מיכאילו פדורוב, שר המידע הדיגיטלי של אוקראינה / צילום: Associated Press, Ministry of Digital Transformation of Ukraine
בפברואר, אוקראינה העבירה חוק המאפשר לספקיות ענן פרטיות לאחסן מידע של הממשלה מחוץ לגבולותיה, ואז חתמה על חוזים עם שירותי הענן של אמזון (AWS), מיקרוסופט, אורקל ואלפאבית.
כמה ימים אחר כך פלשה אליה רוסיה, וטיל רוסי השמיד דאטה סנטר בקייב שהיה מאוחסן בו מידע, כך אמר מיכאילו פדורוב, שר המידע הדיגיטלי של אוקראינה. "כל הגיבויים כבר הועברו למדינות אחרות באירופה ולא נגרם שום נזק", הוא אמר בזמנו.
חברות טכנולוגיה גדולות מתמודדות מול ביקורת מתעצמת בבית על השפעתן בשוק ובכיכר הציבורית. אבל באותה העת, תפקידן באוקראינה מראה כיצד הן הופכות לנכס מרכזי ביריבות של המערב עם רוסיה וסין.
פרס השלום באבטחה נגד התקפות סייבר רוסיות
באוקראינה היחס לביג-טק אינו אמביוולנטי כפי שקורה במדינות המערביות שתומכות בה במלחמה. היא העניקה לגוגל את פרס השלום על העזרה באבטחת מערכות המחשוב של המדינה נגד התקפות סייבר רוסיות ובגלל שגוגל קיצצה חלק מהקשרים העסקיים שלה עם רוסיה. אחר כך העניקה ל־AWS ולמיקרוסופט פרסים דומים.
בריאיון בדאבוס, שווייץ, במאי האחרון, אמר פדורוב שטכנולוגיה מגיעה בשתי פרדיגמות אידיאולוגיות. בראשונה, אמר דרך מתרגם, "הדאטה שייכת לאזרחים עצמם. בפרדיגמה השנייה הדאטה שייכת למדינה. את הפרדיגמה השנייה אפשר לראות ברוסיה ובסין". אוקראינה מאמינה בפרדיגמה הראשונה וזה משתקף בחברות איתן בחרה לעבוד.
לעתים קרובות חושבים על טכנולוגיה כא־פוליטית: מעבדי מחשב עובדים באותו אופן בארה"ב הדמוקרטית ובסין הסמכותנית. אבל הדרך בה חברות טכנולוגיה, בייחוד בתחום השירותים כמו רשתות חברתיות ומחשוב ענן, פועלות במדינות בעולם שאינן מדינת הבית שלהן לעתים קרובות משקפת את הערכים והחוקים של המדינה בה הוקמו האם שלהן.
לדוגמא, חברות רשתות חברתיות כמו יוטיוב של גוגל, מטא חברת האם של פייסבוק וטוויטר מתבקשות באופן שגרתי להוריד או להשאיר תכנים מסוימים אבל לעתים רחוקות מקבלות הוראה לעשות כך מממשלת ארה"ב. כשממשלות זרות דורשות מהחברות לעשות כך, הן לרוב מסרבות.
בשנה שעברה ממשלת הודו דרשה מטוויטר להוריד פוסטים שהביעו מחאה נגד המדיניות החקלאית שלה. טוויטר נלחמה בהוראה הזו; הממשלה הגיבה בכך שעודדה משתמשים לעבור ל־Koo, פלטפורמת מיקרו־בלוגינג הודית המתחרה בטוויטר. המייסד השותף של Koo אמר שהחברה מאמינה בשיתוף פעולה עם בקשות של ממשלות ורגולטורים להסרת תוכן.
גוגל קיבלה קנס מרוסיה בגלל שלא הסירה תוכן, למשל יחסה לתכנים הנוגעים למלחמה באוקראינה. לעומתה יאנדקס, מתחרה רוסית, לא כוללת באגרגטור החדשות שלה תכנים ממקורות לא מאושרים.
כשגוגל כן מורידה תוכן, היא מגלה על הבקשות שהועברו אליה בדוחות שגרתיים. שקיפות כזו נדירה מחוץ לארה"ב, כך אמרה שריה טווארי מ־Lumen Project, עמותה של אוניברסיטת הרווארד המקדמת שקיפות לגבי הסרת תוכן מהרשת. היא מייחסת חשיבות לעובדה שהאינטרנט פותח "בארה"ב, בתוך הסביבה של התיקון הראשון והמחויבות לחופש הביטוי".
כדור השלג
ארה"ב אינה ללא רבב בכל הנוגע להגנה על דאטה. גילויים שעשה אדוארד סנודן, בעבר קבלן של הסוכנות לביטחון לאומי, על כך שארה"ב לעתים חודרת למידע פרטי על אנשים זרים דרך חברות אמריקאיות, היו אחת הסיבות לכך שסין פיתחה תעשיית מחשוב ענן משלה. אבל החברות הסיניות לא הצליחו מחוץ לסין: ענקית המסחר עליבאבא למשל, שולטת ב־34% משוק מחשוב הענן בסין אבל רק ב־4% מהשוק בשאר העולם, על פי Synergy Research, העוקבת אחר התעשייה.
ג'ון דינסדייל, מנהל מחקר ב־Synergy, כתב בהודעה בדואר אלקטרוני שלסין חסרה רמת "הפרטיות והביטחון האישי [או התאגידי] לה אנו מצפים ברוב שאר העולם. גם ברור למדי שהממשלה הסינית תתערב בשווקים או בחברות ספציפיות כשהיא מרגישה צורך לעשות זאת". זה, אמר, לא מנחם לקוחות של מחשוב ענן, שמבחינתם "פרטיות והגנה על המידע הם נושאים די בסיסיים".
בימים שלאחר הפלישה הרוסית, השתמשו עובדי AWS בכמה מכשירי אחסון בגודל מזוודה המכונים "כדור שלג" כדי להוריד במהירות ולגבות נתוני ממשלה אוקראיניים, מרישומי מקרקעין ועד דוחות המיסים, כדי להוציא אותם מהמדינה בבטחה ולהעלות אותם לענן. ליאם מקסוול, שהיה שותף למאמץ הזה, אמר שהוא לא יודע איפה הדאטה נמצאת כעת. "זה נמצא איפה [שאוקראינה] רוצה שזה יהיה. האנשים שצריכים לדעת, יודעים".
ב־AWS מגינים עוד יותר על דאטה של הצרכנים מאנשים זרים, כולל עובדי אמזון, דרך הצפנה ושבבים ששומרים על הפעילות של עובדי AWS והכניסה של הלקוחות למידע נפרדים מבחינה פיזית, אמר מקסוול. אחד היתרונות התחרותיים הגדולים ביותר של AWS לא קשור לטכנולוגיה: מדובר בשלטון החוק האמריקאי והמסגרת המשפטית הברורה לניהול מידע שמאוחסן על ידי ספקיות אמריקאיות, אמר מקסוול. אלה "יתרונות גדולים מאוד לכל חברה אמריקאית הפועלת בחלל הזה".
הדילמה בין ריסון הכוח לשימוש בכוח
כל זה מושך את קובעי המדיניות בארה"ב בכיוונים הפוכים: מצד אחד לרסן את הניצול לכאורה של כוחן של חברות הענק בנושאי תחרותיות וניהול תכנים בתוך ארה"ב, אך מצד שני להכיר בתפקיד שלהן לבלימת ההשפעה הרוסית והסינית בעולם. קבוצה של פקידי ממשל טראמפ לשעבר הזהירה לאחרונה מנהיגים בקונגרס לא לשקול הצעות שיכריחו חברות כאלה לפתוח את חנויות האפליקציות שלהן והפלטפורמות לזרים. "היריבים שלנו - בייחוד סין - יקדמו בברכה כל פעולה של הממשלה הפדרלית שתחליש את חוזקה של תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית", כתבו.
אם ארה"ב תתקרב עוד למדינות השותפות לערכים שלה על "איך דאטה נאספת, מנותחת ונעשה בה שימוש, היינו רוצים שחברות אמריקאיות יהיו בשווקים שלישיים ויעזרו ליישם את התהליך הזה" כתב אדם סגל, מחבר שותף של דו"ח המועצה על יחסי חוץ לגבי מדיניות חוץ בעידן הסייבר.
העדיפויות האלה מקבלות ביטוי במדיניות המסחר. ממשל טראמפ עשה משא ומתן על זרימת הדאטה החופשית בין גבולות בהסכמי סחר עם מקסיקו, קנדה ויפן, וממשל ביידן מבקש לעשות אותו דבר במסגרת הכלכלית של הודו והאוקיינוס השקט (Indo-Pacific Economic Framework) עם עוד 13 מדינות באסיה.
העלות, המאפיינים והאמינות יהיו הגורמים המכריעים בשאלה איזה טכנולוגיות ינצחו בתחרות העולמית על השפעה. אבל גם ערכים משחקים תפקיד. בחברת וואווי הסינית סיפקו ציוד תקשורת רב לאוקראינה. אבל פדורוב אומר שאוקראינה נמצאת בשיחות עם אריקסון השבדית ונוקיה הפינית לגבי בניית רשת דור חמישי. שבדיה ופינלנד תומכות באוקראינה במלחמה בזמן שסין תומכת ברוסיה. "אנחנו משתפים פעולה עם חברות ומדינות שיש להן אותם ערכים", אמר.