קוקה-קולה ישראל / צילום: Shutterstock, defotoberg
בית המשפט העליון קובע בפסק דין תקדימי כי ניתן לנהל תובענה ייצוגית נגד מונופול בעילת מחיר בלתי הוגן.
בפסק הדין, שנכתב על-ידי השופטת ענת ברון בהסכמת השופטים ניל הנדל ויוסף אלרון, נקבע כי הוראת חוק התחרות הכלכלית, האוסרת על בעל מונופולין לקבוע מחיר בלתי הוגן עבור נכס או שירות, כוללת בחובה אף איסור על קביעת מחיר מופרז. עוד נקבע כאמור כי ניתן לאכוף איסור זה בדרך של ניהול תובענה ייצוגית.
■ מחיר מופרז על קוטג' וקוקה-קולה? ההכרעה שמתעכבת כבר שנה
■ תביעות על מחיר מופרז לא יפתרו את בעיית יוקר המחיה בישראל|דעה
על-פי פסק הדין, האיסור על גביית מחיר מופרז דרוש על-מנת למנוע ניצול של הצרכנים ולצורך התמודדות עם יוקר המחיה בישראל. עם זאת, אכיפתו של האיסור מחייבת את בית המשפט להתערב בדיעבד במחירים בשוק החופשי, ועל כן הובהר כי יש לעשות זאת בזהירות ובריסון. יש להישמר מפני התערבות מזיקה בתחרות החופשית, שבסופו של דבר תפגע בתמריצים של הפירמות הפועלות בשוק להתייעלות ולחדשנות. כן יש להימנע ממצב שבו בית המשפט יהפוך ל"מאסדר-על" של המחירים בכלכלה הישראלית.
מבחן דו-שלבי
נקבע כי תנאי סף להחלת העילה הוא היותה של הפירמה בעלת מונופולין בשוק הרלוונטי, זאת בהתאם למבחנים הקבועים בחוק התחרות הכלכלית. בהמשך לכך, נקבע יש לעשות שימוש במבחן דו-שלבי המבוסס על שיקולים כלכליים: בשלב הראשון נבחנת מידת מופרזותו של המחיר המונופוליסטי ביחס למחיר שהיה נגבה בתנאים של תחרות בשוק, וזאת באמצעות מבחני עזר מקובלים. ככל שנמצא כי המחיר המונופוליסטי הוא מופרז, בשלב השני הנטל עובר אל בעל המונופולין להראות כי ישנם טעמים טובים לקבוע כי המחיר הוא בכל זאת הוגן.
בכך קיבלה השופטת ענת ברון את עמדת התובעים הייצוגיים נגד עמדת היועמ"ש.
הובהר בפסק הדין כי השלב השני של המבחן דרוש על-מנת למנוע תוצאה שרירותית, וכדי לוודא כי התועלת הכלכלית בהתערבות במחיר השוק עולה על הנזק והסכנות שעלולות להיות כרוכות בהתערבות זו.
השופטת ברון עמדה על כך שהמבקש בבקשה לאישור תובענה כייצוגית נדרש להניח כבר בשלב האישור תשתית עובדתית וראייתית להוכחת עילת המחיר המופרז, וכי הערכאה הדיונית נדרשת להיכנס לעובי הקורה ולבחון אם העילה הוכחה לכאורה בהתאם למבחן הדו-שלבי שנקבע.
בהקשר זה צוין כי בשלב אישור התובענה כייצוגית קיימים פערי מידע מובנים בין הצדדים, המקשים על המבקש להוכיח את עילת המחיר המופרז, שכן יש צורך במסד נתונים שלמבקש בדרך-כלל אין גישה אליו. על-מנת להתמודד עם פערי המידע בין המבקש ובין בעל המונופולין בשלב האישור, ניתן וראוי לעשות שימוש בהליכי גילוי ועיון במסמכים. צו לגילוי ועיון במסמכים יינתן על-ידי בית המשפט, בכפוף לעמידה בתנאים שנקבעו בתקנות תובענות ייצוגיות ובפסיקה, ובכלל זה קיומה של תשתית ראייתית ראשונית לנטען בבקשת האישור.
בנסיבות המקרה, בבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי, נטען כי המחיר שגובה החברה המרכזית למשקאות עבור בקבוק 1.5 ליטר של קוקה-קולה הוא מחיר מופרז. בית המשפט המחוזי לא הכריע לגופה בבקשה לגילוי ועיון במסמכים שהוגשה במסגרת בקשת האישור, וחלף זאת קבע כי מאחר שהחברה המרכזית התנגדה לגילוי המידע המבוקש - רף ההוכחה הנדרש בשלב האישור יהיה נמוך.
השופטת ברון קבעה כי אין מקום לקשור בין נכונות המשיבה בבקשת האישור לגלות מידע, ובין רף ההוכחה הנדרש בשלב זה של הדיון. הובהר כי לערכאה הדיונית יש תפקיד ניהולי משמעותי בכל הנוגע לדיון בהליך ייצוגי, וכי לא ניתן למסור את כוח ההכרעה הנתון לבית המשפט בנושא גילוי המסמכים לידי אחד הצדדים להליך. מהלך כזה אף מרוקן מתוכן את שלב האישור.
הדיון הוחזר למחוזי
כל אותן שאלות עובדתיות ומשפטיות שנדרש היה לברר בשלב האישור, למעשה גולגלו על-ידי בית המשפט המחוזי לשלב הדיון בתובענה לגופה. משכך, בית המשפט העליון הורה על החזרת הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד החברה המרכזית לבית המשפט המחוזי - על-מנת שידון תחילה בבקשה לגילוי מסמכים, ובהמשך יכריע בבקשת האישור בהתאם לאמות-המידה ליישום עילת המחיר המופרז כפי שנקבעו.
את התובע הייצוגי, רונן גפניאל, ייצגו עו"ד רנן גרשט, עו"ד אופיר נאור, עו"ד שנהב יעקב, עו"ד שחר בן מאיר ועו"ד יצחק אבירם. את החברה המרכזית לייצור משקאות קלים ייצגו עו"ד מוטי ארד, עו"ד אמיר ונג, עו"ד בועז סיטי ועו"ד מעין ברונשטיין.
מהחברה המרכזית לייצור משקאות קלים נמסר בתגובה: "בית המשפט העליון ביטל היום פה-אחד את החלטת בית המשפט המחוזי, אשר אישר ניהול תובענה ייצוגית נגד החברה המרכזית, בעילה כאילו מחיר קוקה-קולה בבקבוק משפחתי הוא 'מופרז'. בית המשפט העליון קבע כי התובע הייצוגי לא הוכיח אפילו לכאורה, כנדרש בשלב אישור ניהול תובענה ייצוגית, כי מחיר המשקה הוא מופרז ובוודאי לא בלתי הוגן (כפי שנדרש לפי החלטת בית המשפט העליון).
"בית המשפט העליון החזיר את הדיון בבקשת האישור לבית המשפט המחוזי, על-מנת שידון בה בהתאם לדין הנכון, כפי שפירט אותו בית המשפט העליון בהחלטתו. החברה המרכזית סמוכה ובטוחה שהדיון הנוסף בבית המשפט המחוזי, בהתאם להנחיות בית המשפט העליון, יוביל לדחייה סופית של התובענה הייצוגית״.