גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קונים גז חממה לפי קילו: הסחר בפחמן דו-חמצני מסתמן ככיוון הבא במלחמה בהתחממות הגלובלית

אחד הכיוונים שמתפתחים במהירות במסגרת המאבק בגזי החממה הוא לכידת פחמן ופיתוח שווקים למכירתו ולמסחר בו ● מדינות וחברות ענק כמו אמזון ומיקרוסופט משקיעות מיליארדי דולרים בסטארט-אפים שמפתחים טכנולוגיות ללכידת ה-CO2 ישירות מהאוויר, המהווים חלק משוק עם פוטנציאל של כ-500 מיליארד דולר בשנה

הפגנה של פעילים למען איכות הסביבה בברלין / צילום: Associated Press, Markus Schreiber
הפגנה של פעילים למען איכות הסביבה בברלין / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

הכותבת היא סמנכ"לית מחקר בילין לפידות. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

אפקט החממה ומשבר האקלים הם כבר לא תחזיות פסימיות לעתיד אלא המציאות שאנחנו חיים בה. לפי מחקרים, עלייה של 2-1.5 מעלות צלזיוס בטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ ביחס לטמפרטורה ששררה טרם המהפכה התעשייתית תגרור השלכות קטסטרופליות על החיים שלנו, ואנחנו כבר קרובים לשם. אחד הגורמים העיקריים למשבר הוא הרגלי הייצור בתעשייה העולמית, שגורמים פליטת גזים מזהמים ותורמים לעלייה בטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ.

האטמוספירה שלנו מלאה בגזים שכולאים את החום בכדור הארץ, כמו חנקן דו-חמצני, מתאן, אוזון ועוד - והעיקרי שבהם הוא פחמן דו-חמצני. בעיקרון מדובר בתופעה חיובית: ללא אפקט החממה, הפלנטה שלנו הייתה קופאת, אלא שפליטה מוגזמת של גזי חממה הגבירה את האפקט והביאה להתחממות מוגזמת שגורמת לנזק.

כדי להפחית את ההתחממות הגלובלית, נדרש להפחית כמה שיותר את ריכוז הפחמן הדו-חמצני (CO2) שבאוויר. מאז החתימה על הסכם פריז ב-2016, מושקעים מאמצים אדירים מצד מדינות וחברות להפחתת פליטות גזי החממה - בין היתר באמצעות מעבר לייצור אנרגיה בדרכים ירוקות, על חשבון תחנות כוח מזהמות מבוססות פחם; גביית מסים עבור ייצור במדינות שאין בהן פיקוח על פליטות; הטבות מס עבור אחסון CO2; ופיתוח שוקי פחמן ומסחר בהיתרים לפליטת מזהמים.

כדי לעמוד ביעד הנדרש - הפחתה של כ-10 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה עד ל-2050 - הפחתת פליטות לא תספיק, ויש צורך ממשי בלכידת פחמן דו-חמצני ישירות מהאוויר. הדרך הפשוטה היא נטיעת עצים, אבל למרבה הצער, אין מספיק עצים ואין מספיק שטחים כדי ללכוד את כמות הפחמן הדו-חמצני הנדרשת בפרק הזמן שיש לנו. לכן, הצורך בלכידת פחמן הוליד בשנים האחרונות שוק חדש של סטארט-אפים וחברות הייטק, שמפתחות טכנולוגיות יעילות ומגוונות לפתרון בעיית פליטת המזהמים לאטמוספירה.

קשה למצוא כיום חברות סחירות העוסקות בתחום, אבל בשנתיים האחרונות הושקעו והתקבלו החלטות השקעה בשוק הזה בהיקפים של מיליארדי דולרים, ובין המשקיעים אפשר למצוא מדינות, וכן חברות מכובדות כמו שופיפיי, מיקרוסופט, מטה, אמזון, מקינזי, אלפאבית, סטרייפ ועוד.

שוקי הפחמן: רעיון טוב - רק שהוא לא עובד

נכון להיום, כ-40 מדינות וכ-20 ערים ומחוזות הקימו שוק CO2. זוהי מערכת מסחר שבה סוחרים ביחידות של היתרי פליטת גזי חממה, והיא מאפשרת לחברות דרך נוספת למעבר לאפס פליטות נטו, בהתאם לדרישות במדינות רבות.

השוק מבוסס על מערכת Cap and Trade האמריקאית, שלפיה הממשלה מציבה רף עליון של CO2 שמותר לתעשייה לפלוט, והיא מחלקת את הכמות למספר רב של היתרים. חברה שמצליחה להפחית את הזיהום מתחת לרף שהוגדר לה - יכולה למכור את "יתרת הזיהום" שלה לאחרים, מה שמייצר עבורה תמריץ חיובי לצמצם את הזיהום. מצד השני, חברה שמזהמת יותר ממה שהוגדר לה, חייבת לקנות "זכויות זיהום" - וזה מייצר עבורה תמריץ להפחית את הזיהום, כדי שלא תצטרך לשלם עליו כסף.

למרות שהשיטה נשמעת מצוינת, פליטות ה-CO2 המשיכו לעלות עם השנים, וזאת משום שמחיר היתר CO2 היה נמוך מדי, ולא סיפק סיבה טובה מספיק לחסוך בפליטות. נוסף על כך, הקנסות שהוטלו על חריגה ממכסת הפליטות נמוכים, לא אפקטיביים וקרובים מאוד למחיר של היתר בשוק ה-CO2. ונוסף על הכול, קשה למדוד במדויק את פליטות ה-CO2 במפעלים, ולתת ציונים לחברות.

