גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בוחרים לייצר דה פקטו, צעד אחר צעד, מדינת משטרה / צילום: Shutterstock, Georgy Dzyura

הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין מיתר ולשעבר ראש הרשות להגנת הפרטיות

אפשר להניח שרובכם לא שמע על מערכת "עין הנץ", שמשטרת ישראל מפעילה כבר שבע שנים ומתעדת באמצעותה את נסיעותיהם של כולנו, כולל מספרי הרכב לאורכם ורוחבם של כבישי המדינה. לאחרונה ניתן צו על תנאי בבג"ץ שהגישה האגודה לזכויות האזרח בו דרש בית המשפט העליון מהמדינה לנמק מדוע לא תחדל לעשות שימוש במערכת עד אשר יוסדר השימוש בה בחקיקה מתאימה. דברים אלה נכתבים לאחר קריאת תצהיר התשובה מטעם המדינה שהותיר את לסתותינו שמוטות.

אין מחלוקת שמשטרת ישראל ניצבת מזה שנים מול אתגרים אדירים. אין גם ספק שיישומים טכנולוגיים הינם משמעותיים ביותר ככלים לסיוע במניעת וחשיפת עבירות, ואף בהצלת חיי אדם. ארגוני פשיעה וטרור צועדים עם הזמן ומחפשים דרכים חדשות ומתוחכמות לפשוע, לפגוע ולהימנע מחשיפה. לשם התמודדות עם אותם ארגונים ושמירה על שלום הציבור ואיכות חייו, נדרשת משטרה נחושה, חזקה, מתוחכמת ומשכילה. כל הנוגעים בדבר צריכים להטות שכם בהפיכתה של משטרת ישראל לכזו.

לגיטימציה ציבורית

הדרך לחיזוקה של משטרת ישראל לא יכולה להיות בלתי מוסדרת, על סף הבלתי חוקית. דווקא משטרה חזקה חייבת להישען על אדנים קשיחים, יציבים מוסריים, מידתיים וחוקיים. בהפעלת מערכת "עין הנץ" לא עומדת המשטרה באף אחת מאמות מידה אלה ועימה בשורה אחת, מסתבר, מתייצב משרד המשפטים, אשר מעניק לה לגיטימציה לפעילות הפוגענית בפרשנותו מרחיקת הלכת לחוק ולשכל הישר גם יחד.

בשנת 2015 התחילה המשטרה להשתמש במערכת "עין הנץ". כבר אז, קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כי ראוי להסדיר את השימוש במערכת בחקיקה. הקביעה דאז, היתה למעשה לומר את המובן מאליו: איסוף מידע אישי, נרחב מקיף, בלתי ממוקד עם פוטנציאל נרחב לשימוש לרעה, מחויב באסדרה. למדינה, ועל אחת וכמה לרשויות אכיפת החוק המפעילות כוח עצום, נדרשת הסמכה מפורשת בחוק.

כל אמירה והתפתלות כזו או אחרת חוטאת לאינטרס הציבורי וכורתת את הענף עליו יושבות רשויות המדינה בבואן לדרוש דרישות מאזרחים ועסקים מן השורה. להשלמת התמונה התיר המשנה ליועמ"ש שימוש במערכת תוך מגבלות מסוימות, שלמרבה הצער לא נחשפו לציבור ולא זכו לכל דיון פתוח. והכל לתקופת ביניים, עד שהשימוש יוסדר בחוק. בימים אלה מלאו לתקופת הביניים שבע שנים. וחוק? אין.

העובדה שלא חוקק חוק ייעודי המסמיך את המשטרה וקובע לה סמכויות וגבולות ברורים להפעלת המערכת היא תעודת עניות למשרד המשפטים ולמחוקק הישראלי, אשר בהתנהלותם מעודדים את המשטרה לפעול במחשכים, כארגון פרטיזני שעושה ככל העולה על רוחו כמעט ומתרגל קודם לבצע ורק בהמשך, אם בכלל, לשאול האם מותר לי לעשות ומה היחס בין העלות הכבדה בפגיעה בזכויות היסוד הבסיסיות ביותר של מיליוני אזרחים שומרי חוק לבין התועלת שבשימוש בכלי.

וכן, זו אותה משטרה שלאחרונה נודע כי היא עושה שימוש נרחב וחריג, שההסמכה לבצעו עומדת על כרעי תרנגולת, ברוגלות חודרניות. זו אותה המשטרה המבקשת עתה להתקין ברחובות ישראל מערכות צילום מתוחכמות עם יכולת זיהוי פנים, שיתעדו כל אחד ואחת מאיתנו בכל פעילויותינו האזרחיות החוקיות והאנושיות. הכל כמובן לשם לחימה בפשיעה ובטרור. ועם נהלי הפעלה ושימוש חשאיים, שאף אחד לא באמת יפקח על יישומם ויבקר את פוגענותם. כמקובל במדינתנו.

זו היא אותה משטרה שטוענת בתשובתה לבג"ץ כי דווקא יש הסמכה בחוק לשימוש ב"עין הנץ". מהי הנכם שואלים? סעיפים כלליים מפקודות המשטרה (משנת 1971). שם נכתב שתפקידה של המשטרה לעסוק ב"מניעת עבירות ותפיסת עבריינים... ובקיום הסדר הציבורי". האמת, יותר עצוב ממצחיק.

אם מתבססים על חקיקה כללית כדי לאפשר מעקב שוטף, קבוע, הפרוס ברחבי המדינה על כל אזרח בלי עילה ובלי חשד כלשהו ואפילו קל שבקלים - הרי שבעצם הכל מותר למשטרה ולמדינה. הדרך להתקנת שבב בגופו של כל אחד מאיתנו, על מנת למנוע פשיעה וטרור, קצרה היא. ובואו נודה על האמת, התיעוד המסיבי בשילוב כוחות המחשוב ההולכים וגדלים ומאפשרים עיבוד והסקת מסקנות מרחיקי לכת, די קרובים לאותו ה"שבב".

להגן ולשמור על האזרח

מישהו שם במשרד המשפטים שכח שהמדינה כאן כדי לשמור ולהגן על אזרחיה. ובמדינה דמוקרטית, הגנה על זכויות האזרח וחירויותיו היא הבסיס לכל השאר. אם אין חופש להביע דעה, להפגין, להשתטות ואפילו לחטט באף מבלי שהמדינה תתעד את הדברים- אין חופש כלל. מלחמה בפשיעה היא לא מילה קסם. נדרשים גבולות, איזונים ובלמים למען שמירה על איכות חיים וחירויות הפרט. נדרשת הבחנה בין פושע (מיעוט קטן) לאזרח שומר חוק (הרוב המוחלט) כדי להבטיח חירות במשטר דמוקרטי.

במקום זאת, בוחרים לייצר דה פקטו, צעד אחר צעד, מדינת משטרה. כל אחת ואחד מאיתנו צריך להתעורר בדחיפות, להתעניין בזוטות כמו "עין הנץ" ולדרוש מנבחרי הציבור והפקידות הבכירה למלא את תפקידם במקום לצופף שורות כשנחשפת ערוותם. ללא מודעות ולחץ ציבורי, לא ירחק היום בו נגלה שהיינו הצפרדע בסיר המים הרותחים ששחתה בתחילה בחמימות הנעימה, וכשהיה מאוחר מדי, כבר לא יכולה הייתה לקפוץ החוצה מן הסיר.