תחנת כוח חגית יוקנעם / צילום: איל יצהר
הכותבים הם מנכ"ל אינפיניטי ניהול תיקים ומנהל השקעות ראשי של אינפיניטי גמל. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
חברת החשמל ידועה בתור אחד הגופים החזקים ביותר במדינת ישראל, עם שליטה רוחבית על כל אמצעי הייצור, ההובלה והניהול כמעט של החשמל במדינה. העוצמה הזו העניקה להתנהלות ועד העובדים שלה, הידוע במשא ומתן כוחני על תנאי העובדים והשכר, את המונח "היד על השאלטר".
הסיכון של ריכוזיות תשתית מהותית בידיו של גורם יחיד, יחד עם ניסיון ליצור תחרות בענף, גרמו לקברניטי המדינה להבין עוד בשנות ה-90 כי יש לבצע רפורמה בשוק החשמל הישראלי, ולהכניס גורמים פרטיים, אבל רק בחודש יולי 2018 יצאה לדרך הרפורמה בשוק החשמל בישראל.
מטרת הרפורמה היא להגדיל את התחרות על מכירת החשמל לצרכנים, ולהקטין את ההגמוניה של חברת החשמל, כלומר שגופים פרטיים ייכנסו לשוק ייצור החשמל וינסו להגדיל את התחרות בתחום.
שינוי טקטוני נוסף שמביאה איתה הרפורמה היא הוצאת ניהול כל מערכת החשמל הארצית מידי חברת החשמל, והקמת חברה חדשה בשם נגה, שמעתה תנהל את כל המערכת.
שינוים אלה הם קריטיים ומהותיים לאור העלייה בביקוש לחשמל בעשור האחרון (24.6%), ולאור כך שכניסת הרכבים החשמליים לחיינו אמורה להקפיץ ביקוש זה בצורה משמעותית עד שנת 2030.
מחלקת המחקר של בנק ישראל צופה צמיחה בביקוש לחשמל בשיעור של 33.5% עד 2030, הנובעת רק מצפי להמשך צמיחת התמ"ג. ניתוח של חברת BDO צופה זינוק של 45.5%, והוא מביא בחשבון את צמיחת הביקוש עקב מתקני ההתפלה, העלייה בביקוש ברשות הפלסטינית ובעיקר הגידול בביקוש עקב מעבר לכלכלה דלת פליטות פחמן, הדוחפת תחבורה חשמלית של רכבות ורכבים.
ישראל נשענת על רכבים פרטיים
ישראל היא מדינה הנשענת על נסיעה ברכבים פרטיים. מבחינת הנסועה (קילומטראז') ישראל היא מהמובילות ב-OECD, ומגמה זו רק תלך ותגדל. פיזור הממשלה ודחיית החתימה על חוק המטרו מרחיקים עוד יותר את היום שבו התחבורה הציבורית תהווה חלופה אמיתית לנסיעה הפרטית, והדמוגרפיה הייחודית של מדינת ישראל (שבה נולדים כ-170 אלף תינוקות מדי שנה, ולפי הלמ"ס אוכלוסייתה תצמח ב-20% עד 2030 לכ-11 מיליון איש) צפויה להיות מתורגמת לעלייה משמעותית במספר כלי הרכב החדשים שיצטרפו לפקקים מדי שנה.
נקודת האור טמונה בכך שכל אלו מחייבים את הממשלה לעודד ולתמרץ ממש את המעבר לנסיעה ברכבים פרטיים נקיים מפליטות. הפער בין מחירי הרכב המסורתיים ובין מחירי החשמליים הצטמצם מאוד בשנים האחרונות, עם התפתחויות בטכנולוגיה, כניסת חברות רבות לתחום וירידה משמעותית בעלות ייצור הסוללה לרכב.
שיעור הרכבים החשמליים ממכירות הרכבים החדשים בישראל הגיע ב-2021 ל5.5%, רמה שגלובלית נחשבת נקודת מפנה, שהופכת הקמת תשתיות לכדאית ומובילה לזינוק של עשרות אחוזים בנתח השוק בשנים הבאות. יחד עם התכנון להמיר את ציי האוטובוסים בישראל לחשמליים, יוביל הדבר לעלייה בביקוש, כאמור.
במסגרת הרפורמה התחייבה חברת החשמל למכור חמישה אתרי ייצור חשמל בגז בהיקף של רבע מהספק הייצור שלה, ובכך לרדת אל מתחת ל-50% מכוח ייצור החשמל במשק. המכירה הנדרשת, והצפי לצמיחה חדה בביקוש לחשמל, הלהיטו את שוק החשמל הפרטי בישראל, והתחרות על התחנות החלה.
