שאול אלוביץ' / צילום: אורן בן חקון
דרמה בבית המשפט הכלכלי בתל אביב: השופטת מיכל אגמון-גונן ביטלה את האישומים המרכזיים בתיק בזק, במסגרת הבקשות המקדמיות שהגישו סנגורי הנאשמים, עוד בטרם החל הליך ההוכחות.
אגמון-גונן קבעה כי בנוגע לוועדה הבלתי תלויה שבחנה את עסקת מיזוג בזק-yes, הפרקליטות לא הצביעה על עובדה המבססת את המקור לחובת הסודיות של דיוני הוועדה.
לדברי השופטת, כתב האישום אינו מגלה יסוד לאשמה בעבירות קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים ועבירות דיווח.
במסגרת החלטתה ביטלה אגמון-גונן את כלל האישומים נגד מזכירת החברה לינור יוכלמן, שהדליפה את החומרים מן הוועדה הבלתי תלויה; וכן נגד עמיקם שורר, סמנכ"ל בזק לשעבר.
האישומים השני השלישי נמחקו גם נגד בעל השליטה לשעבר שאול אלוביץ' ובנו אור אלוביץ'. גם אור אלוביץ' זוכה לחלוטין.
אגמון-גונן קבעה כי יש מקום להותיר את הדיון בעבודת הוועדות הבלתי תלויות למשפט האזרחי ולא הפלילי, וכי לא נכון שבית המשפט יתערב בעבודת הוועדה.
הגבול בין הפלילי לאזרחי
לדברי השופטת, "העבירות בהן הואשמו הנאשמים באישום השני והשלישי מציגות את ההתלבטות בנוגע לגבול בין הפלילי לאזרחי במלוא הדרה וקשייה. ניתן היה לפתוח החלטה זו בנושא זה, אך בחרתי לסיים עמו את ההחלטה, כיוון שדווקא לאחר בחינת העובדות הנטענות בכתב האישום, וניתוח העבירות המיוחסות לנאשמים באישומים השני והשלישי, עולה כי במקרה שלפניי היה על המאשימה להימנע מחציית הגבול בין אזרחי לפלילי".
עוד ציינה אגמון-גכונן כי "המאשימה מבססת אישומים על חובת סודיות של דיוני ועדה, שכפי שיפורט בהמשך, כלל אין חובה להקימה, והכללים לגבי אופן פעולתה גמישים כדי להתאימם לנסיבות של כל עסקה ועסקה. בנוסף, יש לשים לב כי מרבית הפסיקה, שניתנה בעניינים אזרחיים, נוגעת לאופן פעולת הוועדות הבלתי תלויות מאוחרת למועד הקמתן ופעולתן של הוועדות הבלתי תלויות בעסקאות שלפניי".
הפרקליטות תערער?
הפרקליטות צפויה לערער על ההחלטה שמשמעותה זיכוי חלק מהנאשמים. ככל שהערעור יתקבל, הפרקליטות תגיש כתב אישום חדש נגד הנאשמים שזוכו וגם נגד אלוביץ' שזוכה משני האישומים.
מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר בתגובה: "הפרקליטות סבורה כי האישומים העוסקים בהתנהלות הנאשמים בקשר לוועדות הבלתי תלויות בחברת בזק מתארים השתלשלות עובדתית של מרמה פלילית מובהקת, וכי האכיפה הפלילית בנסיבות אלה מוצדקת על-מנת להגן על ציבור המשקיעים בשוק ההון. נלמד את ההחלטה ונשקול את צעדינו".
עורכי הדין ז'ק חן, אלון רון ואיילת לשם, המייצגים את שאול אלוביץ', מסרו בתגובה כי הם "מברכים על ההחלטה שמדברת בעד עצמה".
מטעם באי-כוחה של עו"ד לינור יוכלמן, עורכי הדין בעז בן-צור, דקלה סירקיס ועידן סגר, נמסר בתגובה: "החלטת בית המשפט שהתקבלה היום ואשר ביטלה את כלל האישומים שיוחסו לעו"ד לינור יוכלמן, מבטאת עקרונות יסוד של הדין הפלילי ומלמדת כי לא היה מקום להעמדתה לדין".
עורכי הדין דרור מתתיהו ועומר אבירם ממשרד FISCHER (FBC&Co), המייצגים את אור אלוביץ', מסרו בתגובה: "אנו מברכים על החלטתו החשובה של בית המשפט, אשר קיבל את טענותינו המקדמיות וביטל את כל האישומים בעניינו של מרשנו".
עו"ד ירון קוסטליץ, שייצג את עמיקם שורר, מסר בתגובה: "אני מברך על פסק הדין. בית המשפט קיבל את כל טענותינו וביטל את האישומים נגד עמיקם שורר. עמיקם יוכל סוף-סוף לאחר שנים לשים את העניין מאחוריו ולהמשיך לתרום מכישרונותיו".
תרמית חשבונאית
מה שנשאר מכתב האישום כעת הוא התרמית החשבונאית. על-פי כתב האישום, שאול אלוביץ' פעל יחד עם רון איילון, שהיה מנכ"ל yes, ועם מיקי ניימן, שהיה סמנכ"ל הכספים של החברה, להשיא באופן מלאכותי את תזרים המזומנים של yes במהלך השנים 2017-2015, זאת על-מנת שהתזרים החופשי יגיע לרף המרבי שנקבע בהסכם העסקה.
