גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכסף חוזר אל התיקים: זינוק של 17% בכספים הנמצאים בניהול השקעות

לראשונה לאחר שנים רבות ניכרת צמיחה ממשית בתעשיית ניהול תיקי השקעות - שבעשור האחרון הציגה צמיחה פושרת ביותר שפיגרה אחרי מה שהתחייב מהתשואות ● מנתונים שפרסמה בימים אלה רשות ני"ע עולה, כי בסך הכול ניהלה התעשייה בסוף השנה שעברה כ-351 מיליארד שקל, עלייה יוצאת דופן לעומת סוף 2020 ● כתבה ראשונה מתוך שתיים

הכסף חוזר אל התיקים / צילום: Shutterstock
הכסף חוזר אל התיקים / צילום: Shutterstock

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, שבו מנוהלות, בין השאר, גם קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

מאז שנת 2014 נוהגת רשות ניירות ערך לפרסם אחת לשנה נתונים בדבר פעילות חברות בעלות רישיון לניהול תיקי השקעות. הפרסום הזה נדרש מכיוון שבניגוד לתעשיית קרנות הנאמנות, שהיא שקופה ונתוניה מתפרסמים מדי יום ו/או אחת לחודש (תלוי באופי הנתונים), הרי שתעשיית ניהול התיקים הרבה יותר רחוקה מהעין הציבורית.

הדוח האחרון של רשות ני"ע, שפורסם בימים האחרונים, ודן מטבע הדברים בנתונים מלפני המפולת האחרונה בשווקים, מלמד כמה דברים מעניינים על ההתפתחות של התעשייה הזו בשנה האחרונה, כולל השוואה לשנים קודמות. נצלול אל הנתונים ונסביר את משמעותם.

19 - הוא מספר החברות המוגדרות "גדולות", לפי קריטריונים של היקף נכסים מנוהל אך גם מספר לקוחות. חברות אלו מנהלות 269 מיליארד שקל, שהם כ-83% מהנכסים המנוהלים בתעשייה, עלייה של כ-10% לעומת 245 מיליארד שקל ב-2020.

לפי הדוח 11 מבין ה-19 מנהלות יותר מ-5 מיליארד שקל, כל אחת עבור יותר מ-1,000 לקוחות, שש מנהלות אומנם פחות מ-5 מיליארד שקל, אבל עבור יותר מ-1,000 לקוחות, ושתיים שעמדו בחלק מהקריטריונים האלה, ולא חלפו מאז שלוש שנים, אבל כיום מנהלות פחות מ-5 מיליארד שקל ועבור פחות מ-1,000 לקוחות כל אחת. מספרן של החברות המוגדרות כגדולות נותר יציב במשך כל השנים האחרונות.

סך הנכסים המנוהלים במסגרת ניהול תיקי השקעות, ב-123 חברות, עומד נכון לסוף 2021 על 351 מיליארד שקל, זינוק יוצא דופן של 17% לעומת שנה קודמת (300 מיליארד שקל). בשנים האחרונות היקף נכסי התעשייה היה סטטי - בתחום שבין 260 ל-300 מיליארד שקל. סטטיות במקרה זה פירושה נסיגה, שכן התשואות שהפיקו תיקי השקעות בשנים האחרונות עמדו על ממוצע של כ-4% עד 5% בשנה.

בסך הכול יצאו בשנים האחרונות כמה עשרות מיליארדי שקלים מתיקים מנוהלים לכמה כיוונים. הראשון הוא הנדל"ן כמובן, אבל חלק מכספי הלקוחות פנה גם למכשירי השקעה חלופיים: פוליסות פיננסיות, תיקון 190 (תיקון חקיקתי שנותן יתרונות מיסויים לחוסך לפנסיה), קופות גמל להשקעה, IRA (ניהול אישי של קרנות הפנסיה), קרנות נדל"ן, קרנות להלוואות, קרנות גידור וכו'.

לעומת זאת, התשואה הממוצעת בשנת 2021 (של כל תיקי ההשקעות של פרטיים, תאגידים ומוסדיים בכל פרופילי ההשקעה) עמדה להערכתנו על כ-11%, כך שהקפיצה בנכסים (כ-17%) מייצגת, לראשונה זה שנים, כניסה מהותית של לקוחות ושל כספים לתעשייה.