שוק חדש: טכנולוגיות שלוכדות פחמן דו-חמצני מהאוויר

למאבק בהתחממות הגלובלית פוטנציאל צמיחה אדיר, וההערכות המומחים הן שמדובר בשוק עם פוטנציאל של כ-500 מיליארד דולר בשנה. בין שלל החברות המפתחות טכנולוגיות בתחום, יש כמה שכדאי לשים אליהן לב.

Climeworks השוויצרית ו-Carbon Engineering הקנדית, שהוקמו ב-2009, פיתחו מאווררים ענקיים, שיחד עם תהליכים כימיים מורכבים ופילטרים לוכדים את ה-CO2 מהאוויר. היות שעד לאחרונה ארה"ב לא סיפקה תמריצים להטמנת CO2, הן מכרו אותו.

לשתי החברות הבולטות מצטרפות גם Global Thermostat האמריקאית, שנוסדה ב-2010 והמציאה טכנולוגיה ללכידת CO2 ישירות מהאטמוספירה וממפעלים מזהמים, וחברת CO2 solutions הקנדית, שהוקמה ב-1997 ופיתחה טכנולוגיה ללכידת CO2, המבוססת על חיקוי של ריאות האדם.

עוד חברה שעוסקת בתחום היא Mission Zero האמריקאית, שנוסדה ב-2020 ומפתחת מערכת ללכידת CO2 מהאוויר. הייחודיות שלה היא בעלויות והאנרגיה הנמוכות שהמערכת שלה צורכת. בהשראת האופן שבו גופנו מפריש החוצה את ה-CO2 שאנחנו נושמים, החברה פיתחה תהליך שלוכד CO2 בצורתו האורגנית, ומרכז אותו כגז טהור.

עד 2017 מכרה Climeworks את ה- CO2 לחממות חקלאיות בשווייץ, שם השתמשו בו לגידול ירקות, וכן לחברות משקאות, שהשתמשו בו לייצור משקאות מוגזים. ב-2017 החלה החברה לעבוד עם Carbfix האיסלנדית, שממיסה את ה-CO2 במים ומזריקה אותו לסלעי בזלת נקבוביים בעומק האדמה. כשה-CO2 נמצא מתחת לפני האדמה, הוא חובר לסידן, למגנזיום ולברזל, ותוך כשנתיים מתמצק למינרלים, הופך לאבן ונקבר לנצח. Carbfix גייסה השנה 650 מיליון דולר - גיוס הכספים הגדול ביותר עד כה בתחום לכידת ה-CO2.

Carbfix מתכוונת ללכוד עוד השנה כ-4,000 טונות של CO2, והיעד שלה הוא סדרי גודל משמעותיים יותר, של כמיליארד טונות. החברה הרחיבה את השימוש במים לשימוש גם במי ים מלוחים, וזה הפרויקט הבא שעליו היא עובדת. נכון להיום Climeworks גובה כ-1,000 דולר לטונה CO2, אך מעריכים כי המחיר צפוי לרדת לכ-200 דולר לטונה עד שנת 2030.

שיטה נוספת ללכידת CO2 מהאוויר מבוססת על האיזון הקבוע בין ריכוז ה-CO2 שבמי האוקיינוסים ובין ריכוזו באוויר. טכנולוגיות שפותחו מבוססות על הפחתת ריכוז ה-CO2 במי האוקיינוסים (אשר נהפכו כתוצאה מעליית ריכוז ה-CO2 לחומציים יותר), מה שגורם לאוקיינוסים לספוח לתוכם CO2 מהאוויר.

Planetary Technologies הקנדית מנטרלת חלק מה-CO2 שבמי הים, והופכת אותו לסודיום ביקרבונט, שנשאר במצב זה במי הים. עלות הביצוע בשיטה זו היא כ-800 דולרים לטונה, והשאיפה היא להגיע בעתיד לכ-75 דולרים לטונה.

Vesta עובדת על אותו עיקרון - היא מוסיפה חול ייחודי לחופים, שמונע את התחמצות האוקיינוסים, ובכך גורם לאוקיינוסים לספוח CO2 מהאוויר.

ניתן לראות חברות נוספות המפתחות טכנולוגיות המבוססות על עקרון האיזון - Ebb, שמפחיתה חומציות באמצעות אלקטרוליזה, Running Tide, שסופחת CO2 באמצעות אצות מיוחדות, ו-Seachange, שהופכת את הפחמן שבמי הים לחומר דמוי צדפות.

דרך נוספת ללכידת CO2 מהאוויר היא הגברת הספיחה של CO2 מהאוויר למינרלים ביבשה - טכנולוגיה שמפתחות חברות כמו Eion ו-Heirloom.

כדי להדגיש עד כמה הנושא בוער עבור מדינות, במאי האחרון השיק משרד האנרגיה האמריקאי תוכנית בהיקף של 3.5 מיליארד דולר לפיתוח ארבעה מפעלים ללכידת CO2 מהאוויר. נכון להיום, עולה כי לכידת CO2 מהאוויר וממפעלים קיימים עודנה יקרה ולא משתלמת לביצוע, מה גם שלכידת CO2 במפעל מזהם קיים פוגעת בתפוקת המפעל.

הצפי הוא שהמחיר יירד עם השנים, ושהתפוקות ייפגעו פחות, עד שיגיע מצב שבו ישתלם לחברות פרטיות להקים מתקני לכידת פחמן בעצמן. כעת, נראה שהחלטה כזו של הממשלה מדגישה שלמרות העלות הכבדה, כדאי לממשלות להתמודד עם לכידה ואחסון של CO2 יותר מאשר עם ההשלכות של חוסר מעש אל מול המצב הקיים.

עוד כתבות

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר, נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה, והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו, והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד