יו''ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד / צילום: דוברות ההסתדרות
הכותב הוא כלכלן בכיר ויו"ר ועד העובדים הארצי של בנק ישראל
מאז הודיע יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד על חרם צרכני נגד שלוש מהיבואניות הגדולות במשק, החלו להתפרסם כמו פטריות אחרי הגשם כתבות, מאמרים וציוצים על "האינטרסים" של ההסתדרות. התאוריות והספינים שנכתבו והופצו היו יכולים להוות בסיס לספר בלשי או לסדרת מתח, אבל האמת הרבה יותר פשוטה.
עובדים, תתפלאו, הם גם צרכנים. כאשר חברות ויבואנים גוזרים קופון לכיסם בדמות דיבידנדים ורווחים שמנים, במקביל להעלאת מחירים אגרסיבית, צריך לקום מבוגר אחראי שיגיד עד כאן - או כפי שאמר יו"ר ההסתדרות: "נגמרה החגיגה".
לא מקדשים את הישן
הגיע הזמן להפריך את האגדה לפיה הוועדים הגדולים שולטים בהסתדרות ומונעים הורדת מחירים. לא מכבר נחתמו רפורמות במשק החשמל, בנמלים ובקרוב גם ברכבת ישראל. ההסתדרות חותמת על רפורמות ושינויים ללא הפסקה ולא מקדשת את הישן.
יחד עם זאת, ברור כי ההסתדרות מייצגת את העובדים ולא את בעלי ההון. כאשר רוצים לבצע שיפורים טכנולוגיים שאמורים להקפיץ את פריון העובדים, טבעי שחלק מהגידול יתבטא בהעלאת שכר. כך זה קורה במגזר העסקי, וכך זה גם צריך להיות במגזר הציבורי. המשוואה ברורה - גידול בפריון משמעותו גידול בשכר, ואם בממשלה לא מוכנים לשלם על כך, הבעיה היא לא בהסתדרות.
ואפרופו פריון העבודה, יוקר המחיה בעיני העובדים מתבטא ביכולתם לקנות מוצרים עם השכר שהם מרוויחים - כלומר השכר הריאלי. שיווי משקל השכר הריאלי עולה בהתאם לפריון העבודה. העלאת פריון העבודה היא שתוליך בטווח הרחוק לירידה ביוקר המחיה.
מכאן עולה השאלה המרכזית: האם יש קשר בין פריון העבודה לבין חוזקה של הסתדרות העובדים? ובכן התשובה היא כן, אך הקשר הוא לשני הכיוונים. המחקר התאורטי, לרוב, טוען כי הגבלת החופש בשוק העבודה מקטינה את הפריון, ממספר סיבות. ראשית, התמריצים לעבודה יעילה מתעוותים, עקב הפחתת החשש מפיטורים. שנית, ההתאמה בין ההון לעבודה מצד הפירמות אינה אופטימלית בטווח הקצר בגלל קשיחות ההתאמה של ההון האנושי. בנוסף, ההתערבות החיצונית בנושא פיטורים מעכבת הגעה לשיווי משקל אופטימלי במיצוי כוח העבודה.
מהצד השני, ישנם מחקרים תאורטיים שטוענים להשפעה בכיוון הפוך. למשל, על-ידי תמריץ לפירמות להשקיע יותר בהון האנושי הקיים אצלן, שאלמלא הקושי בפיטורים מתוך שיקולים קצרי-טווח, הן היו מפטרות את העובדים במקום להשקיע בהם.
בנוסף, הקטנת התחרותיות בין עובדים בתוך פירמה מגבירה את האמון ביניהם - מה שמניב עבודה שיתופית טובה ויעילה יותר. כמו כן, מובן ששקט נפשי בנוגע למקום העבודה תורם לבריאות העובד ולפריון העבודה שלו. לבסוף, קשר ארוך-טווח בין הפירמה לעובד מגדיל את המחויבות של העובד.
אין מניעים נסתרים
לסיכום, הקשר בין פריון עבודה לקשיחות כזו או אחרת בשוק העבודה הוא עמוק ומורכב ובטח לא שחור לבן. מה שככל הנראה הוא נכון: תנאי הכרחי להפחתת הקשיחות התעסוקתית ואולי גם מעבר למדיניות אחרת כמו flexicurity הוא אמון בין המעסיק לעובד ושיפור המוסדות (institutions).
לפרוץ המחאה אין מניעים נסתרים. אל לנו לקבל את העובדה שהעלאות מחירים במזון, בדלק ובחשמל הן גזירות גורל, ועלינו לחיות איתן. ההחרמות של הלקוחות את הצרכניות הידועות, הנפוצות בעיקר בקהילות החרדיות, מוכיחות שאפשר גם אחרת.