גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כיל מזהמת את הטבע ולא ברור מי יכול לעצור אותה

כשבועיים לאחר שתעלה המזרימה מי מלח למפעלי כיל דלפה בשטח מניפת צאלים וגרמה לנזק באזור בעל רגישות אקולוגית גבוהה, החליטה החברה להחזיר את התעלה לשימוש מבלי לתקן את הנזק ● אף רשות אינה מוסמכת לאסור על כיל את הפעלת התעלה, והיא פועלת כראות עיניה ● תכנון התעלה אושר בות"ל ללא הוראות לאיטום מלא שלה, למרות דרישת רשות הטבע והגנים לנקוט במשנה זהירות באזור

הדליפה באזור מניפת צאלים / צילום: רשות הטבע והגנים
הדליפה באזור מניפת צאלים / צילום: רשות הטבע והגנים

ללא תיאום, ללא אישור ומבלי שהנזק תוקן: חברת ICL שבשליטת עידן עופר (כיל לשעבר) חידשה היום (א') את ההזרמה בתעלת ים המלח באזור מניפת צאלים, בו לפני כשבועיים בשל תקלה בתשתית החברה, דלפו כמויות גדולות של מי ים המלח לאורך כל המניפה, תוך גרימת נזק אקולוגי בשטח מדברי רגיש.

ההזרמה חודשה למרות שהדליפה בשטח, שכבר גרמה לפגיעה בערכי טבע מוגנים, עדיין נמשכת, כאשר עד שלב זה, אף לא ידוע לרשויות כמה זמן דלפה התעלה בפועל. בכיל לא מתחייבים להפסיק כעת את הדליפה, ובדיווחם לבורסה הבוקר מצהירים כי "בכוונת החברה לבצע פעולות משלימות במטרה שזרימת התמלחת על פני השטח לא תגבר". לקראת סוף החודש, יקיים המשרד להגנת הסביבה שימוע לכיל בגין חשד לזיהום.

"קיים חשש שבעלי חיים יפגעו בשל מחסור במזון ומסתור"

בסיור שבוצע ע"י צוות רט"ג ב-3 ביוני, לאחר שדיווחה כיל על הדליפה, נמצאה דליפה לאורך רוב ערוצי המניפה למעט הערוץ הדרומי ביותר, ותמותה משמעותית של צומח במקומות שבהם מי התעלה זורמים על פני הקרקע, לרבות תמותה של צמחייה המוגדרת כערכי טבע מוגנים. הדליפה אף קיימת בחלקה בצמוד לקו החשמל עצמו ולרוב ממזרח לקו החשמל. באזור הדליפה נראו עקבות של צבאים, ארנבות, צבוע, שועל ומכרסמים.

לדברי אסף צוער, אקולוג מחוז דרום ברשות הטבע והגנים, "הצמחייה שנפגעה מהדליפה מתה. מדובר באיזור מדברי צחיח, ולכן יש בו חשיבות רבה לצמחייה. כעת, קיים חשש שבעלי חיים יפגעו בשל מחסור במזון ומסתור. על פי הערכה של הידרולוגיים, ייקח זמן רב לתקן את הנזק שנגרם ורק שיטפונות משמעותיים, במידה ויהיו כאלו, יסייעו לשטיפת הקרקע העליונה. בתת הקרקע הצפי שתהיה מליחות גבוהה לאורך שנים רבות. אנחנו דורשים מהמפעל לעשות את כל הנדרש על מנת למנוע את הדליפה מערבה".

למרות שהמחדל בתשתיות כיל הוביל לפגיעה בטבע, אף רשות לא הורתה לחברה באופן רשמי לעצור את ההזרמה בתעלה, ועד שלב זה לא מצליחות הרשויות לברר מי מהן יכולה להורות לחברה לעצור את פעילותה בשל הנזק הנגרם לטבע, וייתכן שכיל כלל אינה כפופה להיתר של אף גורם רגולטורי בעניין זה.

את האישור הראשוני להפעלתה לפני מספר חודשים, קיבלה כיל מהוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות), והיא פועלת ללא אישור הזרמה לים, רישיון עסק, היתר רעלים או כל אישור אחר אותו מנפיק המשרד להגנת הסביבה. כעת כיל חידשה את ההזרמה על דעת עצמה וללא תיאום עם המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, ולמרות התנגדות הגופים האמונים על ההגנה על הטבע בישראל.

אף שההזרמה עצמה אינה טעונת היתר מהמשרד להגנת הסביבה או מרשות הטבע והגנים, הרשויות סבורות כי היה מצופה מכיל לתאם עם הרשויות באופן מסודר תוכנית פעולה למניעת הנזק, להתחיל ליישם את התוכנית ורק לאחר מכן לחדש את ההזרמה בתעלה. בפועל כיל החלה ההזרמה בתעלה טרם התיאום עם הרשויות וקבלת הסכמה להפעלת התוכנית המוצעת.

מי המלח הם סכנה לטבע

כיל מזרימה באמצעות התעלה את מי ים המלח לפעילות מסחרית במפעליה, דרך אזור מניפת צאלים. אזור מניפות הסחף, בו גרמה פעילותה המסחרית של כיל לפגיעה בטבע, הוא אזור רגיש במיוחד מבחינה אקולוגית, המהווה בית גידול מיוחד ועשיר לחי וצומח לאורך חוף ים המלח. בשטח המניפות ישנם עצי שיטה ואשל, ומיני צומח אחרים שחלקם נדירים או אנדמיים לאזור. לאור הצמחייה העשירה יש גם ריכוז גבוה של בעלי חיים, כגון צבי הנגב שזהו גבול התפוצה הצפוני ביותר של מין זה בעולם וכן חרדון צב, אשר זה תחום תפוצתו הצפוני ביותר בישראל. מגוון הצמחים מאפשר אזורי צל וקינון עבור מגוון רחב של חיות.

בשל תכונותיהם, מי ים המלח הם תמיסה מסוכנת לרוב האורגניזמים על פני כדור הארץ, וקטלניים לצומח ולחי גם במניפות הסחף בהם הציבה כיל את תשתיותיה. מניפת נחל צאלים היא חשובה מיוחד, שכן זוהי אחת ממניפות הסחף האחרונות שנשארו במצב מתפקד אקולוגית, לאחר ששאר המניפות נפגעו מפעילות אדם, אם בשל שימושן כאתרי כריה עבור חומר לסוללות ההגנה של בריכות התפעוליות של מפעלי ים המלח, או כאתרים לתשתיות כגון מפעלי ים המלח עצמם ומלונות עין בוקק, או בשל נזקי ענף החקלאות.

ברשות הטבע והגנים דרשו מכיל שלא להפעיל את התעלה מחדש 

כדי להגן על האזור הרגיש, במסגרת אישור תכנון התעלה, דרשה רשות הטבע והגנים לחייב את כיל לאטום באופן מלא את התעלה לשם מניעת דליפות, זאת גם לאור הניסיון בשטח: לאורך התעלה הישנה של כיל, מוכרים מספר רב של מקומות בהם היא דולפת, כך לפי רשות הטבע והגנים. ואולם, אותה דרישה לא התקבלה על ידי הוות"ל, החליטו לאמץ את חוות דעתה של החברה החיצונית הבינלאומית שנשכרה על ידי כיל וסברה כי ניתן להפעיל את התעלה ללא איטום מלא, וכי הסיכוי לדליפה משמעותית בשטח המניפה נמוך. בפועל, לפי הדיווח של כיל לבורסה, דליפה של אחוז מסוים מהמים אל השטח נלקחה בחשבון כחלק מהליך התכנון.

צוער אומר על כך כי "למרות החשש וההתעלמות מאיום הדליפה, הוחלט לא לבצע איטום מלא כפי שדרשה הרשות ועלתה השערה של המפעל כי דליפה, במידה ותקרה, תהיה קטנה ולא תסכן את הצמחייה. הנחות היסוד האלו היו שגויות והחשש שלנו התממש".

כחלופה, הוחלט להקים מערך ניטור המורכב מנציגי מפעלי ים המלח ורשות הטבע והגנים בשטח. לאחר שהטבע ניזוק, ברשות הטבע והגנים דרשו בשבוע שעבר מכיל שלא להפעיל את התעלה מחדש לשימושה המסחרי של החברה, בטרם יבוצע איטום מלא שלה באמצעות יריעות, והסבירו כי נדרשת עצירה מיידית של הדליפה, וכי הם סבורים כי אין פתרון אחר שיאפשר את חידוש ההזרמה למעט ריקון התעלה ואיטומה באמצעות יריעות איטום כפי שנדרש בעבר. ההזרמה מחודשת כעת למרות שהדברים לא בוצעו בפועל, שכן לפי כיל פרויקט האיטום באמצעות יריעות להיערך חודשים, וכרוך ברכישת ציוד מתאים, תכנון והכנות מצד החברה.

הבוקר, דיווחה כיל לבורסה כי במניפת צאלים התרחשה "זרימה בלתי צפויה" של מי תמלחת בעקבות זרימה בלתי צפויה של מי תמלחת מעל הקרקע, ושעל פי בדיקות ראשוניות הדבר נגרם "כתוצאה משילוב בין חלחול תמלחת ממקום מסוים בתעלת ההזנה של תחנת השאיבה של מפעלי ים המלח (P9 ומ"יה), שלהערכת החברה אינו חורג מנתוני התכנון המאושר ובין תנאי השטח המורכבים".

עוד דיווחו בכיל כי במקרה של קשיים ביישום הפרויקט או יישום הפעולות המשלימות, לרבות בשל התנגדויות של רשויות או עיכוב בקבלת האישורים וההיתרים הנדרשים, "עשויה להיפגע אפשרות ההפעלה הרציפה של התעלה, דבר העשוי גם להוביל לירידה משמעותית במפלס בריכה 5 המשמשת כחוף רחצה לאזור התיירות, ובהתאם עשויה להיגרם השפעה מהותית לרעה על פעילותה השוטפת של מי"ה ועל תוצאותיה העסקיות והכספיות של החברה".

הוות"ל: "לא ניתנו ליזם הקלות מפליגות"

תעלת ההזרמה של כיל הופעלה באישור הוות"ל ולאחר הליך תכנון, ולכן ייתכן כי הרשויות יתקלו בקושי אכיפתי מול החברה, שכן זו פעלה לפי מסגרת הכללים שנקבעה בוות"ל. שאלנו את דוברי הוועדה לתשתיות לאומיות מדוע תוכננה התעלה בהליך תכנון ות"לי, למרות ההשפעות הסביבתיות המשמעותיות, האם הוועדה העמידה מומחים בלתי תלויים לבחינת איטום התעלה או הסתפקה במומחים במימון כיל, מדוע הוחלט להתפשר על אטימת התעלה ומהי משמעותו של צוות הניטור במצב שבו תקלות מתגלות רק לאחר שהטבע ניזוק, וכן האם לקחה הוועדה בחשבון כי היעדר איטום מלא יוביל לחלחול של אחוז מסוים מהמים שזורמים בתעלה, תוך גרימת נזק לטבע.

בוות"ל החליטו שלא לענות בפירוט על השאלות, ומסרו כי "תת"ל 35 א' אושרה עפ"י הליכי התכנון המקובלים, לאחר עבודה מקיפה שבסיומה נבחרה חלופה שונה מאלו שהוצגו בתחילת ההליך התכנוני. חלופה זו נבחרה, בין היתר, משיקולים סביבתיים. בהיבטים ההנדסיים, הוצגו לוועדה פתרונות אשר גובשו ע"י חברה מהטובות בעולם, בעלת מוניטין והתמחות בעבודות מסוג זה. ובניגוד לנטען לא ניתנו ליזם הקלות מפליגות בנושאים אלו. בנוסף, בעקבות חשש שעלה מצד רט"ג, כיל הקימו מערך ניטור על פי תכנית שסוכמה בין שני הגופים ולצורך כך ערכו מפגשים תדירים לצורך מעקב ובקרה לטובת יישום תכנית הניטור. צוות הות"ל עודכן כי השאיבה הופסקה ונעשות פעולות מזורזות לריקון התעלה וכי ICL תציג פתרונות אפשריים לתקלה, לרבות שיקום השטח. צוות הות"ל נמצא בקשר שוטף עם כיל וממתין לשמוע את הצעותיהם לפתרון לטווח מיידי וארוך".

נזכיר כי כיל היא אחת החברות המסוכנות ביותר לסביבה בישראל, כך לפי "הרשימה האדומה" שמתפרסמת מדי שנה על ידי המשרד להגנת הסביבה. מפעלי החברה פולטים לאוויר כמיליון טון מזהמים שונים בשנה, שעלותם החיצונית מוערכת ב-240 מיליון שקל. מפעלי ים המלח תורמים לכ-25% מירידת מפלס מי האגן הצפוני, כאשר האגן הדרומי הוא כיום רק בריכות אידוי תעשייתיות. לאחר שבשנה האחרונה זינקו מחירי המשאבים אותם כורה כיל מהטבע בישראל ומשווקת בעיקר לזירה הגלובלית, הפכה החברה לגדולה בבורסה בתל אביב. למרות זאת, מפעלי ים המלח לא משלמים היטל חציבה על חומרים בשטחם, או היטל הפקה בגין שאיבת עשרות מיליוני קוב של מים מליחים. בזמן שהרווחיות של כיל בשיאה, שבע שנים לאחר אימוץ מסקנות ועדת שישינסקי 2 על מיסוי משאבי טבע, קופת המדינה לא נהנית מרווחי החברה בגין כריית הברום, הפוספט והאשלג.

תגובת ICL (כיל): "החברה לקחה אחריות מלאה ופועלת בהתאם לתוכנית שהוצגה לכל הרשויות הרלוונטיות ב-15/6. החברה תמשיך לפעול בשקיפות מלאה עד להשלמת הטיפול".

עוד כתבות

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל"ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי