גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מערכת המשפט דוגלת בשקיפות ופומביות, כדאי שהיא גם תיישם אותן

החיסוי הזמני על פסקי דין במערכת "נט המשפט" מעיד על ניתוק מערכת המשפט מהמציאות - שבה הם מתפרסמים במאגרים מסחריים וזמינים ממילא לעיתונאים ● ניתוק דומה ניכר בחוסר ההבנה שהיה צריך לצרף גורם חיצוני לוועדת מררי לבדיקת פרשת NSO, שיחזק את אמון הציבור

עמדות עיון בתיקי "נט המשפט" / צילום: שלומי יוסף
עמדות עיון בתיקי "נט המשפט" / צילום: שלומי יוסף

"הערובה היחידה של האזרח נגד השרירות היא הפומביות". הכנסת בכובעה כרשות המכוננת העלתה על נס את חשיבות פומביות הדיון בהליכים משפטיים. חוק יסוד השפיטה קובע כי "בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק".

נשיא העליון דאז אהרן ברק כתב, כי "אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך השיפוטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה וכו' מכאן חשיבותו כ'גורם־בלעדיו־אין' לאמון, שרוחש הציבור לרשות השופטת". דברים דומים נאמרו על ידי שורת שופטי בית המשפט העליון. כך לדוגמה כתב השופט אליעזר גולדברג ז"ל כי "הרציונל הראשון לעיקרון פומביות הדיון מושתת על ההכרה בזכות הציבור לקבל מידע על דרך פעולתן של הרשויות הציבוריות, ובכלל זה הרשות השופטת".

יכולתי למלא את כל העמוד שמוקדש לטור זה ולבקש מהמערכת עוד שלושה עמודים רק כדי לצטט אמרי שפר של שופטי העליון לדורותיהם על החשיבות ומעמד העל שניתן לפומביות הדיון, ועוד שלושה עמודי ציטוטים על חובת השקיפות של הרשויות המנהליות. אלא מה? ציטוטים לחוד ומעשים לחוד.

השיהוי המגוחך בנט המשפט

מערכת השפיטה מנהלת את התיקים באמצעות אתר ואפליקציית "נט המשפט". כתבי טענות, בקשות ותגובות מוגשים לנט המשפט, פרוטוקולי דיונים מוזנים לתוך נט המשפט, וכך גם החלטות ופסקי דין. חרף קביעת חוק יסוד השפיטה כי בית המשפט ידון בפומבי, הנהלת בתי המשפט הטילה מגבלות ביחס לזכות הציבור להיחשף להליכים בנט המשפט. הציבור יכול לקרוא רק את ההחלטות ופסקי הדין שניתנים על ידי השופט. יש בכך היגיון כדי לאזן בין זכות הציבור לדעת לבין זכות הפרטיות. עיתונאים, שאמורים להיות אחראיים יותר מהאזרח הממוצע ושתפקידם הוא לתווך את הנעשה במערכת לציבור, קיבלו היתר עיון מלא בכל התיקים (שאינם מתנהלים בדלתיים סגורות או תחת איסור פרסום) דרך נט המשפט. אולם הנהלת בתי המשפט החליטה כי ההחלטות ופסקי הדין יהיו חסויים עבור מי שאיננו צד להליך במשך 72 שעות. מה הנימוק? שהצדדים להליך לא ישמעו על החלטת השופט מהתקשורת. במציאות ימינו, זו בדיחה. הצדדים להליך מחוברים למערכת באמצעות אפליקציה, ומקבלים "פוש" כשמתקבלת החלטה חדשה.

בנוסף, מהדורות החדשות אמורות לחדש מה שקרה כעת, ולא מה שפעמים רבות הפך לאטריות קרות לפני שלוש יממות. למרבה האבסורד, העיתונאים לא יכולים לקרוא את ההחלטות ופסקי הדין בתוך שלושה ימים, אך לעיתים לא נדירות אלה מתפרסמים עוד קודם לכן במאגרים המשפטיים הפומביים של "נבו". אז העיתונאי לא יכול לקרוא את ההחלטה אבל היא כן יכולה להיות נגישה לכל במאגר מסחרי פומבי? לך תבין.

לפני כשבוע עשתה הנהלת בתי המשפט חשיבה מחדש, והחליטה להוריד את החיסוי מ־72 שעות ל־48 שעות. הייתי אומר שיש פה התקדמות מבורכת, אך למעשה זה המשך של אותה בדיחה. מה הרציונל של 48 שעות? באמת צד להליך יגלה כי ניתן פסק דין בעניינו זמן רב כל כך לאחר נתינתו? ברור שלא. וגם אם כן, למה זה בכלל רלוונטי? נניח שהוא היה יומיים בחופשה עם טלפון מנותק וגילה רק לאחר מכן על פסק הדין שניתן נגדו או לטובתו בכלי התקשורת - אז מה? מה גם שאומנם מגבלת 72 או 48 השעות מונעת מעיתונאים להיכנס בעצמם לנט המשפט ולקרוא את ההחלטה או את פסק הדין, אך היא לא מונעת מהצד השני להעביר באותה דקה את ההחלטה לידי העיתונאים (כפי שאכן קורה כדבר שבשגרה). כמו כן, אם העיתונאים ישלחו אימייל לדוברות הנהלת בתי המשפט ויבקשו את ההחלטה או את פסק הדין הם יקבלו זאת מיד - אז בשביל מה הסרבול המגוחך הזה?

