עו''ד אייל רוזובסקי / צילום: איל יצהר
יש משהו מתעתע בניסיון להתחקות אחר דמותו של עו"ד אייל רוזובסקי, שותף במשרד מיתר ואחד מבכירי וותיקי הליטיגטורים הפעילים בישראל. מצד אחד, הוא בז לביקורת הפוליטיקאים על מערכת המשפט שמטרתה, לדעתו, להחליש אותה. מצד שני, יש לו בעצמו לא מעט ביקורת על אותה המערכת. מצד אחד, תל-אביבי אליטיסטי שהופעתו וקירות משרדו רחב-הידיים צועקים אליטיזם. מצד שני, הוא ייסד וכיהן במשך עשור בראשות עמותה שדואגת לייצוג משפטי לבני העדה האתיופית ואימץ בעצמו שני ילדים בני העדה האתיופית.
מצד אחד, עיקר יומו ועיסוקו הוא בתחום הליטיגציה המסחרית. מצד שני, הוא ייצג את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בהליך הפלילי נגדו ובכירים נוספים בהליכים פליליים. מצד אחד, היה מועמד בעבר פעמיים לבית המשפט העליון. מצד שני בעל מזג סוער, אוהב להתנצח ולהתבטא בחריפות ושנינות. מצד אחד, בעל גישה שמרנית בנוגע לתפקידו של עורך הדין. מצד שני, מגלה בקיאות לא מבוטלת בזירה המשפטית של הטוויטר ואף מנסה לחלץ ממני מידע, שלכאורה אין בידי, אודות זהותו של "אור כרמי".
ייצגת בעבר את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפרשת טלנסקי, ובלא מעט תיקים מתוקשרים. אתה עוקב אחרי הנעשה בתוך האולם במשפט האלפים וגם בנעשה מחוץ לאולם. מהן תובנותיך בנוגע לתפקיד עורך הדין בתיקים מתוקשרים כאלה?
"בתחילת דרכי כעורך דין (רוזובסקי הוסמך ב-1987, א"ג), זה היה נחשב לבזוי אם עורך הדין דיבר עם אמצעי התקשורת על תיק מתנהל. זה היה נחשב לא מקצועי ולא ראוי, עורך דין שכיבד את עצמו לא עשה זאת. אך העולם השתנה ואיתו גם המקצוע. המערכה כיום כוללת שדות קרב שונים, ובכללם שדה הקרב הציבורי. אי-אפשר להזניח אותו כי תהיה לכך השפעה על התוצאה הכוללת".
השופטים מושפעים מהשיח התקשורתי?
"יש לנו שופטים מצוינים, אבל גם הם כמו כל בני האדם מושפעים מאמצעי התקשורת, וכיום גם מהרשתות החברתיות. לכן, עורכי הדין נדרשים לפעמים, בתיקים מתוקשרים, להיות מעורבים גם בצד הזה של המערכה. אבל עורך דין שמכבד את עצמו צריך לזכור שהוא לא דובר ולא יחצ"ן של הלקוח, אלא פרקליטו.
"אני רואה עורכי דין שמתייצבים בתחילת החקירה ואומרים שהלקוח חף מפשע, שהחקירה לא תוליד דבר ושהעובדות הפוכות מהחשדות. זו גישה פסולה. אתה יכול לומר מה הלקוח טוען, אבל אל תקבע דברים בלי שאתה יודע".
מה הבעיה בזה? אולי עורך דין צריך לשכב על הגדר בשביל הלקוח?
"אם אתה רוצה שיתייחסו אליך ברצינות, תתייחס אל עצמך ברצינות. אתה לא יכול לומר לבית המשפט, וכל שכן לא לכלי התקשורת, מה העובדות כי לא היית שם. אתה יכול וצריך לומר מה הראיות ומה הגרסה של הלקוח.
"הגישה הזו פוגעת באמינות של עורך הדין. כמו שהתיק לא קורס כל יום וכל פעם מחדש, כך גם רמת האמינות שלך כעו"ד לא תקרוס כל יום. את האמינות שלך אתה מאבד בפעם אחת וזהו. בסוף, כשעורך דין נתפס כאדם לא אמין, זה פוגע באינטרס של הלקוחות הבאים שלו, או אפילו באותו הליך עצמו בהמשך הדרך".
