זירת תאונת הקורקינט השבוע בפ''ת / צילום: דוברות מד''א
קורקינטים הם כלי תחבורה יעילים וזולים המהווים פתרון התניידות במדינה כה פקוקה. אך לצד התועלות הרבות, בישראל יש מחסור עצום בתשתיות רכיבה, באכיפה ובאסדרת הכלים החשמליים. רק בשבוע האחרון נהרגו שני בני אדם לאחר שרכבו על קורקינטים חשמליים. אחד מהם, דניאל יעקב אהרון בן ה-13 מרמת גן, נהרג מפגיעת נהג רכב פרטי כשרכב על קורקינט בסמוך לאצטדיון המושבה בפתח תקווה.
על רקע הטרגדיה הקשה, ראוי להזכיר כי החוק קובע שרכיבה על כלים חשמליים מותרת מגיל 16 ומעלה. בנוסף, השבוע נקבע מותו של הרב שמואל קצנלבוייגן שנפגע בשבוע שעבר מרכב חולף בזמן שניסה לברוח עם הקורקינט מכלב שרדף אחריו.
הטרגדיות האחרונות מצטרפות לנתונים הקשים מתחילת השנה. לפי נתוני הרלב"ד, מינואר נהרגו 162 בני אדם בתאונות דרכים. מתוכם 49 הולכי רגל - שמונה היו מתחת לגיל 14, ו-16 מעל גיל 65.
האכיפה העירונית כמעט ולא קיימת
מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנת 2021 נפגעו 1,643 בני אדם מתאונות אופניים חשמליים שדווחו למשטרה, עלייה של 14.8%. בנוסף, בתאונות אופניים חשמליים שלא דווחו למשטרה חלה עלייה של 21.3% לעומת שנה שעברה. העליות ביחס ל-2020 הופכות לחדות יותר כאשר מסתכלים על תאונות הקורקינטים החשמליים - בשנת 2021 חלה עלייה של 37.3% בתאונות שדווחו למשטרה (953), ועלייה של 46.4% בכאלו שלא דווחו (382).
המספרים קשים לעיכול אבל יש לבחון אותם בהקשר: בשנת 2021 הייתה עלייה הן במספר ההרוגים והן במספר הפצועים בתאונות דרכים בכלל. בשנה זו דווחו למשטרה 11,554 תאונות דרכים עם נפגעים - עלייה של 6.6% לעומת 2020. מספר התאונות הקטלניות היה גבוה ב-17.5%.
אין בידי המדינה נתונים שיכולים להשוות את מעורבות הפגיעה הקטלנית מקורקינטים לעומת חלקם במצבת כלי הרכב, אבל כנראה שכלי רכב מסוכנים בהרבה. הרכב הפרטי והמשאיות מהווים סכנה לא רק לנוסעים בהם אלא גם לסובבים אותם: 76% מהולכי הרגל שנפגעו בעת חציית כביש - חצו במעבר החציה ומתוכם 16.6% נפגעו במעבר חציה עם רמזור. לעומת זאת, מבין 953 התאונות שדווחו למשטרה במעורבות קורקינטים חשמליים - 777 מהנפגעים היו הרוכבים עצמם.
דרור רשף, ממקדמי תוכנית חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים, מסביר כי הבעיה היא שאין אכיפה עירונית כמעט בכל התחום. "מתי ראית משטרה שאוכפת מהירות נסיעה בעיר? ואכיפה היא לא הגורם הבעייתי היחיד - אין בישראל כלל רחובות אופניים, יש מעט מאד שבילים מחוץ לתל אביב".
לדברי רשף, "נכון שעדיף לעודד רכיבה לא ממונעת, שהיא בטוחה ובריאה יותר ופחות מסוכנת גם לרוכב וגם לאחרים, אבל לא כולם מסוגלים פיזית להשתמש בה. בנוסף, אסור לעודד רכיבה של ילד בן 10 או 13 על כלים אלו.
"הקורקינט אמנם מסוכן יותר מאופניים כי הוא מהיר מדי ולא מאוד יציב אך הוא עדיין נחוץ ולא יהיה חכם להוציא אותו משימוש. בדיוק כמו שלא נוציא את הולכי הרגל מהערים כי 100 מהם נדרסים בכל שנה".
רשף אף מציע לא להתבלבל ולסמן מי הבעיה. "צריך לומר בבירור שהבעיה היא בכלי התוקפן והפוגע - כלי הרכב. הרכבים נוסעים במהירות גבוהה מדי והתשתיות נותנות עדיפות תמיד למכוניות על פני כלים אחרים. במדינות שהקלו על השימוש בכלים אחרים ולא ברכב הפרטי, וביססו את זה גם בנורמות ובתשתיות - ניתן היה לראות את התוצאות בהתאם".
