גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נוסחת יואב גלנט לדה-לגיטימציה של ישראל

יואב גלנט ממשיך מסורת לא מפוארת של אנשי צבא בפוליטיקה: מ"תשברו להם את העצמות" דרך "שואה" ועד "המחיר יהיה כבד"

האלוף במיל' ושר החינוך לשעבר ח''כ יואב גלנט בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת
האלוף במיל' ושר החינוך לשעבר ח''כ יואב גלנט בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

אין מכשול גדול יותר להבנת תרבות זרה מאשר תרגום מכני של לשונה. התקשורת הישראלית זרועה תרגומים מכניים, בייחוד מאנגלית. לא פעם הם מדהימים במידת כיעורם וצרימתם. תרגום צריך להסביר את המקור, לא רק להעתיק את סך כל הברותיו.

כמובן, גם ההפך נכון. זרים מחמיצים את הכוונה אם הם מסתמכים על תרגום מכני של עברית. אני נזכר בשתי דוגמאות מצערות, שתיהן גזורות מבית היוצר המחוספס ומעוט-הדקויות של העברית הצבאית. בסוף 1987, או תחילת 1988, בימיה הראשונים של אינתיפאדת האבנים ("הראשונה"), שר הביטחון יצחק רבין פרסם את הוראתו המפורסמת לחיילי צה"ל "לשבור להם את העצמות".

מכל מלמדיי השכלתי, אבל אני מנחש שהביטוי הלא-מוצלח הזה נכנס לעברית מן היידיש, אולי מעגת גנבים ובריונים. ספק אם היה מקום לפרש אותו אי פעם כפשוטו. הוא היה שווה ערך של "תכניסו להם". אבל תארו לכם, אם הספקתם לשכוח, איזה רושם נורא התרגום המילולי של המלים ההן עשה על דעת הקהל העולמית לפני 34 שנה. זמן מה השתרר הרושם שהתמוטטה האהדה הטבעית לישראל במערב בכלל ובאמריקה בפרט.

לפני 14 שנה, מארס 2008, סגן שר הביטחון מתן וילנאי הזהיר את תושבי עזה מפני "שואה", אם חמאס תוסיף לתקוף את ישראל. ברור למדי שהוא עשה שימוש אופייני וחסר חן במלה, שניטל עוקצה בעברית המודרנית. "שואה" התאזרחה בדיבור הישראלי מבלי להתכוון להשמדת עם. אבל עיתונים בכל רחבי העולם, מלונדון עד סאו פאולו, מאמסטרדם ומדריד עד וארשה ודבלין, הביאו מפי הגנרל הישראלי את האיום לחולל הולוקאוסט/הולוקוסט/אולוקאוסטו.

כך נענשנו על תרגום מכני. אגב, וילנאי רכש לעצמו חיי נצח. איום השואה מצוטט בערך שלו בוויקיפדיה באנגלית, ביפנית, בגרמנית, בפולנית, אפילו בבהאסה (לשונה הלאומית של אינדונזיה). לא הוגן, מפני שהוא לא התכוון.

"יגיע הרגע, יגיע הרגע"

בשעה שרבין ע"ה וּוילנאי יבל"א היו ראויים למלים "לא התכוון", קצת קשה להעניק הנחה כזאת לגנרל השלישי בסיפורנו, האלוף ושר החינוך במילואים יואב גלנט. אני מתכוון לנאומו בכנסת ב-23 במאי. זה היה נאום אזהרה לערביי ישראל.

"יגיע הרגע, יגיע הרגע", אמר גלנט (על פי פרוטוקול הישיבה), "ואתם תעברו את הקו האדום. וכשאתם תעברו את הקו האדום, המחירים יהיו כבדים ביותר".
כמה כבדים? "לפני 74 שנה, המנהיגות שלכם [גררה] אתכם למלחמה, שהתוצאה שלה הייתה בריחה המונית מארץ ישראל.

[...] "שימו לב: אל תעשו טעויות. תיזהרו עם האלימות שלכם, כי בסופו של דבר, זה יעבור את הסף. ואני מבטיח לכם שאם זה יעבור את הסף, אנחנו, ממשלת הליכוד, שתהיה פה בקרוב - אנחנו נעשה בעניין הזה סדר [...] אני יודע גם איך לקבוע מטרות, אני יודע גם איך לקבוע את השיטה, אני יודע גם איך להפעיל את הכוחות [...] המחיר יהיה כבד".

חבר כנסת מן השורה הראשונה של האופוזיציה, שיישב אל נכון באחת הממשלות הבאות, אולי אפילו כשר הביטחון, או שר לביטחון פנים, מאיים לגרש את ערביי ישראל בהמוניהם, "כשאתם תעברו את הקו האדום". הוא הגיב על אלימות גוברת בחברה הערבית כלפי יהודים. זה עניין חמור, הצריך טיפול. אבל הסתה מדוכן הכנסת, ואיום בעונש קולקטיבי, מחייבים לשאול אם מר גלנט עצמו לא חצה את הקו האדום, זה המפריד דמוקרטיה ושלטון חוק ממדינת משטרה.

בחזרה אל שנות ה-80 הטובות

התגובה המינורית של האופוזיציה והאדישות היחסית בתקשורת מלמדות כנראה, שישראלים רגילים בכל כך הרבה חציות של כל כך הרבה קווים אדומים עד שהתלהמותו של מר גלנט אינה עושה עליהם שום רושם.

זמן קצר אחר כך באה היוזמה להפללת הנפתו של דגל פלסטיני. זו נסיגה אל שנות ה-80 הטובות, כאשר מגע עם אש"ף היה נענש במאסר; כאשר אפילו מארגני הפגנה של "שלום עכשיו" הזעיקו את המשטרה לאחר הנפה לא-מאושרת של דגל פלסטיני. אנחנו חיים בעולם שבו מנהיגים סמכותניים מנסים להחזיר את הגלגל אחור: פחות דמוקרטיה, פחות חירויות אזרחיות, פחות ויכוח חופשי, פחות זהות לאומית לשכנים שהסמכותן אינו חפץ ביקרם (כן, פוטין באוקראינה; אבל הוא אינו היחיד).

לאן כל זה מוליך? אני חושב שתוצאה מובטחת של אבדן האיזון הזה היא פגיעה גוברת בלגיטימיות של ישראל. רוב הישראלים מושכים בכתפיהם, אבל מוטב שיאזינו לקולות הבאים מארה"ב. רק 10% מן הנשאלים בסקר אחרון של מרכז Pew (פיו) תומכים בשליטת ישראל על כל הארץ; 35% רוצים בחלוקתה לשתי מדינות; 16% רוצים מדינה דו-לאומית. אמריקאים בני 30 ומטה נוטים פחות אהדה לישראל מזקניהם (56% לעומת 78%). בין הצעירים, לפלסטינים יש יתרון קל של אהדה (61%).

אפשר בהחלט להתווכח על חשיבות הממצאים האלה. גם אם עקומת התמיכה בישראל נמצאת בסימן ירידה, היא אינה מתורגמת בהכרח ללשון פוליטית. מדיניות החוץ של ארה"ב אינה מוכרעת במשאלי-עם, אלא באמצעות קבוצות לחץ. הלחץ מצד פרו-ישראלים הוא כבד ואפקטיבי בהרבה מזה של המתנגדים. אבל שטות היא לסמוך על קביעותו של מצב עניינים כזה.

ישראל הממאיסה את עצמה על רואיה אינה צריכה להניח שהזמן פועל לטובתה. אני אישית לא הייתי מעמיס את נצח ישראל על כתפיו של יואב גלנט.

עוד כתבות

מפעל כתר / צילום: יח''צ כתר

וילאר מתרחבת: רוכשת 4 מתחמי תעשייה בכרמיאל וביקנעם ב־520 מיליון שקל

הקרקעות שייכות לסמי סגול, לשעבר בעל השליטה של כתר פלסטיק שנמכרה בשנת 2016 לידי קרן ההשקעות הבינלאומית BC Partners ● את הרכישה תממן וילאר באמצעות יתרות המזומנים ברשותה ובאמצעות הנפקת אגרות חוב ו/או מימון בנקאי

נוף הגליל / צילום: אריאל זנדברג לע''מ ודוברות עיריית נוף הגליל

פחות מ־25 אלף שקל: מחיר המינימום הנמוך לקרקע בעיר הצפונית

מכרז ענק בנוף הגליל יוצא לדרך עם מחירי מינימום חריגים לקרקע ● תוכנית להוספה של עוד אלפי מ"ר שטחי מסחר בכפר ירכא שבגליל העליון מתקרבת לאישור ● וחברת סקייליין הישראלית קיבלה אישור רגולטורי להפעלת עגורנים מרחוק בהונג קונג ● חדשות השבוע בנדל"ן

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הם חשבו שהשקיעו את החסכונות במדד שעשה 50% בשנה, וגילו שנשארו עם 7%

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● משקיעים רבים גילו לאחרונה ששנה פנטסטית בתל אביב הניבה להם תשואה מביכה ● איך זה קרה? בחסות רפורמה של רשות שוק ההון שהתיימרה לעשות סדר, ובפועל יצרה בלבול וחוסר ודאות ● התוצאה: משקיעים חשבו שהשקיעו במסלולים בארץ, וגילו שנותרו מחוץ לחגיגה ● רשות שוק ההון: "יישום והשלכות הרפורמה בבחינה"

חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל

עד 12 אלף שקל בשנה: ההודעה שקיבלו אלפי מילואימניקים

מילואמיניקים במערך הלוחם התבשרו בימים האחרונים על זכאותם לנקודות זיכוי במס הכנסה ● מדובר ביישום של החוק שאושר בכנסת בנובמבר האחרון, המעניק לראשונה הטבת מס משמעותית למילואימניקים לוחמים לפי מספר ימי השירות, והיא יכולה להגיע עד כ-11,600 שקל בשנה

זום גלובלי / צילום: Reuters

טראמפ מנחית מכה על האו"ם, וצפון קוריאה וסין מאיימות בהסלמה

צפון קוריאה שגרה טילים דקות לפני יציאת נשיא דרום קוריאה לביקור מיוחד • בצד השני של העולם, ממשל טראמפ מצא כי שורת מוסדות באו"ם "מיותרים" • ואחותה של אנה פרנק הלכה לעולמה • זום גלובלי, מדור חדש 

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף

40% מהמבוטחים חזרו לפוליסה היקרה: כך נכשל המהלך להוזלת ביטוחי הבריאות

רפורמת משרד הבריאות שהעבירה 600 אלף מבוטחים מביטוח בריאות קלאסי לפוליסות "משלים שב"ן" נועדה למנוע כפל ביטוחי ולחסוך כסף ● אך הישראלים כנראה חוששים מהשינוי, ו–40% מהם בחרו לחזור לפוליסות היקרות יותר, מסוג "מהשקל הראשון", למרות מאמצי השכנוע

מייסדי וונריקס: ארמון אברהמי, עמיר בלאיש ותור לילו / צילום: טל חמדי

ענקית הטרוול־טק השבדית רוכשת סטארט־אפ ישראלי בעסקה של עד 300 מיליון דולר

וונריקס, שנרכשת ע"י Etraveli Group, פיתחה פלטפורמה לחיזוי מחירי טיסות ואוטומציה של תהליכי הזמנה ● היא תמשיך לפעול כחברה עצמאית ותרחיב את המו"פ בת"א ● בין המשקיעים של וונריקס - אינסייט פרטנרס ומשקיעי אנג'ל מענף התיירות

מל''ט הרמס 900 / צילום: יח''צ

מכוונת לטורקיה: המדינה שבוחנת חלופה למל"טים ישראליים

תחת הנהגת הנשיא פטרו, קולומביה מתרחקת מהתעשייה הביטחונית הישראלית ובוחנת חלופה בטורקיה ● אך במקביל, אלביט מוכיחה עליונות טכנולוגית באירופה בעסקאות ענק עם נאט"ו

יפתח רון-טל / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

רון-טל ימונה ליו"ר רש"ת, אך יצטרך לוותר על החזקותיו בחברות אנרגיה

ועדת המינויים אישרה היום את מועמדותו של יפתח רון-טל לתפקיד יו"ר רשות שדות התעופה ● עם זאת, האישור מותנה בהסדר ניגוד עניינים, ולפיו רון-טל יצטרך לסיים את כהונתו כנושא משרה ולממש את החזקותיו בחברות האנרגיה Urban Energy ואוגווינד, וכן להתחייב שלא לעסוק בכל עניין שמקיים זיקה לחברת ביג

אופיר שריד / צילום: רמי זרנגר

רווח הענק של JTLV ממכירת דוניץ, והמימושים של זהבית כהן ומנכ"ל מליסרון

חגיגת המימושים של קרן JTLV, אייפקס ישראל בראשות זהבית כהן ואורי מקס מייסד מקס סטוק ואופיר שריד מנכ"ל מליסרון ● אנבידיה, אינטל ואפל חברו לטכניון, ובהשקעה של כמיליון דולר נחנכה מעבדת VLSI ● ושלושה מינויים חדשים ● אירועים ומנויים

המשלחת הזרה שמבקרת בישראל כדי לבחון רכש ביטחוני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: משלחת יפנית מבקרת בישראל כדי "לבחון מערכות הגנה אווירית וטכנולוגיות בינה מלאכותית וסייבר", ראש ממשלת אוסטרליה מקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח סידני, ובבריטניה דורשים שהקצין שמנע מאוהדי מכבי להגיע למשחק כדורגל יתפטר • כותרות העיתונים בעולם

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

המחאה האיראנית עולה שלב: אזרח דרס אנשי ביטחון, המונים יצאו לרחובות

מוביל המחאה קרא לתושבי איראן לצאת ולהפגין: "עיני העולם נשואות אליכם. אני מזהיר את הרפובליקה האיסלאמית - העולם וטראמפ עוקבים אחריכם מקרוב" ● ב-50 ערים מתקיימות הפגנות ענק - גם בטהראן ● חשבון ב-X פרסם נשים איראניות מדליקות סיגריה עם תמונות שרופות של ח'אמנאי

שלג בברלין, השבוע / צילום: אסף אוני

גל הקור האירופי מחריף: מצבי חירום, תאונות ברחוב וביטולי טיסות

שורת מדינות באירופה הכריזו היום על מצבי חירום בדרגות משתנות בשל מטחי שלג כבדים וטמפרטורות שצנחו הרבה מתחת לאפס ● בהולנד תנועת הרכבת משובשת, ובשדה התעופה סכיפהול נרשמים עיכובים משמעותיים ● בברלין הצטברות הקרח על המדרכות מעוררת ביקורת על העירייה ועל חוסר התפקוד שלה

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

מניית אלביט הגיעה לשיא, אבל הסיפור של השבוע שייך לאחרת

שורה של עסקאות גדולות דוחפות את מניות החברות הביטחוניות בת"א לגבהים חדשים: אלביט חצתה היום לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל, ונקסט ויז'ן כבר עוקפת חברות ותיקות וגדולות כמו ניו־מד ו־ICL ● המניות הביטחוניות בעולם בראלי מתחילת השבוע, בעקבות ההשתלטות האמריקאית על ונצואלה ואיומי טראמפ להשתלט על גרינלנד

פרסומת למבצע של שיכון ובינוי / צילום: פרטי

החופשה בתאילנד היא הכסף הקטן: מה באמת ירוויחו רוכשי הדירות של שיכון ובינוי

הלחץ על חברות הבנייה נמשך, ונראה שתנאי המימון הגמישים כבר לא מספיקים כדי למשוך את הקונים ● כמה שווה מכלול ההטבות שמציעה שיכון ובינוי בפרויקטים שלה באור יהודה ובהוד השרון? ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

משקיעי הריטייל בת"א איבדו פחד: "שלוש שנים של עליות חדות מייצרות פומו"

התשואות הגבוהות בשוק המניות הובילו לעלייה בתחושת הביטחון של משקיעים חסרי ניסיון, שטרם חוו משבר משמעותי בשווקים, וירידה בחשש שלהם מהפסדים ● מנהלים בשוק מזהירים מפני "מצב שבו הרבה מאוד אנשים מאבדים את כל כספם כתוצאה מטעויות של חוסר הבנה"

פרויקט של דירה להשכיר בתל כביר, תל אביב / צילום: שלומי יוסף

גל מודעות לשכירות ארוכת טווח מציף את הרשת - מה עומד מאחוריו?

כמה חברות להן פרויקטי שכירות ארוכת טווח יוצאות בקמפיינים פרסומיים, ביניהן אשטרום וקרן הריט מגוריט ● החברות בענף לא מדווחות על קשיי אכלוס, אז למה דווקא עכשיו עולים הפרסומים?

חמישה פסקי דין שכל דייר ומשכיר חייבים להכיר / צילום: Shutterstock

בתי המשפט משרטטים מחדש את היחסים בין שוכר למשכיר

פיגומים במרפסת חתכו את שכר הדירה בחצי, והכניסה לנכס הפכה לחוזה מחייב גם ללא חתימה פיזית ● בתי המשפט קובעים מחדש את היחסים בין 3 מיליון שוכרים בישראל לבין בעלי הדירות שלהם - מתי השופט יגן על השוכר, ומתי דווקא על בעל הבית?

שר המשפטים יריב לוין. הוביל את צמצום הלכת אפרופים בדיני החוזים / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

גם הפעם: אל תספידו את הלכת אפרופים

השבוע אושר בכנסת צמצום הלכת האפרופים - אך אל תטעו לחשוב שמדובר במותה ● להערכתנו, ההלכה תמשיך להשפיע על קבוצה צנועה של "רק" כ-99% מכלל החוזים

בעלי קרן JTLV. מימין: אריאל רוטר, עמיר בירם ושלמה גוטמן / צילום: שרון גבאי

ברווח של מעל חצי מיליארד שקל: JTLV מחסלת את ההחזקה בדוניץ

קרן ההשקעות בנדל"ן JTLV השלימה את מכירת כלל החזקותיה ביזמית הנדל"ן דוניץ תמורת 530 מיליון שקל ● שש שנים אחרי ההשקעה הראשונה באלעד מגורים, הקרן רושמת אקזיט מוצלח שכלל מכירות בהיקף כולל של כמעט מיליארד שקל