"התנאים בתיקי נתניהו קשים לעורכי הדין"
בהקדמת ספרו "סודות הליטיגציה" מתאר רוזובסקי את אופיים של עורכי הדין שעוסקים בליטיגציה. כך הוא כותב: "מלבד אופיים התחרותי, העוסקים בליטיגציה הינם בעלי תאווה להופעה בפני קהל. סוג של שחקנים. לא בכדי אנחנו 'מופיעים' בבית המשפט. ביום של דיון, יש לנו 'הופעה'. גם אם ההופעה היא בפני קהל קטן - השופט, הקלדנית, הלקוח, הצד השני, בא-כוחו והצופים באולם - עדיין אנחנו "מופיעים" ומשחקים תפקיד, רוצים להרשים ולקבל תשואות ומחיאות כפיים".
דבריו של רוזובסקי מועצמים פי 100 כאשר מדובר בתיק האלפים, התיק בו נאשמים ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, בעלי קבוצת בזק לשעבר שאול אלוביץ ורעייתו איריס, וכן מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. העניין הציבורי בתיק הזה הוא חסר תקדים, וההתרחשויות שקורות בו מתפרסמות לציבור לא רק מדי יום אלא לפעמים מדי דקה ושתיים באמצעות הטוויטר.
רוזובסקי ייצג את עד התביעה אילן ישועה בפרשת 4000. התביעה פתחה עימו את הליך ההוכחות באפריל 2021, והמידע המפתיע שהוא העביר לחוקרי רשות ניירות ערך במסגרת תשאול בתיק בזק, הוביל לעצם פתיחת חקירת תיק 4000. בהמשך ועד היום הזה מייצג רוזובסקי את חברות בזק ו"וואלה!" בשימוע שנערך להן, לאחר שהיועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט החליט להעמידן לדין בפרשה בכפוף לשימוע.
במסגרת השימוע, עו"ד רוזובסקי העביר לתובעת, עו"ד ליאת בן-ארי, מאות עמודי טיעונים המסבירים מדוע אין להעמיד את החברות לדין. בין היתר, טוען רוזובסקי כי בזק הייתה קורבן של אלוביץ במסגרת עסקת מיזוג בזק-yes, ומשום כך אי-אפשר לייחס לתאגיד את מעשיו של האורגן. זאת, כאשר החברה בפירוש רצתה לנטרל את השפעתו על העסקה לאור העובדה שהיה לו אינטרס אישי, והיא הקימה ועדה בלתי תלויה לצורך כך. ההחלטה בעניין התאגידים צפויה להתקבל בקרוב.
איזה עצה היית נותן לפרקליטי ראש הממשלה לשעבר נתניהו?
"עורכי הדין בן-צור וחדד הם פרקליטים מצוינים שעושים עבודה מצוינת. בגלל שהתיק כל-כך מתוקשר וכל-כך מעניין את הציבור, התנאים מאוד קשים לעורך הדין. בתיק כזה, אתה צריך לעשות את הערכת הסיכונים שלך בצורה מעמיקה מדי יום מחדש, ולשאול את עצמך האם האסטרטגיה שקבעת עדיין נכונה או מחייבת שינויים.
"למשל, אם תכננת לחקור עד תביעה מסוים במשך עשר ישיבות ובחקירה מתברר שאתה לא מצליח לפצח אותו ושהמשך העדות מזיק ללקוח, לפעמים נכון לקצר את הסבל, לחתוך את החקירה קודם ולצמצם נזקים. כמובן שאני לא מתייחס לעד ספציפי. זה יהיה לא רציני אם אתן עצה מקצועית מעשית בנוגע לתיק שאני מכיר רק מהדיווחים בתקשורת, ולא מכיר את פרטי פרטיו".
נעזוב את התיק לגופו. מה אתה יכול לומר על האסטרטגיה הכללית של הסנגור בתיק כמו תיק האלפים?
"תיקים כאלו הם מרוץ מרתון ארוך טווח, רצוף הצלחות ומדי פעם גם כישלונות. הסנגור שואף בסופו של דבר לנצח את התיק ולא לנצח בכותרת העיתון של מחר או בציוצי הטוויטר של היום. בתיק כזה, יש לחץ גדול, גם ציבורי וגם פוליטי של הלקוח, להביא הישגים מיידיים. זאת, כדי להחצין שהתיק קורס מדי יום וכדי לנטרל דברים לא נעימים שנחשפים במהלך המשפט. עורכי הדין של נתניהו הם אנשי מקצוע מעולים, ואני בטוח שהם לא נותנים לרעשי הרקע להשפיע על שיקול-הדעת המקצועי שלהם".
לאחרונה מונו כמות נכבדה של שופטים לבית המשפט העליון והמחוזי, כולל לבית המשפט הכלכלי. בין המינויים לעליון נמנה עו"ד יחיאל כשר, שותף במשרד תדמור, ולבית המשפט הכלכלי מונה עו"ד קובי שרביט, שותף במשרד הרצוג. טענה שנשמעה היא שעד שהוועדה ממנה עורכי דין מהמגזר הפרטי, היא ממנה דווקא את עורכי הדין שמייצגים את החברות הגדולות והבינלאומיות, את השחקנים החזקים במשק ולא את עורכי הדין שנלחמים עבור האזרח הקטן. עו"ד רוזובסקי, שבעצמו מייצג את השחקנים החזקים במשק, דוחה את הטענה.
"מינוי עורכי דין למחוזי, וכל שכן ישר לעליון, הוא יחסית תופעה לא מאוד שכיחה. ולכן, המערכת משתדלת למנות עורכי דין בולטים עם מצוינות מקצועית. אני חושב שמה שמנחה את הוועדה במינויים הללו הוא המצוינות הזו ולא השאלה מה האידאולוגיה של עורך הדין ואיזה סוג לקוחות הוא מייצג".
"עורכי הדין נכנסים למרדף אחרי תיקים"
משרד מיתר, בו מכהן רוזובסקי כשותף בכיר, הוא אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. עובדים בו כ-450 עורכי דין, מתוכם 150 שותפים ובנוסף לכך כ-65 מתמחים. בניין אחד, למרות היותו רחב-ידיים ורב קומות לא מצליח להכיל את כל העובדים וחלקם יושבים בבניין סמוך. מיתר מהווה חלק ממגמה בשוק: משרדי ענק שמעסיקים מאות עורכי דין.
מבלי להיכנס למספרים, מיתר מוציא מיליונים רבים מדי חודש רק כדי לשלם לעורכי הדין ולעובדי המשרד. האם העובדה שאתם משרד כל-כך גדול לא מצריכה את המשרד לרדוף אחרי תיקים באשר הם, ולייצר עוד ועוד עבודה על-מנת להאכיל את "המפלצת"?
"מהיום שאני במקצוע נחשפתי לתופעה שמאפיינת משרדי עורכי דין בארץ ובעולם. מדי יום עורכי הדין שואלים את עצמם ממה אני אפרנס את הקירות הללו מחר ונכנסים למרדף אחר תיקים. עגנון אמר על בעלי מקצוע שכל חייהם רודפים אחר עבודה, וברגע שמוצאים אותה, הם לא מתפנים לעשותה אלא רודפים אחר עבודה אחרת. זה מאפיין משרדי עורכי דין קטנים כגדולים, שצריכים לקבל תיקים חדשים בכל תחומי העיסוק שלהם".
מה עומד מאחורי גדילת משרדי עורכי הדין?
"זו תופעה בינלאומית שנועדה לאפשר למשרד בישראל, בעיקר כזה כמו מיתר שעובד עם הרבה לקוחות זרים, להגיע לרמה המקצועית הגבוהה שמאפשרת לו להתמודד בשוק עריכת הדין הגלובלי. משרד של 50 עורכי דין, אם הוא לא משרד בוטיק, יתקשה מאוד בתחומים רבים שמחייבים התמקצעות ועבודה מול לקוחות זרים. עולם עריכת הדין מוכיח שהמשרדים הגדולים הם גם המשרדים הטובים. הגודל והאיכות הולכים יחדיו".
"חוסר היעילות שורר כיום בכל הערכאות"
השופטים בישראל קורסים תחת עומס התיקים וכמות ההליכים שאין להם אח ורע בעולם המערבי. תיקים פליליים ואזרחיים מנוהלים במשך שנים ארוכות, והפתרון לא נראה באופק. מבחינת הנהלת בתי המשפט, הפתרון הוא הוספת מאות תקני שיפוט לערכאות הדיוניות ולבית המשפט המחוזי. פתרון שספק אם יפתור את הבעיה, ובכל מקרה איננו עומד על הפרק מבחינת משרד האוצר.
"מערכת המשפט שלנו לא מצליחה, וגם לא הצליחה בעבר, לטפל בצורה מהירה ויעילה בהליכים משפטיים. זאת, למעט איים קטנים בדמותם של בית המשפט הכלכלי בתחילת דרכו ובית המשפט המחוזי בלוד בתחילת דרכו, שהוכיחו שאפשר לייעל הליכים באמצעות ניהול נכון. אבל במקום שבית המשפט הכלכלי ובית המשפט בלוד יסחפו אחריהם את יתר המערכת וכולם יתאימו את עצמם לבשורה שיוצאת משם, בפועל בית המשפט הכלכלי ובית המשפט בלוד התאימו את עצמם למערכת, וחוסר היעילות שורר כיום בכל הערכאות".
