עופר עיני וארנון בר דוד / צילום: תמר מצפי, דוברות ההסתדרות
המירוץ היצרי לראשות ההסתדרות נמצא בישורת האחרונה. המועמדים, היו"ר המכהן ארנון בר-דוד ויריבו עופר עיני, מצויים בהכנות אחרונות לקראת הבחירות שייערכו ביום שלישי, כשכבר בסוף אותו יום צפויות להתפרסם התוצאות המלאות. כל צד מנסה עדיין לסגור קצוות של הרגע האחרון במטרה לגייס את תמיכת העובדים שטרם החליטו למי להצביע.
ההסתדרות היא ארגון בעל כוח השפעה על התנאים של מאות אלפי עובדים המאוגדים תחתיה במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי, ובעצם גם על העובדים שאינם מאוגדים. למשל, יו"ר ההסתדרות צריך לחתום על מתווה העלאת שכר המינימום במשק, שמשפיע גם על מי שלא חבר בארגון העובדים. לכן, על פניו, הקרב על הנהגת ההסתדרות צריך לעניין כל ישראלי, גם אם אינו בעל זכות הצבעה. אולם בפועל, התחושה בקרב רבים היא שמה שהיה הוא שיהיה, בין אם בר־דוד ימשיך בתפקידו ובין אם עיני יצליח לכבוש את המשרה מחדש. בינתיים, הציבור הרחב נותר אדיש.
במה שונים המועמדים?
במחנות של המועמדים מציירים תמונה לפיה עיני ובר־דוד הם כמעט הפכים גמורים. בסביבתו של עיני מבקשים לחדד שהוא מנהיג עובדים חזק, מהפכן שיילחם מול משרד האוצר וידאג לחלשים. הם מציגים את המצע שלו, שכולל בין השאר תוכנית "דמוקרטיזציה" להסתדרות שנועדה להפוך את האגודה העותמנית לארגון שקוף. זאת, למרות שבשמונה שנות כהונתו של עיני כיו"ר ההסתדרות לא נעשו צעדים בכיוון.
במחנה של בר־דוד, מנגד, מסבירים שבשנותיו בהסתדרות הביא לשורה ארוכה של הסכמים קיבוציים פורצי דרך. הם מבחינים בין דרכו המשתפת פעולה עם הממשלה בדרך להישגים, לעומת גישתו הלעומתית והכוחנית של עיני, שכהונתו התאפיינה בשביתות ומאבקים.
אבל בסוף, קשה לומר שעיני ובר דוד הם באמת הפכים מושלמים. למעשה, בר־דוד אפילו מתמודד תחת סיעת "עוגן" אותה ייסד עיני בשעתו. חלק מאנשי הסיעה שמקיפים היום את בר־דוד הם אותם אנשים שהריצו בשעתו את עיני - כולל מנכ"ל הסיעה, בני עיני, אחיו של עופר. מדובר בשני פעילי הסתדרות שצמחו באותו המוסד. כך שאם קיימים הבדלים מהותיים ודרמטיים ביניהם, הם עדיין לא הוכחו בקדנציות שלהם עד כה.
היתרון של בר־דוד
בשיחות פנימיות, חלק מראשי הוועדים העידו לאחרונה שמופעלים עליהם לחצים מצד המטות השונים להודיע לכל העובדים להצביע למועמד כזה או אחר. עם או בלי קשר, נרשם בליץ של מיילים לעובדים בגופים שונים - הן במגזר הציבורי והן בפרטי - מראשי ועדים המבקשים להצביע לבר דוד או לחלופין לעיני.
סקירה קצרה של הודעות התמיכה שעלו לעמוד הפייסבוק של בר־דוד בזמן האחרון כוללת את ועד עובדי תנובה, ועד אלפא המייצג את עובדי בזק בינלאומי ופלאפון, ועד עובדי משרד החקלאות, וכמובן ועד עובדי עיריית תל אביב, שם התחיל בר־דוד את דרכו בייצוג עובדים. עוד הועלו לעמוד של בר־דוד סרטוני תמיכה מצד הח"כים מהליכוד מירי רגב, מיקי זוהר ויואב גלנט, וכן ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן. בנוסף, תומכים בו ועד רשות שדות התעופה, תעשייה אווירית ועוד.
