דב קוטלר, מנכ''ל בנק הפועלים / צילום: איל יצהר
מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר, זעזע הבוקר (א') את הנהלת הבנק כשהביא, גם אם לא באופן ישיר, להחלפת שני חברי הנהלה בו זמנית. לאחר קצת יותר משנתיים וחצי בתפקיד המנכ"ל, נראה כי קוטלר מתכוון לשנות מדיניות בבנק, בין היתר בעקבות תוצאות עסקיות שאמנם הראו על רווחי שיא אך גם על אובדן הבכורה אל מול בנק לאומי כבנק בעל השווי הגדול בישראל.
התכנון הוא להתמקד בפיתוח העסקי, גם על חשבון החדשנות, ולא פחות חשוב - בכוונתו של קוטלר להוביל שינוי בתפיסת הפעילות הבנקאית סביב נושא האשראי - ממנועי הצמיחה הגדולים של המערכת הבנקאית.
החלטה ראשונה של קוטלר, אותה אימץ דירקטוריון הפועלים , היא לפצל את חטיבת החדשנות והאסטרטגיה של הבנק עליה היה אחראי גולן שרמן. על פי ההחלטה, חטיבת שווקים פיננסיים ובנקאות בינלאומית, בראשות המשנה למנכ"ל ידין ענתבי, תרכז את זרוע ההשקעות והפיתוח העסקי האסטרטגי של הבנק, ובנוסף לפועלים אקוויטי (זרוע ההשקעות הריאליות של הבנק) היא תקבל לאחריותה גם את יחידות הפיתוח העסקי התאגידי וביט. יחידות האסטרטגיה, דאטה ואנליטיקה, שהיו גם הן תחת אחריותו של שרמן, יועברו מחטיבת החדשנות והאסטרטגיה לאחריות החטיבה הפיננסית, בראשות המשנה למנכ"ל רם גב.
בעקבות ההחלטה של קוטלר הודיע שרמן כי הוא יוצא לחל"ת (חופשה ללא תשלום). נזכיר כי שרמן היה בין המתמודדים להחליף את אריק פינטו כמנכ"ל הבנק אך לבסוף נבחר לתפקיד קוטלר. מעמדו של קוטלר נראה יציב, וגם כשהוא יסיים את תפקידו מנכ"לות הבנק לא מובטחת לשרמן, ונראה שבשל כך האחרון החליט לצאת לחופשה למרות שהוצעו לו תפקידים חדשים בתוך הבנק.
רגע לפני כניסת רפורמת הבנקאות הפתוחה לתוקף
פירוק חטיבת החדשנות מגיע בעיתוי מפתיע, בעיקר מכיוון שהמערכת הבנקאית נמצאת בפני נקודת מפנה עם כניסתה לתוקף של רפורמת הבנקאות הפתוחה - שצפויה לפגוע בשליטת הבנקים על המערכת הפיננסית. לצד זאת, הבנקים נמצאים במרדף אחר שיתופי פעולה עם חברות פינטק כדי להיערך לעולם החדש. כך לדוגמה, הודיע רק לפני כשבועיים המתחרה הגדול של הפועלים, לאומי, על הקמת חברה בת תחת השם פינטקה שתהיה אחראית על יצירת שיתופי פעולה עם פינטקים והטמעת הפעילות שלהם במערכות הבנק.
שרמן היה אחראי במסגרת תקפידו על יצירת שיתופי פעולה עם פינטקים ועל גיבוש תוכניות העבודה הבנקאיות לשנים הבאות במסגרת החזון האסטרטגי של הבנק. הוא גם היה מי שהוביל את מהפכת התשלומים בביט ואת השתלטותה על שוק התשלומים בישראל, כשעל פי הערכות היא חולשת על כ-80% מהשוק. עם זאת, תחת ניהולו לא הצליח הפועלים לייצר מודל עסקי שיאפשר לבנק לרשום הכנסות מפעילות ביט, כאשר מנגד הפעילות של אפליקציית התשלומים הביאה את הפועלים להוציא עשרות מיליוני שקלים בשנה בגין סבסוד עלויות סליקת כרטיסי האשראי של משתמשי האפליקציה שניתנת כיום בחינם, וכן בשל עלויות שיווק ופרסום שנאמדות אף הן בעשרות מיליוני שקלים.
לפני כשנה ניסו בפועלים להפיק רווחים באמצעות הלוואות שיינתנו דרך ביט אך היוזמה לא צלחה, וכעת מקדם הבנק ביצוע סליקה באמצעות האפליקציה, במעין מעקף לחוק שטרום שאסר על הבנקים לשמש כסולקים, בצעד שעורר ביקורת מצד המתחרים.
המהלך שהוביל קוטלר לפירוק חטיבת החדשנות גרר חילוקי דעות בשוק. מצד אחד יש הטוענים כי מדובר במהלך שיכול לסייע לבנק, שגם כך נמצא במצוקה סביב ההון שהוא מחזיק (ועל כך בהמשך), לקצץ בעלויות ולהשיג יותר יעילות. בנוסף, הוא מאפשר למנכ"ל יותר פיקוח על פעילות החדשנות, באמצעות יותר חברי הנהלה שהתחום נמצא תחת אחריותם.