9% היה שיעור הגידול הרב-שנתי של התעשייה הזו, כאשר בוחנים אותה בפרספקטיבה של 17 השנים האחרונות, 2004 עד 2020.

הגידול ארוך-הטווח של התעשייה במונחי הנכסים תאם הרבה שנים את מגמת הגידול בסך הנכסים הפיננסיים של הציבור, והוא נבע בראש ובראשונה מהתשואה החיובית שהפיקו תיקי ההשקעות בכל השנים מאז 2004, למעט, כמובן, 2008, ובמידת מה גם 2011 ו-2018. עם זאת, עיקר הצמיחה הושגה עד וכולל שנת 2010 גם הודות לכניסת קופות גמל מפעליות והוסטינגים למסגרת של ניהול תיקי השקעות, בעקבת רפורמת בכר.

ואולם, בשנים האחרונות הצמיחה נחלשה מאוד. בעשר השנים האחרונות שמסוף 2010 עד סוף 2020 עומדת הצמיחה על שיעור מצטבר של כ-29% בלבד, או כ-2.5% בממוצע שנתי, ולעובדה זו יש, כאמור, קשר הדוק ליציאת הכספים לנדל"ן ולהשקעות אלטרנטיביות.

שיעור ההצטרפות של הציבור לשירות הזה היה נמוך: מספר הלקוחות בשנת 2004 עמד, על פי האומדן שערכנו אז במיטב, על 40 אלף, וכיום מגיע מספרם, להערכתנו, קרוב ל-75 אלף.

חשוב להדגיש, שמספר הלקוחות שנכלל בדו"ח רשות ני"ע, ועומד על כ-88 אלף לקוחות, מתייחס לתיקי השקעות, ובפועל יש לא מעט לקוחות (פרטיים ותאגידיים) שמנהלים יותר מתיק השקעות אחד אצל אותו מנהל תיקי השקעות, או בכמה בתי השקעות ("תיקי תחרות"). בפועל, מספר הלקוחות כנראה ירד בשנים האחרונות עד 2020, ואילו בשנה החולפת הוא גדל. חלק מההצטרפות של לקוחות חדשים ניתן לייחס ללקוחות שהצטרפו לניהול בסגנון דיגיטלי.

 

המח"מ של לקוח בחברה לניהול תיקים

ממצאים מעניינים במיוחד בדוח מתייחסים לשיעור ההצטרפות והעזיבה של לקוחות בניהול תיקים. נתונים אלה יש בהם כדי ללמד על שיעור התחלופה של לקוחות החברות לניהול תיקים, אבל במגבלות שונות, שכן הצטרפות יכולה להיות של לקוח חדש, שעד כה לא ניהל תיק השקעות באמצעות חברה לניהול תיקי השקעות, או שהיא מייצגת פשוט מעבר - נטישה של חברה אחת לטובת חברה אחרת.

בתעשיית ניהול תיקי ההשקעות נהוג לומר שהמח"מ הממוצע של לקוח נע סביב 4-5 שנים. בכל מקרה, זו תקופה ארוכה הרבה יותר משיעור התחלופה בתעשיית קרנות הנאמנות, שם מקובל לומר שתקופת ההחזקה של לקוח בקרן נאמנות אקטיבית ספציפית נעה סביב כמה חודשים.

הסיבה העיקרית לפער הזה נובעת מכך שבניהול תיקי השקעות קיים קשר ישיר בין החברה, ובאופן אישי - בין מנהל השקעות ו/או מנהל הקשר עם הלקוח ובין הלקוח, בעוד שכאשר מדובר בקרן נאמנות, החברה המנהלת כלל לא מכירה את הלקוח, והשליטה על החלטותיו מצויה בידיו או בידי היועץ הבנקאי המלווה אותו.

על פי הדוח שפרסמה רשות ניירות ערך, מספר המצטרפים לשירות ניהול תיקים היה גדול בהרבה ממספר העוזבים את השירות. זאת, אחרי שנים רבות שבהן מספר המצטרפים ומספר העוזבים היה דומה. בשנת 2021, לעומת זאת, נרשמה הצטרפות נטו של כ-9,700 לקוחות חדשים. אנחנו מעריכים שכרבע מהם הם לקוחות שהצטרפו לניהול תיק דיגיטלי. הדבר ניכר בגידול העצום של כ-3,600 לקוחות "קטנים", בסכומים של עד 100 אלף שקל. מצד שני, נרשם גם גידול ניכר של יותר מ-5,200 לקוחות "מיליונרים" עם סכומים של יותר ממיליון שקל.