עוד נטען כי בהתאם להנחיית אלוביץ', בידיעתו וכתוצאה מהלחץ שהפעיל, רקם איילון יחד עם ניימן תוכנית מרמתית לדחייה שיטתית ורחבת-היקף של תשלומים לספקים, ששינתה את המדיניות הפיננסית של yes ויצרה מצג שווא מלאכותי ביחס לנתוני התזרים של החברה.
לפי כתב האישום, כתוצאה ממימוש התכנית המרמתית יצרו הנאשמים מצג כוזב, שלפיו yes עמדה ביעדי התזרים החופשי שנקבעו בהסכם, וכן הסתירו ממוסדות בזק שאישרו את תשלומי המקדמות ליורוקום, את דבר קיומה של התכנית המרמתית. מצגים כוזבים אלה הובילו לכך שאלוביץ' קיבל לידיו, במרמה, סכום כולל של כ-115 מיליון שקל, במסגרת המקדמות לשנת 2015 ו-2016. מצגים כוזבים אלה אף הביאו לכך שבזק כללה בדוחותיה הכספיים, שפורסמו לציבור, שורה של פרטים מטעים.
עסקה חריגה
בשנים 2017-2016 בחנה בזק את האפשרות להיקשר בעסקה חריגה נוספת עם בעל השליטה בה, שאול אלוביץ': התקשרות בין yes, שכבר הייתה באותה עת בבעלות מלאה של בזק, לבין חברת חלל. על רקע זה החליט דירקטוריון בזק בכל אחד משני המקרים להקים ועדה מיוחדת, בלתי תלויה, שתורכב מדירקטורים חיצוניים או בלתי תלויים, ושתשמש מנגנון משלים להליכי האישור המנדטוריים בעסקאות בעלי שליטה.
מטרת הוועדות הבלתי תלויות הייתה לקיים בחינה עצמאית של העסקאות עם בעל השליטה, תוך בחינה של חלופות אפשריות להן, באופן שינטרל ניגודי עניינים של בעל השליטה, שאול אלוביץ', ושל בעלי עניין אחרים בעסקה, לרבות בנו, אור אלוביץ'.
עוד הופקדה הוועדה על הובלת המשא-ומתן באופן שיבטיח הליך תחרותי שידמה עסקה רגילה בתנאי שוק הנסמכת על שיקולים עניינים וכלכליים בלבד. לכן, בעלי השליטה ובעלי העניין האחרים היו אמורים להיות ממודרים מהמשא-ומתן על אודות העסקאות, ולא להיחשף למתרחש בדיוני הוועדה.
עו"ד לינור יוכלמן, שהייתה מזכירת חברת בזק והממונה על האכיפה הפנימית בחברה, שימשה גם כמזכירת הוועדות הבלתי תלויות. יוכלמן השתתפה ברוב ישיבות הוועדה והייתה חשופה למידע שהוצג בפני חבריה. בישיבת הדירקטוריון בה הוחלט על הקמת הוועדה הבלתי תלויה לעסקת בזק-yes, הציגה יוכלמן מצג לפיו אלוביץ' ושאר בעלי העניין האישי יהיו ממודרים מעבודת הוועדה הבלתי תלויה.
חרף מצגים אלה, ובניגוד לחובתה כמזכירת הוועדות, הדליפה יוכלמן לשאול אלוביץ' וכן לאור אלוביץ' ולעמיקם שורר פרטים חסויים על אודות פעילות הוועדות הבלתי תלויות, ובין היתר העבירה לנאשמים האחרים פרוטוקולים, מצגות סודיות, ניירות עמדה וחוות-דעת, התכתבויות פנימיות של חברי הוועדה ומסמכים נוספים.
במידע שמסרה יוכלמן היה גלום יתרון תחרותי בעבור אלוביץ' והנאשמים הנוספים, והם עשו בו שימוש, חלקו ביניהם את המידע שהודלף להם והעבירו אותו ביניהם וכן לגורמים נוספים. על-פי כתב האישום, ביחס לוועדה הבלתי תלויה לעסקת חלל, שאול ואור אלוביץ' אף דנו עם יוכלמן על דרכי פעולה אפשריות ולעתים הנחו אותה כיצד לפעול בניסיון להשפיע על החלטות הוועדה.
לפי כתב האישום, הנאשמים הסתירו ממוסדות בזק את מעורבותם בעבודת הוועדות הבלתי תלויות, והביאו לכך שמוסדות בזק אישרו את עסקת בזק-yes ואת עסקת חלל על בסיס מצג כוזב לפיו הליך המשא-ומתן נוהל באופן תקין ומבלי שבעל השליטה וגורמים קשורים לו היו חשופים לדיונים חסויים של הוועדות ולחומרים חסויים שהוצגו בפניהן. זאת, כשבפועל אלוביץ' ומקורביו היו חשופים למידע מהותי מתוך פעילות הוועדות.
בנוסף, לנאשמים יוחסו עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, נוכח העובדה שהסתרת מעורבותם של בעל השליטה ובעלי עניין נוספים בהתנהלות המשא-ומתן הביאה לכך שבזק כללה פרטים מטעים בדיווחיה על אודות אופן פעולת הוועדה הבלתי תלויה בעסקת בזק-yes ובעסקת חלל.