אסדת לוויתן / צילום: אלבטרוס
מועצת הקרן לאזרחי ישראל בראשות שר האוצר, אביגדור ליברמן, תתכנס השבוע לישיבתה הראשונה לקראת תחילת ההשקעות בחו"ל לרגל שחרור כספי קרן העושר. בקרן הצטברו למעלה ממיליארד שקלים - הסכום המינימלי לפתיחתה. בישיבה ישתתפו גם החשב הכללי באוצר - יהלי רוטנברג, סמנכ"ל במשרד ראש הממשלה - אמיר ברקן, המשנה לנגיד בנק ישראל - אנדרו אביר, ושלושה נציגי ציבור: ראש ועדת ההשקעות - פרופסור ירום אריאב, יו"ר דירקטוריון הזדמנות ישראלית - ד"ר רוני הלמן, והכלכלן בארי טאף.
סדר יומה של המועצה טרם פורסם לציבור, אך כבר עכשיו ברור כי לצד חגיגות שחרור הכסף מהקרן באיחור של ארבע שנים, המטרה הראשונה על השולחן מצדו של שר ליברמן תהיה לאשרר יעדים ל-35 מיליון שקלים שיוצמדו לתקציב המדינה, המיועדים להשקעות בארץ כפי שנקבע בחוק. כבר אתמול רמז על כך שר האוצר כשאמר: "הקרן מתחילה לעבוד ועשרות מיליוני שקלים יזרמו חזרה לציבור".
בעוד שחבריו לממשלה נאנקים כדי להציג הישגים אלקטורליים מבוססי השקעות תקציביות, לליברמן יינתן תקציב נוסף, לא גדול אמנם, שהמגבלות עליו עוברות דרך מטרות מוגדרות ועמומות: אנרגיות מתחדשות, עידוד תעסוקה בנגב ומחקר ופיתוח.
בהינתן העמימות המכוונת, לשר האוצר תהיה יד חופשית (מה שעשוי להיות מגבלתי לאור פירוט ניגודי העניינים של ליברמן, כפי שמפורט בעמוד 8) בפיקוח הוועדה בכנסת, שתוכל גם היא להשפיע על מטרות התקציב החדש. החוק נוסח עוד בשנת 2014, אז ההשקעה באנרגיות מתחדשות הייתה נדרשת וכיום היא פורחת - מה שמציב בסימן שאלה את המטרות שהוצבו בעבר.
סביב שולחן המועצה ידונו גם בקביעת מדיניות ההשקעות והתנעת עבודת ועדת ההשקעות מהר ככל הניתן. במועצה שואפים שהתשואות מאותן השקעות יצטברו בקופת המדינה, ואחוזים מהן יעברו לידי הציבור בהשקעות שתקבע.
עם כל הכבוד לחגיגות על חציית רף מיליארד השקל, צריך לזכור שמדובר בסכום נמוך בהרבה מהתחזיות המוקדמות. בשנת 2013 חזה בנק ישראל שלתוך הקרן יוזרמו יותר מ־9 מיליארדי שקלים עד 2022.
מדיניות ההשקעות בחו"ל במחלוקת
עוד לפני שהמועצה התכנסה, היא ספגה ביקורת רבה על היעדר ייצוג מגדרי לנשים או לחלקים אחרים בחברה הישראלית במסגרת דיוני הוועדה המפקחת בכנסת על פעילות הקרן לאזרחי ישראל. הוועדה המפקחת, בראשות ח"כ מוסי רז, צפויה גם היא לבחון מקרוב את עבודת הקרן, וב-6 ביוני יקיימו סיור מיוחד בחדר העסקאות החדש שקם לטובת השקעות כספי הקרן בבנק ישראל, וממנו תתבצע עבודת ועדת ההשקעות.
בשל החשש מ"המחלה ההולנדית" (השקעות מכספי הקרן במדינת המוצא והשפעות הרסניות על הכלכלה המקומית), נקבע שוועדת ההשקעות תשקיע את הכסף מעבר לים בלבד. אולם, בחוק לא נקבעו סייגים אתים אחרים. בדיונים שנערכו בנושא בוועדה בכנסת, העלה ח"כ רז את הסוגיה וביקש מהמועצה לקבוע את כללי השקעות עבור ועדת ההשקעות, כמו למשל שלא תתאפשר השקעה באיראן או במדינות אויב אחרות וכדומה.
מחלוקת נוספת סביב ההשקעות בחו"ל באה לידי ביטוי בדיון שנערך בחודש פברואר האחרון. לטענת השרה אורית פרקש הכהן, שיזמה את התיקון לחוק שאפשר את פתיחת קרן העושר החודש, יש לבחון מחדש את מדיניות ההשקעות בחו"ל בלבד. "מדוע לא לשקול את זה מחדש? הריביות אפסיות בחו"ל, נתוני הצמיחה באירופה ובכלכלות אחרות הן מאוד עגומות, זה לא בהכרח מתכון להצלחה", טענה השרה. "לעומת זאת, המשק שלנו נמצא בשגשוג. המשבר הכלכלי שקורה אחת לכמה דורות, לא מתרחש כאן. אולי זו ההזדמנות דווקא לשקול לשנות את המתכונת הזו, כי בסוף הרווח של הקרן הזו, הוא לא בהשקעה הזו של השלושה וחצי אחוז בשנה, אלא הוא אולי יותר בהשקעות".
"לקרן יש יתרון בטווח הארוך"
כפי שנקבע בחוק, תשואות בגובה 3.5% יועברו לקופת המדינה לטובת השקעות חברתיות ואנרגיות מתחדשות וינוהלו על ידי שר האוצר. בניגוד ליתר חלקי התקציב, שידונו ויאושרו בוועדת הכספים, את הדיונים על השקעות קרן העושר במדינה תנהל הוועדה המיוחדת בכנסת לענייני הקרן.
בדיון בכנסת בפברואר הציג ראש ועדת ההשקעות, פרופסור ירום אריאב, את השקפת עולמו באשר למדיניות ההשקעות של הקרן. לדבריו: "כלל שחשוב לאמץ הוא פשטות ושקיפות, לא ללכת לכל מיני הרפתקאות של מכשירים יותר מדי מורכבים ומסובכים, אלא ללכת אל הדברים היותר פשוטים. אני חושב שבטווח הארוך, הנושא מכוון אותנו להון עצמי או למניות, שבסך הכל בניסיון מצטבר של עשרות רבות של שנים. לטווח הארוך יש תשואה עודפת למכשיר שהוא מבוסס על מניות, חלק מזה הן מניות של חברות ציבוריות, חלק אולי השקעות בחברות לא ציבוריות, אבל בסך הכל יש יתרון לכלי הזה בטווח הארוך".
בהתייחסו להצעת השרה פרקש הכהן להשקיע בארץ, אמר פרופסור אריאב: "יש פה רציונלי, שלדעתי, הוא יותר חזק, הוא לא נחלש. זאת מפני שבעצם ‘המחלה ההולנדית’ היא כבר פה ובגדול. הנושא הזה של שגשוג בלתי רגיל ועד כדי נס כלכלי של ההייטק, בהחלט הביא למצב שיש לנו התחזקות, או בעצם יש לנו עודף במאזן תשלומים שגורם להתחזקות של השקל. אנחנו לא רוצים להחריף את הבעיה על ידי ההשקעות של הקרן בארץ, אנחנו רוצים שההשקעות יהיו בחו"ל".
מודל ההשראה: הכירו את קרן העושר הנורבגית | אסף אוני
כמו קרנות עושר אחרות, גם זו הישראלית שתתחיל לפעול השבוע נסמכת על התקבולים ממכירת משאבי טבע, ושואפת לנצל את הכמויות האדירות של הכסף המתקבלות בנקודת הזמן הנוכחית לטובת העתיד. תוך כדי, היא גם מקזזת את ההשפעה המייספת של הייצוא על השקל, ומגדרת את החשיפה הלאומית לזעזועים חיצוניים בתחום הייצוא. לוגיקה דומה הובילה להקמת קרן העושר המפורסמת ביותר בעולם, והגדולה ביותר הפועלת כיום - קרן העושר הריבונית הנורבגית.
כבר בתחילת שנות ה-90' הבינו הנורבגים כי הכנסות האנרגיה העצומות שלהם משדות גז ונפט בים הצפוני, שבסופו של דבר יתכלו, צריכים לשמש לדורות הבאים, וכי מוטב שיושקעו כדי להגן על המדינה מפני הפכפכות השווקים וכדי לדאוג לפנסיות העתידיות של תושביה. במאי 1996 נכנסה הקרונה הנורבגית הראשונה לקרן העושר, וכיום יש בה יותר מ-11.8 טריליון קרונות, שווי ערך לכ-1.25 טריליון דולר.
הקרן השיגה תשואה ממוצעת של 6.6% לשנה מאז שהחלה את פעילותה, ותמהיל ההשקעות שלה כולל ארבעה תחומים בלבד: מניות, אגרות חוב, נדל"ן ופרויקטי תשתיות לאנרגיה מתחדשת. התחום האחרון הוא חדש, ורק בשנה החולפת התבצעה ההשקעה הראשונה בו, בחוות טורבינות רוח בהולנד. במרוצת השנים הפכה הקרן לאחד המשקיעים הגדולים ביותר בשווקי המניות, ויש לה למעשה יותר מאחוז אחד מכל החברות הנסחרות בעולם. ועדת השקעות הפועלת תחת אחריות הבנק המרכזי הנורבגי קובעת את מדיניות ההשקעות שלה. כאשר הקרן מודיעה על תחזיות בנוגע לשוק המניות, או למשל, כי תרחיב את השקעות הנדל"ן בפורטפוליו העצום שלה, הדבר זוכה לכותרות עולמיות ומשפיע על השוק.
הגוף המנהל את הקרן הוא יחידה מיוחדת בבנק המרכזי הנורבגי, הפועלת בתיאום עם משרד האוצר. זו גם הגישה שאומצה בישראל. כל השקעות קרן העושר הנורבגית נעשות מחוץ לגבולות המדינה, בין היתר על מנת להגן על המטבע המקומי מפני ייסוף הנובע מיצוא משאבי הטבע היקרים. גם אפשרות זו אומצה בישראל. יש לציין כי מדינות רבות - מאזרבייג'ן ועד סינגפור, דרך מקסיקו ורוסיה, מתחזקות קרנות עושר ריבוניות - באופן פעילות שונה.
בנורבגיה, לשיקולי אתיקה וסביבה יש חלק מרכזי בהשקעות הקרן, והיא חיסלה למשל את השקעותיה בחברת "שפיר הנדסה" הישראלית בשל מעורבותה בבנייה ובתכנון בשטחים. בחודשים האחרונים הודיעה הקרן על הסטת כל ההשקעות שלה מנכסים רוסיים בעקבות המלחמה באוקראינה, אך טרם ביצעה זאת בפועל. לרוב החלטות לגבי הסטת השקעות מתבצעות במשך שנים ארוכות, כדי למנוע מכירה במחירי הפסד. במקרה הרוסי, הקרן נימקה כי הבורסה הרוסית עדיין לא פועלת כסדרה ולכן נמנע ממנה לבצע את הצעד.
לגבי השימוש בכספי הקרן, הרי שממשלות בנורבגיה קמו ונפלו על השאלה כמה מהתשואה השנתית יוכל להיות מוקדש לתקציב השוטף. כעת קובע החוק כי עד 3% מנכסי הקרן יוקצו מדי שנה למימון התקציב, אולם בשנתיים האחרונות עלה אחוז הניצול בגלל הוצאות הממשלה על ההתמודדות עם מגיפת הקורונה. בשנה שעברה עמד שיעור ההוצאה על 3.6% מהקרן, שעברו למימון חלק מהתקציב השנתי. תושבים רבים בנורבגיה דורשים הוצאות גדולות יותר על תשתיות במטרה להעלות את רמת החיים. בישראל נקבע השיעור על 3.5% מנכסי הקרן.
בשנה הקודמת, שהיתה שנת גאות בשווקי המניות, רשמה הקרן הנורבגית רווחי שיא של 177 מיליארד דולר. השנה, המצב שונה באופן מהותי. ברבעון הראשון של השנה היא הפסידה 70 מיליארד דולר, ורשמה תשואה שלילית של קרוב ל-5%, בעקבות הצניחה בשווקי המניות. נגיד הבנק המרכזי הנורבגי ניקולאס טנגן, העומד בראש ועדת ההשקעות העצמאית של הקרן, אמר כי היא "ככל הנראה ניצבת בפני המבחן הכי משמעותי ב-30 שנות פעילותה", לאור המצב בשווקים.
טנגן הביע חשש לירידה בשווי נכסי הקרן, שכיום מקבילים לכ-230 אלף דולר לכל תושב נורבגי. "יהיו לנו זמנים קשים הרבה יותר בטווח הקרוב", אמר בראיון ל"פייננשייל טיימס", "עם ריביות נמוכות מאוד, עם שוק מניות גבוה מאוד ועם אינפלציה מזנקת - אנחנו יכולים לדמיין תקופה ארוכה של תשואות נמוכות". עם זאת, הקרן צפויה ליהנות מהכנסות עודפות בשל מחירי האנרגיה הגבוהים. נורבגיה היא יצואנית הגז השנייה בגודלה לאיחוד האירופי, ומפיקת הנפט הגדולה ביותר באירופה.