הקורונה כמעט לא הגדילה את נטישת הכספים

תובנות אלה עמדו למבחן כבר במשבר הקורונה. ואכן, תעשיית קרנות הנאמנות פדתה במרץ 2020 סכום עתק של כ-42 מיליארד שקל, שהיווה כ-12% מנכסי התעשייה באותה עת. לעומת זאת, שיעור הנטישה מהשירות של ניהול תיקי השקעות היה נמוך בהרבה, והוא מוערך בלא יותר מ-2%, רק מעט יותר משיעור הנטישה הרגיל בימים כתיקונם, עקב חוסר שביעות רצון או צורך בכסף.

יתרה מזו: יציאת הכספים מקרנות הנאמנות היא נטו, כלומר, יציאת כספים בקיזוז כניסות כספים, ואילו נתוני היציאה מניהול התיקים הם ברוטו. זה פועל גם, כמובן, בכיוון ההפוך, כאשר העליות חוזרות לשווקים.

גם מאז תחילת השנה הנוכחית ועד סוף מאי, תעשיית הקרנות המסורתית פדתה כ-9.3 מיליארד שקל, המהווים כ-2.3% מנכסיה בתחילת השנה, בעוד שבתעשיית ניהול התיקים נרשמה יציאת כספים זניחה.

עוד עולה מהנתונים, כי רוב הכסף, כ-60%, מנוהל עבור לקוחות פרטיים ותאגידים: חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות, חברות עסקיות, מלכ"רים, קיבוצים וכו', ואילו כ-40% עבור קופות גמל (מפעליות), קרנות פנסיה, חברות ביטוח ובתי השקעות (פוליסות פיננסיות) וקרנות נאמנות (הוסטינגים), בדיוק כמו בסוף 2020.

ריכוזיות: עשר החברות הגדולות ביותר מנהלות יחד כ-148 מיליארד שקל, שהם כ-70% מהנכסים המנוהלים עבור לקוחות שאינם מוסדיים, וארבע חברות מנהלות תיקים עבור כ-37% ממספר הלקוחות הכולל של התעשייה. לכאורה, רמת ריכוזיות גבוהה, אבל בפועל התעשייה הזו מתאפיינת ברמת תחרות גבוהה ביותר, וכל לקוח יכול למצוא את מבוקשו על פי העדפותיו - ניהול תיק השקעות בחברה גדולה/בינונית/קטנה. לשם השוואה, בתעשיית קרנות הנאמנות מנוהלים 90% צמהכספים בידי עשר החברות הגדולות.

התחרות החריפה מתנהלת לא רק בתוך התעשייה, אלא, כאמור, גם מול מוצרים אלטרנטיביים, כלומר, גם מול מוצרים שמחוץ לתעשייה. תחרות זו התבטאה בעשור האחרון בירידה של ממש בדמי הניהול המקובלים בתעשייה.

חברות ניהול תיקים שאינן מוגדרות כגדולות צמחו השנה בשיעור ניכר, ומניהול של 55 מיליארד שקל ב-2020, הן הגיעו ל-82 מיליארד שקל בסוף 2021. זו תוספת של 27 מיליארד שקל לעומת תוספת של 24 מיליארד שקל לחברות המוגדרות כגדולות.

לשם השוואה, עשר החברות הגדולות בניהול קרנות נאמנות (אקטיביות מסורתיות) מנהלות כיום כ-153 מיליארד שקל, המהווים כ- 80% מנכסי הקרנות, ואם נתייחס לכלל התעשייה - שכוללת גם קרנות אקטיביות כספיות וגם קרנות פסיביות (מחקות וסל) - אזי נתח השוק של עשרת הגופים הגדולים מגיע ל-90%.

עוד כתבות

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: אין הצדקה אמיתית לגל הנרחב של העלאות המחירים

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס ז'בזינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת אחזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן ישלם 370 אלף שקל פיצוי על איחור במסירה בפרויקט תמ"א 38

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר הנוגע לאיחור במסירה חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

קובי מרנקו, מנכ''ל Arbe / צילום: דיוויד גראב

המניה קרסה בוול סטריט וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות