הבורסה בתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי
הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, שבו מנוהלות, בין השאר, גם קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק
בכתבה הקודמת סקרנו נתונים שפרסמה רשות ני"ע שמהם עלתה צמיחה ממשית בתעשיית ניהול תיקי השקעות, לאחר זינוק של 17% בנכסים המנוהלים בה ב-2021, לעומת 2020. תעשייה זו מנהלת, נכון לסוף 2021, נכסים פיננסיים בסך של כ-351 מיליארד שקל, מהם כ-212 מיליארד שקל עבור לקוחות פרטיים ותאגידים, וכ- 139 מיליארד שקל עבור גופים מוסדיים.
היום נדון בתעשיית קרנות הנאמנות, המשולבת בתעשיית ניהול תיקי ההשקעות. תעשיית קרנות הנאמנות, על כל חלקיה, אקטיבי ופסיבי, ניהלה נכון לסוף 2021 נכסים פיננסיים בהיקף של כ-399 מיליארד שקל, כך שיחד מנהלות השתיים כ-750 מיליארד שקל, ובניכוי חפיפה (ראו להלן), כ-680 מיליארד שקל.
קרנות נאמנות אינן אפיק השקעה, הן מכשיר השקעה, שיוצר באופן יעיל ביותר פיזור השקעות, וחברות לניהול תיקי השקעות עושות בהן שימוש כחלק מהפיזור שהן יוצרות ללקוחותיהן. בדרך כלל, החברות שעושות שימוש בקרנות הנאמנות כמכשיר השקעה הן חברות לניהול תיקי השקעות שיש להן חברת אחות שמנהלת קרנות נאמנות, כלומר, קרנות מאותו בית השקעות.
מבחינת הלקוחות, הם נהנים מניהול מקצועי, מפיזור קל ומהיר, מדחייה בתשלום מס רווח הון, מכך שהקרנות (ברובן) אינן משלמות עמלות קנייה ומכירה על פעולות בניירות ערך, מהיעדר עמלת רכישה או מכירה של יחידות בקרנות נאמנות אקטיביות, מהקלות במעקב, מאפשרות נוחה מאוד של מימוש מהיר בעת הצורך ועוד.
לא ניגוד עניינים כי אם השלמת עניינים
יש הטוענים, שבשימוש בקרנות הנאמנות מתוצרת אותו בית השקעות יש משום ניגוד עניינים. זוהי טענה משוללת כל יסוד, שמושמעת מתוך אי-הכרת העובדות. להיפך, יש כאן השלמת עניינים. שימוש בקרנות נאמנות משרת את האינטרסים של שני ה"צדדים": החברה ולקוחותיה. לחברה הרבה יותר נוח להשתמש בכלי הזה, בעיקר בתיקי השקעות קטנים יחסית (בדרך כלל עד חצי מיליון שקל), כי קשה מאוד לייצר פיזור בתיקים כאלה בדרך אחרת, ואלה מנוהלים כמעט רק באמצעות השקעה בקרנות נאמנות.
הסוגייה העיקרית האמיתית בעניין זה היא דמי הניהול שגובה קרן הנאמנות. רבים אינם יודעים זאת, אבל לחברה המנהלת תיקי השקעות אסור לגבות את דמי הניהול שלה על אותו חלק מתיק ההשקעות המושקע בקרנות נאמנות מתוצרת אותו בית, כלומר, אין כפל עמלות.
נכון שדמי הניהול של הקרנות גבוהים לעיתים (בעיקר בתיקים עם שווי כספי גבוה) מדמי הניהול שגובה החברה לניהול תיקי השקעות, אבל הלקוח נהנה מכל היתרונות שמנינו, ובנוסף - הפער בדמי הניהול הצטמצם מאוד, הודות לירידה החדה שנרשמה בשנים האחרונות בדמי הניהול שגובים מנהלי הקרנות, שנבלמה לאחרונה.
שיעור מספר התיקים שהם תיקי קרנות לפי הגדרות רשות ני"ע (תיקים שבהם יותר מ-50% מהנכסים הפיננסיים מושקעים בקרנות נאמנות) עומד על 55% מתוך סך מספר תיקי הלקוחות הפרטיים והתאגידים (לא כולל מוסדיים).
שיעור זה עלה מ-31% ב-2013 ל-40% ארבע שנים לאחר מכן, בסוף 2017, ול-55% כיום. הדבר מלמד על שימוש גובר במכשיר של קרנות נאמנות במסגרת תיקי ההשקעות.
זינוק בעקבות הפיכת תעודות הסל לקרנות
יחד עם זאת, הקפיצה הגדולה הייתה בשנת 2018, מ-40% ל-50%, והיא הייתה ברובה טכנית, שכן מי שהיו עד אז תעודות סל (ולא נכללו בהגדרת קרנות נאמנות) הפכו להיות בעקבות תיקון 28 קרנות נאמנות לכל עניין ודבר.
חלק אחר מהגידול נובע, אכן, מרכישה מוגברת של קרנות נאמנות, לרבות סכומים (שוליים יחסית) שנכנסו לקרנות נאמנות עקב הפעלת כמה פלטפורמות אינטרנטיות-רובוטיות, שרוכשות קרנות נאמנות עבור הלקוחות שלהן.
שיעור שווי התיקים המוגדרים כתיקי קרנות מתוך סך הנכסים המנוהלים עבור לקוחות פרטיים ותאגידים (כאלה שאינם מוסדיים) עומד על 29%. אחרי ששנים רבות עמד השיעור הזה על 17%-18%, הוא זינק בסוף 2017 ל-21%, וכיום, כאמור, ל-29%.
מספר התיקים (להבדיל משווי התיקים) המוגדרים כתיקי קרנות עומד, כאמור, על שיעור כמעט כפול, של 55%.
שיעור הנכסים המוחזקים באמצעות קרנות נאמנות בתיקים המנוהלים עבור לקוחות שאינם מוסדיים משתנה בהתאם לגודל התיק, והוא נע בין 22% ל-77%. שיעורו בתיקי השקעות ששווים עד 150 אלף שקל עומד כיום על כ-77%, לעומת 74% בסוף 2020 (בהשפעת ניהול התיקים הדיגיטלי), ומשם הוא יורד בהדרגה ל-22% בתיקים שהשווי שלהם הוא יותר מ-5 מיליון שקל.
זוהי סיטואציה הגיונית מאוד, שכן בתיקים גדולים מאוד, דמי הניהול שגובות החברות לניהול תיקים נמוכים יותר מאשר בתיקי השקעות בשווי נמוך או בינוני, ונמוכים יותר גם מדמי הניהול בקרנות הנאמנות, שכן בקרנות נאמנות דמי הניהול הם אחידים לכול, בלי קשר לגודל הפוזיציה.
כ-18% מנכסי התעשייה - ב"קרנות בית"
חלקן של קרנות הנאמנות המוחזקות על ידי החברות המנהלות תיקי השקעות מתוך סך נכסי תעשיית הקרנות, בנטרול הקרנות הכספיות, עומד על כ-18.3%. בדרך כלל, אלה הן "קרנות הבית", כלומר, קרנות המנוהלות על ידי אותו בית השקעות, באמצעות חברה אחות. זאת, לעומת 18.8% בסוף 2020. שווי קרנות הנאמנות בתיקי השקעות מתוך נכסי תעשיית קרנות הנאמנות כולה מגיע לכ-17.5%, בדומה לסוף 2020%.
הסכום הכולל שמושקע בקרנות נאמנות במסגרת ניהול תיקי השקעות - בין שמדובר ב"תיקי קרנות" ובין שבתיקי השקעות "רגילים" - עומד על כ-70.1 מיליארד שקל. הסכום הזה מושקע כולו במסגרת תיקי השקעות שמנוהלים עבור לקוחות שאינם מוסדיים, קרי, לקוחות פרטיים ותאגידים.
בסוף 2016 עמד הסכום על כ-36 מיליארד שקל, ובסוף 2017 הסכום שהיה מושקע בקרנות נאמנות נע סביב 40 מיליארד שקל. סכום זה צמח ב-2018 לכ-50 מיליארד שקל, בעיקר הודות לשינוי טכני בהגדרת תעודות סל כקרנות סל. ב-2019 הוא הגיע ל-56.5 מיליארד שקל, וב- 2020 ל-57.9 מיליארד שקל, והנתון הזה זינק כאמור ב-2021 ל-70.1 מיליארד שקל, שמהווים כ-33% מסך הנכסים המנוהלים עבור הלקוחות הפרטיים והתאגידיים (לא מוסדיים).
אנו מעריכים, שסכום זה מורכב מ-57 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות מנוהלות, וכ-13 מיליארד שקל בקרנות מחקות וקרנות סל. תעשיית קרנות הנאמנות כללה בסוף 2021 כ-207 מיליארד שקל, שנוהלו בקרנות מסורתיות אקטיביות, ולפיכך שיעור ההחזקה הפנימי (בתיקים) בסגמנט זה של קרנות מסורתיות מגיע לכ-27.5%.
בקרנות המחקות ובקרנות הסל נוהלו 175 מיליארד שקל, כך ששיעור ההחזקה שלהן בתיקים מגיע לכ-7.4%. בקרנות מחקות ובקרנות סל יש החזקה משמעותית גם למנהלי תיקי השקעות שאינם יצרנים של קרנות סל ו/או קרנות מחקות.
בסיכומו של דבר, שתי התעשיות הפיננסיות האלה, זו של ניהול תיקי השקעות וזו של ניהול קרנות נאמנות, צועדות זה שנים זו לצד זו, וזו בתוך זו, כשהן מושפעות מאותן מגמות בשווקים הפיננסיים ומאותם מוצרים אלטרנטיביים שמתחרים בשתיהן, אף כי בעוצמת ההשפעה ובמהירותה הן שונות מאוד.
תעשיית קרנות הנאמנות מתרחבת וגדלה, או לחלופין, מתכווצת, הרבה יותר מהר וחזק מאשר תעשיית ניהול תיקי ההשקעות. הסיבה: כשמדובר בתיקי השקעות יש קשר אישי וישיר בין החברה ובין לקוחותיה. לעומת זאת, כאשר מדובר בקרנות נאמנות, הקשר הוא מול יועצי המערכת הבנקאית, ולא עם המשקיעים עצמם, הצרכנים הפרטיים. הקשר הזה עם מי שקרוי בתעשיית ניהול התיקים מת"לים (מנהלי תיקי לקוחות) מוכיח את עצמו במיוחד בימי משבר.