בניין הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky
הכנסת ה-24 שמתחילה לחשב את קיצה לאחור תיזכר ככזו שיצרה פלטפורמה מוצלחת ביותר לענף הלובינג בכנסת. מהרפורמות שנפלו מחוק ההסדרים, דרך המס על הסוכר, הרפורמה בחקלאות והפיצויים באומיקרון - סיפקו משרדי האוצר, הכלכלה ו-120 חברי כנסת רצף של מאבקים שנוהלו בין היתר על ידי הגורמים החזקים במשק דרך חברות הלובי.
לפי מדד שמפרסם מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת שבי גטניו בשיתוף עם עמותת "שקוף", בכנסת ה-24 ייצגו 123 לוביסטים 550 לקוחות שונים - מספר שיא של לקוחות וזינוק בהיקף הפעילות של חברות ששוכרות לוביסטים בכנסת. בסך הכל מדובר על עלייה של 25% בפעילות החברות ששכרו לוביסטים בכנסת לעומת שנת 2020 ועלייה של כ-2% לעומת 2021.
כל זאת, למרות שמספר הלוביסטים נותר זהה בין היתר בשל מגבלות הקורונה על כניסתם למשכן.
הלוביסטים בכנסת הציפו את חברי הכנסת במצגות, ניירות עמדה ומומחים מטעם והשפיעו לא פעם על החוקים שאושרו בסופו של דבר במליאת הכנסת או סוכלו בדרך לשם. אלא שלצד שיטות העבודה המסורתיות בענף, ישנה גם מתודה חדשה הכוללת עבודה ישירה מול גורמי המקצוע במשרדי הממשלה שנפגשים עם בעלי העניין בתיווך הלוביסטים וכן מול השרים ומקבלי ההחלטות.
אחד הגורמים לכך הוא חוסר היציבות הפוליטית שייתרה כמעט את הכנסת בשלוש השנים החולפות. כך שלצד השרוכים הכתומים בוועדות הכנסת ובמזנון (שמחויבים הלוביסטים לענוד), חלק ניכר מעבודת הלובי עברה אל מאחורי הקלעים לפגישות עבודה בלתי אמצעיות לטובת קידום האינטרסים של מאן דה הוא.
המאבקים: הרפורמות בחקלאות ובייבוא
המאבקים המרכזיים של השנה החולפת בענף כוללים את המאבק המתוקשר ביותר בתקופה האחרונה - המאבק נגד הרפורמה בחלקאות (ר’ תיבה נפרדת). לצורך מאבק זה שהובילו השרים אביגדור ליברמן ועודד פורר נשכרה חברת הלובי ריפבליק, שמייצגת ריכוז של הגופים המשמעותיים ביותר בענף: מועצת הצמחים, מועצת החלב, מועצת הדבש, תנועת המושבים, התאחדות חקלאי ישראל, מועצות אזוריות, מרכז השלטון האזורי, תנועת הקיבוץ הדתי. כאשר לכולם מטרה זהה: לסנדל את הרפורמה או לעצב אותה לטובת החקלאים, לעומת מה שהוצע לכתחילה.
הלוביסטים של ריפבליק נצפו מדי שבוע בכנסת בשיחות עם הח"כים, תוך כדי שהם מלווים את לקוחותיהם לפגישות בכנסת עם השרים, חברי הכנסת וגורמי מקצוע שניהלו את המשא ומתן. השבוע, כך התברר, המאמצים של ריפבליק נשאו פרי, כאשר הרפורמה שהוצבה כיעד כבר בהסכמים הקואליציוניים עוצבה מחדש לטעמם של המשלמים.
מטבע הדברים עיקר עבודת הלוביסטים בכנסת התרכזה בשנה החולפת סביב חוק ההסדרים ועשרות הרפורמות שנכללו בו (ואלו שיצאו ברגע האחרון), בין היתר הרפורמה בייבוא שכללה את הגורמים החזקים במשק.
כך ברגע האחרון, בהובלת יו"ר ועדת הכספים אלכס קושניר, סוכלה הרפורמה במיסוי שותפויות משום שלא הייתה מוכנה לחקיקה. מי שפעלו מאחורי הקלעים היו אנשי חברת הלובינג הקבינט שייצגו את קרנות הנדל"ן שעשויות היו להיפגע באופן משמעותי אם החוק היה נכנס לתוקף, בשל המגבלות בהשקעות שהוטלו בו. בנוסף פעלו גם לשכת עו"ד וברית פיקוח וגם ריפבליק מטעם קרנות גידור, קרנות מו"פ ולשכת רואי החשבון.
למרות שהנושא כמעט שלא זכה לדיון ציבורי, מאחורי הקלעים התנהל קרב מכריע. אגף התקציבים באוצר דרש שחוק מיסוי שותפויות יישאר ברפורמה, אלא שבינתיים הגיעו לכנסת נציגי ארגונים בתיווך לוביסטים והצליחו להיפגש עם חברי ועדת הכספים, כשהם מגובים בניירות עמדה. פגישות דומות נערכו גם עם אנשי אגף התקציבים.
בסופו של דבר, עבודת חברת הלובינג הקבינט מול הממשלה והכנסת שכנעה את הגורמים השונים שהחוק אינו מוכן והוא יצא החוצה ואיתו גם המס על ביטוחי בריאות פרטיים.
ריכוז מאמץ: הלובי של חברת קוקה קולה
עם תחילת העבודה על חוק ההסדרים ייסד שר האוצר ליברמן נוהל שלפיו עבודת הלוביסטים מול אנשיו בכנסת תוסדר מול מנהל סיעת ישראל ביתנו. בענף הלובי מדווחים כי הנוהל החדש הפך את העבודה ליעילה יותר, שכן חברות הלובי קיבלו מענה מהיר לפניותיהן, גם אם לא חיובי, ויכלו לתכנן את צעדיהן בהמשך.
אחד המאבקים המתוקשרים של ענף הלובי בכנסת ה-24 היה נגד מס הסוכר שהוביל שר האוצר. לוועדת הכנסת שדנה בצו המיסוי זרמו נציגי החברות הגדולות בענף המשקאות, ובראשן קוקה קולה. מומחה מטעם קוקה קולה שהוצב בדיון על ידי הלוביסטים הסתיר תחילה את העובדה שהוא "מעיד מטעם", ורק לאחר התעקשות של יו"ר הוועדה הציג את שולחיו.
בשבועות שבהן רוכזו המאצים להעברת הצו חברי ועדת הכספים היו מחוזרים ביותר. מנכ"ל קוקה קולה התייצב בכנסת לפגישה עם הח"כים. מי שפעלו אז מטעם חברת המשקאות הגדולה היו שתי חברות לובי: ריפבליק וגורן-עמיר, שניהלו את ההצגה הגדולה בכנסת.
המס בסופו של דבר אושר, אך חברות הלובי הצליחו להפחית את המס שהוטל על משקאות הדיאט.
השיטה: פגישות עם ח"כים ומבול ניירות עמדה
מאבק נוסף שניטש בימים אלו הוא סביב אישורו הסופי במליאת הכנסת של חוק המטרו. במהלך מאות שעות של דיונים שנערכו בוועדה למיזמי תשתיות ייצגה חברת הלובי גלעד לובינג רשויות ומאבקי תושבים, שהציגו בוועדה את דרישותיהם וטענותיהם נגד תוואי הרכבת. בין היתר התקיימו פגישות בחדריהם של חברי הוועדה בניסיון לשכנע אותם לשנות את התוואי לטובת "הנגשה לאוכלוסיות מגוונות", תוך הצגת ניירות עמדה תומכים על ידי התושבים עצמם. העבודה של אנשי הלובי לא מוצתה רק בכנסת, אלא עברה במקביל לפעילות מול משרד התחבורה, מנהל התכנון ונת"ע שהיו שותפים בעיצוב החוק.
מאבק נוסף שלקחו בו חלק לא מעט משרדי לובינג ומתמשך כבר שנתיים הוא זה העוסק בפיצויים לבעלי עסקים ואולמות במהלך תקופת הקורונה. הלוביסטים הציפו את הכנסת בתקופה שבה הגבלות הקורונה נידונו בוועדות, ובהמשך כאשר עלו לדיון חוקים באשר לפיצויים בעקבות סגירה. אל הכנסת הובהלו בעלי אולמות ומסעדות, בעלי עסקים קטנים ואחרים מלווים בלוביסט עם שרוך כתום כדי לייצג את דרישותיהם. בשל התסבוכת הפוליטית האחרונה, הואצה הפעילות בשבוע האחרון במטרה לאפשר את אישור חוק פיצויי האומיקרון בקריאה שנייה ושלישית רגע לפני פיזור הכנסת - ובהצלחה. מי שייצגו את אולמות האירועים במאבק לפיצויים בקורונה היו גלעד לובינג.
שוק ריכוזי: השליטה של חמש החברות הגדולות
ברשימת הלקוחות המלאה של ענף הלובי אפשר לשרטט השפעות נוספות של גורמים בעלי אינטרס על חוקים ורפורמות, כמו המאבק של התאחדות הקבלנים על חוק המכר שאושר בשבוע שעבר במליאה (חברת הלובי שנשכרה - ריפבליק); מרשם לקנאביס על ידי רופאים שאינם רופאי משפחה בתקנות (איגוד רופאי המשפחה באמצעות חברת הקבינט); איגודי הגנים הפרטיים באמצעות חברות הלובי על הסרת המחסום הבירוקרטי בחוק ההסדרים לפטור משימוש חורג בגני ילדים פרטיים בבתי מגורים.
ענף הלובי הפך ריכוזי יותר עם השנים. על פי נתוני המדד שערך מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, שבי גטניו, 68% מהלקוחות מיוצגים על-ידי 5 חברות הלובי הגדולות: גלעד לובינג, גלעד לובינג, אימפקט, ריפבליק והקבינט, בעוד היתר מיוצגים באמצעות 39 חברות לובינג וגופים נוספים כמו משרדי עורכי דין ואסטרטגיה וכן 18 לוביסטים עצמאיים.
החברה המייצגת כיום את מספר הלקוחות הרב ביותר בכנסת היא חברת הלובינג ריפבליק, שמקדמת את ענייניהם של 120 לקוחות, המהווים 22% מכלל לקוחות הלובי בכנסת. בראש החברה עומדים היו"ר לירון הרשקוביץ והמנכ"לית מבשרת נבו, שפרשו ב-2017 מגלעד לובינג. ריפבליק לקחה חלק בחוקים והרפורמות הבולטות בכנסת הזו: רפורמת הכשרות שנכתבה ועוצבה לטובת ארגון צהר, חוק המכר, מס הסוכר ומס החד"פ, הרפורמה בחקלאות, חוק רכבים אוטונומיים (מובילאיי) ועוד.
לדברי מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת שבי גטניו: "הלובינג המסחרי פוגע באופן אנוש באמון הציבור במערכת קבלת ההחלטות בדמוקרטיה והוא חלק מהתופעות המובילות להעמקת משבר האמון שאנו חווים. מהות תעשיית הלובינג המסחרי היא הפיכת כסף לכוח, באמצעות ושימוש ביכולת השפעה על מקבלי החלטות".
גורמים בענף הלובי לא ממהרים להספיד את העבודה עם פיזור הכנסת. לדבריהם, בפגרה הם פוגשים הזדמנויות להשפיע במוקד קבלת ההחלטות על גורמי המקצוע והשרים שעבודתם לא נפסקת. בנוסף, העיניים בענף צופות פני בחירות והסכמים קואליציוניים - כמו הרפורמה בכשרות שנולדה בהסכמים הפוליטיים בין המפלגות. "מי שיודע לעבוד נכון בבחירות חוסך כסף וזמן, כי הוא משפיע על סדר היום של הכנסת עוד לפני השבעתה", אומר בכיר בענף.
צח בורוביץ’, מבעלי חברת הלובי הקבינט, אומר כי "בפגרת הבחירות כמעט ואין חקיקה, אך מתרחשים שני תהליכים שניתן להגדיר כהזדמנות: המתמודדים במערכת הפוליטית פתוחים לאג’נדות חדשנות וזו הזדמנות להציף נושאים כבר בשלב זה".
על הסיבות לפעילות השיא של חברות הלובי, הוא אומר: "השילוב בין משבר הקורונה למשבר הפוליטי המתמשך הביא את דרגי המקצוע בממשלה לגלות יותר סמכות ויותר אחריות, גם כאשר השרים הממונים עסוקים בבחירות חוזרות ונשנות".