גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האתגר של המשק הוא אינפלציית עלויות: צריך ללמוד ממה שנעשה כאן בשנות ה־80

תגובת קובעי המדיניות הכלכלית צריכה להיות שונה בין סוגי האינפלציה • אינפלציית העלויות היא מס על המשק שאין בו מקום לפיצוי שכר כי היא מביאה לסחרור מסוכן • כדי להתמודד עם המצב צריך ממשלה יציבה שתנהל מדיניות אמיצה ולא פופולרית

אינפלציה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אינפלציה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הכותב הוא לשעבר הממונה על התקציבים, מנכ"ל משרד האוצר, יו"ד בנק לאומי. כיהן כראש מטה יציבות המחירים בתוכנית הייצוב

אינפלציית עלויות אינו מושג חדש בכלכלה. היא מוכרת משנות ה-70 וה-80 שאז היא כיכבה מהתקופה של אחרי מלחמת יום הכיפורים (1973) שבעקבותיה עלתה האינפלציה בכל העולם כתוצאה מעליית מחירים של נפט (מאות אחוזים) ומחירי סחורות של מזון ומינרלים (עשרות אחוזים). אינפלציית עלויות הביאה עימה מושג כלכלי חדש - "סטגפלציה", מונח שהסביר את שילוב אינפלציה ומיתון. עד אז אינפלציה המוכרת הייתה תוצאה של צמיחה מהירה ועודף פעילות במשק - אינפלציית ביקושים. בשנות ה-70 ובמחצית הראשונה של שנות ה-80 התרחשה אינפלציה שאינה תוצאה של עודף ביקושים אלא של עלויות שהייתה תופעה חדשה בכלכלה שלאחר מלחמת העולם השנייה. העולם התמודד עם תופעת הסטגפלציה כמעט עשור כאשר האינפלציה בעולם המערבי הייתה למעלה מעשרה אחוזים. שיעור זה הטריד מאוד את הממשלות והבנקים המרכזיים שהורגלו, עד אז, לשיעורי אינפלציה חד ספרתיים נמוכים.

בישראל התופעה הייתה חמורה בהרבה והיא נמשכה למעלה מעשור. האינפלציה הגיעה בשיאה למעלה מ-400% בשנה. זה היה חלק ממשבר כלכלי גדול שהטביע את חותמו על המשק הישראלי. האינפלציה הגבוהה הייתה צירוף של אינפלציית ביקוש, אינפלציית עלויות ואינפלציית ציפיות. נדרשו מהלכים נמרצים של צעדים, אורתודוקסיים ולא אורתודוקסיים, כדי להיפטר מהאינפלציה הזו בתוכנית מקיפה וכוללת -"תוכנית הייצוב" משנת 1985 ועוד למעלה מעשור בצעדים מקרו כלכליים זהירים והדרגתיים עד למצב שבו האינפלציה בישראל הייתה "נורמלית" פחות מ-3%.

משחק מורכב

לאחרונה חזרו לעולם המושגים הכלכליים, תופעת הסטגנציה, אינפלציה ומיתון. העולם הכלכלי המערבי עוסק ומתחבט כיצד להתמודד איתם. עד לאחרונה נראה כי המצב בישראל רחוק מהטרדות של המערב. האינפלציה הייתה נמוכה מזו של ארה"ב ואירופה. אך לא נוכל להתחמק מהשאלה האם אנו הולכים לחוות עלייה באינפלציה, משום שחלק מהסיבות לאינפלציה בעולם רלבנטיות גם לישראל. אינפלציית עלויות היא משחק מורכב יותר מאינפלציית ביקושים.

כדי להרגיע את הקורא, לא צפוי מראות של אינפלציה של שנות ה-80. המצב המקרו-כלכלי הנוכחי שונה בתכלית השינוי מהמצב שהיה בשנות ה-70 וה-80. אז היינו במשבר פיסקלי עצום של הוצאה ממשלתית מהתוצר של 70%, הגירעון בתקציב היה כ-10-15 אחוזים מהתוצר, חוב ציבורי ענק, למעלה מ-200 % תוצר. מצב מאזן התשלומים היה בכי רע, גירעון עצום וחוב חיצוני גדול. המשק היה סגור ובלתי תחרותי. הסדרי ההצמדה בשכר (תוספות יוקר אוטומטיות) ובשוק ההון היו חזקים ומפותחים ששימרו ואף העלו את האינפלציה ולהתגברות הציפיות האינפלציוניות. אנו כיום במצב טוב פיסקלית, מצב מטבע חוץ -מצוין, הסדרי ההצמדה התרופפו והמשק יותר תחרותי למרות שעדיין ישראל יקרה בהשוואה בין-לאומית.

אך יש מה ללמוד מהתקופה של שנות ה-80, כדי שלא נחווה אינפלציה מתמשכת הגבוהה מיעדי האינפלציה של הממשלה. בשנת 2022 האינפלציה תהיה גבוהה מהגבול העליון של יעד האינפלציה, של 3%. אי הבנה של המנגנון של אינפלציית העלויות ואינפלציית הציפיות יכולים להביא לשימור האינפלציה על יעד הגבוה מ-3% לעוד כמה שנים ובמיוחד שאנו לא שולטים על מרבית הפרמטרים של אינפלציית העליות שיכולים להימשך. אנו לא יכולים לדעת כמה זמן יימשכו מחירי הנפט והסחורות הגבוהים, השיבושים בשרשראות האספקה, המציאות המורכבת בהובלה הימית והשיבושים בנמלים. אלו גורמים לאינפלציה בעולם שאינם פוסחים על ישראל.

המעסיק אינו מרוויח

הסיכון הגדול הוא שבעקבות אינפלציית העלויות הציבור חש כי כוח הקנייה שלו יורד והוא רוצה פיצוי באמצעות עליית שכר. אך התאוריה הכלכלית מבחינה בין פיצוי על עליית מחירים כשהאינפלציה באה מעודף ביקוש שאז מגיע לעובד פיצוי מלא על האינפלציה באשר המעסיק מקבל הכנסה גבוהה יותר והוא צריך להתחלק עם העובדים על תוספת ההכנסה שאינה מניעה לאינפלציה נוספת. לעומת זאת במצב שעליית המחירים הנובעת מגורמים חיצוניים כמו עליות מחירי סחורות או הובלה ימית, המעסיק אינו מרוויח מעליות אלו ולכן פיצוי שכר יגרום לעליית מחירים ויניע עוד סבבים של עליות מחירים. העובד, באינפלציית עלויות, אינו זכאי לתוספת שכר אוטומטית ומלאה. גם המעסיק צריך לרדת ברווחיו.

גם באינפלציה הנוכחית בישראל יש מרכיב של אינפלציית ביקוש (למשל בדיור). לכן הפיצוי בשכר על עליות המחירים צריך להיות חלקי. מצב בו עלויות השכר יהיו גבוהות מהחלק היחסי של אינפלציית הביקוש יגרום לסחרור אינפלציוני וגרוע מכך ייוצרו ציפיות אינפלציוניות שיגרמו למעגל אינפלציוני שיסתחרר עוד יותר. זה מנגנון מסוכן. בשנות ה-80 המעגל הזה הסתחרר בקצר "רצחני" שהגיע למאות אחוזים בגלל מערכות הצמדה אוטומטיות. עכשיו לא צפוי קצב כה מהיר, כי מנגנוני ההצמדה נחלשו, אך התנהלות לא נבונה בשכר יכולות לגרום שהאינפלציה תהיה חד-ספרתית גבוהה.

לקובעי המדיניות יש תפקיד חשוב כדי למנוע את המעגל המטריד הזה. בנק ישראל העלה את הריבית בחודשים האחרונים ובצדק. ייתכן אפילו מאוחר מדי. סביבת ריבית אפס גרמה לעליה במחירי נכסים, תוצאה של עודף כסף שהיה בשוק גם בעקבות הקורונה. בנקים מרכזיים בעולם, ובכלל זה בנק ישראל, מתקשים להתמודד עם אינפלציית עלויות. עליית ריבית גבוהה יכולה, בתנאי אינפלציית עלויות, עלולה להביא למיתון ולסטגפלציה של אובדן תוצר ועלייה באבטלה.

עודפי ביקוש ותעסוקה

בתוכנית הייצוב, בנק ישראל, במידה מסוימת, הפריע לתוכנית בהשיתו ריבית מאוד גבוהה. במציאות הנוכחית, הגם שיש מרכיב גבוה של אינפלציית עלויות, יש עדיין מקום לעלייה נוספת בריבית כי עדיין במשק יש עודפי ביקוש ותעסוקה מלאה אך שיעור העלייה צריך להיות מדוד כדי למנוע מיתון חריף. באינפלציית ביקושים הכלים המוניטריים של הבנק המרכזי הם חשובים ויעילים, אך לא כך באינפלציית עלויות.

באינפלציית עלויות יש תפקיד לממשלה, היא צריכה להימנע מצעדים אשר יגבירו עלויות כמו מיסים עקיפים. ההיפך, הצעד שהממשלה נקטה באפריל 2022 בהורדת הבלו היה צעד נכון וראוי ובמיוחד שבמציאות הנוכחית לא היה מחיר בגירעון (בגלל עודפי הכנסות). הצעד המרכזי שהממשלה חייבת לשמור הוא על עליית שכר מתונה בסקטור הציבורי ובסקטור הפרטי במיוחד בסקטור הלא סחיר. כפי שצוין לעיל אין מקום לפיצוי מלא על אינפלציית עלויות שתאיץ את האינפלציה. הניסיון מראה כי התמודדות מול אינפלציה צריך ממשלה חזקה ויציבה. בתוכנית הייצוב הייתה ממשלת אחדות לאומית אשר נשענה על קואליציה של למעלה מ-100 חברי כנסת. בתנאים אלו התוכנית הפנימה את הצורך בהורדת שכר ריאלי זמנית שעוררה את זעמה של ההסתדרות אך הייתה מחויבת המציאות לתקופה של כשנה. בתנאים של היום יהיה צריך לעמוד מול לחצים לעליית שכר כוללת שתהיה מתונה ומגובה רק בעליית פריון. כיום אין ממשלה יציבה וחזקה הנשענת על רוב מוצק של חברי כנסת. מדיניות המפצה על אינפלציית עלויות תגביר את אינפלציה ותשמר ציפיות אינפלציוניות גבוהות. כיום הסיכון פוליטי יגרום לסיכון כלכלי על יציבות המשק.

גורמי אינפלציית עלויות אינם ברורים בגלל אי ידיעה על הימשכות המלחמה באוקראינה, המצב בסין של ייצור ואספקה. ההחלטה המערבית לצמצם את התלות ברוסיה בנפט וגז ולהגביר את המעבר לאנרגיות מתחדשות מצביע כי הסיכון של אינפלציית עלויות יימשך זמן רב. הרצון של מדינות להישען על ייצור עצמי ייקח זמן. לכן יש צורך בהבנה וביצירת מדיניות ארוכת טווח כדי להימנע מעלייה באינפלציה. הידברות בין הממשלה, העובדים והמעסיקים היא חיונית ובנק ישראל צריך להתאים את כלי המדיניות לאופי האינפלציה.

עוד כתבות

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה