סניף סגור של המשביר לצרכן, נובמבר 2020 / צילום: בר - אל
אזו-ריט מקבוצת קניוני עופר והמשביר לצרכן נכנסות לסבב שלישי בקרב על דמי השכירות שלא שולמו בתקופת סגרי הקורונה. הקרב המשפטי התחיל בנובמבר 2021, וטרם ידוע מתי יגיע לקיצו.
חברת אזו-ריט מקבוצת קניוני עופר תבעה בנובמבר אשתקד את המשביר לצרכן בסכום של 12.7 מיליון שקל בגין אי תשלום דמי שכירות החל ממרץ 2020, על נכס שהושכר לה ברחוב יפו (כיכר ציון) בירושלים. מאוחר יותר הוגשה מטעם המשביר לצרכן תביעה נגדית בה נטען כי השטח המושכר קטן בכ-15% מהשטח המוסכם, עליו שילמה כסף לחברת מליסרון, גם היא מקבוצת קניוני עופר שהתמזגה עם אזו-ריט, ובעקבות כך, דורשים במשביר תשלום של 17.2 מיליון שקל בגין "התשלומים שלא שולמו כדין". באחרונה הגישה קבוצת קניוני עופר כתב הגנה במסגרתו טענה כי המשביר מערבב בין שתי ישויות משפטיות.
"המשביר לצרכן הפסיק לשלם את דמי השכירות על דעת עצמו"
אזו ריט טענה בכתב התביעה שהוגש בנובמבר אשתקד כי "במסגרת עסקת השכירות, השקיעה התובעת (קניוני ריט) הון עתק בביצוע עבודות בינוי במבנה המושכר. זאת, מתוך ציפייה כי הנתבעת תמלא אחר התחייבויותיה על פי הסכם השכירות לרבות ובמיוחד תשלום דמי השכירות המוסכמים במלואם ובמועדם, כך שהתובעת תקבל תשואה על השקעתה", אולם לטענתם "בחודש מרץ 2020, הפסיקה הנתבעת (המשביר לצרכן) לשלם את דמי השכירות הקבועים בהסכם וזאת על דעת עצמה, באופן חד צדדי ומבלי שקיבלה את הסכמת התובעת לכך". זאת לפי טענת הנתבעת בשל הסגרים שהוטלו עקב התפשטות נגיף הקורונה.
עוד עולה מכתב התביעה שהגישה אזו-ריט כי במאי 2020 נערכה פגישה בין הצדדים ובמסגרתה ביקשו במשביר לצרכן לקבל הנחה דומה לזו שקיבלו שאר השוכרים שבקניונים אותם מפעילה קבוצת מליסרון, שהיו סגורים בתקופת הסגר הראשון. אלא שמליסרון הבהירה כי לא מדובר באותם תנאים. "הנכס אותו שוכר המשביר לצרכן הוא מבנה בניהול עצמי ועצמאי ואינו קניון, ומליסרון אינה מנהלת אותו אלא רק משכירה אותו, לכן הקלות שניתנו לשוכרים בקניונים אינן רלוונטיות ולא חלות על המבנה הנידון". על כן דורשת מליסרון מהמשביר לצרכן תשלום של 12.7 מיליון שקל.
"השטח המושכר קטן בכ-15% מהשטח בהסכם"
אולם בינואר השנה הגישה חברת המשביר לצרכן תביעה שכנגד, במסגרתה טוענת החברה כי היא מנהלת יחסים עסקיים עם חברת מליסרון, המחזיקה בין היתר בקניוני עופר ולא עם אזו-ריט שלדבריהם, "היא למעשה כלי ריק אשר אינו מקיים שום סוג של יחסים עם המשביר".
עוד מציינים במשביר כי הנתבעות, מליסרון ואזו-ריט "פעלו בדרך לא דרך" והוציאו כספים של כדין לדבריהם, "באמצעות הטעייה בכל מה שקשור לשטח הנכס אותו החברה שוכרת". לפי כתב התביעה, המבנה שאותו היו צריכים לקבל הוא בשטח 5,600 מ"ר ברוטו אלא "שבמהלך שנת 2021 גילתה המשביר במפתיע כי בניגוד מוחלט למצגי מליסרון, שטח הנכס הוא 4,773.45 מ"ר ברוטו - קטן בכ-15% מהשטח אותו התחייבה אזו ריט להעמיד לטובת המשביר.
"תביעה זו נועדה להשיב למשביר את כל אותם סכומים אשר שילמה לאזו-ריט אשר התעשרו שלא כדין על חשבון המשביר, בצירוף ריבית והצמדה מיום העברת התשלום בפועל ועד היום, וכן סעד הצהרתי כי החל מיום הגשת התביע הואילך, דמי השכירות החודשיים שעל המשביר לשלם, לא יעלו על סך של 821,033 שקל המהווים תשלום של 192 שקל למטר כפול 4773.45 מ"ר".
כתב ההגנה: "אזו-ריט ומליסרון הן שתי ישויות משפטיות נפרדות"
לאחרונה הגישו אזו-ריט ומליסרון כתב הגנה לתביעה שכנגד, במסגרתו הכחישו את המיוחס וטענו שהתביעה "מופרכת המתאפיינת בכשלים רבים". בכתב ההגנה החברה ציינה כי "חברת המשביר 'שכחה' את כל אותן פעמים רבות מאוד לאורך השנים שבהן אזו-ריט הלכו לקראתה וגילו כלפיה אורך רוח ובכלל כך ניאותו, לפנים משורת הדין, להאריך לה את המועדים לפרעון דמי השכירות בהם היא מחוייבת מבלי שנקטו נגדה צעדים שונים, לרבות הליכים משפטיים".
עוד מוסיפיה אזו-ריט כי בעבר היו שתי תביעות שהוגשו נגד המשביר, הראשונה בשנת 2016, בעקבותה שילמה החברה את כל החוב שנתבע, וזאת בסמוך להגשת התביעה, ובתביעה השנייה שהוגשה נגדה ב-2017, שילמה המשביר את רוב החוב הנתבע בסמוך להגשת התביעה והגיעו לפשרה בעניין שאר החוב.
בהמשך נטען גם שבמשביר פועלים בכוונה בכדי לערבב בין הישויות (אזו-ריט ומליסרון) שהן שתי ישויות נפרדות בכוונה להפוך את הנתבעות לאישיות אחת, "האבסורד והמופרכות העולים מכך ברורים" ציינו בכתב ההגנה.
מייצגים את המשביר לצרכן: עורכי הדין, דוד מססה, אמיר רובין יזהר רגב.
מייצגים את מליסרון וחברת אזו-ריט: עורכי הדין יגאל דורון ויוסף קצב ממשרד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'.