לקראת עליית מחירי החשמל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
לאורך השנים התרגלנו לדיווחים על שבירת שיאי צריכת חשמל בישראל במהלך חודש אוגוסט. אבל בקיץ הנוכחי, מי שיבקש לצנן את הבית עם מזגן, יגלה זינוק גבוה מהרגיל בחשבון החשמל. זאת, בעקבות העלייה הצפויה של 9.6% בתעריפי החשמל - בהתאם להחלטת רשות החשמל שפורסמה לשימוע השבוע. התעריף, כך לפי החלטת רשות החשמל צפוי לעלות מ-43.3 אגורות לקוט"ש ב-2021 (לפני מע"מ) ל-49.5 אגורות באוגוסט.
זה לא ייגמר בכך: החשמל צפוי להוסיף ולהתייקר בחורף הקרוב. התעריף החדש שקבעה רשות החשמל מתמחר רק כמחצית מעליית תשומות ייצור החשמל, שנגרמו בעיקר בעקבות המלחמה באוקראינה.
לו רשות החשמל הייתה מתמחרת את התעריף החדש אך ורק על-פי הנוסחה הקרה שברשותה, הקפיצה במחיר לצרכן הייתה מגיעה לכדי 17%-18%. העובדה שההתייקרות נקבעה על 9.6% נובעת ככל הנראה מכך שמדובר בפעימה הראשונה. כאמור, היתרה צפויה להתגלגל לצרכן בתחילת 2023. כלומר, בעוד חצי שנה מחיר החשמל יעלה שוב, בשיעור של 7%-8% נוספים.
משק האנרגיה המקומי נהנה כיום מהגז המוזרם אליו מהאסדות שלחופי ישראל, אבל כרבע מייצור החשמל בארץ מבוסס עדיין על תחנות כוח פחמיות. מחירי הפחם בעולם כמעט שהוכפלו בחצי השנה האחרונה, מכ-200 דולר לטון לכ-400 דולר לטון, שמשקפים את הסיבה העיקרית להעלאת המחיר. ועדיין, כדאי לזכור כי מחירי החשמל בישראל עדיין זולים יותר באופן מהותי מאלו שברוב מדינות אירופה.
איך בכל זאת ניתן למתן את ההייקרויות והאם זה בכלל אפשרי? כאמור, ישראל נמצאת במהלך של מעבר לשימוש בגז טבעי על חשבון הפחם, מה שעשוי בהחלט למתן את ההתייקרויות הבאות. עם זאת, יש לזכור כי חוסר הוודאות הגיאופוליטי יכריע בסופו של דבר: תמורות נוספות במלחמת רוסיה-אוקראינה עלולות למשוך את המחירים כלפי מעלה ולקטין את ההשפעות של המעבר לגז טבעי.
הפוליטיקאים חוששים מסגירת חשבון בקלפי
מליאת רשות החשמל פועלת במנותק מהמצב הפוליטי. אבל בחודש שעבר, אחרי שנשמעו הערכות לפיהן מחיר החשמל יזנק בבת אחת בעד 17%, התייחס שר האוצר אביגדור ליברמן להערכות בביטול ואמר שלדעתו החשמל יתייקר בפחות מ-10%. ליברמן צדק, וכנראה שלא היה מדובר בניחוש מושכל בלבד של שר האוצר.
אף פוליטיקאי לא מעוניין שזינוק של כ-17% במחיר החשמל יירשם על שמו, ודאי לא בתקופת בחירות - על אחת כמה וכמה כשמדובר בליברמן שהקמפיין שלו מתבסס לא מעט על צעדים להפחתת יוקר המחיה.
כאמור, התקבלה ההחלטה לפרוס את ההתייקרות לפעימות. ההחלטה הייתה קלה יחסית לאור תקדים שכבר נרשם לפני כעשור, בעת משבר הגז המצרי. בזמנו, המחסור בהזרמת גז מהשכנה מדרום, לפני שישראל הפכה למעצמת גז אזורית, היה אמור להוביל להתייקרות עצומה של כ-40% במחירי החשמל, שנפרסה לבסוף על פני 4 פעימות בין השנים 2011-2013.
כעת נבחן מתווה על בסיס תקדים זה אצל מליאת רשות החשמל, שכיום פועלת ללא שני נציגי הציבור שאמורים להיות חברים בה, ומתנהלת לצד יו"ר רשות החשמל רק עם נציגי משרדי האוצר והאנרגיה.
כדור שלג: המים יתייקרו, ואיתם הפירות והירקות
הקפיצה במחיר החשמל היא רק הסיפתח לגל הקרוב של ההתייקרויות במשק הישראלי. מחיר החשמל, כמו גם מחירי הדלקים המאמירים, משפיע באופן ישיר ועקיף על תשומות הייצור של שלל מוצרים ושירותים. למשל, התייקרות החשמל גוררת גם התייקרות של מחירי המים שנשענים על שימוש במשאבות חשמליות וכו’. וכשהמים מתייקרים גם הפירות והירקות מתייקרים.