הגיחוך לא נעצר כאן. הערכאות השונות מחוברות לנט המשפט, אולם בית המשפט העליון בניגוד לשאר הערכאות לא מפרסם את החלטותיו באמצעות נט המשפט אלא באתר ייעודי. בהזדמנות אספר מה עומד מאחורי החלוקה המשונה הזו. על כל פנים, באתר בית המשפט העליון מתפרסמות ההחלטות ופסקי הדין מיד עם חתימתם על ידי השופט ללא שיהוי כלשהו. מדוע החלטה של בית המשפט המחוזי חייבת להתפרסם רק אחרי 72 או 48 שעות, ואילו החלטה של בית המשפט העליון מתפרסמת מיד עם נתינתה? הדברים מצחיקים במיוחד, לאור העובדה כי ההחלטות באתר העליון הרבה יותר נגישות ופומביות מאשר ההחלטות בנט המשפט, שכדי לראות אותן צריך לדעת את מספר ההליך ולהיכנס לתוכו.

הגיע הזמן שאור השמש יחטא מיידית ולא בשיהוי של 72 שעות וגם לא בשיהוי של 48 שעות. אגב, לאחרונה הודיעה הנהלת בתי המשפט כי בית המשפט העליון יתחבר באופן מלא לנט המשפט בשנה הבאה. בשורה מעניינת בהחלט, אילולא קיבלתי את אותה התשובה גם בשנת 2019. בפרט לאור העובדה כי הדבר היה צריך להיעשות לפני עשור וחצי. ההסבר שניתן על העיכוב נוגע לאילוצי תקופת הקורונה והיעדר תקציב מדינה מאושר. כאמור, לדברי הנהלת בתי המשפט, החיבור צפוי להתרחש במהלך 2023.

ממשיכים לחכות לדוח אנגלרד

ומשיהוי לשיהוי - לפני שנה פרסמתי על התנהלות הוועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק אנגלרד. ב־28 בדצמבר 2010 הורה שר המשפטים דאז, יעקב נאמן ז"ל, על הקמת "הוועדה לבחינת שאלות הנוגעות לפרטים מזהים בפסקי דין ובהחלטות של בתי המשפט ולעיון בתיקי בית המשפט". בכתב המינוי נכתב כי "על הוועדה להגיש מסקנותיה והמלצותיה בתוך 90 יום". באוגוסט 2021 פרסמתי כי הוועדה טרם סיימה את עבודתה, למרות שהיא בחריגה של 3,800 ימים. לכתבה ההיא הגיבה הוועדה כי "במהלך עבודת הוועדה נשכרו שירותיו של משרד עורכי דין חיצוני לצורך כתיבת טיוטת הדוח. נוכח היעדר תקציב מדינה ומשבר הקורונה לא ניתן היה לאשר את הארכת ההתקשרות ומכאן העיכוב בפרסום הדוח. עם אישור תקציב ניתן יהיה להשלים את כתיבת טיוטת הדוח".

תקציב המדינה אושר ב־4 בנובמבר 2021, אך הדוח טרם נראה באופק גם באוגוסט 2022. חיכינו 2,000 שנה לחזור לארץ, אפשר לחכות עוד 2,000 ימים לדוח, שידוע כי הוא אמור להתפרסם בחודשים הקרובים.

קוצר הראות של משרד המשפטים

ולסיום, כמה מילים על דוח ועדת מררי. הדוח רציני, מקיף ואיכותי. אולם פעם אחר פעם אני נדהם מקוצר הראות של משרד המשפטים בהתנהלותו הציבורית. התנהלות חכמה של משרד המשפטים הייתה מצרפת להרכב הוועדה גם את הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען. אם רוצים שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה, צריך לחשוב איך לגרום לציבור להאמין שהצדק אכן נעשה ולא טויח. כמה פשוט, כמה רחוק ממימוש. כמובן שהפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה לא היו כפופים לעמדות המשפטיות של הסנגוריה הציבורית בנוגע לסמכות השימוש ברוגלה, אבל לפחות הבחינה העובדתית הייתה נעשית באופן שמגביר את אמון הציבור. מטבע הדברים, דוח רגיש כזה לא יכול לכלול את הראיות שהובילו את הוועדה למסקנותיה. דווקא משום כך, הוועדה הייתה צריכה להבין שהמערכת צריכה גורם חיצוני לה שישתתף בתהליך הבדיקה.

עוד כתבות

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מג'דל אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש, ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצת עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת, הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

אילוסטרציה: איל יצהר

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

התקבל הערעור בעליון בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס והורה על החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי ● טענת התובעים היא שחברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים על ידי חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב היקף, ופעלו לשכנע למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

ירידת שער הדולר/ין על גבי מסך בטוקיו, יום ג' / צילום: Reuters, Kotaro Numata

רוב הבורסות באסיה סגורות היום; הונג קונג עולה ב-0.5%

הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● טוקיו עולה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

קמהדע היא כבר לא רק הבטחה אלא מניית ערך אמיתית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר