במחלקת הרווחה בלוד יש שלושה דוברי ערבית בלבד / צילום: כדיה לוי
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קובע בדוח בנוגע לערים המעורבות כי הרשויות הזניחו את תושביהן הערבים, אשר נפלו בין הכיסאות משום שגם התוכניות הממשלתיות עתירות הכספים שהוקצו לחברה הערבית לא חלו עליהן. מעבר לכך, ההחלטה העקרונית להכניס את תושבי הערים המעורבות לתוכנית החומש החדשה, שקיבלה ממשלת בנט-לפיד בחורף 2021, יושמה באופן חלקי בלבד.
נפילת הממשלה היא שמונעת בשלב הזה את אישור התוכנית הזו באופן מלא. לגלובס נודע כי במשרד לשוויון חברתי מנסים כעת לקבל אישור משפטי למימוש התוכנית ותקצובה למשך שנה אחת בלבד, בהיקף של יותר מ-50 מיליון שקל. תקצוב זה מיועד לטיפול בנוער נושר מבתי ספר, תופעה משמעותית בערים המעורבות.
בערים המעורבות, יפו, עכו, חיפה, לוד, רמלה ונוף הגליל חיים כ-120 אלף ערבים. לפי המבקר, הכשלים החלו כבר בשלב התכנון, שכן משרדי הממשלה הרלוונטיים לא קבעו הגדרה למונח "ערים מעורבות". לדבריו, מההגדרה הקיימת של הלמ"ס לא ניתן ללמוד על התבחינים לסיווג יישוב כיישוב מעורב, ובכלל זה מספר התושבים הערבים או שיעורם.
ברמלה: אין כלל עובדים בכירים ערבים
בביקורת עוד עלה כי בכל הערים המעורבות שנבדקו - שיעור העובדים הבכירים הערבים קטן ביחס לחלקם באוכלוסיית העיר: בחיפה - 7.7%; בלוד - 1%; בנוף הגליל - 5%; בעכו - 9%; בתל אביב-יפו - 1.5%; וברמלה - אין בכלל עובדים בכירים ערבים. בה בעת, בלוד, נוף הגליל ועכו נמצא כי שיעור העובדים הערבים בעיריות קטן משיעורם בקרב תושבי העיר (13%, 11% ו-20% בהתאמה), ופערים נמצאו גם בשיעור הערבים בהרכב העובדים במוקד העירוני בעיריות לוד, נוף הגליל ועכו (6%, 11% ו-6% בהתאמה). במחלקת הרווחה בלוד, למשל, שבה מצב החברה הערבית החמור ביותר - ישנם רק שלושה דוברי ערבית מבין 140 עובדי מחלקת הרווחה.
מבקר המדינה מצא גם כי מתוך 500 נכסים שהקצו הערים המעורבות שנבדקו, חמישה נכסים הוקצו לגופים המשתייכים לאוכלוסייה הערבית: העיריות של נוף הגליל ועכו לא הקצו נכסים לגופים מהאוכלוסייה הערבית; עיריית חיפה הקצתה שני נכסים; עיריית לוד הקצתה שני נכסים; ורמלה - הקצתה נכס אחד. בניגוד לקבוע בנוהל הקצאות, עיריית נוף הגליל לא פרסמה בעיתון בשפה הערבית מידע בנוגע להליכי ההקצאה של נכסים שנמצאים בתחומה. בד בבד התברר כי מספר קטן מאוד של גופים ערביים פנו לבקשת הקצאה בכל הערים המעורבות שנבדקו.
נוסף על כך, שיעור התמיכות שניתנו לגופים מהחברה הערבית מתוך תקציב התמיכות של עיריות חיפה, נוף הגליל, עכו ורמלה היה קטן מ-6%. הערים המעורבות שנבדקו לא בחנו את צורכי האוכלוסייה הערבית המתגוררת בתחומן, לדוגמה בנושאי הדת, הרווחה, הנוער והתרבות, את הגורמים למיעוט הבקשות המוגשות לתמיכה מצידה, ואת החסמים הקיימים בנושא.
בלוד: 35% גביית ארנונה בשכונות ערביות
לצד זאת נמצא כי נתוני גביית הארנונה לשנת 2020 בחלק מהשכונות הערביות בערים לוד, עכו ורמלה היו קטנים משיעור הגבייה הכללי באותן ערים. המצב הגרוע ביותר נרשם בלוד, שם שיעור הגבייה בשכונות ערביות נבחרות הגיע ל־35% בלבד - כאשר השיעור הכללי עמד על 88%.
המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד הפנים יפעל להבהרת המצב המשפטי המחייב בכל הנוגע למתן ייצוג הולם לחברה הערבית ברשויות המקומיות, יפעל לקידום ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית בקרב העובדים בערים המעורבות, יבחן דרכים נוספות לעידוד שילובם בקרב העובדים, וישקול הטמעת מנגנון שיביא לכך שבוועדות המרכזיות בעיריות אלה יהיה ייצוג הולם לתושבי הרשויות - מבלי לפגוע באיזון שנקבע בין סיעות המועצה השונות.
בעת הכנתה של תוכנית החומש החליטו ברשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית לכלול בה ערים מעורבות, בעקבות אותן הסיבות שמנה המבקר. ההחלטה פורסמה בגלובס לפני כשנה, אבל הלכה למעשה למעט תקצוב מסוים לפרויקטים כמו מרכזי תעסוקה, וחינוך בלתי פורמלי - רוב הכוונות הטובות נותרו בחוץ.
לשם כך הוכנה הצעת החלטה חדשה שהיקפה 300 מיליון שקל, אבל השיח עם משרדי השיכון, הפנים והחינוך בנושא לא צלח, בגלל התנגדות המשרדים לתקצב פרטנית את המטרה הזו. היעד היחיד שתוקצב בהחלטת ממשלה לפני שבועיים הוא 60 מיליון שקל לצרכי ביטחון אישי. מדובר, בין השאר, בהקמת רשת מצלמות אבטחה בערים המעורבות ובאמצעי ביטחון נוספים. "כשמעלים את המילה ביטחון הכל עובר, אבל כשצריך לטפל בבסיס הבעיות, בחינוך, בתשתיות ובמצוקה, שהם גורמי הבעיות הביטחוניות, זה תקוע", אומר אחד מהגורמים העוסקים בסוגיה.