גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדומה לשאר המשק: מערכת המשפט צריכה לאמץ כלים דיגיטליים

המשפט העסקי העדכני חייב להתאים את עצמו לשינויים הכלכליים הדיגיטליים המואצים ● אחד ההיבטים המשפטיים שצפוי להיות מושפע מהמעבר לכלכלה הדיגיטלית הוא תחום הקשיים הפיננסיים של חברות ומשברי חוב

פטיש בית משפט / צילום: איל יצהר
פטיש בית משפט / צילום: איל יצהר

הכותב הוא פרופסור  למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ויועץ בכיר במשרד גרוס ושות'. לשעבר הכונס הרשמי של מדינת ישראל

מגפת הקורונה שפרצה אל העולם לפני כשנתיים חוללה שינויים משמעותיים וארוכי טווח בחיי הכלכלה והחברה. אחת התוצאות הבולטות של המגפה היא ההאצה וההזנקה של הכלכלה הדיגיטלית שנות אור קדימה. העולם דוהר אל עבר עסקים דיגיטליים לא רק בהיבטי מסחר וצרכנות, אלא בכל ענפי התעשייה - החל מפיננסים, עבור ברפואה, תחבורה, נותני שירותים מקצועיים (משפט וחשבונאות), ייעוץ, שירותים ממשלתיים ועוד. הכלכלה בעידן שלאחר הקורונה היא כלכלה דיגיטלית, אשר בה הנכסים והערכים הכלכליים מושתתים על ידע מקצועי, מערכות ומאגרי מידע, שירותים דיגיטליים ונכסים וזכויות בלתי מוחשיים, יותר מאי פעם בעבר.

לטעמי, שינוי תפיסתי זה בכלכלה העדכנית צפוי להקרין גם על היבטים רבים במשפט. המשפט העסקי העדכני חייב להתאים את עצמו לשינויים הכלכליים המואצים. אחד ההיבטים המשפטיים שצפוי להיות מושפע מן המעבר לכלכלה הדיגיטלית הוא תחום הקשיים הפיננסיים של חברות ומשברי חוב.

בעת קשיים פיננסיים של חברות, אתגר מרכזי הוא להשיא פירעון לנושיהן. כפי שצוין לעיל, בעידן הדיגיטלי הערך הכלכלי של תאגידים רבים נובע יותר מפעילותן הנמשכת, מן הפלטפורמות הדיגיטליות שבהן הם פועלים ושאותן הם מפעילים, מנכסיהם הבלתי מוחשיים (פיתוחים, קניין רוחני, קוד מקור וכיו"ב) ומן ה-know how הנצבר בתאגידים אלה. הערך הכלכלי העדכני נסמך פחות על נכסים מוחשיים קלאסיים.

לפיכך, אופן הפקת ערך כלכלי עבור הנושים בעת משבר חובות צריך יהיה להישען יותר על הסדרי חוב צופי פני עתיד, הנסמכים על שימור הערך הכלכלי של החברה (ה-going concern value) והפקת מזומנים ממנו, תוך שמירה על נכסיה ויכולותיה הדיגיטליים של החברה. לטעמי, בעידן שלאחר הקורונה יצטמצמו אט אט הכינוסים ומימושי נכסים כדרך המובילה לטיפול בחברות בקשיים. כינוסים ומימושים תואמים יותר את מגמות העבר, של הכלכלה המסורתית. העתיד נמצא בהסדרי חוב עסקיים מורכבים, לרבות עדכון מבנה ההון והזכויות הפיננסיות בתאגיד המשתמר כעסק פעיל. לעניות דעתי, הסדרים כאמור צפויים להפוך למכשיר מרכזי לשם הגשמת זכויות הנושים ושימור החברות בעידן המידע והדיגיטל.

הסרת חסמים

"תיקון הקורונה" של חוק חדלות פירעון שנחקק בשנה האחרונה נועד לקדם הסדרי חוב בסביבה ידידותית ובלתי פורמלית יחסית, עבור החברה ונושיה כאחד. תיקון הקורונה מאפשר לחברה לקדם עם נושיה הסדר חוב בגיבוי הקפאת הליכים ומבלי למנות נאמנים כמתווכים בין החברה לנושיה. תיקון זה מסיר חלק ניכר מן החסמים והרתיעה של הצדדים מפני קידום הסדרי חוב בבית המשפט. רתיעה זו נובעת ממינוי נאמנים, קרי: שינוי הפרסונות והממשל התאגידי בחברה. תיקון הקורונה, בדומה ל-Chapter 11 האמריקאי אינו דורש זאת, אלא מאפשר לצדדים לשאת ולתת בעצמם ולגבש את ההסדר הרצוי להם.

לצד זאת, החוק מאפשר לחברה ליהנות מהקפאת הליכים בעת המשא ומתן עם נושיה, ובכך לחסנה מפני אכיפת זכויות על ידי נושה ספציפי. אכיפת זכויות כאמור עלולה לטרפד את המשא ומתן וגיבוש הסדר החוב. תיקון הקורונה: הוא תיקון חוק ראשון בכיוון הנכון לעידן החדש. בעידן הדיגיטלי, הסדרי החוב צריכים לאפשר שמירה על "הנכסים הרכים" של החברה - על ה-going-concern שלה. את זאת ניתן לעשות בהסדרים שיגובשו בדרך של משא ומתן בחדר הדירקטוריון, ולא בהליכי מימוש משפטיים פורמליים. אכן, פירותיו הראשונים של תיקון הקורונה כבר ניכרים מבין הסדרי חוב אחדים שאושרו בשנה האחרונה.

לעדכן את הדין

לטעמי, יש לעדכן את הדין עוד, בחקיקה ובפסיקה, בכיוונים פרו-עסקיים כאמור. בהיבט החקיקה, ראוי כי המחוקק יחדד ויפרש הוראות ספציפיות בדבר שימורם של נכסי קניין רוחני וזכויות דיגיטליות בעת הליכי הסדר חובות. שימור נכסים אלה מפני אפשרויות ביטול חד-צדדיות הוא קריטי לצורך שמירה על הערך הכלכלי שבלב הסדר החוב המתגבש.

הוראות פרטניות כאמור מצויות בחקיקה האמריקנית וניתן ללמוד מהן. בהיבט הפסיקה, יש לקוות, כי בתי המשפט יעודדו את אישורם של הסדרי חוב שגובשו באופן הסכמי בין הצדדים, לרבות כאלה שנתמכים במימון חדש שהצדדים גייסו באופן הסכמי עובר לפנייתם לבתי המשפט לאישור ההסדר. הסדרי חוב pre-packs (קרי: שגובשו ו"נארזו" מראש, עובר לפנייה לבית המשפט לאישור רשמי) הם פרקטיקה נפוצה בארה"ב, המייעלת ומזרזת את גיבוש ההסדרים, תוך מיזעור חוסר הוודאות לכל הצדדים ושימור הערך הכלכלי שגלום בחברה. בניגוד לכך, הכבדה על הסדרים מוקדמים אלה דרך הליכים משפטיים נוקשים ופורמליסטיים יתר על המידה, פרי בקשותיהם של גורמים אינטרסנטיים, עלולה להוריד לטמיון פתרונות עסקיים יצירתיים של הצדדים.

שכרם של הנושים מהליכים משפטיים נוקשים עלול להימצא בסופו של דבר בהפסדם. תועלתם של החברות ונושיהן כאחד טמונה בהסדרי חוב דינמיים וידידותיים ויש לקוות כי המערכת המשפטית תרים את תרומתה החיובית לעידודם ולקידומם.

עוד כתבות

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות