גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבורסה פועלת לנער את המדדים, בשוק חוששים מפגיעה בהנפקות ובבעלי שליטה

במסגרת רפורמה שמתכננת הבורסה צפויות עשרות חברות לצאת מהמדדים -שההשתייכות אליהם תיקבע גם על פי פרמטרים של סחירות ונזילות ● יניב פגוט, מנהל מחלקת המסחר בבורסה: "באופן חד-משמעי לא מדובר בשינוי בכללי המשחק; המרוויחים הגדולים מהרפורמה הזו יהיו המשקיעים והציבור הרחב"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock
הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מתחת לרדאר נערכת הבורסה לני"ע לקראת רפורמה דרמטית שעשויה לשנות באופן משמעותי את הרכב המניות הנכללות במדדים שלה. עיקרה של הרפורמה הוא בהוספת פרמטרים חדשים של נזילות וסחירות לקביעת משקלן של המניות הנכללות במדדים.

יישום הרפורמה יהיה כרוך במכירה ובקנייה של מניות בהיקף כספי ניכר, ואף בגריעה של עשרות חברות מהמדדים וכניסה של אחרות במקומן. בשוק ההון ישנם הטוענים, כי הרפורמה עלולה לייצר פגיעה משמעותית בשוק ההנפקות הראשוניות שנהנה מפריחה יוצאת דופן בשנה שעברה. מי שעוד עלולים להרגיש נפגעים ממנה הם בעלי שליטה בחברות, שנדרשו למכור בשנים האחרונות מניות בסכומים נכבדים לטובת הגדלת החזקות הציבור, במטרה להיכנס למדדים.

נזילות וסחירות הן נדבך מרכזי ברובם המכריע של מדדים גלובליים, ואולם במתודולוגיה הנוכחית של מדדי הבורסה בת"א, מדובר בפרמטרים זניחים, תוך העדפת גידול בהחזקות הציבור ומתן משקל לשווי השוק של החברות. את זאת הרפורמה עתידה לשנות.

לכניסה או ליציאה ממדדי הבורסה יש השפעה עצומה על המסחר במניות החברות ועל שוויין. הסיבה לכך היא בראש ובראשונה שקרנות סל וקרנות מחקות, שהן מוצרי השקעה פסיביים, מחויבות לרכוש את מניות החברות הנכללות במדדים בהתאם למשקלן.

נוסף על כך, ככל שמניה נכנסת למדד מרכזי יותר, כך עוקבות אחריה יותר קרנות. ולבסוף, הימצאות של מניה במדדים הבולטים תורמת לבולטות של החברות אל מול המשקיעים, ובכך מאפשרת להן להגדיל את מחזורי מסחר, משפרת את המוניטין שלהן, ובזכות זאת עשויה לסייע להן לגייס הון וחוב ביתר קלות ביחס לחברות שאינן נכללות במדדים המובילים.

בבורסה מסבירים את הרפורמה, שהועמדה להערות הציבור וצפויה לצאת לדרך בתחילת 2023, בכך שככל שהנזילות והסחירות של מניה גדולות יותר, היא תצליח למשוך יותר משקיעים פוטנציאליים לאורך הדרך, ובכך תיטיב גם עם ציבור המשקיעים שלה. מנגד, טוענים שם, מחזורי מסחר דלילים פוגעים הן בחברות והן בציבור, שכן משקיעים פוטנציאליים מעדיפים שלא להיחשף למניה, וזאת למרות שפעמים רבות מדובר בהשקעה בעלת פוטנציאל רווח משמעותי.

"חשוב לנו שכשבעלי שליטה בחברה ירצו להפוך אותה לציבורית הם לא יסתכלו רק על יום ההנפקה, אלא יבנו אסטרטגיות נזילות, לאורך זמן, אחרת הנייר שלהם יתייבש וייפגע, כי אין בו סחירות, וכמובן השווי הכלכלי של החברות יישחק, מה שבסופו של דבר פוגע גם בציבור המשקיעים וגם בבעלי השליטה עצמם", אומר יניב פגוט, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לני"ע.

יניב פגוט / צילום: סיון פרג'

אלא שבשוק יש הטוענים כי גם אם לא מדובר במטרה מוצהרת, הרפורמה המקודמת במדדים, שנועדה להגביר את הסחירות בחברות הנכללות בהם, צפויה להוביל לעלייה בהכנסות הבורסה עצמה, כתוצאה מגידול בעמלות בגין קניות ומכירות של ני"ע, שמהוות את "הלחם והחמאה" של עסקיה.

כך לדוגמה, הכנסות הבורסה ברבעון הראשון של שנת 2022 מעמלות מסחר וסליקה זינקו בכ-16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, גידול שנובע בעיקר מעלייה במחזורי המסחר במניות וכן מגידול של שני ימי מסחר בין הרבעונים. על כך משיבים בבורסה, כי "גידול בנזילות ובסחירות במניות הבורסה הוא יעד לאומי ומהווה 'win win' טהור.

