גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם נטפליקס ודיסני פלוס יחויבו להשקיע ביצירה ישראלית?

המלצות מרכזיות נוספות בתזכיר חוק השידורים החדש: הוט ו-yes יוכלו להקים חברות חדשות, תבוטל הבלעדיות בשידורי ספורט, וסלקום ופרטנר יחויבו בהפקות מקור עם הגיען להכנסות של 300 מיליון שקל בטלוויזיה ● עם זאת, הכול עדיין תאורטי, שכן ההמלצות ייאלצו להמתין להכרעת הממשלה הבאה

שר התקשורת יועז הנדל / צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
שר התקשורת יועז הנדל / צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

משרד התקשורת מפרסם היום (ג') את תזכיר חוק השידורים החדש שמטרתו להסדיר את עולם השידורים בישראל. ההמלצות המרכזיות הן בחובות ההשקעה בהפקות מקור של חברות טלוויזיה בינלאומיות כדוגמת נטפליקס ודיסני פלוס תיאסר בלעדיות על שידור תכני ספורט, ספקי תכנים יוכלו להחזיק חברת חדשות במטרה לאפשר גיוון ופלורליזם, ותוקם מועצת שידורים אחודה במקום מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו .

השימוע להערות הציבור, נועד לתקן את החקיקה בתחום השידורים ולעדכן את הרגולציה שחלה על השחקנים הפועלים בשוק, והיא פועל יוצא של המלצות ועדת פולקמן שהוקמה על-ידי שר התקשורת יועז הנדל בספטמבר 2020 ושל עבודת צוות מקצועית במשרד התקשורת.

כאמור, מכיוון שמדובר בשימוע ציבורי ועל רקע הבחירות, הסוגיה תמתין להכרעת הממשלה הבאה, כך שהדיונים עכשיו והתגובות לתזכיר יהיו תאורטיים. במציאות בישראל שבה שר פוליטי עומד בראש משרד התקשורת, ההחלטות הסופיות יתקבלו רק לאחר שתקום ממשלה, ולאחר ששר התקשורת הבא יגבש בעצמו את האסטרטגיה בנושא, ולאחר שהוא ישמע שוב את כל עמדות השחקנים - כך שבכל מקרה מדובר בתהליך ארוך מאוד.

השקעה בתוכן מקומי

הנקודות המרכזיות בשימוע יחייבו ספק תכנים בינלאומי עם הכנסות של 600-300 מיליון שקל בהשקעה בתוכן מקומי מסוגה עילית בהיקף של 4% מהכנסותיו מאספקת תכנים בישראל. ספק תכנים בינלאומי עם הכנסות מעל 600 מיליון שקל יחויב בהשקעה בתוכן מקומי מסוגה עילית בהיקף של 6.5% מהכנסותיו מאספקת תכנים בישראל.

בנוסף, הרפורמה מסדירה את הפקות המקור על-ידי השחקנים המקומיים ומייצרת סדר בנושא שהפך להיות אחד מאבני המחלוקת המרכזיות בשוק, והוא הוויתור לשחקנים חדשים על השקעות בהפקות מקור. בשימוע מוצע כי כל ספק תכנים ישראלי (דוגמת סלקום או פרטנר) עם הכנסות של 600-300 מיליון שקל, יחויב בהשקעה בתוכן מקומי מסוגה עילית בהיקף של 4% מהכנסתו מדמי מנוי ו-13% מהכנסתו מפרסומות. ספק תכנים ישראלי עם הכנסות מעל 600 מיליון שקל (הוט ו-yes), יחויבו בהשקעה בתוכן מקומי מסוגה עילית בהיקף של 6.5% מהכנסתן מדמי מנוי ו-13% מהכנסתו מפרסומות.

הרגולציה תחול על כלל השחקנים המקומיים לפי עיקרון של אדישות טכנולוגית, ותבטיח כי בפני הצופה הישראלי יעמוד היצע גדול ומגוון של תכנים איכותיים הנותנים ביטוי לשפה ולתרבות הישראלית על כל גווניה.

הנגשה של תכני ספורט

בנוגע לספורט, מוצע כי על-מנת לוודא רמת נגישות גבוהה של תכני ספורט שיש להם ביקוש משמעותי בקרב הציבור או חשיבות תרבותית או לאומית, תיקבע רשימה של אירועי ספורט מרכזיים שספקי התכנים יחויבו להציעם למנוייהם, ללא תשלום נוסף.

