גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תחושות בטן לא ייקחו אתכם רחוק: מה אפשר ללמוד מסוני ומלגו על קבלת החלטות

איך עברו בחברת סוני מהפסדים כבדים לרווח, מה למדו בחברת לגו מחקירה של תלונות חריגות ואיזה ניסוי עשו בבנק אוף אמריקה? כדי לקבל החלטות טובות, מנהלים צריכים לדעת איך לאתגר מוסכמות ולבדוק השערות

5 כלים שכדאי למנהלים ללמוד ממדענים / אילוסטרציה: Shutterstock
5 כלים שכדאי למנהלים ללמוד ממדענים / אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

אם חשוב כל כך לאתגר מוסכמות, מדוע מנהלים לא הופכים את זה לנוהל תפעולי סטנדרטי? לאחר עשרות שנים של לימוד ותרגול חדשנות וקבלת החלטות, הגענו למסקנה שהסיבה הבסיסית לכך היא שרוב המנהיגים העסקיים לא חושבים או מתנהגים כמו מדענים. זו הזדמנות ענקית שמפוספסת. מחקר של סטפן מצא שניסויים קפדניים יכולים לעזור למנהלים לגלות אם מוצר, שירות או תוכנית חדשים יצליחו. ובתפקידיו כמנהל תפעול ראשי, מנכ"ל ונשיא של עסקי בידור ובריאות גדולים, ראה גארי שהשקעה בניתוח נתונים מובילה להחלטות טובות יותר. במאמר זה נדון בחמישה מרכיבים של השיטה המדעית שלדעתנו שימושיים במיוחד בפרקטיקה הניהולית.

1. להיות ספקן בעל ידע

כאשר מנהיגים עסקיים מאמצים את הלך הרוח הזה, ההטיות והטעויות שלהם לא יפריעו לאמת לצאת לאור. בפרקטיקה המדעית, משמעות הדבר היא חיפוש אישור לעובדות באופן עצמאי, הענקת ערך למומחיות יותר מאשר לסמכות ובחינה של השערות מתחרות. יותר מכול, ספקנים מטילים ספק במוסכמות.

כאשר מנהלים הם ספקנים בעלי ידע, הדבר יכול לשנות את אופן הפעילות של חברה. חברת סוני ממחישה זאת. כאשר קאזו היראי הופקד על עסקי מוצרי האלקטרוניקה של החברה ב-2011, היא הייתה בקשיים. עסקי הטלוויזיה, שהצליחו בעבר, ספגו הפסדים כספיים כבדים במשך שנים. הסיבה לכך היא שלקודמיו בתפקיד הייתה הנחת יסוד שלפיה כדי להחזיר את הרווחיות, העסק צריך להגדיל את מספר הטלוויזיות שנמכרות, כך שיחזירו את ההוצאות הגבוהות של סוני. היראי היה סקפטי והזמין ניתוח. הוא חשף שהעסק יצטרך למכור 40 מיליון מכשירי טלוויזיה בשנה כדי להיות בר קיימא, אבל ב-2010 מכרה החברה רק 15 מיליון. היראי הורה לסוני למכור פחות טלוויזיות ולהעלות מחירים. בשנת 2015, עסקי הטלוויזיה של סוני דיווחו על הרווח התפעולי הראשון זה 11 שנים. התערבותו של הספקן עבדה.

2. לחקור חריגות

במדע, חקר החריגות מסייע בזיהוי הנחות מפוקפקות. חריגות הן דברים בלתי צפויים או כאלה שנראים מוזר, ומבחינים בהן כי הן אינן תואמות את התוצאות המבוקשות.

 

חריגות יכולות לחשוף בעיות משמעותיות שעומדות לפגוע בארגון. מי שמאמין בכך הוא יורגן ויג קנודסטורפ, היו"ר הבכיר והמנכ"ל לשעבר של קבוצת לגו. הוא אמר לסטפן שגם כשאחוז הלקוחות שמתלוננים על מוצר קטן ביותר, חברה צריכה "באמת להקשיב ולהקשיב בצורה מאוד פעילה". הוא למד את זה בעקבות מקרה שבו החברה שלחה 15 אלף יחידות של סט לגו מסוים ללא רכיב קריטי, אך שמעה על כך מפחות מ-5% מהלקוחות שקנו אותו.

3. לנסח השערות שניתנות לבדיקה

כדי לאתגר הנחות קיימות, יש לנסח אותן כהשערות שניתן לאשש או להפריך. ניסוי שמפיק תוצאות הסותרות השערה מסוימת מאפשר לנו לזהות שגיאות באופן המחשבה ובשיפוט שלנו, לשנות את ההשערה ואז לבדוק אותה מחדש.

בבנק אוף אמריקה, מחקר פנימי שהשתתפו בו כאלף לקוחות מצא שאחרי שלוש דקות של עמידה בתור, נפער פער גדול בין זמן ההמתנה בפועל לבין תחושת הזמן האישית שלו. המתנה של שתי דקות, לדוגמה, נחווית בדרך כלל כמו המתנה של שתי דקות, אבל המתנה של 5 דקות עשויה להרגיש כמו המתנה של 10 דקות.

