בניכוי העלייה במחירי האנרגיה, כמעט שאין אינפלציה ביוני

לתוצאות דיון החירום שקיימה הממשלה לגבי העלאת מחיר הלחם יש משמעות סימבולית. לא רק כי מדובר במוצר בסיסי שבפיקוח ועל הממשלה לדאוג לאספקתו עבור השכבות החלשות - שהן בעיקר אלו הנפגעות מעליית האינפלציה - אלא כי אפילו אם העלאת מחיר הלחם תבוטל צריך יותר מזה על מנת למתן את קצב האינפלציה בישראל. זאת, לאור העובדה שמדד חודש יוני שפורסם בסוף השבוע עלה ב-0.4%, ומעמיד את קצב האינפלציה השנתי על רמתה הגבוהה ביותר מאז שנת 2008.

הזליגה המאיימת של האינפלציה גם למחירי הלחם מסמלת כי האינפלציה בישראל מתרחבת. גם ללא העלאת מחיר הלחם זליגת עליות המחירים מעבר למוצרי מזון ואנרגיה - כלומר אינפלציית הליבה, כבר כאן. בסיכום 12 החודשים האחרונים אינפלציית הליבה עלתה בקצב של 4.1%, מה שתומך בהמשך העלאות ריבית באופן אגרסיבי על ידי בנק ישראל.

ואם מדברים על קצב האינפלציה השנתי "הרגיל" הרי שזה עומד על 4.4% - הרבה מעל רף היעד העליון שקבע בנק ישראל ועומד על 3%.

ועדיין, אם מחפשים נקודות אור צריך להסתכל גם אל המתרחש מעבר לים. ראשית, מדד חודש יוני היה נמוך מהתחזיות, והוא מהווה בסך-הכול שליש מהעלייה במחירים בארה"ב - שם האינפלציה השנתית הגיעה ל-9.1%.

מחירי שכירויות: תחילתה של מגמה מדאיגה

שני גורמים עיקריים בלטו במדד המחירים ביוני. האחד, תחום הדיור שרשם עלייה של 0.7% ועלול להצביע על תחילתה של מגמת עליות מחירי השכירויות. הגורם השני אלו מחירי המזון שעלו פחות מהצפי.

אם עד עכשיו פרסמה הלמ"ס את שינויי שכר הדירה על פי ממוצע בין שוכרים ותיקים בחוזה ישן ושוכרים חדשים ששכר הדירה שלהם השתנה, כעת מתפרסם בנפרד גם שיעור השינוי של חוזים חדשים. זאת, על מנת לשקף את השינוי במחירי שכר הדירה בחודשים האחרונים. לפי פירוט זה, כך עולה מנתוני הלמ"ס, מחדשי חוזי שכירות שילמו ביוני 3% יותר בממוצע בהשוואה לחוזה הקודם. לשוכרים חדשים העלו בעלי הדירות את המחיר בחוזה חדש ב-6.5%.

  

בשורה התחתונה: השינוי בשכר הדירה הממוצע דומה לעליית מדד המחירים הכללי - 0.4%. אך במבט קדימה העלייה עלולה להיות ראשיתה של מגמה, כאשר עד כה הזינוק במחירי הדיור לא זלג למחירי השכירויות.

"תרומת" הפלישה הרוסית למדד וליוקר המחיה

הזינוק במחירי הדלקים בעקבות המלחמה בין רוסיה ואוקראינה הוא הסיפור המרכזי של עליות המחירים ושל המדד. בנטרול רכיב האנרגיה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.1% בלבד. ובאופן כללי, בנטרול האנרגיה מדד יוני הינו סביר יחסית ונמוך כבדרך כלל באופן יחסי לחודשי השנה.

רכיב האנרגיה כולל דלק, שמנים לרכב, חשמל, גז, נפט וסולר שהמשקל שלהם במדד הוא קצת פחות מ-7%. לעלייה זו יש השלכות לרכיבים נוספים, כמו סעיף התחבורה שעלה ב-2.4% ביוני.

העלייה של רכיבי האנרגיה והשכירויות צפויה להקשות על בנק ישראל בניסיון למצוא את הסיבה לאינפלציה האמיתית. "שילוב של השניים מעמיד את בנק ישראל בבעיה", אומר רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות בשיחה עם גלובס. "עד כה, שכר הדירה עלה בקצב נמוך מעליית המדד, אך בחודש האחרון הוא עלה פי שלושה וחצי מהעלייה שנרשמה במאי. אם זה יימשך ושכר הדירה יהפוך לגורם אינפלציוני, בנק ישראל יהיה בבעיה - והוא רק יכול לקוות שמחירי האנרגיה והסחורות ימשיכו לרדת כפי שקורה עכשיו".

בצד האופטימי, בטווח הקרוב רכיב האנרגיה צפוי להתמתן על רקע הפחתות המס על הדלק, לצד הירידה במחיר הנפט בעולם בחודש ביולי. מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסים בבנק הפועלים, הנמיך את התחזית למדד המחירים באוגוסט לעלייה של 0.15% על רקע הירידה הצפויה במחיר הנפט.

פירות וירקות: לא להתלהב מירידת מחירים

מדד יוני הצביע על ירידה חדה של 8.5% במחירי הפירות והירקות, אך קשה לייחס זאת לרפורמה של הורדת המכסים של האוצר אלא לעונתיות, ועל כך יכול להעיד מחיר האבטיח שירד ב-50%.

