כשמנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב אומר ש"הוריקן בדרך", למה הוא מתכוון?

ג'יימי דיימון, מנכ"ל בנק ההשקעות האמריקאי ג'יי.פי מורגן, פרסם השבוע נבואת זעם והזהיר כי "יש להתכונן להוריקן שמתקרב לשווקים" • הכלכלנים המקומיים מציעים את הפרשנות שלהם למצב השווקים וגם דרכי התגוננות בהשקעה

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: Associated Press, Michel Euler
ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: Associated Press, Michel Euler

"אמרתי שיש ענני סערה, אבל אני אשנה את זה: זה הוריקן", כך אמר השבוע מנכ"ל בנק ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, בכנס פיננסי בניו יורק, בהתייחסות למצב השווקים. לדבריו, המצב נראה כרגע בסדר, אך איש לא יודע אם ההוריקן שיגיע יהיה חלש או "סופר-סערה". לכן, דיימון מזהיר כי יש להתכונן, ומציין כי הבנק בניהולו כבר מתכונן ומצפה להיות שמרני יותר עם המאזן שלו.

 
  

אי.בי.אי: "פוטנציאל גבוה לפגיעה בענף הטכנולוגיה"

מה אומרים הכלכלנים הישראלים על אזהרתו של דיימון? לדברי רפי גוזלן, הכלכלן הראשי באי.בי.אי, "יש כאן שילוב של דברים: בנקודה שבה נמצאת היום הכלכלה העולמית, המלחמה של הבנקים המרכזיים באינפלציה בהחלט מסכנת את הצמיחה בעולם, אבל מרבית הבנקים המרכזיים הבינו שבמדרג החשיבות, האינפלציה היא במקום הראשון, לפני השווקים הפיננסיים והצמיחה, ויהיה מאוד קשה להוריד אינפלציה בלי פגיעה בצמיחה העולמית, על גבול המיתון.

"מה שמסבך את המצב זה מה שקורה ברוסיה ובאוקראינה - לא בגלל משקלן בכלכלה העולמית, אלא כי הן בצומת מרכזי בשוק הסחורות. אם האינפלציה מראש לא הייתה כל כך גבוהה, אולי היה לזה פחות משקל, אבל כדי להוריד אינפלציה צריך שמחירי הסחורות יירדו, והיום הם עולים, כך שצריך לפגוע במקומות אחרים. אז יש כאן תמונה מורכבת, שככל שהיא הולכת ונמשכת, הסיכוי לגלישה להאטה חריפה על גבול המיתון - עולה".

גוזלן מדגיש שהמצב הנוכחי לא מגיע על רקע שיא בשווקים, וחלק מההתפתחויות כבר באות לידי ביטוי בשווקים, אך לדבריו, "עד שלא נראה שליטה באינפלציה בעולם, יש לנקוט עמדה דפנסיבית יותר בניהול תיק ההשקעות, לפחות מי שרגיש יותר לטווח הקצר.

"חלק מהשליטה באינפלציה זה להוביל למגמה שלילית בשווקים - דרך אפקט העושר, תנאי אשראי קשוחים יותר - אז אנחנו בתקופה שמגמת הלחץ השלילי צפויה להימשך עד שנראה הקלה מסוימת באינפלציה. בינתיים, עדיף להשקיע במקומות דפנסיביים יותר - חברות חזקות, דולר".

ספציפית על ישראל אומר גוזלן, כי "בישראל אנחנו בעיקר 'מייבאים' את ההתפתחויות האלה. האינפלציה עלתה מדרגה, אומנם במונחים עולמיים היא נמוכה, אבל זה לא משנה, כי 4% זה גבוה מספיק מהיעד, ולכן גם בנק ישראל נכנס למגמה העולמית, ונראה את הריבית עולה בקצב מהיר.

"נכון שחלק מהאינפלציה מיובא ולא בשליטה, אבל ברגע שמתרחקים מגבול היעד העליון של 3% לבנק ישראל, קשה לעמוד מנגד, וראינו את זה בהחלטת הריבית האחרונה. ענפים שרגישים לריבית פגיעים יותר - נדל"ן, חברות ממונפות".

למרות שלדבריו בסך הכול תמונת המאקרו בישראל טובה, גוזלן מזהיר בנוגע לענף הטכנולוגיה: "זה ענף שנהנה מאוד מהשלכות משבר הקורונה ומהנזילות הגבוהה בשווקים וכרגע הולך אחורה. יש פוטנציאל גבוה יותר לפגיעה, אבל בשנה הבאה, כי יש מרווחי ביטחון שנצברו".

פסגות: "בעיניים של בנקים זו אם כל הסערות"

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות, סבור שהשאלה אם המשק האמריקאי הולך למיתון לא רלוונטית: "זה לא שאלה של 'אם' אלא של כמה עמוק זה יהיה", הוא אומר.

"יש שילוב של שני כוחות: האינפלציה בארה"ב שגורמת לשחיקת השכר הריאלי בקצב הכי חמור מאז 2009 - זה אולי עוד לא מיתון, אבל יש הקטנת צריכה וגידול באשראי. לאנשים אין כסף והם נאלצים לפנות לאשראי הכי יקר רק כדי להוסיף ולהתגלגל.

"אני מניח שהבנקים בארה"ב מבינים שהחגיגה הסתיימה, מתחילים כבר גם לראות השפעה בשוק הנדל"ן. מהצד השני, הפד חייב להילחם באינפלציה, הוא מעלה ריבית ומעלה אותה מהר, והשאלה היא עד כמה מערכת שבנויה על אשראי וריבית נמוכה תיפגע אם הריבית תגיע ל-2.5%-3%. איך היא תוכל להתמודד? אני מניח שזו הסיבה שדיימון כל כך מודאג, בעיניים של בנקים זו אם כל הסערות".

לדבריו, ב-15 השנים האחרונות לבנקים היה ברור שאם יש קשיים הפד יעזור, אך הפעם התמונה הפוכה: "גם אם המצב יהיה ממש רע הפד לא יכול לעזור, להיפך, הוא צריך למשוך את כל הנזילות. הפד התחיל בתהליך צמצום המאזן, וזה תהליך שיכאב לבנקים. לכן דיימון אמר שמתכוננים. הם חייבים להתכונן".

גרינפלד אומר שהשאלה המרכזית היא האם לקראת סוף 2022 תחילת 2023 נתחיל לראות האטה באינפלציה, ואז הלחץ על הפד יפחת. בפסגות נוטים לחשוב שכן, ומעריכים שהאינפלציה תדעך לאט-לאט, ואז העלאות הריבית יהיו בקצב איטי והדרגתי יותר.

לדבריו, "אף שיהיה מיתון, תהיה יותר ודאות והשוק אמור לחזור למגמת עלייה, גם אם לא לזינוק. ברגע שיש מיתון זה מקטין את הצריכה, וגם דוחף את האינפלציה כלפי מטה".

לא מדובר בתרחיש אופטימי, בגלל המיתון, אבל בכל מקרה, להערכת גרינפלד, "לא מדובר במשבר כלכלי היסטורי כמו 2008 שבו כל המערכת קורסת. המיתון של הקורונה נדחה כי הממשלות הזרימו כסף, וזאת כנראה התוצאה. בעיניים של בנק זה הוריקן, כי יש האטה וריביות עולות. בעיניים של שוק ההון הכללי - לא משבר עמוק וקריסה, אלא מיתון שיימשך כמה רבעונים".

למשקיעים הוא ממליץ על פוזיציה דפנסיבית, פחות ארה"ב, פחות סקטור הטכנולוגיה ויותר תשתיות וצריכה בסיסית. "ככל שהזמן עובר יש יותר סימנים שהאינפלציה מתחילה לדעוך. אנחנו מנתחים לעומק ומחכים לעוד סימנים, ואם נראה שזאת המגמה, נרצה להיות בסוף השנה עם תיק יותר אופנסיבי, יותר צמיחה ופחות הצמדה למדד".

בישראל, להערכתו, האינפלציה תגיע לשיא בספטמבר-אוקטובר, לכ-5%, ותתחיל לרדת, כך שבנק ישראל כנראה לא יעלה ריבית ב-2023, והיא תגיע לשיעור של סביב 1.75%-2%, - "לא סביבה שהיא מצמצמת מאוד מבחינת הפעילות הכלכלית".

הצד הפסימי הוא שוק הטכנולוגיה: "כשיש ירידות בנאסד"ק  זה מגיע בעיכוב מסוים גם לענף הטכנולוגיה בארץ. אני מעריך שנראה את החברות במצב פחות טוב, אולי יפטרו עובדים או לפחות הלחץ על השכר יפחת, וזה ישפיע כי זה ענף משמעותי בכלכלה הישראלית - ההאטה תגיע מהכיוון הזה ופחות מכיוון הצרכן. אנחנו מצפים להאטה גם בשוק הנדל"ן. המצב לא יהיה חמור כמו בעולם".