"הבורסה פועלת במגוון מישורים ומבצעת השקעות רבות, בדומה לכל בורסה אחרת בעולם, כדי להגדיל את היקפי המסחר והנזילות בשווקים, וזה תפקידה. גידול בסחירות ובנזילות ישפר את איכות מדדי הבורסה לתועלת מחזיקי המדדים, יועיל למשקיעים ולחברות, ימשוך משקיעים זרים וגם יתרום לפעילות המסחר של הבורסה".

עוד הסבירו בבורסה כי "הרפורמה עתידה להקטין פעילות מסחר שפוגעת במחזיקי המדדים, דוגמת הפצות של מניות לא סחירות, המייצרות מסחר מואץ בטווח קצר ופוגמות במחזיקי המדדים".

המוסדיים השתלטו על ההנפקות ולא משחררים מניות

מי שכאמור צפוי להיות מושפע מהרפורמה הוא שוק ההנפקות הראשוניות בת"א. בשנים האחרונות התקבעה בשוק זה השיטה של "הצעה לא אחידה", שבמסגרתה משתתפים בהנפקות החדשות מספר מצומצם של גופים מוסדיים, המשתייכים בעיקר לתחום החיסכון ארוך-הטווח.

מגמה זו תאמה את הרפורמה הקודמת שערכה הבורסה בהרכבי המדדים בשנת 2017, אז הושם דגש, בין היתר, על הגדלת שיעור החזקות הציבור במניות הנסחרות, ועל שיטת המדרגות, שהיוותה תמריץ משמעותי לעשות זאת.

כך, חברה שהגדילה את שיעור החזקות הציבור מ-29% ל-30% ונכנסה למדד, הגדילה את ההשקעה הפסיבית בה (שמתבצעת באמצעות קרנות סל או קרנות עוקבות) בשיעור של 40%.

הבעיה שרואה הבורסה בשנים האחרונות היא שאותם גופים מוסדיים שמשתתפים בהנפקות חדשות (כמו גם בהפצת מניות על ידי בעלי שליטה בחברות) במה שנחשב להגדלת החזקות הציבור, רוכשים את המניות לטווח ארוך, ושומרים אותן אצלם במשך שנים, ובכך מורידים משמעותית את היקף המסחר במניה.

כמה חברות ייכנסו וייצאו מהמדדים

ההחלטה אילו חברות ייכללו במדדים תתבסס בין היתר על שני המאגרים שהוגדרו ברפורמת המדדים מ-2017. הראשון הוא מאגר תמר - הכולל כ-460 מניות שעומדות בקריטריונים "רכים" (15% החזקות ציבור ו-40 מיליון שקל שווי החזקות הציבור), והשני הוא רימון - הכולל כ-300 מניות שעומדות בשורה של קריטריונים נוקשים יותר. על פי השינוי שיוזמת הבורסה, רק מניות הנכללות במאגר רימון ייכנסו למדדים סקטוריאליים - פיננסים , ביטוח , נדל"ן , בנייה וטכנולוגיה .

כעת, כדי להתאים את מאגר רימון לרפורמה, יעודכנו בו תנאי הסף של סחירות, כך שכדי להיות חלק מהמאגר, על המניה להימנות עם 250 המניות בעלות חציון המחזור (מחושב על פי מחזור המסחר במניה בחצי השנה שלפני המועד הקובע לעדכון הרכב המדדים) הגבוה ביותר, או חציון מהירות המחזור (חציון מחזורי המסחר מחולק בכמות המניות הרשומות) הגבוה ביותר מבין המניות העומדות בתנאי הסף של מאגר תמר. זאת, תוך ביטול תנאי הסף הנוכחיים של שיעור החזקות הציבור ושווי החזקות ציבור אל תוך המאגר.

המשמעות היא שיותר מ-100 חברות שנכללות כיום במדדים שיושפעו באופן ישיר מהרפורמה, ימצאו עצמן מחוץ למדדים, אם לא יצליחו לייצר סחירות גבוהה יותר במניות שלהן. מנגד, ישנן חברות שייכנסו למדדים בשל סחירות גבוהה, למרות ששיעור החזקות הציבור בהן נמוך מ-30% (כזו היא למשל ענקית הנדל"ן גב ים ).

בבורסה צופים כי לאחר הרפורמה ייכללו במאגר רימון 229 חברות, לעומת 304 כיום, וממוצע שווי השוק של החברות במאגר יגדל מ-3.1 מיליארד שקל ל-4.1 מיליארד שקל. המחזור היומי הממוצע של חברה הנכללת במאגר צפוי לקפוץ מ-5.8 מיליון שקל ל-7.7 מיליון שקל, תוך צמצום בשיעור החזקות הציבור מ-52.3% ל-50.3%.

פגוט מציין, כי אכן יהיו חברות שיקבלו יותר החזקות, ויהיו כאלה שיקבלו פחות, אך בסופו של יום מדובר במשחק סכום אפס, ואת זה חשוב לזכור.

 

"נייצר מדדים טובים הרבה יותר לטווח הארוך"

בשוק ההון יש מי שרואים בשינוי הפרמטרים להיכללות במדדים נסיגה מהרפורמה של 2017, שהגדילה את שיעור החזקות הציבור, ולכן יש בו כדי לפגוע בבעלי שליטה באותן חברות שנדרשו למכור ממניותיהם כדי לעמוד ברף שיאפשר לחברות שבשליטתם להיכנס למדדים (או להישאר בהם אם החברה כבר נכללה במדד). בעתיד עלולות חברות אלו למצוא את עצמן יוצאות מהמדדים, לטובת חברות שבהן החזקות הציבור נמוכות הרבה יותר, אך הסחירות בהן גבוהה יותר.

"באופן חד-משמעי לא מדובר בשינוי בכללי המשחק", אומר פגוט. "מה שמנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, מוביל אליו, הוא שיפור המדדים באופן כזה שגם אם נאבד נזילות וסחירות לטווח הקצר, נייצר מדדים טובים הרבה יותר לטווח הארוך, ומדדי בורסה טובים הם המתכון הבטוח לאמון של משקיעים לאורך זמן.

"הבורסה אינה מבטלת את הפרמטר של החזקות ציבור, אלא מעצימה ומדייקת אותו. הרעיון שעומד מאחורי השימוש בהון צף (החזקות ציבור, ר"ו) ככלי משלים לשווי שוק בחישוב משקלה של חברה במדדים, הוא היכולת של ציבור המשקיעים במדדים לסחור במניות. ואולם, בהיעדר קריטריונים של נזילות וסחירות במדדים, ההגדרה הנוכחית של הון צף אינה משיגה את מטרתה, וחלק גדול מאותו הון אינו זמין למסחר", מסביר פגוט.

על פי הרפורמה המוצעת במדדים, ככל שהסחירות במניה תהיה גבוהה יותר, הרי שמשקל החזקות הציבור יקבל דגש רב יותר.

"יצטרכו לשקול ביטול 'הצעה לא אחידה'"

כאמור, סיבה מרכזית לשינוי הנדרש במדדים נובעת משיטת ההנפקה של "הצעה לא אחידה", שהפכה לשליטה הבלעדית בשוק הראשוני. שיטה זו כוללת בניית "ספר הזמנות" (Book Building) על ידי חתמי ההנפקה, בדרך כלל מול מספר מצומצם יחסית של משקיעים מוסדיים גדולים. זאת לעומת שיטת הנפקה שהייתה מקובלת בעבר, שבמסגרתה התקיים מכרז שבו כל משקיע יכול היה להגיש הצעות לרכישת מניות.

גורמים בשוק ההון מסבירים, כי "כשחתם בוחר 3-5 גופים מוסדיים, שלא נוגעים במניות לתקופה ארוכה, וסוגר בדרך זו את ההנפקה, הדבר מקטין את הסחירות, ולכן צריך יהיה לשקול לבטל את שיטת ההצעה הלא אחידה, כדי להכניס מראש למשחק קרנות נאמנות, מנהלי תיקים וקרנות גידור שיסחרו במניות".

חזרה לשיטת המכרז שהייתה נהוגה בעבר תקשה על עבודת החתמים, שחוו כאמור פריחה חסרת תקדים בעסקיהם בשנתיים האחרונות, שבהן הצטרפו למסחר בת"א יותר מ-100 חברות חדשות. משמעותה מבחינתם, היא שיווק ההנפקה לכמה עשרות גופים, ולא לרשימה מצומצמת של מוסדיים.

בכיר מאחת מחברות החיתום, החושש משינוי שכזה, אומר כי "אותם גופים מוסדיים הם קודם כל ציבור, כי הכסף הוא של כולנו, והוא מהווה 90% מהכסף המנוהל בישראל, אז אי אפשר בלעדיהם. נוסף על כך, השיטה הזו עובדת בכל העולם, ומאז שהיא אומצה בישראל רואים יותר הנפקות שמתבצעות בצורה הגיונית יותר, ולכן אני לא מאמין שהיא תבוטל".

פגוט מוסיף, כי "לשיטה החדשה יהיה ערך מוסף בהגברת הפיזור בהנפקות. בסופו של דבר, המרוויחים הגדולים מהרפורמה הזו יהיו המשקיעים והציבור הרחב, שרוצה סחירות ונזילות במסחר".

עוד כתבות

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים