גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכניות לשוק הדיור עלו יותר מ-50 מיליארד שקל בשנים האחרונות. למה זה לא עובד?

מ־2014 ועד 2021 הוציאה המדינה מיליארדי שקלים על תוכניות שונות שנועדו להוריד את מחירי הדיור, וויתרה על עוד מיליארדים בהכנסות • לאן הלך הכסף ומדוע למרות ההשקעה האסטרונומית, מחירי הנדל"ן לא עצרו

מחיר למשתכן ביבנה / צילום: אייל פישר
מחיר למשתכן ביבנה / צילום: אייל פישר

בין 2014 ל־2021 הוציאה הממשלה יותר מ־50 מיליארד שקל (לעתים בצורת תשלום ולעתים בצורת ירידת הכנסות) על מדיניות הדיור שלה, כך עולה מהדוח השנתי של החשב הכללי באוצר שפורסם לאחרונה. על רקע הסכום הזה, נראה שכסף יכול לקנות הרבה דברים - אך לא לפתור בעיות מבניות ושורשיות שחורגות בהרבה מהגדלת היצע הדירות.

רובו המכריע של הכסף יצא על הסכמי הגג, שבהם הושקעו 38.45 מיליארד שקל. הסכם הגג הראשון נחתם עם עיריית קריית גת, עוד ב־2013, ואילו הסכמי הגג האחרונים נחתמו עם עיריות תל אביב ואום אל פאחם. בסך הכול נחתמו עד לסוף שנה שעברה 34 הסכמי גג, מהם 22 עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ו־12 הסכמים עם משרד השיכון.

 

בסך הכול כוללים הסכמי הגג 456,318 יחידות דיור. הערים המובילות במספר הדירות שמתוכננות במסגרת הסכמי הגג הן אשקלון (31,905 יח"ד), אשדוד (30,046), דימונה (21,111), אילת (18,408), באר שבע (18,140) וראשון לציון (18,136).

במקום השני מבחינת הוצאות הממשלתיות נמצא אובדן ההכנסות של המדינה עקב ההנחות על הקרקעות שמשתתפות בהגרלות של מחיר למשתכן, דיור במחיר מופחת ומחיר מטרה 2. מכיוון שדוח החשכ"ל מסתיים ב־2021, הוא אינו כולל נתונים על מחיר מטרה של שר הבינוי והשיכון הנוכחי זאב אלקין, אולם מתחילת ההגרלות ב־2015 ועד ל־2021 המדינה הפסידה כ־8.4 מיליארד שקל הכנסות מקרקעות, עקב ההנחות שניתנו ליזמים. שנת השיא של הפסדי הכנסות הייתה 2017, שבה המדינה הפסידה 2.3 מיליארד שקל ממכירת קרקעות. לא מן הנמנע שעד לסוף השנה תגיע עלות התוכנית ל־10 מיליארד שקל.

בנוסף להפסדי ההכנסות, המדינה גם מסבסדת רוכשים שמגרילים דירות באזורי ספר, שבהם המחירים נמוכים וההנחה שהם מקבלים על דירות קטנה יחסית. בסך הכול סבסדה המדינה את הרוכשים בסך של 1.35 מיליארד שקל עד לסוף שנה שעברה.

גם יזמים באזורים שבהם מחירי הקרקע נמוכים מקבלים סבסוד לעלויות הפיתוח, בנוסף לקרקע המוזלת, ובסך הכל הגיעו העלויות הללו ל־1.4 מיליארד שקל.

בחשכ"ל בחנו גם את הסכומים שהמדינה הפסידה בגין אובדן הכנסות משיווק קרקעות מוזלות לשכירות ארוכת טווח והגיעו להפסד של 1.1 מיליארד שקל.

ולבסוף, בדקו בחשכ"ל, כמה עלה למדינה לתמרץ את הרשויות המקומיות להוציא היתרי בנייה. גם כאן מדובר בנוהל שהחל עוד לפני תקופת כחלון, שעה שב־2014 הממשלה החליטה לתמרץ רשויות מקומיות להוציא היתרי בנייה ליחידות דיור חדשות. ההחלטה עודכנה מאוחר יותר ב־2017, ובעקרון נקבע כי רשות שבה יינתנו היתרים לשנת הכספים ויחול בהן גידול של 10% לפחות במספר היתרי הבנייה ושהוצאו בה לפחות 200 היתרים באותה שנה, תזכה להטבות. בסך הכל הגיעו ההטבות לכ־980 מיליון שקל.

"מארג שלם של תקלות שכסף לא יכול לפתור"

מהנתונים הללו ניתן ללמוד כי אם הייתה בעיה בהתנהלות הממשלתית - היא לא נבעה מכך שלא השקיעו הרבה כסף בתוכניות הדיור. להיפך - המדינה השקיעה משאבים כלכליים רבים בניסיון להאיץ את הבנייה, להסיר חסמים בתחום התשתיות ולהוריד את מחירי הדירות. אם בכל זאת היעד הזה לא הושג, אז יש ארבע אפשרויות: ההשקעות לא בוצעו בכיוונים הנכונים, או שלמרות הכול הן לא מספיקות, או שיש תהליכים שדורשים זמן עד שיבשילו או קומבינציה של כמה תשובות היא זו שמסבירה את הנתון.

"כשמדינת ישראל גדלה בתושב אחד, הוא צורך שירותי רפואה, חינוך, אוכל ותשתיות. בתחומים אחרים נראה שבמדינה הפנימו את זה יותר טוב מאשר בתשתיות, והתוצאה היא שאנחנו נמצאים בפיגור גדול בתשתיות. ניתן לגלגל את העלויות לעיריות, וזה מה שעשו עד עכשיו, אבל לא נראה שהעיריות יכולות לעמוד בזה. לכן המדינה לא עשתה טובה בזה שהכניסה את היד לכיס, וגם לא בטוח שזה מספיק", אומרת ד"ר אפרת טולקובסקי, מנכ"לית מכון G CITY (לשעבר גזית גלוב) לחקר הנדל"ן שבאוניברסיטת רייכמן.

ד''ר אפרת טולקובסקי, מכון G CITY / צילום: שלומי יוסף

"במשך שנים תושבי ישראל שילמו מסים, המדינה לא השקיעה בתשתיות, חסכה כסף, והתוצאה היא שהגענו למצב של פיגור חמור בתשתיות, ובעקבותיו לעליית מחירי דירות. האם הסכמי הגג מטפלים בכל הפיגור הזה? האם עשרות המיליארדים שמשקיעים היום מספיקים? אני לא יודעת", היא מוסיפה.

עניין אחר שעליו היא שמה את הדגש אינו קשור דווקא לכסף, אלא למה שמכונה NIMBY (לא בחצר האחורית שלי, Not in my back yard), תופעה שהפכה לדבריה לעניין שגורר עיכובים ופיגורים חמורים בהקמת תשתיות. "יש בענף הדיור מארג שלם של תקלות, שעניין הכסף הוא חלק מהן, אבל כנראה שהוא לבד לא יכול לפתור הכול", היא מסכמת.

"הכספים הוצאו בכיוונים הלא נכונים"

הכלכלן ד"ר

ד''ר אביחי שניר / צילום: שלומי יוסף שניר מהמכללה האקדמית נתניה ומאוניברסיטת בר אילן סבור אחרת: "הכספים הוצאו בכיוונים הלא נכונים. ככלל ראינו ממשלות שלא בדיוק יודעות מה שהן רוצות: האם להוריד את מחירי הדירות, או לספק דירות מוזלות לקהל מסוים. התוצאה הייתה ששום יעד לא הושג.

"בתקופתו של כחלון הצהירו בגלוי שתוכנית 'מחיר למשתכן' מיועדת להוריד את מחירי הדירות ולא כל כך הצליחו. אני סבור גם שהם חששו מזה, כי הורדת מחירים הייתה עלולה להערים קשיים על כל מי שרכש דירות ועל המערכת הבנקאית.

"לדעתי, מדד ההצלחה של התוכנית הממשלתית אמור היה להיות אספקת דירות לאוכלוסייה שבכל צורה אחרת הייתה מתקשה לרכוש אותן, וגם פה הממשלה נכשלה, כי כידוע, חלק גדול מרוכשי הדירות במסגרת התוכניות הממשלתיות הם אנשים שיכלו לרכוש דירות גם ללא התוכניות, שניצלו את ההנחות".

"אני חושבת שמדיניות הממשלה כן הצליחה, אם כי לא באופן ישיר ליעדים שהם הציבו לעצמם", אומרת ד"ר רינה דגני בעלי קבוצת גיאוקרטוגרפיה, שעוסקת רבות בחקר הנדל"ן בישראל. "אם בעבר ראינו ביקושים לדירות שהתמקדו בירושלים ובתל אביב, בשנים האחרונות אנחנו רואים שהכספים שפוזרו במדינה גרמו גם לפיזור ביקושים. לפתע אתה רואה את חיפה, עיר שנזנחה לפני שנים, ואת באר שבע, עם כמויות נכבדות של עסקאות. אשקלון נמצאת אף היא בצמרת הרכישות, אזור הקריות, ואפילו עפולה נמצאת על מפת הביקושים. זה לא היה קודם לכן, ומבחינה זו ניתן לדבר על הצלחה.

ד''ר רינה דגני, גיאוקרטוגרפיה / צילום: יח''צ אבשלום ששוני

"ברור, שזה לא היה היעד. אבל כחלק מהצורך להקים הרבה דירות מוזלות, השקיע את המיליארדים הללו ובנו במקומות רבים, מה שהביא לכך שאנשים רוכשים דירת במקומות רבים. נכון שאנחנו לא יודעים כמה מהם מתכוונים לגור במקומות הללו, אבל דווקא במצב שבו אנשים עובדים מהבית, יותר משפחות יכולות להגיע למסקנה שכדאי להן לעבור להתגורר בדירות שהן רכשו בפריפריה".

"נוהגים לראות במשבר הדיור משבר של תכנון, של היצע וביקוש. אך הדבר לא נכון. זהו משבר של כסף. זה לא שאין דירות לגור בישראל. אין כסף לאנשים לרכוש אותן, בין היתר בגלל שינויים דרמטיים בשוק העבודה, ואין כסף לרשויות לפתח שירותי ציבור ראויים", אומרת ד"ר מירב אהרון גוטמן, מרצה בכירה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון והיו"ר האקדמי של החממה החברתית בטכניון.

ד''ר מירב אהרון גוטמן, הטכניון / צילום: פאול אורלייב

"הסכמי הגג מסבירים את הקשר שבין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. הנטל של אספקת שירותים ציבוריים בחיי היום יום מוטל על השלטון המקומי שאומר שהוא לא יכול לעמוד במשימה, ולכן הסכמים נחתמים כוללים פיתוח של שטחי ומבני ציבור.

"הקשר הישיר שבין האדם למדינה מגיע בשתי צורות: האחת - הדיור הציבורי, שכולנו יודעים מה קורה שם - מחסור חמור בדירות, ותחזוקה ירודה; השנייה - מחיר למשתכן והתוכניות שבאו אחריה. זה מנגנון שפיתח כחלון, שמתקשר בצורה ישירה לרוכשי הדירות ומציע עזרה מהותית בעיקר למעמד הבינוני־נמוך. השטח עונה על זה בחיוב ולראיה המספר הרב של נרשמים להגרלות. אני לא מקבלת את זה שבמתן הנחות וויתור על הכנסות מהקרקע, המדינה מכניסה יד לכיס. הבעיה העקרונית שאני רואה זה רמ"י, והתפיסה העקרונית של המדינה את הקרקע כמקור לרווח".

מהסכמי הגג ועד סבסוד לפריפריה

מדיניות הדיור הממשלתית הנוכחית החלה עוד ב־2014, בתקופה שבה ראש הממשלה הנוכחי יאיר לפיד כיהן כשר אוצר ואורי אריאל כיהן כשר שיכון. תוכניות הדגל של השניים, "מע"מ 0" של לפיד ו"מחיר מטרה" של אריאל (ששר הבינוי והשיכון זאב אלקין משתמש בשמה לתוכנית הנוכחית), לא עלו יפה - הראשונה כלל לא מומשה והשנייה פעלה למשך זמן קצר.

אבל בתקופתם החלה המדינה לממש את התוכנית הגדולה שלה, "הסכמי הגג", שמטרתה לעודד רשויות מקומיות לאשר בנייה חדשה במהירות בשטחן, ובתמורה תסייע הממשלה בתקצוב מערכות תשתית ומוסדות ציבור. תוכנית אחרת אותה החל לפיד הייתה "דירה להשכיר" - להעמדת מלאי של דירות להשכרה לטווח ארוך. גם הוועדה הלאומית למתחמי דיור מועדפים (ותמ"ל) נהגתה על ידי יאיר לפיד באותם ימים.

אלה היו הניצנים הראשונים לתוכנית הדיור הנוכחית, שאת הקרדיט הכמעט מלא לקיומה (הן בחיובי והן השלילי) יש לתת לשר האוצר בין 2015 ל־2020, משה כחלון, שהקים מעין קו ייצור מואץ של יחידות דיור: התחנה הראשונה לאותו קו היו הסכמי הגג, שהפכו לפלטפורמה התכנונית; עליה הוסיפו את הוותמ"ל, שתפקידה היה לתרגם את יחידות הדיור שהושגו בהסכמי הגג למוצר תכנוני; השלב הבא היה שיווק המוני של קרקעות על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), כדי להביא את הקרקעות המדוברות אל השוק החופשי, לצורך ייצור הדירות, על זה הולבשו ההגרלות של "מחיר למשתכן" ולבסוף הגיעו מענקים לרשויות מקומיות שהנפיקו היתרי בנייה בכמויות נאות.

היו עוד אמצעים שננקטו, בהם האצת פינוי מחנות צה"ל מהמרכז, ניסיון לשפר את המצב בעניין הדיור הציבורי ועוד, אבל עיקר קו הייצור התבטא בתוכניות הללו. במקביל פיתח כחלון את ענף הדיור להשכרה ארוכת טווח.

מאז ימי כחלון עברו שתי ממשלות ושני שרי אוצר, ואולם מדיניות הדיור נותרה כשהייתה, בעיקר עם שינויים סמנטיים - את "מחיר למשתכן" תפסו "דיור במחיר מופחת" ולאחר מכן "מחיר מטרה 2.0" שהיוו שינוי מסוים לעומת תוכנית האם, אבל המשיכו לאחוז באותו עקרון של הגרלת דירות מוזלות לזכאים. יתר קו הייצור הכחלוני נותר על כנו, וההבדל המשמעותי הוא שבימי כחלון השליטה על כל קו הייצור הייתה באוצר, ואילו כיום היא מחולקת בין האוצר ומשרדי השיכון והפנים.

עוד כתבות

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מפרשת אפשטיין לבורסת לונדון: פרסום חומרי החקירה מזעזע את כלכלת בריטניה

חשיפת קשרי שגריר בריטניה בארה"ב לשעבר ואפשטיין מטלטלת את ממשלת הלייבור ומערערת את אמון המשקיעים ● בעוד הליש"ט נחלשת ותשואות האג"ח עולות, בשווקים חוששים שנפילת סטארמר תסלול דרך להנהגה שמאלית שתנטוש את הריסון הפיסקלי לטובת הגדלת הוצאות

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית החולים הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין ביה"ח שבירושלים למשרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה שהמאבק מול אגף תקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל", היו ברקע

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

עפ"י אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות של הייניקן נובעת ככל הנראה מהימנעות של הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים ובירה מסיבות בריאותיות ● עפ"י דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

הראלי במניות הביטוח הקפיץ את השווי של 5 בעלי מניות ביותר מ-40 מיליארד שקל

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של עשרות מיליארדי שקלים בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת לופטהנזה מחזירה את טיסות הלילה לישראל

טיסות הלילה של לופטהנזה מת"א יכללו עצירה קצרה באתונה עד 28 בפברואר לצורך חילופי צוותים ● גם טיסות הלילה של סוויס, שיתחדשו ב־16 בפברואר, יופעלו במתכונת דומה ● המשמעות היא שטיסות שמוצגות כטיסות לילה סדירות אינן מופעלות כטיסות ישירות בשלב זה, וזמן הטיסה יתארך בהתאם

מטוס ATR-72-600 של חברת Airhaifa / צילום: אנתוני הרשקו

29 דולר לאתונה? המבצע החדש של אייר חיפה - והאותיות הקטנות

אייר חיפה מציעה טיסות החל מ־29 דולר לטיסות נבחרות במהלך פברואר ומרץ • משלחת ישראלית של קמעונאים וסטארט־אפים תשתתף לראשונה בתערוכת הקמעונאות הגדולה בעולם • אתר הטבילה קצר אל־יהוד נחנך מחדש לאחר שיפוץ בהשקעה של 25 מיליון שקל • עמותת איילים הקימה כפר סטודנטים חדש במטולה כחלק ממאמצי שיקום הצפון • וגם: מינויים חדשים בארקיע ובמשרד עוה"ד אגמון עם טולצ'ינסקי • אירועים ומינויים

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

שוב שוברת שיאים: הכוחות שמזניקים את הבורסה בת"א

הבורסה בת"א כבר עלתה ב־15% מתחילת השנה - הרבה מעל השווקים בעולם ● המומחים תולים זאת במכלול סיבות - משובם של הזרים, דרך התנפלות הציבור בישראל ועד היחלשות איראן ● מדוע המניות הגדולות מובילות את העליות, ולמי מומלץ "לקחת חלק מהכסף הביתה"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח