חוף אולגה / צילום: גיל ארבל
האם התוכנית לפיתוח חוף אולגה בחדרה תצא סוף סוף לדרך, לאחר יותר מעשור של סחבת? שופט בית המשפט המחוזי בחיפה חננאל שרעבי קבע כי ההסכם לביצוע תוכנית פיתוח החוף, שנחתם מול חברת אסיה חדרה עוד ב־2011, לא יבוטל - בניגוד לדרישתה של עיריית חדרה. כעת על החברה להגיש בתוך שישה חודשים בקשה להיתר בנייה, בדרך לביצוע התוכנית לאחר שנים של המתנה.
התוכנית לחוף אולגה, שהוכנה על ידי משרד האדריכלים פייגין, מאפשרת הקמת שטחי מסחר וטיילת מסחרית לאורך החוף, כולל בתי קפה ומסעדות, וכן שתי קומות של מלונאות, בהיקף של כ־8,000 מ"ר. אסיה חדרה זכתה ב־2011 במכרז עבור חמשת המגרשים הנכללים בתוכנית, בשטח של כ־12 דונם, תמורת 21 מיליון שקל.
ההסכם בין הצדדים נחתם באותה שנה, וקבע כי הגשת הבקשה תתבצע בתוך 12 חודשים ממועד אישור העסקה, כי עבודות הבנייה יתבצעו בתוך שישה חודשים מיום הוצאת היתר הבנייה, וכי הפרויקט יושלם בתוך שלוש שנים מיום הוצאת ההיתר.
מאותו רגע דבר לא קרה בשטח. בשנת 2019 הגישה העירייה תביעה נגד החברה, בטענה שהחברה לא עמדה במועדי ההסכם, "על אף ישיבות שקיימה עם נציגי הנתבעות ומצגים שהאחרונים הציגו בפניה לאורך השנים". היא ציינה בתביעתה כי הפרויקט לא החל, למעשה, וכי עד היום אין היתרי בנייה עבורו. בהתאם לכך פנתה לבית המשפט, בבקשה להורות על ביטול ההסכם עקב הפרתו, ועל השבת המגרשים לחזקתה.
החברה הגישה בתגובה תביעה שכנגד, באמצעות עורכי הדין אילה סגל גבסי ועמית חדד, וטענה לגרירת הרגליים מצד העירייה בנוגע לתכנון תשתיות הפרויקט, אשר הובילה לעיכובים הולכים וגדלים.
"הקשיים המשמעותיים בתכנון עיכבו את מתן ההיתרים, ובכך עיכבו את הפרויקט כולו", טענה החברה, "אך גם כאשר הזמנים התארכו היה ברור לשני הצדדים כי יגיעו יחדיו לעמק השווה. באופן מפתיע וללא התראה מוקדמת, חילטה העירייה את הערבות הבנקאית שקיבלה מהחברה בסך של כחמישה מיליון שקל, והגישה את התביעה בדרישה להשיב לה את חמשת המגרשים, מבלי להשיב לאסיה את כספי התמורה ששולמו במלואם. החברה הופתעה כאשר חולטה הערבות והוגש כתב התביעה".
"העירייה 'הסירה מהשולחן' את כל דו־השיח שהיה בין הצדדים"
השופט שרעבי שמע את הצדדים, וקבע, ראשית כול, כי אין סיבה לבטל את ההסכם עם אסיה חדרה: "די להתבונן מהעולה מהמסמכים השונים כדי להבין לכאורה שמועדי ביצוע הפרויקט בהתאם להסכם הפכו לא רלוונטיים ביחסי הצדדים", קבע. "יום אחד קמה העירייה ו'הסירה מהשולחן' את כל דו־השיח שהיה בין הצדדים, מבלי שנתנה הודעה ברורה לנתבעות והזדמנות קצובה בזמן סביר לקידום הפרויקט.
"לו רצתה העירייה כי יתאפשר לאסיה לעמוד במועדי ההסכם, הייתה צריכה לפעול לאלתר לתכנון התשתיות לאחר חתימת ההסכם, ולא להמתין עד לחודש אוגוסט 2014 בחוסר מעש. אי־זריזות העירייה בכל הקשור לתכנון התשתיות של הפרויקט היוותה קושי ממשי להתקדמות בתכנון הפרויקט.
"אין מקום להורות על ביטול ההסכם עקב הפרתו על ידי אסיה, כבקשת העירייה בתביעה העיקרית, ואני מורה על דחייתה. מצופה כי העירייה תשיב את סכום הערבות שחולט לבנק ממנו חולטה הערבות, ותקבל תחת זאת כתב ערבות חדש באותו סכום".
השופט שרעבי דחה גם את התביעה שכנגד, ולכן לא חייב בהוצאות את הצדדים. רגע לפני שחתם את פסק הדין בחר השופט להתייחס ליחסים בין הצדדים ואמר: "במהלך ניהול התובענה נעשו מאמצים רבים למצוא פתרון מוסכם שיביא להמשך עשיית הצדדים להצלחת הפרויקט. לצערי מאמצים אלה לא צלחו, למרות שהתרשמתי מכנות הצדדים להצלחתם. תקוותי שפסק דין זה יהיה קרש קפיצה לגישור על כל המחלוקות והתחלה חדשה, תוך שיתוף פעולה פורה להצלחת הפרויקט, לרווחת תושבי חדרה והסביבה, ולכלל אזרחי ישראל".
באסיה חדרה ציינו לאחר קבלת פסק הדין כי הם "מצפים לשיתוף פעולה מצד עיריית חדרה לטובת הקמת הפרויקט במהרה לרווחת התושבים".
מעיריית חדרה נמסר בתגובה: "העירייה לומדת את פסק הדין ושוקלת את צעדיה".