המצב בשווקים. עליות וירידות / צילום: Canva
הכתבה מטעם The Service
"עידן חדש בכלכלה" נשמע כמו שם של קורס בחירה באוניברסיטה, אך בתקופה האחרונה אנו עדים לכך ששלוש המילים הללו אינן קלישאה, אלא המציאות העולמית. מגפת הקורונה הייתה במשך שנתיים וחצי תמרור אזהרה אדום ובוהק לגבי מה שעומד לקרות בשווקים הפיננסיים, אך בפועל בישראל לא הורגשה טלטלה של ממש.
עם זאת, בשלב זה נראה שהעולם עומד בפני סחרור בתחומים רבים והריבית, שנותרה נמוכה מאוד לאורך כל המשבר, עולה וצפויה להאמיר. מדינות רבות, שלא רצו לשקוע בבוץ ביחד עם עגלת הקורונה, הזרימו כספים למשק כדי להמשיך את פעילותו התקינה וכדי למנוע האטה. המשבר הבריאותי מאחורינו ככל הנראה, אך עליות המחירים מורגשות ובנוסף המלחמה באוקראינה האיצה את המחסור בחומרי גלם רבים.
עומר גטניו, שותף מייסד ומנכ"ל קבוצת "The Service", פמילי אופיס ומנהל עושר, מנתח את המצב בשוק כיום ואומר כי "משנת 2008, משבר הסאב-פריים, סביבת הריבית העולמית נמוכה מאוד. הבנקים המרכזיים הזרימו נזילות רבה לשווקים על מנת לחלץ אותם, גם במשבר של 2008 וגם במשבר הקורונה".
"הזרמת כסף אדירה זו הגדילה בצורה משמעותית את היצע הכסף והפכה את עלותו לנמוכה מאוד. השוק התמכר לכסף זול ועכשיו, כאשר הריבית עולה, אנו עדים לגמילה הכואבת של השוק ממגמה זו. כשעסקאות וחברות רבות מושפעות מהריבית. ניקח לדוגמה חברת הייטק שהצליחה לגייס כספים רבים לאור צפי למכירות גדולות בעתיד, אך עדיין ללא הכנסות מהותיות".
ומה עושים המשקיעים?
"כל עוד עלות הכסף למשקיעים נמוכה, הם מוכנים להמשיך ולהשקיע בחברה בתמורה לאפשרות של הכנסות גדולות בעתיד. אבל עם התייקרות הכסף, עליית הריבית, המשקיעים מתחילים לחשוב פעמיים. הם מעדיפים ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ, ומושכים את הכספים מהחברות הללו".
"את הכסף הזול ראינו, כמנהלי עושר, במחירי חברות הטכנולוגיה שהגיעו למחירים מופרכים לפני שהפכו רווחיות, או בכלל לפני שהיו להן מוצר או שירות כלשהו", שיתף גטניו. "עדות נוספת לבועת הכסף הזול הגיעה בדמות הצעות לעסקאות שלא תמיד היו הגיוניות בעיני; בקרנות השקעה רבות שנפתחו, הצליחו לגייס כספים רבים ללא ניסיון מעשי".
איך המצב הנוכחי משפיע על גיוסי ההון?
"בעידן הכסף הזול כל אחד הצליח לגייס, הן מהמגזר הפרטי והן מהמגזר הציבורי, ששומה עליו להמציא את עצמו מחדש. מנהלי קרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים וקופות הגמל נפגעו מאוד מסביבת הריבית הנמוכה שהביאה לתשואה נמוכה של אגרות החוב בהן הם השקיעו. כבר לפני שנים רבות, החלו המוסדיים בישראל להמציא את עצמם מחדש, והחלו לפנות לאפיקי השקעה אחרים על מנת להשיא תשואה על הנכסים הנוכחיים, כדי שאלו יוכלו לממן את הקצבאות של הפנסיונרים. אנו, כמשרד גדול לניהול עושר משפחתי, מספקים לאותם גופים מוסדיים חלק מהעסקאות וההשקעות שהם כל כך זקוקים להם, כגון מרכזים לוגיסטיים, חוות שרתים, מתקני תשתית, תחנות סולאריות ועוד".
המחירים מרקיעים שחקים
רבות נאמר ונכתב על יוקר המחיה בישראל, שכרגע מאמיר ומתבטא במחירי הדיור, המזון, הדלק, החשמל, ומה לא בעצם. לפי גטניו, קיימות מספר סיבות לעליות המחירים, תחילה בכל הקשור למחירי הפקת האנרגיה: "קצת שכחנו, אבל רוסיה ואוקראינה מנהלות מלחמה. רוסיה היא אחת ממפיקות הנפט והגז הגדולות בעולם, וההחלטה של מדינות רבות שלא לרכוש ממנה לאחר פרוץ המלחמה, הביאה לירידה בהיצע של דלקים אלו, דבר שהביא לעלייה משמעותית במחירם".
עוד הוא מוסיף כי "לעליית מחירי הנפט קיימות מספר השלכות. הראשונה והמיידית היא התשלום למילוי מיכל הדלק שלנו. השלכה נוספת היא התייקרות השינוע של כל הסחורות וחומרי הגלם. אם חברת הספנות משלמת יותר על הדלק לאניות אז היא גובה יותר כסף והיבואנים בתורם שמשלמים יותר על הסחורות ומשרשרים את העלייה במחירים לצרכנים".
מה בנוגע למחירי הסחורות?
"גם בתחום זה אנו חווים את תוצאותיה הכלכליות של מלחמת רוסיה-אוקראינה. אוקראינה, שהינה אחת מיצרניות החיטה הגדולות בעולם, הפסיקה לספק את תוצרתה, כך שהיצע החיטה בעולם ירד ומדינות אחרות נערכות לחוסר העולמי ושומרות במחסניהן את החיטה. עובדה זו מביאה לירידה חריפה בהיצע העולמי, וכך נוצר סחרור של היצע יורד המזין ירידת היצע נוספת. בנוסף לכך, גם מחירי התירס, הסויה, הקפה וסחורות בסיסיות נוספות עלו. מאחר ועליות המחירים הללו היו גדולות, היבואנים וחלק מיצרניות המזון ספגו חלק מהעליות, אבל גם גלגלו את עליות המחירים לצרכנים. יש גם קשיים בשרשרת האספקה".
תוכל להרחיב על קשיים אלו?
"משבר הקורונה הביא לסגירת מפעלים ונמלים, שהם הלב הפועם של הכלכלה העולמית. אז אמנם גלי הקורונה שככו בתקופה האחרונה, אבל עדיין קיימים מוקדי תחלואה, כמו בסין למשל, שם האוכלוסייה סובלת מסגרים קשים. סין, כיצרנית גדולה של מוצרים וסחורות לא יכולה לספק את כולן כבעבר. החוסר בסחורות הביא את היבואנים להזמין יותר מוצרים כדי להתכונן למצב החדש, שבו חסרה סחורה והדבר הביא לעומס גדול יותר על הנמלים. עומס זה מביא את הנמלים להעלות את הפרמיות שהם דורשים על פריקת המכולות מהאניות ולעליות מחירים, שגולגלו אל היבואנים, ואלו בתורם מייקרים את המחירים לצרכנים שלהם".
ואי אפשר כמובן בלי ההיבט הנדל"ני
"מחירי הדיור בארץ עולים מזה שנים רבות, ומדינת ישראל הפכה לאחד מהמקומות היקרים בעולם מבחינה נדל"נית. אנו מדינה עם משאבי קרקע מוגבלים ויחד עם המנגנון הריכוזי של המדינה בהקצאת קרקעות, בתכנון ובמיסוי, ההיצע נמוך והמחירים גבוהים. כמו כן, הריבית הנמוכה של השנים הארוכות הסיטה משקיעים משוק ההון אל שוק הנדל"ן וליבתה עוד את מחירי הדיור".
כולם מדברים על האינפלציה
האינפלציה בארה"ב עלתה לקצב שנתי של 8.6 אחוזים, גבוהה מהערכות המומחים. הבנק הפדרלי בארה"ב העלה בחודש יוני את הריבית ב-0.75 אחוז, הודעת עליית ריבית הגבוהה מאז 1994 והצפי הינו כי תהיינה עליות ריבית נוספות כל עוד סביבת האינפלציה נשארת בעינה. הבנק המרכזי באנגליה העלה את הריבית ל-1.25 אחוז, עלייה של רבע אחוז. תיתכן גם העלאת ריבית בגוש האירו במהלך הקיץ. בנק ישראל מנסה להתיישר עם המגמות בעולם והעלה בחודש מאי את הריבית ל-0.75%".
האם אנו צפויים להמשיך לראות מגמה זו של עליות מחירים?
"הבנקים המרכזיים מעלים את הריבית על מנת לצנן את הכלכלה, שהרי אם צרכנים יבינו שהם יכולים לקבל תשואה חסרת סיכון גבוהה יותר דרך הריבית, כמו בפיקדונות בנקאיים או מק"מ למשל, הם יפחיתו את הצריכה, ייקנו פחות מוצרים ושירותים ויהפכו למשקיעים, מתוך העדפה לשמור את הכסף בבנק במקום להוציא אותו. הבעיה היא שהעלאת הריבית בעולם ע"י הבנקים המרכזיים עוד לא הוכחה כאפקטיבית ומתקשה להדביר את האינפלציה, מאחר והמוצרים שהתייקרו הם מוצרים בסיסיים עם ביקושים קשיחים, כמו דלק, דיור ומזון. קשה מאד להוריד את הצריכה ממוצרים אלו, כך שלא נהיה מופתעים מעליות מחירים נוספות".
הכסף הזול עודד את המשקיעים לפעול במלוא המרץ. האם צריך לחשב מסלול מחדש בעקבות המצב?
"חברות הטכנולוגיה הישראליות המשיכו וממשיכות להיות הקטליזטור של המשק. עם זאת, השווי שלהן בשווקים הסחירים צנח במהלך 2021 ו-2022 וקיימת ירידה בגיוסי הון והמצב דורש שינוי מחשבה וגישה. אנו, כמנהלי הון ועושר משפחתי, משקיעים משאבים רבים באיתור השקעות, מנהלים וסגמנטים חדשים עבור לקוחותינו ללא הרף, בין אם בתקופות של עליות ובין כאשר קיימות ירידות חדות. פיזור ההשקעות על מגוון רחב של בסיסי השקעה בכל עת ולא ריכוז רוב ההון המשפחתי דווקא בשוק ההון התנודתי, הוא המפתח להצלחה".
גטניו ממשיך ומפרט: "כאשר תיק הנכסים של לקוחותינו מפוזר באופן מיטבי עם הלימה של התיק למטרות ויעדי המשפחה, התנודתיות בתיק נמוכה בהרבה מאשר בתיק המושקע בשוק ההון בלבד. כך אפשר לשגשג בכל מצב של השוק, בין אם בעליות ובמיוחד בתקופה של ירידות".
אילו צעדים אפשר לבצע כעת כדי להגיע מוכנים למשבר?
"בימים אלו חשוב מאד לברור את ההשקעות בשוק ההון בפרט ומחוצה לו בכלל. זמן רב אנו טוענים שהשקעה באגרות חוב סחירות, שהינה הרכיב הגדול ביותר בתיק השקעות של משפחה ממוצעת, הפכה למסוכנת משמעותית לאור התשואות הנמוכות והחשיפה לעליות הריבית. ניהול הרכיבים השונים בתיק ואיזון ביניהם, כולל דילול רכיבי אג"ח אלו לטובת השקעות חליפיות, חלקן לא סחירות, עם מתאם נמוך לשווקים, שמר על ערכו של הכסף ואף הקנה תשואה נאה למשקיעים. להמשך הדרך, אנו מאמינים בהשקעות איכותיות באפיקים חזקים וקשיחים, כמו נדל"ן, תשתיות וחוב פרטי. לא נרצה לשמור על כמות מזומן גדולה לאור האינפלציה הדוהרת ששוחקת אותו".
לסיכום, מה החשיבות של תכנון פיננסי בימים מבלבלים אלו?
"מטרתו של התכנון הפיננסי ארוך הטווח הוא לייצר עבור הלקוח 'מפת דרכים' פיננסית עד לפרישתו ובעיקר לאחריה. אך התכנון הוא רק ההתחלה ועיקר הפוקוס הוא בניהול העושר המשפחתי לאחר התכנון. אנו חושבים כיצד להתכונן לתקופות מטלטלות. בתקופות אלו של אי ודאות, אינפלציה וריבית עולה, תפקידנו להיערך מבעוד מועד ולהכין את תיקי הלקוחות לתקופה בה הסיכונים בשוק גדלים, אך איתם גם הזדמנויות לקצור תשואות נאות לשנים הבאות. כאשר תיק הנכסים לא עובר טלטלה בתקופות שכאלה, אזי קל הרבה יותר להפוך ל'יד החזקה' שיודעת מתי המחירים זולים דיים על מנת להתחיל לרכוש ולנצל הזדמנויות, שהרי משבר של אחד הוא ההזדמנות של האחר".
לפרטים אודות חברת The Service וליצירת קשר, לחצו כאן>>
*פרסום זה נועד למטרות שיווקיות בלבד, ואין בו משום יעוץ ו/או הצעה ו/או הזמנה לבצע השקעה או רכישה כלשהי ו/או משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.