גם מסוכן מאוד. אני מרגיש שאם הייתי נשאר יותר מדי זמן בתפקיד, זה היה עלול לפגוע בביצועים שלי. אני עוזב בדיוק בזמן".
"ברשות החברות יש צרות עין"
כשבלוך מדבר על ביצועים הוא מתכוון בעיקר להתקדמות הרפורמה בחברת החשמל, שהוציא לפועל ב־2018. במשך כמעט שני עשורים נעשו ניסיונות להוביל אותה, אך בלוך הצליח היכן שנכשלו כל המנכ"לים לפניו.
במסגרת הרפורמה, שנועדה להכניס תחרות למשק, הפחיתה חברת החשמל בהדרגה את חלקה בייצור לטובת יצרני חשמל פרטיים. אלא שהיא נאלצה לשלם על כך מחיר: כדי להעביר את המהלך עליה להיפרד מכ-2,800 עובדים. לאורך השנים ועד העובדים החזק סיכל את הרפורמה, אך בלוך הצליח לייצר את ההסכמות שאפשרו את מימושה.
עוד נדרש ממנה למכור חמש תחנות כוח - אשכול, רמת חובב, אלון תבור, חגית ורדינג (עד כה נמכרו שתיים מהן) - ובמקום היחידות הפחמיות באתר תחנות הכוח אורות רבין יוקמו שתי תחנות גז חדישות.
כמו כן, ניהול המערכת, שזה למעשה המוח מאחורי משק החשמל, הועבר לחברה ממשלתית חדשה שהוקמה לצורך זה, ואילו חברת החשמל תתרכז בפיתוח רשת ההולכה.
"עוזב בזמן", מבחינתו של בלוך, הוא סיום שלב נוסף ברפורמה - מכירת תחנת הכוח השלישית, שהושלמה לאחרונה, והשלמת הוצאת מנהל המערכת מחברת החשמל.
הייתה התנגדות גדולה לרפורמה.
"המתנגדים היו מיעוט, וההתנגדות לא הייתה מסיבות ענייניות. חברת החשמל לא יכולה להיות מונופול בייצור חשמל. בעוד חודש היא תרד לנתח שוק של פחות מ־50%, וזה צריך להיות אפילו 40%.
"הרפורמה עשתה שלושה דברים מרכזיים. הראשון - היא שיפרה את החוסן הפיננסי של חברת החשמל. כשאני נכנסתי לחברה היה חוב של יותר מ-50 מיליארד שקל, היום זה עומד על 30 מיליארד. השני הוא המיקוד העסקי. החברה מתמקדת היום ברשת ובלקוחות שלה, לפני כן היא התעסקה בהמון דברים אחרים. הדבר השלישי הוא הכנסת תחרות באספקה ובייצור, וזה הציל אותה, אחרת היא הייתה קורסת פיננסית. הוויכוחים הרגולטוריים על מי עושה מה הרסו את היחסים בין חברת החשמל לרשות החשמל".
איזו חברה אתה משאיר למחליף שלך?
"חברה מצוינת. שמתי לי למטרה להשלים רפורמה שמ-2006 מנסים להוביל ולא הצליחו, לחברה היום יש ראייה עסקית יותר מאשר ראייה של מונופול. הדבר הבסיסי זה שלכל אזרח יהיה חשמל במחיר סביר. הצרכן הישראלי הביתי משלם מחיר הוגן (52 אגורות לקוט"ש כולל מע"מ - ה"מ וא"ד). אנחנו נמצאים באמצע של מדינות ה-OECD, בין המדינות היקרות, כמו אנגליה וגרמניה, לבין הזולות. כרגע יש קפיצה זמנית בגלל המשבר באוקראינה ואחר כך המחיר יחזור לרדת. עד המשבר האחרון המחיר ירד, כי מכרנו שלוש תחנות כוח תמורת 7.76 מיליארד שקל, ש-4.6 מיליארד מתוכם הלכו לטובת התעריף".
מלבד התעריף, בלוך סבור שהציבור נהנה היום מחברה שערוכה לספק לו חשמל בכל מצב כמעט. "חברת החשמל עברה טרנספורמציה ביכולת שלה להתמודד עם אירועי קיצון. העובדה היא שגם באירועי הקיצון שהיו החשמל חזר מהר, לא היו אנשים שנותרו שעות ללא חשמל. הציבור הישראלי לא חווה את זה, בזכות חברת החשמל. בארה"ב, כשיורד שלג וגשם, לא מתקנים. בחברת החשמל עובדים מטפסים על עמודים ברוחות של 80-70 קמ"ש".
הממשלה הציבה יעד של 30% לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030. זה ריאלי?
"זה יעד שקשה מאוד להשיג, אך הוא אפשרי, אם תהיה התגייסות של כולם. הבעיה במדינה היא להקים תשתיות לאומיות, כמו קווי מתח עליון. אנו מקימים היום קו שמתחיל בגזר, ונגמר בדימונה, לתכנן אותו לוקח 20-15 שנה. בקצב הזה יהיה קשה מאוד להגיע ליעד, ולכן חייבים חקיקה ייעודית שתאפשר להסיר חסמים. בכל אופן, חברת החשמל מגויסת לזה באופן מלא, הסטנו משאבים מתוך מגמה לעמוד ביעד".
ויש עוד סיבה שבלוך מרגיש שהוא משאיר לממשיכיו ירושה ראויה. בפברואר האחרון סיימה חברת החשמל הנפקה בינלאומית, שבמסגרתה גייסה חצי מיליארד דולר בהנפקת סדרת אג"ח דולריות, בריבית נמוכה מזו שהושגה בהנפקה הבינלאומית ב-2018.
המהלכים העסקיים שהוביל בהצלחה בחברת החשמל הם מבחינתו סוג של הוכחה שכשנותנים לחברות ממשלתיות חופש פעולה, הן יודעות להתנהל, ורשות החברות לא צריכה להתערב להן בניהול השוטף.
אז במה כן?
"לקבוע סטנדרטים, גבולות גזרה, התנהלות נכונה. בסוף חברות יודעות להתנהל. אני לא מסכים עם רשות החברות בכל הנוגע לתגמול של מנהלים בחברות ממשלתיות. אני חושב שהם מתוגמלים בחסר, ויש מעורבות יתר של הרשות בתחום הזה. יש כאן מידה מסוימת של צרות עין, וזה משהו שצריך לשפר".
"כשיש איום החושים מתחדדים"
בלוך (63) נולד וגדל בתל אביב, וגר בה גם היום, והוא נשוי עם שני ילדים ושני נכדים. הוא כלכלן ובעל תואר שני במנהל עסקים. הוא החל את דרכו בתשלובת החלב בתנובה והתקדם בה עד לתפקיד המנכ"ל, שימש כנשיא ומנכ"ל yes ולאחר מכן כנשיא ומנכ"ל נטפים. בלוך כיהן גם כמנכ"ל נייר חדרה עד למכירתה לקרן פימי ב-2015, אז עבר לחברת החשמל.
השבוע הוא החל את תפקידו בשופרסל, כשהקבוצה נכנסת לתקופה מאתגרת. שופרסל אמנם העלתה רווחיות - הרווח הנקי בשנת 2021 גדל בכ-2% לכ-393 מיליון שקל - אך חוותה ירידה של 3% בהכנסות: כ-14.8 מיליארד שקל בהשוואה לכ-15.2 מיליארד שקל ב-2020. הרווח הגולמי הסתכם בכ-4.021 מיליארד שקל - כ-27.2% מההכנסות, ירידה של כ-22 מיליון שקל בהשוואה ל-2020, אז היווה 26.5% מסך ההכנסות.
מלבד זאת, בכירים רבים עזבו את החברה בעקבות פרישתו של אברכהן, וזאת דווקא בתקופה של תחרות מוגברת: באחרונה רכשה אלקטרה צריכה את יינות ביתן וייבאה את מותג קמעונאות המזון הצרפתי קרפור; וגם פז נכנסה לשוק עם רכישתן של פרשמרקט וסופר יודה
איך תתמודד עם התחרות שעומדת לקום לך?
"תחרות זה דבר טוב לחברה. כשאנשים מרגישים שיש איום החושים שלהם מתחדדים. זה מאפשר להתייעל. אין לי תפיסות עולם מגובשות לגבי המדיניות, יש בשופרסל אנשי מקצוע מצוינים, נשב ונלמד ונגבש מדיניות. שופרסל ללא ספק תתחרה, היא לא תפסיד נתחי שוק סתם".
ברקע גורמים שונים לוטשים עיניים לשליטה בשופרסל, המתנהלת ללא גרעין שליטה. זאת בשעה ששופרסל עדיין מלקקת את הפצעים מכהונתו הסוערת של יקי ודמני כיו"ר: באחרונה סתם הדירקטוריון את הגולל על שתי יוזמות שהוביל ודמני - מיזוג אפשרי עם דלק ישראל ורכישת השליטה ביבואנית מוצרי החשמל מיניליין תמורת כ-560 מיליון שקל.
הטעם הרע שהותירה כהונתו ללא ספק משורשרת, גם אם לא באופן מודע, כלפי בלוך, שנחשב כאיש שוודמני, דירקטור בחברת החשמל, דחף למינויו. בלוך מתקומם על האמירה: "לא נבחרתי על ידי בנאדם, נבחרתי על ידי גוף שיש לו הזכות החוקית למנות מנכ"ל, כך שלהגיד שאני איש של יקי ודמני זה לא נכון. אנחנו לא בקשרים חברתיים".
מה אתה חושב על הריכוזיות בענף קמעונאות המזון?
"אני חושב שחוק המזון מטפל בזה. אני מאוד מוטרד מיוקר המחיה. חברות גדולות חייבות להתייחס לזה ולתת מחיר הוגן למוצרים שהצרכן פוגש על המדף. בעת הזאת, כשהציבור כל כך רגיש, המחירים צריכים להיות הוגנים. מנגד, גם היצרנים צריכים לחיות. אני לא רואה את מערכת היחסים איתם כלעומתית, יש היבטים של שיתוף פעולה. אני לא אגיד יותר מזה, כי זה יהיה יומרני".
אז הרשתות צריכות להירתם לעניין?
"צריך לטפל ביוקר המחיה, אני לא יודע להגיד כרגע מה בדיוק אפשר לעשות. רואים את הדוחות הכספיים של הרשתות, שמציגים רווח של 2%-4%. זה לא מופרז, הרשתות התייעלו מאוד ונותנות שירות טוב ופריסה טובה ללקוחות, שלא לדבר על האונליין".
הדוחות של הספקים מראים רווחיות שמגיעה לפעמים לעשרות אחוזים (אצל היבואנים). אולי הרשתות צריכות להיות אסרטיביות יותר כלפיהם.
"אני חושב שיוקר המחיה זו בעיה לאומית, וכל מי שיכול לטפל בזה - צריך".