הצוות ניסח השערה: הצבת צגי טלוויזיה מעל שורת הפקידים בבנק תפחית את תחושת הזמן האישית. כדי לבדוק זאת, עשו ניסוי: הצוות התקין מסכי טלוויזיה מעל הפקידים בסניף אחד באטלנטה, והשווה את תחושת הזמן של הלקוחות הממתינים שם לתחושת הזמן של לקוחות בסניף דומה ללא מסכים. לאחר שבוע שבו התפוגגה תחושת ההתחדשות בעקבות המסכים, הצוות מדד את הערכות הלקוחות לגבי זמני ההמתנה במשך שבועיים. בסניף עם הטלוויזיות ירדה הערכת היתר מ-32% לפני הבדיקה ל-15%; בסניף הבקרה הוא עלה מ-15% ל-26%.

בעסקים, רעיונות להשערות יכולים להגיע מכמה מקורות. נקודת התחלה טובה היא תובנות של לקוחות הנגזרות ממחקר או מניתוח איכותני. כפי שראינו, השערות יכולות להיות גם בהשראת חריגות, שניתן למצוא בכל דבר, משיחות שנשמעות מעבר לכתף ועד פרקטיקות מוצלחות החורגות מהנורמה בחברות אחרות.

4 . הפקת ראיות מוצקות

ב-1964, בהרצאה באוניברסיטת קורנל, הסביר הפיזיקאי התיאורטי ריצ'רד פיינמן את המפתח למדע והכריז: "לא משנה כמה טוב הניחוש שלך. לא משנה כמה אתה חכם, מי ניחש או מה השם שלו. אם זה לא מסתדר עם הניסוי, זה שגוי". מנהלי עסקים בכירים צריכים לקחת את העצה הזאת ללב. ההנחות הבסיסיות אינן אמורות להתבסס רק על רגשות, חוויות, ניחושים או מעמד המחזיקים בהן. הן צריכות להתבסס גם על ראיות חותכות. אם הוכחה כזאת עדיין לא קיימת, ניסויים יכולים לספק אותה. עיקרון זה צריך להיות עיקרון מנחה בתרבות החברה.

5 . בדיקה של סיבה ותוצאה

הסתמכות על הנחות לגבי סיבה ותוצאה היא מסוכנת למנהלים. לעתים קרובות אנו רואים קשרים בין פעולות ותוצאות שאינן קשורות ומגיבים לגורמי "רעש" לא רלוונטיים בעת קבלת החלטות. אנו גם נוטים לקבל בשמחה ראיות "טובות" המאששות את ההנחות הסיבתיות שלנו, אך לערער ולחקור ראיות "רעות" הנוגדות אותן.

מדענים בודקים סיבתיות בדרכים שונות. בניסויים קונבנציונליים הם משנים משתנה אחד או יותר וצופים בשינויים בתוצאה בתוך שמירה על כל שאר המשתנים קבועים. כאשר הם לא יכולים לשמור על כל שאר המשתנים קבועים, הם מסתמכים על אקראיות, המונעת הטיה מערכתית, שהוכנסה במודע או שלא במודע ותשפיע על הניסוי. האקראיות מפזרת באופן שווה את כל הסיבות הפוטנציאליות לתוצאה בין קבוצות הבדיקה והביקורת.

כאשר ניסויים קונבנציונליים אינם בני ביצוע, לרוב אפשר לפנות לסימולציות. מציאת ראיות ל"א' גורם לב'" נותנת למדענים ביטחון שהדבר שצפו בו אינו רק מתאם. אבל מבחן חזק יותר של סיבתיות הוא השימוש בעובדות נגדיות, כגון "האם ב' היה מתרחש אלמלא א'?" עבור מנהיגים עסקיים, זה אומר לא רק לחפש ראיות לכך שקופון מסוים הגדיל את המכירות, אלא לבדוק אם העלייה במכירות הייתה מתרחשת גם אלמלא הייתה החברה מציעה את המבצע. שאילת "מה אם?" וחשיבה על עובדות נגדיות היא דרך רבת עוצמה לבחון תרחישים תחת הנחות שונות ולהגיע לתובנות לגבי סיבה ותוצאה. מנהיגים צריכים להשתמש בגישה הזאת כדי לבדוק הנחות לגבי הגורמים הבסיסיים המניעים את הצלחת החברות שלהם.

השיטה המדעית היא דרך יעילה ביותר לעזור לעסקים להגדיל את הסיכוי להצלחה, להפחית טעויות בשיפוט ולמצוא מקורות לחדשנות ולצמיחה. היא צריכה למלא תפקיד מרכזי בתהליכי קבלת ההחלטות שלהם.

© Harvard Business School Publishing Corp

עוד כתבות

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן ישלם 370 אלף שקל פיצוי על איחור במסירה בפרויקט תמ"א 38

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר הנוגע לאיחור במסירה חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: אין הצדקה אמיתית לגל הנרחב של העלאות המחירים

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס ז'בזינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל