גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מודל עסקי כושל ומסיבות ראווה: חטאי הסטארט־אפים שהובילו למשבר בהייטק

השקעות בלי בדיקה מינימלית, בזבוז על דברים שלא תורמים ליעילות ומודל שמייצר יותר הפסדים מרווחים ● אלו חלק מהפרקטיקות הבעייתיות שהשתרשו בשוק הסטארט־אפים בהשפעת הכסף הזול ● כעת, התקופה מגיעה לסופה, חברות סוגרות פעילות ומפטרות עובדים, והשוק מתעורר מהאשליה

מודל עסקי כושל ומסיבות ראווה. משבר ההייטק / צילום: Shutterstock, Tomas Simkus
מודל עסקי כושל ומסיבות ראווה. משבר ההייטק / צילום: Shutterstock, Tomas Simkus

שבוע בלבד עבר מאז סטארט-אפ משלוחי המכולת אבו (AVO) צימצם את פעילותו ופיטר את מרבית עובדיו, וכבר הגיעה נפילה של סטארט־אפ נוסף. השבוע זה היה תורה של חברת הבינה המלאכותית ביונד מיינדס (BeyondMinds) - תוכניות המכירה שלה נפלו, החברה נסגרה ו־60 מעובדיה הלכו הביתה.

בענף ההייטק רבים משוכנעים שזאת תחילת מגמה מדאיגה. אחרי שנים בהן נראה כי כולם מסביב מצליחים ומשגשגים, בחודשים הבאים אנחנו צפויים לראות עוד ועוד חברות פתאום כושלות.

בשנתיים האחרונות הוזרמו סכומי שיא חסרי תקדים להשקעה בסטארט-אפים בעולם ובישראל, וכעת, נראה שהמוזיקה מתחילה להיעצר. בהשפעת הריבית העולה, האינפלציה הגואה והקריסה במניות הטכנולוגיה בוול סטריט, הואט משמעותית המימון לסטארט־אפים. העצירה עוד לא באה לידי ביטוי בצורה מלאה בנתונים, שמדווחים ומתעדכנים תמיד באיחור, אך משקיעים מספרים על שיתוק כמעט מוחלט בהשקעות בסטארט-אפים בשלבי צמיחה מתקדמים. כולם מסביב מחכים ומנסים להבין לאן מתקדמים מכאן.

דווקא עכשיו כשהטירוף דועך, קל יותר להביט על הפרקטיקות הבעייתיות שהתפתחו בשוק הסטארט-אפים בימי הכסף הזול והזמין של השנתיים האחרונות: ממותו של תהליך בדיקת הנאותות במסגרת השקעות (Due Diligence) ועד בזבזנות מוגברת שאימצו סטארט-אפים, אפילו כאלה שנמצאים עדיין בתחילת הדרך. פרקטיקות אלו, "חטאים" של ימי השפע אם תרצו, עשויים לחזור ולרדוף את הענף ככל שהמשבר הנוכחי יחריף.

1. לא בודקים ומשקיעים על עיוור

"כשגייסנו מימון בשנה שעברה, כל תהליך בדיקת הנאותות שלנו נמשך שתי פגישות בלבד עד שקיבלנו מזכר הבנות (Term-Sheet). פעם תהליך בדיקה כזה היה לוקח 6-8 שבועות ואשתקד זה התכווץ לחמישה ימים", מספר מנכ"ל של סטארט-אפ שגייס עשרות מיליוני דולרים. "המשקיעים שלנו הסתכלו על המצגת - שהיו בה נתונים על הכנסות, צמיחה ורשימת לקוחות - ובזה הכל הסתכם. אף אחד לא ביקש מאיתנו אקסל עם נתונים נוספים, אף אחד לא ראיין את ההנהלה שלנו ואף אחד לא ניסה לשוחח עם הלקוחות".

