טיפול פסיכולוגי / צילום אילוסטרציה: Shutterstock, Motortion Films
הכותבת היא שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
האם ובאילו תנאים הורה של ילד או ילדה הנמצאים בטיפול פסיכולוגי, יכולים לדרוש שהפסיכולוג יחשוף בפניהם, או בפני בית משפט, את פרטי הטיפול שניתן לילד, ובפרט את תוכן השיחות שהמטפל ניהל עם הילד במהלך הטיפול, לצורך הוכחת טענות משפטיות מטעמו של ההורה? זאת השאלה העקרונית שבה דן והכריע בית המשפט העליון בשבוע שעבר.
המקרה שהובא בפני בית המשפט נגע לילדה בת 10, שאביה תושב מזרח ירושלים, ואימה נורבגית. בשנת 2019 האם ביקשה להגר עם הבת לנורבגיה כדי לחיות ליד משפחתה, ובית המשפט מינה פסיכולוג כמומחה, על-מנת שתיתן חוות-דעת האם ההגירה תואמת את טובת הילדה.
המומחה המליץ כי "הילדה לא תיעקר מהסביבה הטבעית והקבועה שלה מאז שנולדה", וכן שהיא תעבור טיפול רגשי לאור מצבה. בעקבות זאת החלה הילדה בטיפול רגשי אצל מטפלת, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית, באישורם והסכמתם של שני ההורים.
בחלוף שלוש שנים, שאלת ההגירה עלתה שוב, והמומחה התבקש לבדוק מחדש את הנושא. לצורך הכנת חוות-הדעת המעודכנת, המומחה קיבל את אישור בית המשפט לקבל לידיו מידע מהמטפלת של הילדה. לאחר קבלת החומר, המומחה הודיע כי הוא שינה את חוות-דעתו, וכעת הוא ממליץ לאשר את ההגירה, לאור רצונה החד-משמעי של הילדה בכך.
לאור חוות-הדעת, האב ביקש לקבל לידיו את רישומי הטיפול עליהם הסתמך המומחה, ונענה בשלילה. המטפלת הסבירה כי היא מתנגדת להעביר להורים את רישומי הטיפול, מאחר שיהיה בכך כדי לפגוע בהסתמכות של הילדה על ההבנה שהטיפול הוא סודי, ולכן היא יכולה לדבר אצלה בחופשיות ולחשוף את עולמה הפנימי והרגשי, לרבות ביקורת על הוריה, מבלי לחשוש שהדברים ייחשפו בפניהם. בעקבות סירובה של המטפלת לחשוף את החומר, האב הודיע כי אין לו עוד אמון במטפלת, והורה על הפסקת הטיפול.
הלכה משפטית עקרונית
כל שלוש הערכאות המשפטיות בפניהן התגלגל התיק אישרו את עמדת המטפלת, מהסיבה הפשוטה שבמקרה הספציפי, כבר במועד שבו המטפלת קיבלה את הילדה לטיפול אצלה, היא דאגה להחתים את ההורים על טופס, שבו אישרו שהם מבינים כי תחול סודיות על הטיפול.
למרות זאת, בשל חשיבות הנושא, בית המשפט העליון בחר להעמיד גם הלכה משפטית עקרונית בנושא זה, למקרים שבהם סודיות הטיפול לא הוסברה או הוסכמה מראש.
"טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיים אשר ניתנים לילדים, ולנערים ולנערות, מחייבים לעתים קרובות מסירת מידע למטפל שהמטופל אינו מוכן לחלוק עם הוריו... במקרים כאלה ובלא מעט מקרים אחרים, הצלחת הטיפול תלויה במידה רבה בשמירה הדוקה על סודיות הטיפול כזכות אשר מוקנית לקטין המטופל ללא תלות ברצון הוריו", כתב בית המשפט בפסק דינו.
כללי החיסיון קובעים כי רק המטופל הוא בעל החיסיון, ולכן רק הוא יכול לוותר עליו, וזאת גם אם הוא קטין. על אף שההורים משמשים כאפוטרופוסים של ילדיהם, אין בכך לשלול את זכותו העצמאית של הילד לפרטיות, כל עוד שמירה על זכות זו אינה מסכנת את חייו או בריאותו.
לאור זאת התווה בית המשפט העליון את השיקולים שבתי המשפט צריכים להביא בחשבון כאשר מונחת בפניהם בקשה לחשיפת פרטי טיפול של קטין: מהי ההשפעה של חשיפת הטיפול בפני ההורה על רווחתו הנפשית של הילד, מהי מידת הפגיעה של אי-החשיפה ביכולת להבטיח הליך הוגן להורה של הילד בהקשר לחשיבות המידע החסוי לנושא המשפט, האפשרות להשיג את המידע הרלוונטי ממקור אחר מבלי לפגוע בסודיות הטיפול, וכן ההשלכות אשר תהיינה לשמירת חיסיון הטיפול ולהסרתו על צדדים שלישיים.