תקנות סדר דין אזרחי היו אמורות לפתור את הבעיה. הן נכנסו לתוקף בינואר 2021, ומשמשות ככלי הקובע את כללי ניהול הליכים משפטיים אזרחיים, החל בבית המשפט השלום, עבור בבית המשפט המחוזי וכלה בבית המשפט העליון. עו"ד רוזובסקי טוען שבפועל, הן נכשלו. "מטרת התקנות הייתה לייעל את ניהול ההליכים. המערכת תלתה בתקנות הללו תקוות מרובות. עורכי הדין מצידם חששו מאוד שהתקנות יפגעו קשות בצדק ובזכויות של בעלי הדין. בסופו של דבר, לא זה קרה ולא זה קרה".
מה ההסבר לכישלון?
"חלק גדול מחוסר היעילות נבע מכך שהשופטים לא יישמו ולא השתמשו בכלים שהיו להם על-פי התקנות הישנות. מה הטעם לתקן תקנות חדשות אם השופט לא מיישם אותן? אם תתקן תקנות חדשות, הוא פתאום כן יתחיל ליישם? המציאות הראתה שלא".
עו"ד רוזובסקי מגלה שהוא טען זאת בזמן אמת, בפני מי שעמד בראש הוועדה המייעצת לשר המשפטים לעניין תקנות סדר הדין האזרחי, משה גל, שכיהן בעברו כשופט מחוזי וכמנהל בתי המשפט. השופט גל ענה לו "השתרשה אווירה אצל השופטים שלא לקיים את התקנות. את האווירה יהיה אפשר לשנות רק באמצעות שינוי הדיסקט". לטענת רוזובסקי, הדיסקט הוחלף אך האווירה נותרה כשהייתה.
"המערכת מקובעת וחוששת משינויים"
עו"ד רוזובסקי מתאר קיבעון מחשבתי, שלמעשה מאפיין בהכללה את כל המערכת הציבורית, שחוששת מפני שינויים והיא האחרונה להצטרף לקידמה. "המערכת לא משתמשת בישיבות זום. את רוב ישיבות קדם המשפט אפשר לנהל בזום, ואין שום סיבה שישיבות אלו לא יתנהלו כך.
"תיאום מועדי הוכחות יכול להתקיים באמצעות שיחת ועידה, אז למה להטריח את הצדדים להתייצב פיזית ולשרוף יום עבודה כדי לקבוע מועדים? שעות אין-ספור מתבזבזות לריק. בבוררויות בינלאומיות אנחנו מקיימים אפילו ישיבות הוכחות באמצעות הזום, אז השופטים לא יכולים לקיים ישיבות קדם משפט באמצעות הזום? סתם קיבעון מחשבתי".
בגלובס אנחנו עוסקים לא מעט בסחבת המשפטית ובכך שתיקים מתנהלים בבית המשפט שנים על גבי שנים. אולי המצב ממשיך כך כי זה למעשה אינטרס של כל הצדדים?
"אין ספק שיש לא מעט תיקים שלפחות לאחד הצדדים לא אצה הדרך, והוא מאמין שהזמן משחק לטובתו. בדרך-כלל באותם מקרים לצד השני אצה הדרך והוא מאמין שהתארכות ההליך מזיקה לו ופוגעת בו. לעתים, שני הצדדים מעוניינים למרוח ולעכב. לא בגלל ניפוח שכר-הטרחה של עורכי הדין, אלא על-פי האינטרס של הלקוח. מכל מקום, עורכי הדין הם עורכי הדין, ומי שאמון על ניהול המערכת ביעילות הוא השופט ולא הם".
עו"ד אייל רוזובסקי
אישי: בן 63, נשוי ואב לשניים, מתגורר בתל אביב
מקצועי: שותף במשרד מיתר. בעל תואר ראשון מהעברית ותואר שני מאוניברסיטת לונדון. הוסמך כעורך דין בשנת 1987
עוד משהו: שיחק בקבוצת הכדורגל הפועל ירושלים עד גיל 17
*** חזקת החפות: יודגש כי בנימין נתניהו ויתר הנאשמים בתיקי האלפים הם בגדר נאשמים בלבד, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.