האחריות לכיווץ תהליך בדיקת הנאותות הקלאסי של ההשקעה מיוחסת בעיקר לקרנות ענק זרות, שבהשפעת הריבית האפסית והזרמות הכסף של הפדרל ריזרב לכלכלה האמריקאית קיבלו מיליארדי דולרים לניהול. קרנות גובות דמי ניהול כאחוז מהסכום שהן מנהלות, ולכן יש להן אינטרס ברור לקחת על עצמן ניהול של יותר כסף, גם אם הן לא יכולות לעשות זאת בצורה טובה מספיק.

חלק מקרנות אלו, כמו טייגר גלובל ו-Coatue, הן במקור קרנות גידור שהתמחו בהשקעה במניות בשוק הציבורי, אך משם התרחבו להשקעה גם בסטארט-אפים פרטיים, במטרה לתפוס הצלחות בשלב מוקדם יותר.

 

שחקנים אחרים שהובילו את המגמה היו קרנות הון סיכון מסורתיות יותר, כמו אינסייט פרטנרס, שפשוט גדלו במהירות בכמות הכסף שנמצא תחת ניהולן. הוויתור על בדיקת הנאותות סחף גם פירמות ישראליות, שהפנימו כי עליהן להכריע אפילו בתוך יום אחד האם הן נכנסות להשקעה, כדי לא לפספס אותה לגמרי.

המספרים מתארים את הסיפור הכי טוב: ב-2020 ניהלה טייגר גלובל קרן של 3.75 מיליארד דולר להשקעה בסטארט-אפים. ב-2022 הקרן שניהלה כבר גדלה פי שלושה והגיעה ל-12.7 מיליארד דולר. כדי לפזר מספיק צ’קים, לסיים את הקרן תוך שנה ולגייס חדשה במקומה, ביצעה טייגר 335 השקעות בשנה שעברה, ממוצע כמעט בלתי נתפס של 1.3 עסקאות פר יום עבודה.

ד"ר ענת אלון-בק מהמחלקה למשפטים באוניברסיטת קייס ווסטרן, חקרה את השחקניות החדשות שנכנסו להשקעות, ובהן את קרנות הגידור. "הן פחות מתוחכמות מקרנות ההון סיכון המסורתיות. קרנות גידור כבר ניסו בעבר, שלא בהצלחה, להיכנס להשקעות בסטארט-אפים בבועת הדוט.קום, ועכשיו הן חזרו לסיבוב נוסף.

"הקרנות האלו לא מסתכלות לעומק על המספרים ובלי בדיקת נאותות מפספסות דברים מהותיים. הן אינן מבקשות מקום בדירקטוריון ונותנות גישה ידידותית ליזמים, שזה אומר לתת ליזמים לפעול ללא פיקוח בכלל. הבעיה הגדולה היא שההתנהלות הזאת שינתה לגמרי את הדינמיקה בשוק ולשחקנים האחרים לא הייתה ברירה אלא לאמץ גישה דומה".

הנזק של גישה זו ברור - מכיוון שבדיקת נאותות כל כך קצרה לא מספיקה בשביל לקבל החלטות מושכלות, הרבה כסף הולך לחברות שהטכנולוגיה שלהן לא טובה מספיק או שיש להן בעיות מהותיות שלא מתגלות. במקום שחברות גרועות ייסגרו אחרי שגייסו סכומי כסף נמוכים, הן ממשיכות לרוץ ולשרוף עשרות מיליונים.

עמית קרפ, שותף בקרן בסמר, מצביע על עוד בעייתיות הנובעת מבדיקות הנאותות הקצרות, בעייתיות שעלולה להתגלות דווקא עכשיו כשהענף נכנס למשבר. "חלק מהתפקיד של בדיקת נאותות הוא ליצור היכרות בין הצוות של החברה לבין המשקיעים ולראות האם הם מסתדרים", קרפ אומר. "אבל כשהתהליך נמשך רק יומיים זה בערך כמו להגיע לחופה בלי לצאת לדייטים. עכשיו כשהגיע משבר וכולם צריכים לשלב כוחות כדי לשרוד אותו, היזמים מגלים פתאום שהם לא מכירים את המשקיעים שלהם בכלל ולא יודעים לעבוד איתם".

2. מי בכלל צריך מודל עסקי

כאשר גיל דיבנר, מייסד הקרן הישראלית-אירופית אנגולר ונצ’רס, מנסה להגדיר את השנים האחרונות בשוק ההשקעות בסטארט-אפים, הוא משתמש בביטוי "דלוזיה קולקטיבית", שטבע הגורו העסקי פרופ’ סקוט גאלווי. "בשנים האחרונות כולם זרקו כסף גדול על בעיות והזדמנויות, אפילו שהיה ברור שזריקת כסף לא תצליח לפתור את הבעיות האלו", אומר דיבנר.

"עכשיו פתאום כולם מתעוררים מהדלוזיה הקולקטיבית הזו ומבינים שמעבר להזדמנות, חשוב שלחברה יהיו גם הכנסות, שיהיה לה Unit economics (כלכלת היחידה: הרווחיות של מכירה יחידה אחת מהמוצר - א"ד) ושהיא תוכל להצדיק את השווי שקיבלה".

קחו לדוגמה את סטארט-אפ משלוחי המכולת אבו. בשיחה עם משקיעים של החברה היום שומעים שהמודל שלה פשוט אינו יעיל לוגיסטית - היא מפסידה יותר ממה שהיא מרוויחה על כל לקוח חדש.

יזמי חברת המשלוחים AVO / צילום: סטפן קלפקו

אז למה בכל זאת הסכימו משקיעים לחלק לה מעל 100 מיליון דולר? כי אבו רצתה להתמודד עם בעיה רלוונטית, כי היא פנתה לשוק חם עם פוטנציאל גדול וכי היא צמחה מהר מאד בשורת ההכנסות. חלק מהנכונות להשקיע בחברות בלי מודל עסקי ברור נגזרת מבדיקת הנאותות החפיפניקית, אבל לא רק.

"גם כשהמשקיעים ידעו היטב שלחברה אין Unit economics והבינו שאפילו היזמים בעצמם לא יודעים להסביר כיצד יהפכו ליעילים, עדיין הרבה פעמים הם בחרו לשים כסף", אומרת תמי ברונר, שותפה בקרן ורטקס. "התפיסה הייתה שהכי חשוב זה מי צומח מהר, מי מגיע ללקוחות הנכונים ומי מפתח פונקציות לפני המתחרים. הנושא של יעילות נתפס כמשהו שיסתדר בהמשך או כמשהו שהמשקיע הבא, זה שיקנה מניות של החברה בשווי גבוה יותר בסיבוב הבא, יצטרך להתמודד איתו".

3. לנצל את השוק עד הסוף

שווי של חברה בעבר אמור היה לבטא איזשהו קשר לתוצאות העסקיות שלה, לרווח או לכל הפחות להכנסות שלה. כל זה נמחק לגמרי בשנה שעברה, כשגם חברות עם הכנסות מינימליות של מיליוני דולרים בודדים יכלו להפוך לחדי קרן ששווים מעל מיליארד דולר.
במקום לייצג את המצב העכשווי של החברה, השווי הפך להצהרת כוונות, הכרזה כי אני חזק יותר מהמתחרים ומכוון גבוה. השווי שניתן בסיבוב הגיוס האחרון הפך לעמדת פתיחה במשא ומתן על הגיוס הבא או על ההנפקה.

"הוא יגדל לתוך השווי הזה", אמרו משקיעים לפעמים, כשניסו להסביר לעצמם למה הוציאו כל כך הרבה על חלק קטן כל כך בחברה. לסיפור הזה יש שני צדדים. מצד אחד, ניצבו קרנות ענק עמוסות בכסף שהפכו כמעט אדישות למחיר ששילמו ודחפו עוד ועוד כסף ליזמים. מצד שני גם היזמים עצמם ידעו לנצל את הכסף הזול והציגו תחזיות צמיחה דמיוניות, שגם הם לא לגמרי האמינו בהן, כדי להקפיץ את השווי. "נוצרה תחרות מי מגיע להיות חד קרן ראשון והיזמים גייסו יותר כסף ממה שהם צריכים ולפי שווי גבוה מידי", אומר קרפ. "היה מאוד קשה ליזמים להגיד לא לכסף שנתנו להם. התוצאה היא שעכשיו כבר אף אחד לא מאמין להערכות שווי שניתנו בשנים האחרונות".

ברונר מוסיפה כי צריך להיות מאוד חזק כדי לעמוד בפיתוי ולא ליישר קו עם השוק: "היזמים דאגו שאם הם יגייסו מימון קטן מידי או בשווי נמוך מידי, זה יראה לא טוב מול העובדים והלקוחות שלהם. דווקא עכשיו, כשהגיע משבר, יותר קל ליזמים להסכים לשווי נמוך כי הם יודעים שזה לא ישליך עליהם לרעה".

הסיטואציה הנוכחית היא שהרבה סטארט-אפים "תקועים" עם שווי לא רציונאלי שמקשה על גיוס נוסף ועל מכירה עתידית של החברה לפי העלות האמיתית שלה, שהיא הרבה הרבה יותר נמוכה. נפגעים נוספים הם כמובן העובדים, שיתקשו לממש את האופציות שלהם, שחולקו לפי שווי של ימי הבועה ונמצאות כעת עמוק מחוץ לכסף.

4. הכסף נזרק על חגיגות ומסיבות

המסיבות הגרנדיוזיות, הנופשים היוקרתיים במדינות אקזוטיות והקמפיינים הפרסומיים היקרים לגיוס עובדים, כל אלו הם ביטוי לגישה הבזבזנית שאימצו סטארט-אפים בשנתיים האחרונות. כאשר כסף זול זרם בקלות לקופת החברות, לא היה להן בעיה להוציא אותו במהירות.

בעוד חברות ענק סופר-עשירות כמו פייסבוק וגוגל נוהגות להציע לעובדים פינוקים שבסופו של דבר אמורים לשפר את הפרודקטיביות, כמו שירותי כביסה או בייביסיטר, בחלק מהסטארט-אפים הישראלים התמקדו בפינוקים שהקשר שלהם לתפוקה קלוש, כמו הופעות של אומנים יקרים. מסמני הקיצון בשוק היו חברת הפינטק ראפיד, שהנחיתה סוללת דיג’יים מחו"ל למסיבותיה, וחברת הסייבר וויז (WIZ) שגייסה את בכירי אמני ישראל לשיר לפני העובדים שירים מסרטי דיסני.

אסף רפפורט. מנכ''ל וויז וממייסדיה / צילום: נתנאל טוביאס

כמובן, לסטארט-אפים תמיד היה הסבר משכנע לכך שכל ההוצאות האלה נועדו למטרה חיונית - למשוך כוח אדם איכותי. ככל שהנוהג התרחב גם סף הריגוש של העובדים עלה ואז נדרשו חברות להשקיע בגימיקים גדולים יותר כדי למשוך תשומת לב. אבל עכשיו, כשכיוון השוק משתנה, והמטרה היא לחסוך ולהתייעל, לפחות חלק מהחברות יצטערו על המיליונים שבזבזו כלאחר יד.

"כשהעלות של כסף היא אפס אתה יכול להצדיק הכל, וכשכולם חוגגים, אם לא תנהג אותו דבר, כנראה שתיראה מוזר", אומר דיבנר, מייסד הקרן הישראלית-אירופית אנגולר ונצ’רס.
"כשיזם שאין לו הכנסות עדיין מקבל 100 מיליון דולר ואומרים לו שהוא יהיה שווה מיליארד דולר, הוא מרגיש כמו אחד שכבר הצליח. במצב הזה, כשהכסף בא בקלות, היזמים חושבים שהם יכולים לגייס 100 עובדים, לשלם 80 אלף שקל למפתח על ארבעה ימי עבודה ולצאת לנופש בקריביים. קשה מאוד להסביר ליזם למה כדאי לו לקחת פחות כסף ולמה לפעמים צוות של עשרה אנשים עם מוטיבציה יכול להיות יותר יעיל מצוות של 100 איש".

קרפ, שותף בקרן בסמר, סבור שהבזבזנות באה לידי ביטוי לא רק במסיבות. "הבזבזנות היא תוצר לוואי של הכסף הרב שהיה בשוק. דווקא המסיבות לא היו ההוצאה הגדולה. הבזבזנות באה לידי ביטוי בשכירת המשרדים הכי יקרים עם הרבה יותר שטח ממה שצריך ובהוצאות לא מבוקרות על שיווק כמו קניית פרסומות בסופר בול, בלי לבדוק האם זה מועיל ועד כמה. עכשיו ברור שיהיה צורך להדק את החגורה".

במקרים רבים הדירקטוריון והמשקיעים היו אלו שדחפו את היזמים והמנהלים לשרוף יותר מזומן, כדי להוכיח גדילה ולספק תירוץ לצאת לעוד גיוס, שיהיה בשווי גבוה יותר. "צריך להיות מנהל עם עמוד שדרה חזק כדי לצאת נגד הזרם ולהסביר שאין טעם להוסיף עכשיו עוד אנשי מכירות כי השוק לא מוכן לזה ואין טעם לפתח עוד פונקציות למוצר לפני שיש מכירות", אומר מנכ"ל אחד הסטארט־אפים.

עוד כתבות

בנייני מגורים בירושלים. הארנונה צפויה להתייקר / צילום: איל יצהר

מאות שקלים בשנה למשק בית: הארנונה צפויה להתייקר ב־2025 ביותר מ־5%

עפ"י נוסחת העדכון השנתית, הארנונה תעלה בשיעור של 5.29% בשנה הבאה - זאת לאחר עלייה של 2.68% ב־2024 ועלייה מצטברת של כמעט 10% משנת 2020 ● מדובר בתוספת השנתית הגבוהה ביותר לארנונה מאז שנת 2000 לפחות

יהודה בר און / צילום: כדיה לוי

יהודה בר און, המועמד המוביל לתפקיד מנכ"ל נת"ע, הסיר את מועמדותו

בר און, שכיהן כמנכ"ל נת"ע בעבר ונהנה מתמיכתו של ינקי קוינט, מ"מ מנהל רשות החברות הממשלתיות, הודיע על פרישתו מהמרוץ לתפקיד "מסיבות אישיות ● הליך האיתור למנכ"ל נת"ע מהווה את מוקד החיכוך העיקרי בין החברה ובין משרד התחבורה ורשות החברות סביב השאלה מי ינהל את נת"ע ובתוך כך גם את פרויקט המטרו

קניות בקניון. הצריכה הפרטית בעלייה / צילום: Shutterstock, YIUCHEUNG

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: ריבאונד לתוצר של ישראל ברבעון הראשון, אבל יש גם חדשות רעות

התמ"ג ברבעון הראשון של 2024 זינק בשיעור של 14.1% בחישוב שנתי, זאת לאחר ירידה דרמטית של מעל 20% ברבעון בו פרצה המלחמה ● מדובר בהתאוששות חלקית בלבד מהמשבר: התמ"ג עדיין נמוך ב-1.4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2023, וגם הצריכה הפרטית נמוכה ביחס לימים שלפני המלחמה

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

התעלומה נפתרה - זו ההשקעה הסודית של וורן באפט

כשישה חודשים נשמרה ההשקעה הזאת של באפט בסוד ● אך דיווח ההחזקות הרבעוני של ברקשייר הת'וואיי חשף ש-Chubb היא החברה בה רכש באפט מניות בשווי של כ-6.6 מיליארד דולר ● בנוסף מכרה ברקשייר הת'וואיי את כל מניותיה ב-HP ומניות של אפל