עופר עיני, לעומת זאת, נהנה מתמיכה בקרב ועדי העובדים של דואר ישראל, סלקום ורשות האוכלוסין וההגירה. עוד שותף לסיעה של עיני אריאל יעקובי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה. מבחינת רשימות התומכים הרשמיות, נראה שידו של בר־דוד על העליונה. מנגד, בסביבתו של עיני טוענים שחלק מהוועדים שהצהירו שהם תומכים בבר־דוד - פועלים בשטח לסייע לעיני.
הסקרים שמפיצים כל אחד מהמחנות נוטים אולי לטובת המועמד שלהם, אך אם נשקלל את הסקרים יחד, נקבל מעין תמונת מצב כללית שמראה את סטיית התקן בבחירות הללו. בסקרים מטעם מטה בר־דוד הוא זוכה לתמיכה של סביבות 70% לעומת 30% לעיני. בסקרים מטעם מחנה עיני המצב צמוד עם יתרון קל לעיני. אם כל אחד מהסקרים מציג את תמונת המצב האופטימלית של המועמד שיזם את הסקר, עולה שמפקד האצבעות הוא לטובת בר־דוד.
בעבר נעו אחוזי ההצבעה בבחירות להסתדרות סביב ה־45%. גורמים בהסתדרות צופים הפעם אחוזי הצבעה גבוהים יותר, שעשויים להגיע לאזור ה־60%.
יקצרו זמנים? כך יערכו הבחירות הדיגיטליות הראשונות בישראל
זוהי מערכת הבחירות הממוחשבת הראשונה בתולדות ההסתדרות והגדולה ביותר שנערכה בישראל. 601 אלף בעלי זכות הצבעה יוכלו לגשת לאחת מאלפיים הקלפיות שיוצבו ברחבי הארץ, לראשונה קלפיות ממוחשבות בשיתוף קבוצת מלם תים. בהסתדרות טוענים שהמעבר למערכת ממוחשבת תקצר משמעותית את זמני השהייה בקלפי (״הצבעה נמשכת כרבע מהזמן הנדרש להצבעה עם פתקים ומעטפות״), ואף את משך הזמן הנדרש לפרסום תוצאות האמת לאחר סגירת הקלפיות. המערכת זמינה גם בשפה העברית וגם בשפה הערבית.
בעת ההגעה לקלפי, המצביע צריך להציג תעודה מזהה למזכיר הקלפי. אולם, הוא לא צריך להתחבר למערכת באמצעות תעודת זהות או שמו הפרטי, וכך שלא ניתן לשייך את ההצבעה למצביע ספציפי. בדרך זו, נפתרות סוגיות פרטיות שהיו יכולות לעלות.
כדי למנוע אפשרות של הצבעה כפולה על ידי אותו מצביע, המערכת צריכה לקבל אישור ממזכירי הקלפי שנכנס אדם חדש מאחורי הפרגוד. כמו כן, על מנת למנוע טעויות בהקלקה שגויה, המערכת תציג בסוף ההצבעה ריכוז הבחירות של אותו מצביע - כך שהוא יוכל לשנות את בחירתו.
בתום ההליך, ההצבעה מועברת ישירות לשרת המרכזי שאינו מחובר לאינטרנט. נחום אסד, מנכ"ל ועדת הבחירות להסתדרות אמר לגלובס: "כדי לשמור על מערכת מאובטחת וסגורה, אנחנו לא מחוברים לאינטרנט. מדובר במערכת סגורה שלנו שנבדקה על ידי מיטב החברות בישראל בתחום. ביצענו בדיקות, ביקשנו מחברות לנסות, להיכנס ולבחון את המערכות. אנחנו ערוכים ליום הבחירות". אסד הוסיף שבמקרה של תקלה טכנית באחת הקלפיות, הם ערוכים עם קלפיות רזרביות להחלפה, וישנם 300 טכנאים הפרושים ברחבי המדינה כדי לפתור בעיות.
בחודש מרץ האחרון, ועדת הבחירות להסתדרות ערכה פיילוט של המערכת בעזרת עשרת אלפים עובדות ועובדים, ונבחנו תרחישים שונים. אם לא יהיו תקלות מהותיות בבחירות להסתדרות, ייתכן שהמערכת הדיגיטלית תוכל לשמש לקראת הבחירות הכלליות הקרובות.