שלוש תחנות כבר נמכרו - אלון תבור, רמת חובב ותחנת חגית מזרח - ולמרות שהשתיים הנוספות טרם נמכרו, כבר ב-2020 הגיעו יצרני החשמל הפרטיים ל-39% מכוח הייצור במשק. יצרני אנרגיה פרטיים ושחקנים פיננסיים גם יחד נשאבו לתחרות על הקמת תחנות ייצור חדשות, וגם רכישת תחנות קיימות מתחממת, בציפייה להשיג דריסת רגל בתחום, במחירים שעדיין נחשבים נוחים.
כיום ישנן תחנות אחדות אשר הקמתן מתוכננת ותקועה משלל סיבות, ולכן גבוהה הסבירות שהתחנות הקיימות יורחבו, דבר שהופך את ההחזקה בתחנה פעילה לכדאית. לכך תורמת גם העובדה כי המדינה כבר השקיעה כ-7.9 מיליארד שקל כדי לפתח ולהתאים את רשת ההולכה, ולהניח קווי מתח חדשים כהכנה לצמיחת המערכת בשנים הקרובות.
הגברת השימוש בטכנולוגיות חשמליות
משק החשמל העולמי והמקומי עובר בשנים האחרונות שינויים משמעותיים, ומגמת צמצום זיהום האוויר ופליטות הגזים מובילה להגברת שימוש בטכנולוגיות חשמליות כחלופה לדלקים מזהמים ופחם.
האנרגיה המתחדשת נמצאת בעלייה חדה, אבל אנו עדיין רחוקים מעולם שבו האנרגיה תהיה ירוקה לחלוטין. בישראל, תגליות הגז בעשור האחרון מאפשרות למדינה ליהנות מ-66% חשמל המיוצר מגז, מה שהוביל לירידה משמעותית של 74% בפליטות מזהמות מ-2012 עד 2020. עד 2030 הצפי הוא כי השימוש בפחם ייפסק לחלוטין: 70% מצריכת החשמל בישראל תיוצר מגז ו-30% מאנרגיות מתחדשות.
כאמור, הגידול המהותי בצריכת החשמל, יחד עם הרפורמה, הביאו חברות להבין כי מדובר בתחום שיהווה מנוע צמיחה משמעותי בפורטפוליו הנכסים שלהן, והן נכנסו אליו עם השקעות גדולות, כדי לייצר תזרים גבוה מהותי לעתיד.
בין השחקנים הפרטיים הבולטים בשוק הישראלי ניתן למצוא את שיכון ובינוי הציבורית ואת אדלטק הפרטית, אשר רכשו שתיים מהתחנות שנמכרו על ידי חברת החשמל. שיכון ובינוי חזקה גם בתחום האנרגיה המתחדשת, ומגזר זה הולך וצומח בפעילותה בשנים האחרונות, כפי שמעיד המהלך להנפקת החברה הבת שיכון ובינוי אנרגיה בבורסה בימים אלה.
פרט לשתיים הללו ישנה גם OPC הבורסאית, השולטת בתחנת מישור רותם ומקימה תחנות נוספות ברחבי הארץ, במטרה לענות על הביקוש הגובר. ניתן לציין גם את רפק וג'נריישן קפיטל, השותפות בתחנת אלון תבור, שורק ואשקלון, ואת קיסטון ריט, השותפה בתחנת הכוח בבאר טוביה, ושזכתה לאחרונה במכרז לרכישת אגד. לא מופרך להניח כי סינרגיה בין אוטובוסים חשמליים, שישמשו בעתיד את אגד, ובין תחנת החשמל, יכולה להיות זרז כוח משמעותי עבור קיסטון בעתיד.
בימינו יוצא לשוק המכרז על התחנה הרביעית והגדולה ביותר שמוכרת חברת החשמל - תחנת אשכול, הממוקמת באשדוד, ונחשבת למבוקשת ביותר, בהיותה הגדולה במדינה המופעלת בגז טבעי. רשימת המתחרים הפוטנציאליים לרכישתה כוללת את כל יצרני האנרגיה הפרטיים בישראל, וגם שמה של חברת שפיר הנדסה עולה כמתמודדת פוטנציאלית. כבר כיום רואים תחרות קשוחה על כל פרויקט, וככל שהביקוש ותעריף החשמל ממשיכים לטפס, סביר שנראה יותר שחקנים המנסים להיכנס לתחום.