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

לאחר הודעת הפרישה של המנכ"ל והתחזיות הפושרות: מניית נייס נופלת בתל אביב

עילם צפוי לפרוש מתפקידו בסוף שנת 2024 וציין כי יהיה "שותף פעיל" בחיפוש אחר מחליפו ● עלות השכר המצטברת של עילם עמדה על כ-125.6 מיליון דולר בין השנים 2014-2023 ● בתוך כך, נייס פרסמה היום דוחות והציגה תחזית פושרת להמשך השנה

פרויקט בנתניה של עמרם אברהם. גיוס של 200 מיליון שקל לפי שווי שוק של מיליארד שקל / הדמיה: Viewpoint

עוד הנפקות בדרך? אלה חברות הנדל"ן שהשוק מעריך שייכנסו בקרוב לבורסה

עוד ועוד סימנים מצביעים על כך ש"גל" הנפקות של חברות פרטיות עומד להגיע מכיוון ענף הנדל"ן, בעיקר בתחום המגורים ● "למרות התקופה הקטסטרופלית שבה אנחנו נמצאים, אנשים מסתכלים קדימה ורואים הזדמנות עסקית"

קית' גיל, התחיל את הסאגה, פעמיים / צילום: ap

האם "רורינג קיטי" הוא וורן באפט של האינטרנט?

הערכות השווי הגבוהות באופן אבסורדי של גיימסטופ לפני העליות השבוע מצביעות על כך שלתת-תרבויות מקוונות עשויות להיות השפעה קבועה על השוק

אבי גבאי, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פרטנר אבי גבאי: "המשק מפספס את החברה הערבית בענק"

מנכ"ל קבוצת פרטנר אבי גבאי דיבר הערב בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית בישראל ואמר כי "החברה הערבית היא קטר צמיחה"  ● "אני מאמין שכל ממשלה היא מכונה משומנת להרחבת פערים. בבסיסה, זה מה שהיא עושה"

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל מאותת שוב לבנקים - שמרו על דיבידנד מצומצם

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי שלח מכתב לראשי המערכת הבנקאית לקראת פרסום דוחות הרבעון הראשון של השנה שיחלו בשבוע הבא ● "המצב הגאופוליטי הנוכחי מחייב המשך בחינה שמרנית ומושכלת של תכנון ההון, של מדיניות חלוקת הדיבידנדים ושל ביצוע הרכישות העצמיות", הוא כתב ● מכתב דומה נשלח גם ברבעון הקודם

איזיה צ׳צ׳יק ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

הלך לעולמו איזיה צ'צ'יק שכיהן כמנהל בכיר בחברות טכנולוגיה, פיננסים ותעשייה

תפקיד הניהול המפורסם של צ'צ'יק היה כמנכ"ל קבוצת עורק בשנות ה-90 ● בהמשך כיהן כיו"ר אליאנס ובמשך שנים סייע להצמחתה ● בעשורים האחרונים כיהן בתפקידים בכירים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות שונות, ועד חודש ינואר השנה עדיין נשא בתפקיד דירקטור בחברת נקסטקום הציבורית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

סמוטריץ' רוצה להחריב את קשרי הסחר עם טורקיה, אך עלול לדרוס הסכם עם האיחוד האירופי

סמוטריץ' הודיע על כוונתו להחיל מכס של 100% ממחירו של כל מוצר המיובא מטורקיה, בנוסף למכסים הקיימים ● המשמעות של המהלך: דריסה של הסכם PAN-EURO-MED CUMULATION שבו חברות ישראל וטורקיה, אבל גם האיחוד האירופי ומדינות נוספות

נשיא אוני' בארה"ב הוצא לחופשה אחרי שנכנע לדרישות פרו-פלסטינים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בממשל האמריקאי מאמינים שגלנט הוא האיש שיכול להביא לסיום המלחמה, נשיא אוניברסיטה בארה"ב הוצא לחופשה אחרי שנכנע לדרישות מוחים פרו-פלסטינים ומחוקקת אוסטרלית האשימה ישראל בג'נוסייד וגונתה ● כותרות העיתונים בעולם 

