מיצובישי אקליפס קרוס / צילום: יח''צ
ימים לא קלים עוברים על תעשיית הרכב. אחרי כמעט חמישה רבעונים של מחסור בשבבים, שיצרו עודפי ביקוש וזמני המתנה ממושכים בכל העולם, האופטימים קיוו לשיפור מהותי ברבעון הראשון של 2022. אלא שאז הגיעו המלחמה באוקראינה והסגרים בסין, מחירי האנרגיה וחומרי הגלם זינקו, האינפלציה הרימה ראש, שווקי ההון איבדו גובה ותעשיית הרכב נכנסה לעוד מחזור מורכב, שצפוי להימשך לפחות עד תחילת השנה הבאה.
מבחינת שוק הרכב הישראלי, המשמעות היא שגם בשני הרבעונים הקרובים, לכל הפחות, אנו נהיה בעדיפות נמוכה עבור תעשיית הרכב. כיום, רוב היצרנים מעדיפים לפנות את התוצרת המתמעטת לשווקים יותר רווחיים, כמו שוק הרכב האמריקאי ולא לשוק הישראלי, שנחשב לבעייתי.
מיצובישי מוטורס, שרשמה התאוששות מרשימה ברבעון האחרון, היא דוגמא לחברה שמעדיפה שווקים זרים. החברה היפנית הגדילה את הרווח התפעולי בעיקר בזכות השוק האמריקאי העשיר, שהלקוחות בו משלמים כיום מחירים גבוהים על המלאים הזמינים. כל זאת בא על חשבון האספקה לאירופה וגם לישראל, שבעבר זכתה מהחברה ליחס סנטימנטלי מועדף בזכות ביצועי העבר. אולם כעת, האספקה עשויה לקחת זמן, ואם תזמינו את הרכב היום - אתם צפויים לקבל אותו רק בסוף השנה. התוצאה היא ירידה חדה של כ-22% במסירות של המותג בישראל בשליש הראשון של השנה במקביל לעליית מחירים.
מכיוון שהאאוטלנדר הגדול והפופולרי הפך להיות נדיר במלאים הישראליים, נכנס אחיו הקטן - האקליפס קרוס - לנעלי המכירות הגדולות שלו, שאף עבר לאחרונה לשדרוג. אם תזמינו אותו בימים הקרובים, אתם צפויים לקבל אותו כבר בחודש יוני הקרוב.
מתוחכם למחצה
חיצונית, האקליפס זכה לחרטום חדש ביחס לדגם היוצא, שכולל פנסי חזית צרים ומתוחכמים ופגושים חדשים. בחלק האחורי, הרכב מתהדר בדלת בעיצוב חדש עם חלון לא מפוצל כבעבר. הוא אמנם אינו מלוטש וגדול כמו האאוטלנדר החדש, אך ביחד עם חישוקים נאים ועוד כמה קישוטים קוסמטיים, הוא מצליח להיראות מתוחכם, אופנתי ועדכני. לטעמם של רבים, הוא קולע היטב למכנה המשותף הרחב של הלקוחות הישראלים בפלח, שהמנעד שלהם נע בין פנסיונרים מבוססים ועד לנהגי ציים עם משפחות.
בתא הנוסעים המחודש נעשה מאמץ לא קטן להסוות את גילו היחסית מתקדם של הרכב, והמאמץ מוכתר בהצלחה חלקית. מערך הפיקוד כולל כעת מסך מולטימדיה גדול עם תפריטי מגע נאים ונוחים לניווט, אך לוח המחוונים עדיין כולל פורמט של שני שעונים אנלוגיים גדולים ולא מיישר קו עם הטרנד של מסך דיגיטלי.
הנהג מוקף בכמות די גדולה של מתגים פיזיים, שיוצרים מראה עמוס. אולם, הנדסת האנוש הבסיסית יעילה ונוחה לתפעול. עמדת הפיקוד עטויה במשטחי דיפון רכים ברובם ובעיטורים נאים למראה, ויש גם שלל חללי אכסון חדשים.
המרחב הפנימי לא השתנה לעומת האקליפס היוצא, והוא מציע חלל סביר למשפחות ממוצעות עם סף כניסה בגובה ומרחב נוחים לשני מבוגרים ונספח במושב האחורי תודות לתכנון חכם של המושב. עם זאת, תא המטען נופל קורבן לדלת האחורית הנטויה ומסתפק ב-371 ליטר, נפח קטן משמעותית ממתחרות רבות בפלח. האבזור התקני משתנה בהתאם לגרסה, אך כולל מערך מקיף של מערכות בטיחות כבר בדגם הבסיס, והדגם המפואר בו נסענו כולל חבילה נדיבה מאוד של פריטי נוחות.
שורד גם נהיגה אגרסיבית
מאחורי הגריל האלגנטי מצויד האקליפס ביחידת ההנעה של הדגם היוצא, שכוללת מנוע 1.5 ליטר טורבו בהספק 152 כ"ס שמשודך לתיבה אוטומטית רציפה. למיצובישי יש הרבה ניסיון עם מנועי טורבו-בנזין, ולכן אין זה מפתיע שזו אחת מיחידות הכוח המוצלחות ביותר שמוצעות כיום.
המנוע של הרכב משלב איזון ועידון. לחיצה נמרצת הודפת את הרכב קדימה על גל נעים של מומנט, אך רגל קלה יותר על המצערת תניב תאוצות חלקות ושיוט נינוח מאוד גם בעיר וגם במהירויות גבוהות. המנוע שורד גם האצות אגרסיביות בעליות, ואף מסתייע בתיבה רציפה מהטובות בהן נתקלנו עד היום. התיבה הזו מנטרלת לחלוטין את הקצוות המחוספסים של תיבות רציפות מקובלות, הכוללות העברות לינאריות וחלקות בין שמונה "הילוכים וירטואליים", שנותנים תחושה של תיבה אוטומטית מקובלת. צריכת הדלק סבירה יחסית למנועי טורבו-בנזין חזקים, ובעלי רגל קלה לא יתקשו להגיע ל-10 ק"מ לליטר.
די ברור שמהנדסי הרכב שמו דגש על נוחות הנסיעה עם כיול, שנועד בעיקר עבור השוק האמריקאי. המכונית מעניקה תחושה מאוזנת יותר מהדור היוצא, וסופגת בצורה מרשימה בורות וחריצים בכל גודל. כצפוי, נטיית המרכז בפניות הדוקות היא מוחשית, אך לא ברמה שמהווה מטרד לנהג ולנוסעים. כמו כן, אחיזת הכביש בפניות הדוקות טובה, אולם ההיגוי לא משדר יותר מדי מידע לידיו של הנהג, ולחיצה חזקה מידי על דוושת התאוצה עשויה להניב "היגוי מומנט" רגעי או "לחימת הגה", כפי שהיא מכונה בסלנג. בסך הכל היכולות הדינמיות מותאמות היטב לדרישות של הלקוחות המשפחתיים בפלח, רק אל תצפו לאיזה מיצובישי EVO שתגיח מבעד לכסות המהודרת.
מחיר תחרותי בפלח
על אף המראה האורבאני והאופנתי, מיצובישי ציידה את האקליפס במרווח גחון מתקבל על הדעת, שנע בין כ-20 ל-21.5 ס"מ בהתאם לגרסה. במילים אחרות, הרכב יכול לנייד את עצמו על שבילי עפר בצורה די מכובדת בקצב סביר, מבלי לחבוט ולשרוט את הגחון והפגושים, כל עוד זוכרים כמובן שמדובר בדגם הנעה קדמית. יש גם דגם עם הנעה כפולה שבו טרם פגשנו.
בשורה התחתונה, מיצובישי אקליפס קרוס הוא רכב נוח לנסיעה למשך קילומטרים רבים בעיר ומחוצה לה. מדובר ברכב זריז במידה סבירה, שקט ובנוי היטב, ומן הסתם גם ישמור על מוניטין האמינות והסחירות של המותג. אלא שלצד השדרוג גם עלו המחירים, וכיום הוא מתומחר בטווח מחיר של בין כ-155 ל-186 אלף שקל, שבו התמודד עד לפני שנתיים אחיו הגדול והיוקרתי יותר, האאוטלנדר היוצא. במחיר הזה כבר מחכה לו תחרות צפופה ואגרסיבית, כולל של הטוסון, אחיו לקבוצה.
חלק מהמתחרות
טויוטה קורולה קרוס
הקרוס־אובר ממוצב מתחת לראב4 ונמתח לאורך 4.45 מ' עם בסיס גלגלים ברוחב 2.64 מ'. עיצוב הפנים מבוסס על הקורולה סדאן ומערכת ההנעה באירופה כוללת מנוע 2 ליטר היברידי עם 197 כ"ס וסוללת ליתיום. המחירים יהיו מתחת לראב4.
סקודה קארוק
במחיר שנע בין 154 ל־181 אלף שקל, מציעה קארוק עיצוב מודרני ותא נוסעים מרווח. תא המטען מכיל 500 ליטר. להנעה אחראי מנוע 1.5 ליטר טורבו בנזין, שמייצר 150 כ"ס ומשודך לתיבה כפולת מצמדים. הרכיב מאיץ ל־100 קמ"ש ב־8.6 שניות.
ניסאן קשקאי
הדור החדש של ניסאן קשאי מציג עיצוב בעל נוכחות, ממדים מכובדים ותא נוסעים מרווח. המנוע הוא טורבו בנזין בנפח 1.3 ליטר עם סיוע היברידי "קל" שמייצר 156 כ"ס ומשודך לתיבה אוטומטית רציפה. המחירים נעים בין כ־160 ל־192 אלף שקל.
