חברת ביונטק / צילום: Associated Press, Michael Probst
חברת ביונטק , שפיתחה את חיסון ה-mRNA לקורונה, המשווק היום לכל העולם על ידי פייזר , הודיעה שתפעל לפתח תרופות לטיפול בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, באמצעות טכנולוגיה של החברה האוסטרית Phagomed, שרכשה בשנה שעברה.
חיידקים עמידים מסתמנים כאסון הבא של מערכת הבריאות. למעשה, האסון הזה כבר מתרחש. חולים רבים שמחלת רקע החלישה אותם מתים מחיידק עמיד, לעתים קרובות כזה שנרכש בבית החולים. חלקם לא היו מתים בהכרח מהמחלה המקורית שלהם.
מחקר שפורסם בכתב העת Lancet השנה מעריך ש-1.27 מיליון בני אדם בעולם מתו ב-2019 ישירות מזיהום חיידקי עמיד. זאת מתוך 4.95 מיליון מקרי מוות שבהם זיהום עמיד היה אחד מגורמי המוות. לשם השוואה, הקורונה הרגה כ-1.8 מיליון איש בשנה ב-2020 וב-2021, אבל ההשפעה שלה במגמת ירידה בזכות חיסונים, תרופות וחיסוניות עדר, כך אנחנו מקווים. לעומת זאת, החיידקים העמידים רק הופכים עמידים יותר.
הדור הבא של האנטיביוטיקה
הטכנולוגיה שעל בסיסה פיתחה ביונטק את החיסון לקורונה נועדה במקור לפיתוח חיסון נגד סרטן, כלומר לפיתוח כלי המשתמש במנגנון החיסון כדי להילחם בסרטן. תחום זה היה אטרקטיבי הרבה יותר ממחלות זיהומיות מבחינה כלכלית, והוא היה במוקד תשומת-הלב של סקטור הביוטק העולמי. כעת, ביונטק ממשיכה את התוכנית שלה לתחום הסרטן, אבל בינתיים השתנה היחס למחלות זיהומיות בכלל ולחיידקים עמידים בפרט.
בעבר הבעיה הייתה ידועה, אבל היה קשה מאוד לפתח ולהחדיר אנטיביוטיקה חדשה לשוק, בהתחשב בזמינות הרבה של תרופות אנטיביוטיות גנריות במגוון סוגים. אף שכבר כעשור ויותר מתריעים מומחים שהחיידקים העמידים כבר כאן, ואף שממשלות כבר החלו לתמרץ ביד רחבה פיתוחים חדשים בתחום, החברות הגדולות לא מיהרו להיכנס אליו. הקורונה הבהירה מה קורה כשמגיעה מחלה זיהומית שהשפעתה רחבת היקף ואין לרפואה שום דרך להתמודד איתה. היא גם הבהירה עד כמה רווחי יכול להיות הפתרון למי שיגיע אליו ראשון.
המוצר שמפתחת ביונטק נקרא Ribolysin, והוא שייך לדור הבא של האנטיביוטיקה, שנקרא "אנטיביוטיקה מדייקת". הכוונה היא לפגוע רק בחיידק שגורם לבעיות ולא ביתר החיידקים בגוף. כך יימנעו חלק מתופעות הלוואי של האנטיביוטיקה שאנחנו מכירים, והחיידקים ה"טובים" יישארו להילחם בגורמי הזיהום.
הימור מוצלח של האיחוד האירופי
הטכנולוגיה של החברה הנרכשת פאגומד (בדומה לחברת ביומיקס הישראלית) מנצלת טורפים טבעיים של הווירוסים, שנקראים פאגים, כדי לתקוף את החיידקים באופן ספציפי. בניגוד לביומיקס, היא אינה משתמשת בפאגים עצמם אלא בגרסאות סינתטיות של חומרים שהם מייצרים, או חומרים דומים לאלה המנצלים אותם עקרונות ביולוגיים, וזאת כדי לתקוף חיידקים מסוימים ולא אחרים. הניסוי במוצר אמור להתחיל בשנה הבאה. פאגומד היא חברה שקיבלה תמיכה רבה מהאיחוד האירופי, כך שההחלטה להשקיע בתחום הזה מבחינת האיחוד התבררה כנכונה.
לצד פעילותה של ביונטק בתחום המחלות הזיהומיות ובתחום ה-mRNA לסרטן, ביונטק סימנה כיעד אסטרטגי עבורה גם את תחום הטיפול בסרטן באמצעות תאי גזע. בשנה האחרונה, ומאז שהחל להיכנס הכסף מחיסון הקורונה, היא ביצעה כמה רכישות בתחום.