פועלי בניין בישראל / צילום: Shutterstock
תופעת השימוש בחשבוניות הפיקטיביות בענף הבנייה אינה חדשה, וברשות המסים מגדירים אותה כרחבת היקף ושכיחה מאוד. בימים אלה, וכחלק מהמאבק בתופעה, הרשות מקדמת תיקון לתקנות ערך מוסף, שבמסגרתו יתבצע "היפוך החבות במע"מ" בכמה ענפים - בהם ענף הבנייה.
היפוך החבות במס קובע שתשלום המע"מ יחול על מקבל השירות, ולא על נותן השירות כפי שנהוג במצב הרגיל. זאת משום שכיום, כך על־פי טיוטת התקנות, רבים מהעובדים בענף מועסקים שלא כדין, דבר אשר גורר אחריו הפקת חשבוניות פיקטיביות לצרכים שונים - למשל לצורך דיווח על הוצאות שכר שכביכול שולמו. במסגרת היפוך החבות, מקבל השירות מפיק חשבונית עצמית (חשבונית המדווחת על ההוצאה שהוא עצמו הוציא), והמע"מ "נשאר" אצלו. כך נותן השירות, שכבר לא מקבל לידיו את המע"מ, לא יכול להתקזז באמצעותו על תשלומים שכביכול ביצע. מקבל השירות נהנה במקרים כאלה גם מיתרון נוסף, זמני כמובן, שכן הוא מחזיק בסכום המע"מ אצלו עד לתשלום למס ההכנסה.
"בישראל קיימת תופעה רחבת היקף של הפצת חשבוניות מס שהוצאו שלא כדין, וניכוי מס תשומות בהסתמך עליהן", נכתב בטיוטת התקנות. "תופעה זו גורמת להפחתה משמעותית של הכנסות המדינה. כדי לצמצם את התופעה ולפעול לסיכול של הוצאת חשבוניות מס שלא כדין, מוצע לתקן את תקנות מס ערך מוסף ולקבוע כי בעסקאות שעניינן מתן שירותי כוח אדם, לרבות ניקיון, שמירה ואבטחה, ובשירותי עבודות בנייה, החבות בתשלום המע"מ תחול על מקבל השירות".
בטיוטת התקנות מצוין עוד ששיטה זו פועלת כבר בישראל, בתחום הסחר בזהב - שם הוחל הצעד בשנת 2017, גם כן במטרה להיאבק בהון השחור. עוד נכתב בטיוטה שמדובר ב"צעד נהוג באיחוד האירופי, כאמצעי למאבק בתופעה של הוצאת חשבוניות שלא כדין".
ענף הבנייה בראש טבלת החשבוניות הפיקטיביות
חשבוניות פיקטיביות הן "חשבוניות שלא מייצגות עסקאות אמיתיות, או שאין מאחוריהן עסקה כלל, וכל תכליתן היא להקטין את החבות המס", להגדרת רשות המסים. "החשבוניות הפיקטיביות מאותרות בדרך כלל במסגרת ביקורת עוסקים שמבצעים אנשי יחידות הביקורת של הרשות, או דרך ניתוח הדיווחים התקופתיים המוגשים למע"מ".
אך מה הוא היקף החשבוניות הפיקטיביות המופקות בענף הבנייה, ועד כמה התופעה באמת רחבה? מנתוני הרשות, בשנת 2021 יצאו בסך-הכול 365 שומות עם חשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות במשק כולו, בסכום כולל של יותר מ-1.1 מיליארד שקל. מתוך כל אלה, 116 שומות יצאו בענף הבנייה, בסכום כולל של כמעט 229 מיליון שקל - 32% מסך כל השומות שהוצאו עם חשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות בשנת 2021.
תחת הגדרת ענף הבנייה ברשות המסים נכללים הענפים הבאים: יזמות בנייה, קבלנות בנייה, שיפוץ מבנים ועבודות בניין, הכנת אתרים לבנייה ועבודות בנייה בלבנים ואבן. יש לציין שהענף השני שנמצא על הכוונת של רשות המסים הוא ענף כוח האדם, שמעניק כמובן שירותים רבים גם לענף הבנייה - כך שייתכן שהיקף ההון השחור שמקורו בענף הבנייה אף גדול הרבה יותר מזה שנחשף.
תופעת השב"חים כזרז לתופעת ההון השחור
על־פי הרשות, מרבית ההון השחור המתגלגל בענף כיום מקורו בעבודה לא חוקית - כלומר, העסקת שוהים בלתי חוקיים באתרי הבנייה. עובדים אלה מקבלים את שכרם, לרוב, במזומן, וכך למעשה מפסידה המדינה את המס שאמור היה להיות משולם על משכורתם. אותם עובדים, כמובן, גם לא זוכים לתנאים סוציאליים המגיעים לעובדים כחוק, כגון פנסיה, ימי חופש ועוד.
כידוע, נושא העסקת השב"חים במשק הישראלי עלה לאחרונה לכותרות בעקבות הפיגועים הקשים שאירעו בישראל, בין היתר על־ידי פלסטינים שחדרו משטחי הרשות הפלסטינית ושהו בישראל ללא היתר. בענף הנדל"ן, על־פי ההערכות, מועסקים כמה עשרות אלפי פועלים ללא היתרי שהייה, נוסף על אלה המועסקים כאן באופן חוקי.
חלק מהמאבק בפשיעה בחברה הערבית
המהלך המקודם כעת על־ידי רשות המסים הוא חלק מתוכנית גדולה יותר, תוכנית "מסלול בטוח" שהגתה הממשלה במטרה להיאבק בממדיה העצומים של הפשיעה בחברה הערבית. ברשות מקווים שהעובדה שתיקון התקנות מובא בהקשר זה, תעלה משמעותית את הסיכוי לאישור התקנות החדשות, גם במציאות הפוליטית הרגישה כיום.
התיקון מהווה חקיקת משנה, כך שאינו דורש הליך חקיקה מלא: התקנות יובאו לאישור בפני ועדת הכספים של הכנסת, ואם זו תאשר אותן - בהנחה שלא יקומו התנגדויות במליאת הכנסת - הן ייכנסו לתוקף באופן רשמי.
מרשות המסים נמסר: "במסגרת הפעילות הממשלתית 'מסלול בטוח' למאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, שאותה מוביל סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ, ומלבד הפעילות האופרטיבית של רשויות האכיפה, הוקמו כמה צוותי עבודה שעוסקים בשינוי תהליכים ממשלתיים וחוקיים, במטרה לפגוע במנגנונים כלכליים אשר מזינים את את הפשיעה.
"אחד הצוותים הוא צוות 'שוק שחור' שמוביל מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, ומנהל רשות המסים, ערן יעקב, שהוא חבר בצוות. במסגרת זו מגובש המהלך שנועד לסייע בהתמודדות עם תופעת הפצת החשבוניות הפיקטיביות".