אלמלא הירידה בסעיף הפירות והירקות מדד המחירים לצרכן היה 0.7%. מחירי המזון קשורים בחלקם לרפורמת המזון אך לא פחות בתשומות החקלאיות - ושם נרשמו לאחרונה התפתחויות חיוביות, כמו הקלות בגישה של אוקראינה לים. יחד עם זאת, השפעות אלו יבוא לידי ביטוי רק בהמשך.

כדור לחץ: התעשיינים סופגים את רוב הנזק

מי שסופג חלק משמעותי מהנזק של עליית המדד הם היצרנים. מדד המחירים ליצרן, שמשקף את עלות הייצור ליצרנים, עלה ביוני ב-2.5% בהשוואה למאי. בשנה האחרונה מסכם המדד ליצרנים עלייה של פי ארבעה משיעור העלייה של מדד המחירים לצרכן.
גם כאן מחירי הדלקים נתנו אותותיהם, כאשר המדד ללא דלקים עלה ב-1.2% בלבד - עדיין מדובר בעלייה של פי שניים ממדד המחירים לצרכן.

היצרנים נמצאים בבעיה מכמה סיבות. האחת, בגלל מדיניות הממשלה שפועלת להפחתת חסמים, אך בעיקר בגלל דעת הקהל שמקשה עליהם להעלות מחירים ולגלגל את העליות לצרכן. כל עוד ישנו פער לרעת היצרנים, הם ינסו לגלגל את העלות הגבוהה אל הצרכנים, כך שההקלה במחירים לא תבוא מהרצון הטוב של היצרנים לספוג עלויות אלא בעיקר לטווח הקצר מהורדה של עלויות הדלקים.

השלמה: הפסימיות של הצרכן תגיע גם לחנויות

לפני פרסום נתוני מדד יוני פרסמה הלמ"ס את מדד אמון הצרכנים, שירד לרמה נמוכה במידה משמעותית מרמתו ערב משבר הקורונה. מדובר במדד המשקף את ציפיות הצרכנים באשר למצב הכלכלי במשק בשנה הקרובה. לפי נתוני הלמ"ס, הציפיות הכלכליות של הציבור חזרו לימי הסגר על המשק בגל הקורונה הראשון, במחצית הראשונה של שנת 2020. הפסימיות של הצרכן הישראלי לא באה עדיין לידי ביטוי בחנויות, אך העלאות הריבית עשויות להוביל גם לשם עם הידוק החגורה בהמשך.

תוצאות העלאות הריבית יורגשו רק בעוד כמה חודשים, אך זה לא מפריע לבנק ישראל להעלות ריבית בעקביות מבלי לחכות לתוצאות. יש לא מעט סיבות טובות לכך: לא רק שהאצת אינפלציית הליבה תומכת בהמשך העלאות ריבית, אלא לחצי השכר מרימים ראש כתוצאה משוק העבודה ההדוק - מה שמדאיג את בנק ישראל משחושש מספירלת שכר.
מעבר לכך, מנגנון בלימת האינפלציה המיובאת התהפך על המשק. אחרי שבשנה שעברה התחזקות השקל מיתנה את עליות המחירים שמקורם מעבר לים, השקל שינה כיוון נוכח הירידות בשווקים הפיננסים וכבר אינו בולם את עליות המחירים אלא תורם לאינפלציה - כפי שגם ציין הנגיד פרופ’ אמיר ירון לאחרונה.

להיחלשות השקל יש כעת אפקט שלילי על האינפלציה שחורגת מיעד בנק ישראל, ויחד עם התרחבות פערי הריביות על רקע העלאות ריבית בארה"ב - כל אלו תומכים בהמשך העלאת הריבית על ידי בנק ישראל.

החשמל והדלקים יגררו את מדד יולי למעלה

"למרות שמדד יוני תאם את הציפיות, מדובר באחד המדדים שהכי קשה להסיק מהם קדימה", אומר רונן מנחם. "מצד אחד, ישנן העלאות מחירים, שעדיין לא באו לידי ביטוי אלא בחודש-חודשיים הקרובים, כמו תעריף החשמל. מצד שני, אם מסתכלים לעולם הרי שבחלק ממחירי הסחורות נרשמו ירידות חדות וגם מחיר הנפט ירד, ואת ההשפעות של אלו נראה אחר כך שכן העלייה במדד יוני מגלמת העלאות מחירים של העבר.

"מעבר לכך", מוסיף מנחם, "עד הודעת הריבית הבאה בסוף אוגוסט יפורסם מדד יולי שצפוי לשקף עליות מחירים של החשמל הדלקים ואולי הלחם, והוא כנראה יהיה מדד גבוה. אם בנק ישראל רוצה להעלות ריבית, והרי הטיקט שלו הוא החזרה ליעד האינפלציה, סביר להניח שהוא יעשה זאת כמה שיותר מהר".

מלבד בנק ישראל, גם לממשלה יש חלק בהורדות המחירים במשק, בדרך של רפורמות והסרת חסמים. את האפקטיביות של הצעדים הללו ניתן יהיה למדוד במרחק הזמן. בינתיים, הממשלה פועלת בדרך של הקלות מס, שלמרות נחיצותן כעת עשויות להיתפס כחלק מכלכלת בחירות.