"מדוע להחזיק חטיבה שלמה שעוסקת בחדשנות? למה לא מחלקה?", תהה גורם בשוק. "נושא החדשנות צריך להיות בתוך חטיבת המחשוב תוך שיתוף פעולה עם כל זרועות הבנק. הפתרון הנכון הוא לפתוח את המערכות של הבנק לכל פינטק ולהקים חממה שתאפשר את הטמעת היתרונות שלהם בתוך המערכות של הבנק".
מנגד, יש הטוענים כי מדובר בעניין של תפיסת עולם ניהולית. "אם לא משאירים את החדשנות אצל בעלי תפקידים שזה כל עיסוקם, אלא מעבירים אותה לחטיבות עסקיות שהחדשנות היא לא ב'מיינד סטייט' הקבוע שלהם, החדשנות נפגמת. איזה טכנולוגיה שוברת שוויון אפשר להביא כשאתה לא עסוק בלחפש אותה כל היום?", שאל גורם אחר.
לא הטלטלה היחידה בבנק
פיצול חטיבת החדשנות ועזיבתו (לפחות הזמנית) של שרמן היא לא המהלך היחיד שטלטל את הספינה של בנק הפועלים. המשנה למנכ"ל צחי כהן, המכהן כממונה על החטיבה העסקית, הודיע על כוונתו לפרוש מהבנק לאחר 28 שנות עבודה, מתוכן כעשור כחבר הנהלה.
כהן מונה לתפקיד בשנת 2018 על ידי המנכ"ל הקודם של הבנק, אריק פינטו, לאחר שמילא מגוון של תפקידים בחטיבה העסקית. כמי שהגיע לתפקיד לאחר שהיה ממונה על החטיבה לניהול סיכונים, הוא נחשב לשמרן יחסית וזו אחת הסיבות שנבחר לנהל את החטיבה העסקית האחראית בין היתר על מתן האשראי לחברות, תאגידים ועסקים.
תחת ניצוחו גדל האשראי העסקי שנתן הבנק ברבעון הראשון של השנה ב-3% אל מול הרבעון המקביל אשתקד, לכ-153.6 מיליארד שקל, והוא עדיין הגדול במערכת הבנקאית. יחד עם זאת, הבנקים האחרים החלו לזנב בו ולהגדיל את נתח השוק שלהם. חלק לא מבוטל מכך לאחר שבשנתיים האחרונות גדל במיוחד האשראי שנתן הבנק לתחומי הבינוי והנדל"ן, עד כדי שהפועלים נאלץ לעצור חלק מהעסקאות ולוותר על אחרות, כיוון שהגיע לתקרה המותרת על פי הוראות בנק ישראל (26% מתיק האשראי שיוקצה למימון פרויקטי בינוי ותשתיות).
במקביל, אי אפשר להתעלם מכך שהצמיחה המואצת בתחום האשראי, שהביאה את הבנק להתקרב לתקרת יחס הלימות ההון, גרמה לבנק לעצור את חלוקת הדיבידנד בשני הרבעונים האחרונים, תחילה בגין רווחי הרבעון האחרון של 2021 ובחודש שעבר בגין רווחי הרבעון הראשון של 2022. זאת, כדי לשמר את ההון של הבנק, שחלק ממנו מחויב הפועלים, כמו יתר הבנקים, לרתק עבור כל הקצאת אשראי. בעוד הפועלים נמנע מחלוקת דיבידנד, שני בנקים נוספים פנו לפתרון אחר אך חריג לא פחות, על מנת להתמודד עם מצוקת ההון שגרמה הצמיחה המהירה באשראי - גיוס הון בתמורה להנפקת מניות. הראשון לעשות זאת היה דיסקונט רגע לפני תום הרבעון הראשון של השנה, אז גייס הבנק 1.4 מיליארד שקל, ולאומי עשה צעד זהה רגע לפני תום הרבעון הנוכחי, כשגייס בשבוע שעבר 2.75 מיליארד שקל, כאשר ללא הגיוסים היו מתקשים שני הבנקים להמשיך במתן אשראי בקצב זהה לזה בו צמחו ברבעונים האחרונים.
קוטלר עצמו התייחס לעזיבת כהן כשאמר ש"הישגי החטיבה העסקית תחת ניהולו הושגו במידה רבה בזכות כישוריו הייחודיים ויכולותיו האישיות והבינאישיות להוביל מהלכים מורכבים, תוך התאמת עולם הבנקאות למציאות המשתנה ולדרישות השוק". עם זאת, הוא גם התייחס להווה ולעתיד, כשהוסיף כי "האתגר בתחום זה גבוה במיוחד מאחר וללקוחות הסקטור העסקי ישנם בשוק תחליפים רבים לאשראי הבנקאי".
במקומו של צחי כהן ימונה איתמר פורמן (בכפוף לאישור המפקח על הבנקים), המכהן כיום כמנהל האגף העסקי בחטיבה העסקית. במשך 23 שנות עבודתו בבנק כיהן פורמן גם כמנהל סקטור תשתיות, אנרגיה ושוק ההון, ובתפקידים נוספים בחטיבה העסקית ובחטיבת שווקים פיננסים.