ספינה של צים / צילום: Shutterstock
מניית צים נפלה ביום רביעי ב-14.7% במחזור מסחר גבוה מהרגיל, ובסיום יום המסחר מחיר המניה הגיע לכ-58.5 דולר. כעת יורדת המניה בעוד 8% ושווי השוק של חברת התובלה הימית הצטמק לכ-6.4 מיליארד דולר לאחר ירידה של 22% ביומיים.
גם מניות אחרות מסקטור הספנות ספגו ירידות תלולות אתמול והיום, וזאת על רקע החשש מכך שהאטה כלכלית גלובלית, ואולי אף סטגפלציה, יובילו לפגיעה בביקושים לתובלה ימית.
גם אחרי הירידה האחרונה מדובר בתשואה של יותר מ-200% ביחס להנפקה הראשונית שביצעה צים בניו יורק בינואר 2021, הודות לעלייה המשמעותית בביקושים לתובלה ימית בתקופת הקורונה (שהובילה לעלייה חדה בהכנסות וברווחי צים).
ארגון OECD חתך השבוע את תחזית הצמיחה העולמית לשנה הקרובה ל-3%, ירידה לעומת התחזית הקודמת שפורסמה בדצמבר שעבר והייתה 4.5%. הסיבות לכך הן הפלישה לאוקראינה וכן סגירת ערים ונמלים מרכזיים בסין בשל מגבלות הקורונה, גורמים שהובילו לזעזועים חדשים לכלכלה העולמית. הורדת תחזית הצמיחה של ה-OECD הגיעה לאחר שגם הבנק העולמי הוריד את תחזית הצמיחה שלו מ-3.2% ל-2.9% והעריך כי מדינות רבות יתקשו להימנע ממיתון. הבנק העולמי ציין כי הכלכלה העולמית מתמודדת עם אינפלציה גבוהה וגם אם המיתון יימנע, סטגפלציה עלולה להימשך מספר שנים.
הקמעונאיות הגדולות "נתקעו" עם מלאים עודפים
זאת ועוד, הקמעונאית האמריקאית טרגט הזהירה השבוע שרווחיה ייפגעו בטווח הקרוב על רקע כוונתה "להיפטר" ממלאי שנצבר אצלה בתקופה האחרונה. בכלל, הקמעונאיות האמריקאיות צברו מלאים רבים של מוצרים שהיו פופולריים בתקופת המגפה וכיום נמכרים פחות. ב-CNBC ציינו השבוע כי ב-American Eagle וב-Abercrombie & Fitch עלו המלאים בכ-45% ביחס לרבעון המקביל, שילוב של מוצרים שלא נמכרו ושל עיכובים שנוגעים לשרשרת האספקה.
לא מן הנמנע שחברות גדולות שמעוניינות להפחית מלאים קיימים יצטיידו פחות במוצרים חדשים, לפחות בחלק מהקטגוריות, דבר שעלול להכביד על תוצאות חברות התובלה הימית. עם זאת בצים הדגישו עם פרסום דוחות הרבעון הראשון שיש להם חוזים ארוכי טווח עם לקוחות אסטרטגיים, שנכנסו לתוקף לאחרונה והמחירים בהם גבוהים פי 2 ממחירי 2021.
צים מנוהלת על-ידי אלי גליקמן, ובין בעלי המניות הבולטים בה נמצאת חברת קנון של עידן עופר. החברה נהנית בשנה וחצי האחרונות מגאות חסרת תקדים בעסקיה, עקב הקשיים בשרשרת האספקה העולמית מאז פרץ משבר הקורנה, שהובילו לביקושי שיא ולעליית מחירים חדה בתובלה הימית. לאחרונה הציגה צים, שהפכה לחברה הרווחית בישראל, זינוק של פי 3 ברווח הנקי הרבעוני, שטיפס מ-590 מיליון דולר ברבעון הראשון אשתקד ל-1.7 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2022 (דומה לרווח שהציגה ברבעון הקודם, הרביעי של 2021).
החברה, שרשמה ברבעון הכנסות של 3.7 מיליארד, הובילה במהלכו 859 אלף מכולות, עלייה של 5% מהרבעון המקביל, כשהמחיר הממוצע למכולה עלה פי 2 ל-3,848 דולר. עם פרסום הדוחות לפני מספר שבועות אמר גליקמן לגלובס כי "אנחנו עוקבים כמו כולם אחר הציפיות האינפלציוניות בעולם ומכינים את עצמנו לאי-ודאות. אנחנו לא צריכים לגייס כספים ולכן אין עלינו השפעה של הריביות שעולות".
100 אלף דולר לכל חבר דירקטוריון
בתוך כך, צים פרסמה בסוף השבוע זימון לאסיפה השנתית של בעלי המניות שלה, ובו סיפקה נתונים על התגמולים לבכיריה ב-2021. נשיא ומנכ"ל החברה אלי גליקמן קיבל בשנה שעברה תגמולים בעלות כוללת של 9.9 מיליון דולר, רובם - 7.3 מיליון דולר - כתגמול הוני שהוקצה לו. שכר הבסיס השנתי שלו היה 872 אלף דולר והוא קיבל גם בונוס בגובה 1.5 מיליון דולר והטבות אחרות בשווי 238 אלף דולר. עוד 4 בכירים בחברה קיבלו תגמולים בעלות של 2-2.8 מיליון דולר, כאשר אצל כולם עמד הרכיב ההוני על כ-1 מיליון דולר.
באסיפת בעלי המניות שתתקיים ב-21 ביולי ובה יתבקשו בעלי המניות לאשר כהונה נוספת ל-9 הדירקטורים הנוכחיים בחברה (בהם היו"ר יאיר סרוסי) ולאשר את הרחבת הדירקטוריון ל-11 חברים. החברה מציינת כי כל חבר דירקטוריון זכאי לתגמול שנתי של 100 אלף דולר ותשלום של 2,000 דולר לפגישה. היו"ר סרוסי, בהנחה שייבחר שוב, יקבל שכר חודשי של 150 אלף שקל.