עו''ד ד''ר גיל-עד נועם במהלך הדיון / צילום: Reuters, Yves Herman

נציג ישראל בהאג: לחזור על שקר לא הופך אותו לאמת

אחרי שבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קיים דיון בבקשה שהגישה דרום אפריקה להוציא צווים להפסקת המלחמה בעקבות פעולת צה"ל ברפיח, המשלחת הישראלית משיבה על טענותיה ● עומד המשנה ליועמ"שית למשפט בינלאומי, עו"ד ד"ר גיל-עד נועם, העומד בראש המשלחת: "לקרוא למשהו 'רצח עם' שוב ושוב, לא הופך את זה לרצח עם"

יחידת המודיעין של צה''ל וסימני השאלה / צילום: איל יצהר

התחקיר עוד לא הושלם אבל המינויים כבר מעוררים סערה: מה עובר על היחידה היוקרתית של חיל המודיעין

יחידת המודיעין מתמודדת עם לא מעט סימני שאלה שטרם זכו למענה מאז 7 באוקטובר ● בכירים לשעבר בצבא מתארים אותה כחבולה ומפולגת ברקע הכישלון המודיעיני הקשה והפרסומים על אודותיה בתקשורת הזרה ● בשלב זה, תחקיר רשמי ומלא טרם נערך ובכירי 8200 לא הודיעו על פרישתם בעקבות המחדל, אולם כבר כעת זהות יורשיהם מעוררת סערה חדשה בצמרת הצבא

מיירט הלייזר ''דראגון פייר'' / צילום: יוטיוב

הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר

ארה"ב מקדמת את שדרוג טילי הכתף וטילי השיוט הזעירים שלה ● רוסיה הופכת את טילי השיוט שלה לקטלניים יותר ● וספינות מלחמה חדשות של בריטניה יכללו את מערכת יירוט הלייזר "דראגון־פייר" ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

לירון דורון-לוי, מנכ''לית מרכז השלטון המקומי הנכנסת / צילום: שמרית מאור

לראשונה: מונתה מנכ"לית למרכז השלטון המקומי

לירון דורון-לוי מונתה למנכ"לית מרכז השלטון המקומי ותהפוך לאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד הבכיר ● דורון-לוי תיכנס לנעליו של שלמה דולברג, שהודיעה על פרישה לאחר מעל לעשור

תחנת כוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דליה השיגה מימון לתחנת הכוח אשכול

חברת דליה חברות אנרגיה בע"מ, בשותפות עם חברות נוספות, חתמו על הסכם למימון רכישת תחנת הכוח אשכול בהיקף כולל של כ־9.15 מיליארד שקל לא כולל מע"מ ● רכישת האתר, שממוקם בחלקו הצפוני של אזור התעשייה באשדוד, כוללת את תחנת הכוח הקיימת וגם שטחי נדל"ן עבור מסחר ותעשייה באזור מבוקש בין נמלי אשדוד

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הוועדה לבחירת שופטים בחרה 28 שופטים ורשמים חדשים

16 שופטים נבחרו לבתי המשפט לענייני משפחה, תעבורה ולבתי משפט השלום, ו־12 רשמים בכירים מונו במרכז, בדרום ובצפון ● בבימ"ש השלום ובביהמ"ש המחוזי בירושלים טרם מונו שופטים בשל מחלוקת על זהותם ובשל דרישתו של לוין שכל המינויים יהיו בהסכמת כל חברי הוועדה, על אף שהחוק לא מחייב זאת

נמל קרטחנה, ספרד / צילום: Shutterstock, Aleksei Kazachok

ספרד מנעה מאונייה שהובילה חומר נפץ לישראל לעגון אצלה

ספינת המטען הכללי מריאן דניקה, ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מהודו ב־8 באפריל, תוך שלפי עיתון "אל פאיס" הספרדי - היא נשאה 27 טונות חומר נפץ ● לפי שר התחבורה הספרדי, האוניה פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה ב־21 במאי וסורבה