משק המים, כמו משק החשמל, מתנהל בשוק סגור שהתעריפים בו נקבעים לפי עלויות והוצאות. חברת המים הממשלתית מקורות היא צרכנית החשמל הגדולה ביותר בישראל, ואחראית לבדה על 4%-5% מהביקושים. גם מתקני ההתפלה ותאגידי המים הם צרכני חשמל כבדים, וביחד הם מהווים 60% מהתמחור שנקבע על ידי רשות המים.
תעריפי המים מתעדכנים פעמיים בשנה, כאשר העדכון הבא צפוי ב-1 בינואר. לפי הערכות ראשוניות, המים יתייקרו בכמעט 5% בעקבות עליית מחיר החשמל. זאת אחרי שבתחילת החודש הנוכחי כבר טיפס תעריף המים ב-1.3%. כך שבסך הכל תושלם בתוך חצי שנה התייקרות של כ-6% במחירי המים, מיוני 2022 ועד ינואר 2023.
תגובת השרשרת של מחירי החשמל והמים ממשיכה למוצרים רבים, וביניהם החלב ומוצריו. ההתייקרויות האלה מסכנות את הסכם החלב שכבר נחתם באחרונה עם הרפתנים והמחלבות, לפיו המחירים המפוקחים לצרכן על החלב והגבינות יעלו ב-4.9% ויוקפאו למשך כשנה וחצי. הזינוק הצפוי בתשומות הייצור גורר כעת התנגדות בענף החלב ולניסיון משפטי לבטל את ההסכם, שחלק מפרטיו נותרו עדיין פתוחים.
במשק מאיימים שאם לא ייחתם הסכם המחירים יקפצו ב-13% - כמעט פי שלושה יותר מההעלאה המתוכננת. גם במקרה הזה עליית מחירי החשמל משפיעה על מחירי החלב - משק החלב הוא צרכן משמעותי של חשמל, שנדרש לקירור מוצרים והפעלת מאווררים ברפתות. וכך גם המים, שנדרשים לצורך הכנת המוצרים והשקיית הבהמות.
הרפתנים משלמים על המים בלא פחות מארבע נקודות שונות. תעריף המים שאותו הם משלמים הוא מחיר מלא, שלא כמו מים לצריכה חקלאית. לאחר מכן הם משלמים אגרת ביוב ואז קנסות על חוסר יכולת להפריד את המוצקים מהמים. בהמשך הם מעבירים את המים המלוכלכים למכוני טיהור שפכים וקונים את המים בחזרה כמים מושבים.
חברות המזון יקבלו תירוץ להעלאת מחירים
עוד לפני גל ההתייקרויות הקרוב, השנה האחרונה הייתה עמוסה בעליות מחירים עבור הצרכן הישראלי. לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמדה על 4.1%. למרות הנתון הרשמי, שנמוך משמעותית מקצב עליית המחירים בארצות הברית ואירופה, התחושה בכיס היא שכמעט כל מוצר וכל שירות נמצא במגמה חדה של התייקרות.
משבר הסחורות שהולידה מגפת הקורונה עוד לא התפוגג כשפרצה המלחמה באוקראינה והובילה לזינוק נוסף במחירי הדלקים, החיטה, הפחם ועוד. לפני שנה עמד מחיר ליטר בנזין על 6.31 שקל לליטר. כיום הוא כבר מתומחר ב-8.08 שקל לליטר, מקום שני בהיסטוריית המחירים בישראל. החשמל התייקר בפברואר האחרון ב-5.7%, התייקרות שמותנה בחלקה כעבור שלושה חודשים עם ביטול הבלו על הפחם. שינויים אלו גררו התייקרויות במגוון רחב של מוצרים, שתשומות הייצור והתובלה שלהם מבוססות על חשמל ודלק.
בסופו של דבר, אין כמעט מוצר בתעשייה שלא נמצא בסיכון להתייקרות בשל השינויים בחשמל ובמים. נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר מזהיר כי עליית התעריפים תוביל לגל התייקרויות כבד: "אין כל הצדקה להקפצת תעריף החשמל לעסקים ביותר מ-10%. ניתן היה להעלות את התעריף באופן מתון הרבה יותר, רק ב-4.5%, וגם נאמר זאת לרשות החשמל בשימוע. חשוב שברשות החשמל יבינו שאם הם לא ימתנו עוד יותר את עליית התעריפים, הם יובילו בעצמם לפגיעה משמעותית בניסיונות למיגור האינפלציה בישראל".
אם לא די בכך, יצרני המזון, היבואנים הגדולים והקמעונאים ממתינים להזדמנות להעלאות מחירים. העלאת מחירי החשמל והמים עשויה לספק להם את התירוץ הזה, אחרי תקופה שבה נמנעו מהתייקרויות בשל לחץ של הממשלה.