פאינה קירשנבאום / צילום: רפי קוץ
בית המשפט העליון דן הבוקר (א')בשידור חי, בערעורה של פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר, שהורשעה בעבירות שוחד בפרשת "ישראל ביתנו" ונידונה ל-10 שנות מאסר. נשמע גם ערעורו של רמי כהן, ממייסדי המפלגה ששימש בעבר כמנכ"ל משרד החקלאות ונדון לשנתיים וחצי מאסר, וכן ערעור הפרקליטות על עונשו של כהן.
זו הייתה הפעם הראשונה שהנהלת בתי המשפט משדרת בשידור חי דיון בערעור פלילי, לאחר ששודרו עד היום דיונים בבג"ץ ומתן פסקי דין.
בערעור דנו השופטים יצחק עמית, ענת ברון ואלכס שטיין.
עו"ד גיורא אדרת, המייצג את קירשנבאום יחד עם עו"ד אורן אדרת טען בפתח הדיון "'הפרשה הכלכלית ביותר'", "'פרשת השחיתות החמורה ביותר' אלו יוצרים מצג של התיק הכי חמור ולא כך המצב. נראה את זה בטיעונים. אין להם מקום. אף אחד לא עשה מחקר השוואתי בין התיקים. האמירות שחוזרים עליהן, הופכות כאילו לעובדה. ואנחנו מבקשים לנפץ את העובדה. בית המשפט פעל בצורה קיצונית למצוא ראיות ולפרש עדויות לחובתה של המערערת. וכל זה בניגוד למצב המשפטי הקיים והראוי. אנחנו נצביע על הכשלים".
עו"ד אבי חימי המייצג את כהן יחד עם עוה"ד ז'ק חן, משה וייס ושי אילון טען כי "הכרעת הדין רצופת שגיאות והמסקנות שגויות בתכלית". חימי הוסיף כי "כהן הוא מלח הארץ, איש רב זכויות שאינו חף מטעויות אך הוא חף מכל אשמה פלילית. נבקש לערוך איזון מחודש. זה צורם שבית משפט מתעלם מהטענות". בנוסף הדגיש חימי כי כהן ניהל משפט ענייני ויעיל.
ראש צוות התביעה, סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ד"ר מאור אבן חן טען כי "בית המשפט הפך כל אבן. לא חושבים שיש מקום להתערב". אבן חן התייחס לטענה שדוד גודובסקי, יד ימינה של קירשנבאום שהורשע בפרשה (ונידון ל-6 שנות מאסר) לא הובא לעדות. "לאחר חתימתו על הסדר הטיעון הוא אמנם צורף לרשימת העדים כי לא ידענו איך יתפתח המשפט אך הגענו למסקנה שאין לנו צורך בעדותו".
אבן חן גם הדגיש כי קירשנבאום הורשעה כי ניצלה את יכולתה לחלק כספים קואליציוניים כדי לקבל שוחד.
במהלך יום הדיונים טענו הצדדים לגבי 6 מתוך 12 האישומים. עורך דינה של קירשנבאום עברו אישום אישום וטענו מדוע יש לזכות את קירשנבאום. לעיתים הקשו השופטים על התביעה ולעיתים על הסנגורים.
כך באישום הרביעי, העוסק בקבלת שוחד מ"עמותת עזרא", העיר השופט עמית כי כי מדובר במקרה השוחד הכי פשוט: "מה שהחבר'ה אומרים עליו 'זה אשכרה שוחד'".
באישום החמישי הורשעה קירשנבאום בכך שמועצה אזורית "מגילות" העבירה כספים לגורמים במפלגת ישראל ביתנו באמצעות הלוביסט ישראל יהושע. זאת, בתמורה לכספים קואליציוניים שהוקצו מישראל ביתנו לטובת המועצה. מוצי דהמן, לשעבר ראש מועצת מגילות, הפך לעד מדינה והעיד כי קירשנבאום ידעה על מנגנון העברת הכספים מהמועצה למפלגה.
עו"ד אדרת טען כי יש משקל רב באי זימונו של ישראל יהושע - "אין תשתית ראייתית אם לא הבאתם את העד". על כך השיב ראש צוות התביעה אבן חן כי יהושע שתק בחקירותיו. השופטת ברון לא קיבלה את התשובה ואמרה "אני לא השתכנעתי למה לא הבאתם את יהושע?", והשופט שטיין תהה אם יהושע לא מסר גרסה. אבן חן השיב כי יהושע "לא מסר גרסה הרלוונטית לאישום הזה. שאלו אותו והוא שמר על זכות השתיקה. כששקלנו אם לצרף אותו כעד תביעה ראינו שאין לו מה לתרום".
מחר יימשכו טיעוניהם של הצדדים.
"שורה חסרת תקדים של מסקנות שאינן מבוססות על ראיות"
בערעור של קירשנבאום, שהוגש על-ידי עורכי הדין גיורא אדרת, אורן אדרת ועודד גזית, נטען כי השופט ירון לוי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע "שורה חסרת תקדים של מסקנות שאינן מבוססות על ראיות או על ידיעה שיפוטית" וכי קירשנבאום "פעלה בתוך מסגרת נורמטיבית קיימת של הענקת כספים קואליציוניים. גם אם בתוך המסגרת הזו נפלו פגמים - בין אם פגם של טשטוש בין מטרות פוליטיות למטרות ציבוריות אחרות; ובין אם כניסה למצב של ניגוד עניינים, בשל הפניית נותני שירותים שהיא מכירה לגוף הנתמך - בשום מקרה לא מדובר היה בשוחד".
באשר לעונש המאסר הכבד שהוטל עליה, נטען כי הוא "בלתי מידתי, חורג ממדיניות הענישה במקרים דומים, ויש להתערב בו ולהפחיתו משמעותית". ילדיה של קירשנבאום, מיטל, רנית וטמיר, פירסמו לקראת הדיון בערעור קמפיין תחת הכותרת "מצילים את אמא" שבמסגרתו נטען כי נגרם לאימם אי צדק בכך שהוטל עליה עונש לא פרופורציונלי וכי בהשוואה לפרשיות אחרות העונש אכזרי בצורה יוצאת דופן.
קירשנבאום החלה לרצות בדצמבר את מאסרה בכלא נווה תרצה ברמלה לאחר שבית המשפט העליון דחה את בקשתה לעכב את ביצוע גזר הדין עד להכרעת הערעור.
הורשעה בקבלת שוחד בהיקף של כ-2 מיליון שקל
ביולי 2021 הורשעה סגנית השר לשעבר באחת מפרשות השחיתות החמורות במדינה. קירשנבאום הייתה אמונה במהלך כהונתה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של מפלגת ישראל ביתנו בסכום כולל של כ-1.2 מיליארד שקל. היא הורשעה בקבלת שוחד בהיקף של כ-2 מיליון שקל, באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם. את השוחד קיבלה משמונה גורמים שאינם קשורים זה לזה, בין היתר מהחברה לפיתוח השומרון, המועצה המקומית מגילות, מתנ"ס מטה בנימין ועמותת איילים.
השופט לוי קבע כי הפרשה יצרה גלי נזק היקפי משמעותיים, פגעה בכללי השוויון בחלוקת תקציבי ציבור, באופן שהוביל להעמקת חוסר האמון הציבורי בנבחרי הציבור, פגיעה אנושה בשורת עמותות ועסקים מהם לקחה שוחד ופגיעה בתדמית של מפלגת ישראל ביתנו.