מטה סטרייפ בסן פרנסיסקו / צילום: Shutterstock
במרץ 2021 גייס סטארט-אפ סליקת התשלומים סטרייפ 600 מיליון דולר לפי שווי של 95 מיליארד דולר. השווי הזה, שהיה גבוה פי 2.5 מזה שניתן לחברה ב-2019, הפך את סטרייפ לחד הקרן הפרטי בעל השווי הגבוה ביותר בארה"ב דאז והשני בעולם אחרי בייטדאנס, מפתחת אפליקציית טיקטוק. סטרייפ היא גם הסטארט-אפ הפרטי בעל השווי הגבוה בעולם בתחום הפינטק.
● דוח חדש מגלה עד כמה פגע המשבר העולמי בהייטק הישראלי
● אחרי שדחה את הנפקת מובילאיי, סטארט-אפ השפה של אמנון שעשוע מגייס לפי שווי של 660 מיליון דולר
אלא שהמשבר פגע גם בסטרייפ והחברה הודיעה לעובדיה בסוף השבוע האחרון כי השווי שלה קוצץ ב-28% ל-74 מיליארד דולר. העדכון בשווי בוצע במסגרת תהליך שנקרא A409, תהליך פנימי שבו נקבע השווי ההוגן של החברה מידי שנה. לפי חוקי המס האמריקאים, רק על סמך תהליך כזה ניתן לקבוע את מחיר המניה של החברה - וכתוצאה מכך את מחיר המימוש שבו יקבלו עובדים אופציות.
כאשר הסטארט-אפ ביצע סיבוב גיוס של מימון חיצוני בחצי השנה האחרונה, הערכת השווי ב-A409 תתבסס, לרוב, על אותו הסבב. אלא שכאשר לא בוצע סבב כזה לאחרונה, כמו במקרה של סטרייפ, הנטייה היא לקבוע שווי לפי השוואה למכפיל שמקבלות חברות מקבילות שנסחרות בבורסה, ואלו כמובן ירדו דרמטית בחודשים האחרונים.
לא הסטארט-אפ הראשון שמוריד שווי
לפני ארבעה חודשים סטארט-אפ אחר, חברת משלוחי המזון אינסטקראט, חתך את השווי שלו בלא פחות מ-40% מ-39 מיליארד ל-24 מיליארד דולר במסגרת הליך A409. אינסטקארט הסבירה אז את רצונה להעניק לעובדים אופציות במחיר מימוש עתידי נמוך יותר כך שהפוטנציאל שלהם לרווח עתידי יגדל. בסטרייפ לא הסבירו את הסיבות מאחורי המהלך שלהם.
הסטארט-אפ סטרייפ הוקם בארה"ב ב-2010 על ידי שני האחים הצעירים ג'ון ופטריק קוליסון. השניים, ילידי אירלנד, הגיעו לארה"ב כדי ללמוד בהרווארד ו-MIT, אך פרשו מהלימודים במהרה לטובת קריירה יזמית.
האחים היו רק בני 21 ו-19 כשהקימו את סטרייפ, אך הספיקו כבר למכור ב-5 מיליון דולר חברה קודמת שלהם, שפיתחה כלי לניהול העסקים של סוחרים ב-eBay. התובנה המרכזית של האחים הצעירים מהחברה הקודמת שלהם הייתה כי החלק הקשה ביותר בעסק אינטרנטי הוא לא לחשוב על רעיון, לפתח אותו או למצוא לקוחות - אלא לגבות מאותם לקוחות תשלומים. אחרי שנאלצו בעצמם לבזבז שבועות על ביורוקרטיה כדי לקבל אישור לסליקת תשלומים אונליין, הם הקימו את סטרייפ, שנועדה לפשט את התהליך. כיום סטרייפ מאפשרת לחברות ענק כמו חברת הנסיעות ליפט או חברת בניית החנויות המקוונות שופיפיי לסלוק תשלומים שהן מקבלות באינטרנט. סטרייפ פעילה ב-47 מדינות אך עדיין לא בישראל.
סטרייפ היא ברומטר לסטארט-אפים ישראלים
הורדת השווי של סטרייפ מבטאת את המכה הקשה שחטף ענף הפינטק השנה. על רקע העלאת הריבית והחשש ממיתון, מניות חברות הפינטק ספגו את הירידה החדה ביותר מכל תחומי הטכנולוגיה המרכזיים בוול סטריט. מתחילת השנה ירד מדד מניות הפינטק של קרן הון הסיכון F-Prime קפיטל ב-76%, לעומת ירידה של 44% במדד חברות התוכנה בענן של קרן בסמר. כל זה השפיע גם על השווי של סטארט-אפים בשוק הפרטי, כמו למשל הסטארט-אפ השוודי לאשראי בשיטת "קנה עכשיו, שלם אחר כך" (Buy Now Pay Later) קלרנה שהשווי שלו ירד ב-85%, משווי של 45.6 מיליארד דולר לפיו גייס ביוני 2021 לשווי חדש של 6.7 מיליארד דולר לפי גייס לאחרונה.
המקרה של סטרייפ הוא הוכחה נוספה לכך שהשווי החלומי לפיו גייסו בשנה שעברה חדי-קרן ישראלים בתחום הפינטק אינו רלוונטי כרגע ודורש בחינה מחדש על רקע השינויים בשוק. ספציפית, השווי של סטרייפ הוא ברומטר עבור חברת ראפיד הישראלית, מהחברות בעלות השווי הגבוה בישראל, שגייסה אשתקד לפי כ-9 מיליארד דולר. ראפיד, כמו סטרייפ, פועלת בתחום הסליקה ומאפשרת לקבל תשלומים במדינות שסטרייפ איננה מכסה, בעיקר באסיה.