על-מנת לשמר את התחרות בין ספקי התכנים שמושפעת באופן ישיר מהיכולת שלהם להציע תכני ספורט, מוצע לחייב בעל זכויות ספורט להציע את תכני הספורט לכלל ספקי התכנים, במחירים הוגנים ובלתי מפלים.

בנוסף, בעל זכויות שידור של תכני ספורט שמוכר את התוכן לספקי התכנים יחויב להציע להם את זכויות השידור על גבי כל פלטפורמה, לרבות למכשירים ניידים. כרגע לדוגמה לא ניתן לצפות בשידורי ספורט במכשירים סלולריים למשל, והדבר מעורר תרעומת רבה בקרב אוהדים רבים שנלחמים על כך שנים.

רכישה ושידור של חדשות

בנושא החדשות, השימוע מציע שכל מי שרוצה לשדר חדשות יוכל לעשות זאת, בניגוד למצב כיום שבו חברות הטלוויזיה למשל אינן יכולות לשדר חדשות עצמאיות ומחויבות לרכוש את החדשות מחברות החדשות ולשדר אותו.

לדברי משרד התקשורת, "ככלל, כל ספק תכנים יוכל לשדר חדשות אם הוא עומד בתנאים מינימליים, ובלבד שיצירת החדשות תיעשה על-ידי תאגיד נפרד מהגוף המשדר. במקרה שבעל רישיון חדשות ימכור את תכניו לספק תכנים, הוא יחויב להציע את החדשות לכלל ספקי התכנים במחיר הוגן ובלתי מפלה, זאת במטרה לשמור על עצמאות החדשות, ולאפשר גיוון ופלורליזם".

בדרך ליישום הרפורמה נקבע "על-מנת למנוע זעזועים משמעותיים כתוצאה משינוי המודל הכלכלי של שוק השידורים, תיקבע תקופת מעבר במסגרתה יישמרו הכללים הישנים על גבי השידורים בכבלים ולוויין. לגבי שידורים על גבי רשת האינטרנט (OTT) תחול האסדרה החדשה, במסגרתה יוסרו המגבלות הכלכליות הקיימות היום. בשידורים על גבי רשת האינטרנט (הן של ספקי תכנים המשדרים רק במתכונת OTT והן של ספקי תכנים המשדרים גם בכבלים או לוויין) יוכלו ספקי התכנים לקבל הכנסות הן מדמי מנוי והן מפרסומות, ויוכלו להחזיק ברישיון לאספקת חדשות. בתום שלוש שנים תבוטל ההפרדה, והכללים החדשים יחולו על כלל שוק השידורים".

נקודה נוספת היא מיזוג בין גופי האסדרה, כך שתוקם ברית מועצות שתהיה אחראית לכל תחום השידורים כיחידת סמך עצמאית במשרד התקשורת. בסוגיית התאגיד הציבורי "כאן", המשרד ממליץ שלא לאפשר לו לגבות תשלום עבור שידוריו מפלטפורמות השידור כפי שביקש.

שר התקשורת יועז הנדל מסר: "אנחנו מתקדמים שלב נוסף באסדרת שוק השידורים והתאמתו לעידן הנוכחי. לאחר שוועדות רבות דנו בנושא, ודוחות רבים נותרו לאורך שנים במגרה, אנחנו מתקדמים היום לעבר חקיקה. הרפורמה תחייב גופי שידור בינלאומיים וישראליים, בעלי מאות אלפי מנויים בשוק הישראלי, להשקיע ביצירה ישראלית. תחום החדשות נפתח לתחרות ולפלורליזם: על-מנת לאפשר מגוון רב יותר של ערוצי חדשות, כל ספק תכנים יוכל לשדר חדשות, ובלבד שיצירת החדשות תיעשה על-ידי תאגיד נפרד מהגוף המשדר, וזאת על-מנת לשמור על עצמאות גוף החדשות".

קשת ורשת: "כניעה לענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות"

קשת ורשת מסרו בתגובה לטיוטת הצעת החוק: "טיוטת החוק שפורסמה מאכזבת, לא מתמודדת עם האתגרים של שוק השידורים והפרסום ומסמנת את דבקותו של המשרד ברגולציה מיושנת שנקבעה אי-שם בטרום עידן האינטרנט. המשרד הגדיל לעשות וקובע לראשונה בתולדות המדינה פיקוח ממשלתי על ערוצי חדשות.

"טיוטת החוק מהווה כניעה דה-פקטו לענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות, שרגולטורים וממשלות בכל העולם פועלים במטרה לצמצם את כוחן ואת השפעתן ההרסנית והבלתי הפיכה על התעשיות המקומיות. אותן ענקיות פועלות ללא כל הגבלה רגולטורית או מחויבות לייצר תוכן עצמאי מקומי, בזמן שהן גורפות רווחים עצומים עבור עצמן, על בסיס תוכן המיוצר על גופי תוכן מקומיים. המשך פעילותן של גוגל, פייסבוק ונטפליקס ללא כל רגולציה מתאימה מעמיד את תחום התוכן המקומי בסכנה קיומית של ממש.

"היה מצופה כי משרד התקשורת יפעל על-מנת להבטיח המשך קיומה של יצירה ישראלית מקורית, שידורי חדשות ואקטואליה וקיומו של שוק תוכן ודעות מקומי עצמאי ותחרותי, אך בטיוטת החוק שפורסמה לשימוע ניכר שהמשרד בחר לזנוח באופן מוחלט את היצירה הישראלית והתעשייה המקומית".

הרשות השנייה מסרה בתגובה: "הרשות השנייה מברכת על פרסום השימוע לתזכיר החוק בדבר הסדרת הרגולציה לשידורים בישראל. קיים צורך ברור ודחוף לאסדרת כל תחום השידורים והתאמתו להתפתחויות המשמעותיות בארץ ובעולם. הרשות השנייה תנתח את המודל המוצע ורכיביו השונים, תגבש את עמדתה המקצועית ותעביר את התייחסותה המקצועית למשרד התקשורת".

עוד כתבות

הגבלות על שימוש בדלק בבריטניה / צילום: Reuters, Jacob Hughes/Sipa USA

בעולם ערים מוחשכות ומכוניות מושבתות. איך חומקת ישראל ממשבר אנרגיה?

שורת ממשלות מזהירות ממחסור בדלק ובגז בעקבות סגירת הורמוז: "עלינו להתכונן לגרוע ולקוות לטוב" ● הנפגעות המרכזיות הן מדינות אסיה, אך אירופה צפויה להיכנס לסחרור מחירים ● בשטח החלו להיערך: באוסטרליה מציעים נסיעה חינם באוטובוסים כדי לצמצם שימוש ברכב, ובאירופה דורשים להטיל מס על רווחי חברות האנרגיה

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

הנתונים מגלים: 1 מכל 4 כלי רכב חדשים שנרשמו בישראל שייך לאותו המותג

שוק הרכב סיים את הרבעון הראשון של השנה עם יציבות מרשימה, עם כמעט 100 אלף מסירות ● אולם מאחורי הנתונים מסתתרים גורמים סמויים המטשטשים את התמונה: מימוש צברי הזמנות, החלפת אלפי כלי רכב שנפגעו בלחימה ומכירות מאסיביות של יבואנים "בתוך הבית"

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

הסערה והאותיות הקטנות: האם בקרוב תקבלו עוד אלף שקל בחודש?

הממשלה אישרה עקרונית את החוק לסבסוד משכנתאות למשך חמש שנים, בניגוד לעמדה המקצועית של האוצר ובנק ישראל ● מה כוללת ההצעה, איך יחושב הסיוע ללווים, מי האוכלוסייה שתיהנה מההטבה במלואה, ומה הביקורת על המהלך?

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

אינטל תייצר שבבים עבור קונגלומרט החברות של אילון מאסק; המניה קופצת

מניית אינטל קופצת בוול סטריט לאחר הודעה דרמטית: תייצר שבבים עבור קונגלומרט החברות של אילון מאסק ● לפי ההערכה, מדובר בהרבה מעבר לייצור מעבדים לרכבים בטסלה או למשגרים בספייס אקס: בטסלה בונים על עידן חדש של רובוטים דמויי-אנוש המשמשים כעוזרי בית ופועלי ייצור, ואילו בספייס אקס בונים על הרחבת בניית חוות שרתים לעיבוד בינה מלאכותית בכדור הארץ ובחלל

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מקביל בגודלו ל"כריש" בישראל: מאגר גז חדש התגלה במצרים

חברת הגז ונפט האיטלקית ENI הודיעה על גילוי שדה גז חדש במצרים בנפח של כ-2 טריליון רגל מעוקבת ● מדובר במאגר בינוני, המקביל בגודלו ל"כריש" בישראל ● מצרים נשענת רבות על מאגר "לוויתן" הישראלי, ושכשנסגר ל-32 יום בשל המערכה מול איראן, מצרים סבלה ממחסור בחשמל ונאלצה להחשיך עסקים ותאורת רחוב

יהוא עופר, מנכ''ל אודיסייט / צילום: שלומי יוסף

פאלו אלטו פתחה דלת: הישראלית הקטנה שמגיעה מהנאסד"ק לת"א

אודיסייט, המפתחת פתרונות מבוססי AI לניטור ותחזוקה של רכיבים, תשתיות ומכונות, הונפקה אשתקד בנאסד"ק ● בין לקוחותיה חיל האוויר הישראלי וסוכנות החלל האמריקאית

מטוס מעקב יוצא למשימה מנושאת המטוסים האמריקאית לינקולן / צילום: Reuters, US Navy

הרגע שבו מבצע החילוץ הדרמטי באיראן כמעט נכשל

מקורות אמריקאים סיפרו לרויטרס כיצד כוחות מיוחדים של צבא ארה"ב כמעט נתקעו על אדמת איראן, על ההחלטה הלא שגרתית שהתקבלה ועל מבצע ההטעיה בשטח

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

המשקיעים מתמחרים הפסקת אש: ת"א 35 עלה ב-1.5%, הבנקים ב-2.5%

מדד המניות הביטחוניות זינק ב-2.5% ● השקל התחזק בכ-1% ל-3.135 שקלים ● המסחר התנהל על רקע האולטימטום של טראמפ לאיראן ומנגד הדיווחים על סיכוי קטן להגיע להסכם ביומיים הקרובים ● גולדמן זאקס: הזהב יחזור למחיר של 5,400 דולר לאונקיה עד סוף השנה ● אסטרטגים בוול סטריט: השווקים מתחילים להסתכל בחיוב מעבר למלחמה

מפעל מיטרוניקס / צילום: שגיא מורן

מיטרוניקס שוקעת בהפסדים: כל חבר בקיבוץ יזרעאל מחק 16.5 מיליון שקל

יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מקיבוץ יזרעאל צופה הפסד עצום של 200 עד 230 מיליון שקל בשנת 2025, כמחציתו בגין מחיקת נכסים ● מניית מיטרוניקס איבדה 97% מערכה בשיא

למה מטרות המלחמה נהיו עמומות, ואיך הן משתנות תוך כדי הלחימה? / צילום: Shutterstock

למה מטרות המלחמה נהיו עמומות, ואיך הן משתנות תוך כדי הלחימה?

הממשלה יכולה לפרסם את מטרות המלחמה, אבל היא בוחרת שלא לעשות את זה ● ניסיון לדלות בכל זאת יעדים מוגדרים מראה שהם הפכו להיות מעורפלות יותר עם השנים ● ואיך המטרות משתנות כתלות במשך הלחימה? ● המשרוקית של גלובס

הרכבת הקלה, הקו האדום / צילום: יוסי כהן

החל מחמישי: הרכבת הקלה חוזרת לפעול גם בתחנות התת-קרקעיות

ההחלטה לחזור להפעלה מלאה של הקו האדום התקבלה בין היתר על רקע ירידה במספר האנשים הלנים בתחנות התת-קרקעיות ● בשעות הערב והלילה התחנות התת-קרקעיות ישמשו כמחסה המאפשר לינה למבקשים מחסה מהטילים

פרויקט של אאורה בנתניה. שיתוף פעולה עם מועדון חבר / צילום: evolve media

מבצעי הקבלנים בלמו את קריסת הביקוש, אך ההאטה בשוק המגורים מחריפה

מבט לעומק על התוצאות של חברות הבנייה למגורים מגלה שהגידול במכירות של חלק מהחברות מטעה ● איך השפיעו מגבלות בנק ישראל על מבצעי ה־80/20, ולמה מבצע הטרייד־אין של אב־גד לא הביא כמעט קונים? ● שלוש נקודות על מצב השוק

האי ח'ארג / צילום: Reuters, Science Photo Library

טראמפ מגביר לחץ ותוקף ב"אי הנפט" - אלה ההשלכות

12 שעות לדד ליין פיצוצים נשמעו ב"אי הנפט" ח'ארג, המכונה גם נקודת החנק, ואחראי על 90% מתפוקת הנפט ● התקיפות בוצעו נגד "עשרות" מטרות צבאיות ● מדובר בהגברת לחץ משמעותית על האיראנים

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu via Reuters Connect

המלחמה הנחיתה מכה קשה על ארדואן. כך הוא מנסה למנוע קריסה כלכלית

בניסיון לבלום את צניחת הלירה מול טלטלות המלחמה וזינוק מחירי האנרגיה, טורקיה מכרה כרבע מהרזרבות שלה בתוך חודש ● המהלך נועד למנוע העלאות ריבית שיפגעו בבסיס התמיכה של ארדואן, אך במקביל מתעורר חשש כבד ליציבותה של הכלכלה הטורקית בטווח הארוך

הבניין שקרס. כשלים בבנייה ובתחזוקה / צילום: לפי סעיף 27 א'

מי אחראי על הבניין שקרס בדרום תל אביב, וכמה נוספים כאלו יש

בשבוע שעבר קרס בניין באזור שוק לוינסקי בתל אביב - שלא מפגיעת טיל ● ברשימת המבנים המסוכנים של העירייה יש מאות מבנים, אבל האחריות לתיקונם מוטלת על הבעלים, והשוכרים נופלים בין הכיסאות

קרנות נאמנות / צילום: Shutterstock

הלהיט של קרנות הנאמנות מגלה: המשקיעים מהמרים על השקל

לפי ניתוח זרימת הכספים של מיטב, הציבור בורח מהתנודתיות אל האפיקים הסולידיים: קרנות כספיות ואג"ח מדינה ● פדיונות גדולים נרשמו בקרנות הסל על חו"ל לטובת קרנות מחקות על נכסים בישראל

מכלית בריטית במצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

חברת מחקר שלחה אנליסט למצרי הורמוז. מה הוא ראה?

חברת המחקר, שתרחיש אפוקליפטי שפרסמה הפיל רק לאחרונה את השווקים, מודיעה על מהלך לא שגרתי ● שלחה אנליסט למצרי הורמוז בשיא המלחמה, הנקודה שבה מתפתח משבר אנרגיה עולמי

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

שנה ראשונה מתגמלת: מנכ"ל צ'ק פוינט קיבל 7.5 מיליון דולר

התגמול שקיבל מנכ"ל חברת הסייבר נדב צפריר מבוסס ברובו על רכיב הוני. בכירים נוספים תוגמלו במיליונים - בזמן שמניית צ'ק פוינט נחלשת מתחילת השנה ● מניית האב סקיוריטי צנחה ב־26% לאחר התפטרות מיידית של המנכ"ל ● וגם: מעל 70 אלף ימי התנדבות נרשמו לחניכי מכינות מאז תחילת המערכה ● אירועים ומינויים

לוגו ביט / צילום: יח''צ

ביט מקפיצה מחירים: זו העמלה החדשה ללקוחות

העמלה על קבלת כספים בביט תעלה מ־0.6% ל־0.8% החל ממאי, ותחול על משתמשים שמקבלים מעל 25 אלף שקל בשנה ● בבנק הפועלים מציינים כי הדבר רלוונטי לכ־7% בלבד מכלל המשתמשים באפליקציה

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

מיליארדי שקלים בזמן מלחמה: עסקת הענק של אלביט ביוון יוצאת לדרך

אלביט מערכות הודיעה כי היא חתמה על עסקה בשווי 2.3 מיליארד שקל למכירת מערכות ארטילריה מסוג PULS לצבא היווני ● העסקה תכלול גם שיתוף-פעולה תעשייתי בין המדינות וייצור של חלק מרכיבי המערכת בתעשיות הביטחוניות ביוון