"המשטרה מטפלת בחנונים שלא בורחים"
רוכבים רבים משתמשים בכלים החשמליים כפיתרון יום יומי. עיריית ת"א ניטרה את הנתונים: 160 אלף נסיעות מבוצעות מדי יום באופניים ובקורקינטים, יותר מכמות הנוסעים ברכבת בעיר. ב-2021 נרשם גידול של 23% בהיקף הרכיבה בעיר, וברחובות שבהם נסללו שבילים, רכיבת הכלים על המדרכה פחתה פי 5.
אז היכן הבעיות? באכיפה כמובן. בחודש נובמבר דרש ראש עירית תל אביב, רון חולדאי, ממשרד התחבורה סמכויות נוספות לפקחים העירוניים. במכתב ששלח לשרת התחבורה מרב מיכאלי הוא ציין כי מתוך הנסיעות על אופניים וקורקינטים, 30% מבוצעים באופניים חשמליים, 20% בקורקינטים חשמליים, 30% באופניים רגילים והיתר בכלים השיתופיים בעיר.
לדברי חולדאי, העלייה במספר הפצועים היא לא רק בעקבות העלייה במספר הרוכבים אלא גם בשל חוסר אכיפה. "למרות שלמשטרת ישראל סמכויות נרחבות יותר, כמות הדוחות שניתנו על ידה בשנים 2020-2021 בתל אביב יפו קטנה בשני שלישים מאלו שניתנו על ידי הפקחים העירוניים".
לכן, ביקש ראש העיר ממשרד התחבורה לפעול לאסדרת העניין ולהרחבת הסמכויות לפקחים. כיום רוב הדברים נמצאים בסמכות המשטרה ולאחר שהסמכות תעבור, בכוונת העירייה להפעיל מצלמות אכיפה אלקטרוניות. אולם, במשרד התחבורה עדיין עובדים על תוכנית כוללת לנושא וטרם שינו את התקנות.
סגנית ראש העיר מיטל להבי מצביעה על כך שהאכיפה אינה עקבית. "היום המשטרה מסתפקת בחנונים שלא ברחו ממנה. צריך להיות נגד מי שרוכבים בפרעות ולא נגד הקורקינטים. אנחנו מבצעים הדרכות רכיבה, ביקשנו עוד סמכויות אכיפה, פעלנו להכנסת לימודי תיאוריה בבתי ספר, ואנו מטפלים בנושא השליחים ומבצעים הסברה עם הרלב"ד.
"באמצעות הכלים השיתופיים שנמצאים ברחובות, אנחנו יכולים להגביל מהירות, לאסור כניסה לאזורים מסוימים ולגרום להאטה באזורים אחרים. אנחנו רוצים לקדם חזון של התניידות כשירות ציבורי ולא של כלים בבעלות פרטית, אבל אנחנו חייבים את המדינה יחד איתנו".
ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון עירוני מחברת Planet, טוען כי הבעיה היא שאין כבוד לאדם במרחב הציבורי. "גם כשיש חוקים הם לא נאכפים, כי אין לנו חשיבות לאיכות חיי היום יום ולאיכות החיים העירונית. המדינה חייבת לעשות סדר ולהוציא את כל הכלים הלא חוקיים שמסתובבים ומגיעים עד למהירות של 40 קמ"ש.
"בהולנד, שבה יש הרבה רוכבים על אופניים, אוכפים נסיעה בלי פעמון או בלי פנס בלילה. אם אתה מתייחס לכלי הזה ככלי תחבורה רציני - אתה מחוקק, אוכף ומנהל בהתאם".
הרוכבים נפגעים, והמדינה מאשימה אותם
מתכנן התחבורה יונתן רוזין מסכים שהקורקינטים החשמליים מהווים אמצעי תחבורה נוח, זמין, וגם כיף. מצד שני, הוא גם שובר מיתוס. "הקורקינט פחות מזהם מרכב פרטי, אך איננו ירוק כפי שמנסים לשווק אותו. בנוסף, הגלגלים הקטנים והמהירות שלו מייצרים כלי לא בטיחותי. כמו כן, נושא החנייה על המדרכות אצל השיתופיים עדיין לא נפתר, והם מהווים מיטרד להולכי הרגל - במיוחד הפגיעים שבהם".
בעמותת אור ירוק טוענים כי המחסור בשבילים הוא אחד הגורמים קריטי למצב: "המדינה הכניסה כחצי מיליון כלים חשמליים ולא התאימה את התשתית, לא הוסיפה שוטרים וניידות ולא נתנה לפקחים סמכויות אכיפה. לאור יום חנויות מוכרות כלים משודרגים בניגוד גמור לתקן. המדינה מטילה את האחריות על הרוכבים בזמן שהם אלו שנפגעים. במקום לחבק אותם, לאפשר להם תנאי רכיבה בטוחים וטובים ובכך לעודד אותם לזנוח את הרכב הפרטי, המדינה פשוט מפקירה אותם".
תגובת משרד התחבורה: "האחריות על אכיפת תקנות הקשורות לאופניים וקורקינטים חשמליים מוטלת על משטרת ישראל. במטרה לסייע למשטרה, יזם משרד התחבורה את הרחבת סמכויות האכיפה על אופניים וקורקינטים חשמליים גם לפקחי הרשויות המקומיות".