נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בתצוגה הביטחונית בנתב''ג / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
כמו כמעט כל דבר בשנה האחרונה, גם ביקור נשיא ארה"ב, ג’ו ביידן, עורר מחלוקת בחברה הערבית, ובמיוחד בין המפלגות הערביות. היה מצופה כי הביקור של ביידן באזור, שכולל גם את הרשות הפלסטינית וסעודיה, יתקבל בצורה הפוכה ביחס לקודמו טראמפ, שמבחינת הפלסטינים הביא הרס גדול ובידוד חסר תקדים, שלא לדבר על המצוקה הכלכלית שהרשות הפלסטינית עברה בתקופתו בעקבות הפסקת הסיוע האמריקני. אבל למרות זאת ניכר שאין התלהבות גדולה מביקורו של ביידן בהנהגה הפלסטינית. אלו ציפו לביקור עם הצהרות וצעדים יותר משמעותיים - מבחינה כלכלית ומדינית. יחס זה של ההנהגה הפלסטינית כמובן משליך על היחס של ההנהגה הערבית הפוליטית בישראל.
"בשורה" או "הלבנת הכיבוש"?
הרשימה המשותפת, שידועה בקשריה הטובים עם הרשות, מזדהה עם רחשי הלב של אבו מאזן. במשותפת לא רואים שום בשורה בביקורו של ביידן, אלא ההפך. "מדובר בעוד ביקור שמטרתו הנצחת הכיבוש והלבנתו בביטויים פחות בוטים מאלו של טראמפ", אמר גורם בכיר במפלגה. ברע"ם, באופן לא מפתיע, היחס הוא אחר. המפגשים החמים של יו"ר רע"ם, מנסור עבאס, עם שגריר ארה"ב תום ניידס בעקבות הכניסה לקואליציה, ולאחרונה גם עם עוזרת מזכיר המדינה לענייני המזרח התיכון, ברברה ליף, יצרה אווירה וציפיות חיוביות.
המחלוקת בין רע"ם למשותפת בא לידי ביטוי השבוע בטקס קבלת הפנים של נשיא ארה"ב בבית הנשיא. חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי ומנסור עבאס קיבלו הזמנות להשתתף בטקס. עבאס נענה להזמנה והשתתף, בעוד שחברי המשותפת לא נענו להזמנה. ברע"ם הצהירו שנוכחות עבאס מסמלת את עמדת המפלגה, שמייחסת חשיבות לביקור, שלטענתם מייצר אופק מדיני מול הפלסטינים בנוסף להזדמנויות לחברה הערבית. יו"ר הרשימה המשותפת מצדו, תקף את עבאס ואמר שמדובר בהזמנה והשתתפות שכל מטרתה להראות נוכחות של מיעוטים ולייצר אשליה של דמוקרטיה ישראלית כוזבת. "המפגש הזה לא מעלה את הסוגיות שלנו או מתייחס אליהן ברצינות ולכן לא התייחסנו להזמנה הזאת ולא השתתפנו", אמר עודה.
פערים תוך־מפלגתיים הפכו למדיניות
מה שהתחיל בתור פערים מינוריים בין הסיעות שהרכיבו את המשותפת (ובעיקר בין חד"ש לרע"ם) העמיק בשנה האחרונה, והפך מפער - למדיניות. רע"ם בעידן מנסור עבאס כבר לא רואה בנורמליזציה בין ישראל למדינות המפרץ בגידה בעם הפלסטיני, כפי שראתה אותה רע"ם כשהייתה חלק מהמשותפת.
מנסור עבאס אף אומר בגלוי שהוא וחבריו טעו כשהצביעו נגד הסכמי אברהם בכנסת כשהיו סיעה בתוך הרשימה. עבאס, שכבר סירב בעבר לכנות את ישראל מדינת אפרטהייד, בשונה מעמדת חבריו במפלגות הערביות, מנסה לפתוח דלת לעידן חדש - לא רק ביחס הערבים עם מדינתם, אלא גם עם מדינות האזור וארה"ב. אלו לא שאיפות קטנות, אבל ייתכן שעבאס קפץ מעל הפופיק כשברע"ם ביקשו בחודשים האחרונים לא פעם שעבאס יפגוש במהלך הביקור את ביידן או גורם בכיר אחר במשלחת שלו. יאמר לזכותו שאנשי ביידן שהגיעו לכאן לתיאום מוקדם לא פסלו זאת, והשגריר ניידס אף אמר בשיחות סגורות שזה יכול לקדם את השותפות הערבית-יהודית בישראל בצורה חסרת תקדים, אך פגישה כזו לא תואמה. האכזבה של רע"ם כמובן לא מותאמת ביחס ללו"ז הצפוף של ביידן, או לתזמון הפוליטי שבו הגיע.
כך או כך, אין ספק שביקורו של ביידן הוא הזדמנות גם עבור רע"ם וגם עבור המשותפת לבדל את עצמם בכניסתנו לתקופת בחירות. עבאס מבקש ליצור בקרב האזרחים הערבים בישראל שני מחנות ברורים, מבודלים והטרוגניים לחלוטין גם ביחס לארה"ב ותהליכי הנורמליזציה של ישראל במזרח התיכון. במשותפת, שמנהלת קמפיין כדי להוכיח לציבור הערבי שתהליך ההשתלבות של עבאס נכשל, מתבצרים בעמדתם לצד ההנהגה הפלסטינית ומהמרים שהמדיניות שמובילה רע"ם תקרוס ולא תניב תוצאות. ההימור של המשותפת מזכיר מאוד את הימורו של אבו מאזן ביחס לישראל, שמקווה שמדיניותה תקרוס ותאלץ בעל כורחה להגיע להסכם מדיני הוגן עם הפלסטינים. שני ההימורים הולכים ומתרחקים ככל שעוברות השנים.