נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, אנדרו ביילי / צילום: Associated Press, Dan Kitwood
התחזית הכלכלית העדכנית לבריטניה עגומה. שש העלאות ריבית רצופות מצד הבנק המרכזי לא הצליחו בשלב הנוכחי לבלום את האינפלציה המשתוללת במדינה, משבר יוקר המחייה עומד בראש סדר היום, ונגיד בנק אנגליה אנדרו ביילי מעריך כי המדינה תיכנס בקרוב למיתון שיימשך יותר משנה. משקי בית ברחבי המדינה נאבקים מול עלויות אנרגיה מזנקות, עם התייקרות המשכנתאות וההלוואות ועם עליות המחירים בסופרמרקטים.
על רקע זה, יש בבריטניה מי שמאשימים את הבנק המרכזי של אנגליה בהססנות ובפעולה מאוחרת מול הרמת הראש של האינפלציה, ויש גם מי שמאשימים את ביילי עצמו בהתלהבות מתפקיד "נביא הזעם" והתמקדות בהעלאות ריבית הגוררות תוצאות הרסניות לכלכלה הבריטית. ביום חמישי האחרון התייצב הנגיד הבריטי מול התקשורת, והזהיר את הציבור מהמשבר הכלכלי הממשמש ובא.
הנגיד ציין כי לפי ההערכות העדכניות של הבנק, האינפלציה במדינה צפויה לזנק מ־9.4% בחודש יוני ל־13.3% כבר בחורף הקרוב. הוא גם הזהיר מפורשות מסטגפלציה חזויה - תקופה של מיתון ממושך המשולב ברמת מחירים גבוהה.
המלחמה באוקראינה אשמה
ביילי שב ומאשים בחודשים האחרונים גורמים חיצוניים בעליות המחירים, ובעיקר את המלחמה באוקראינה. הוא ציין במסיבת העיתונאים כי "אף אחד לא היה יכול לחזות לפני שנה את משבר האנרגיה שיווצר כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. יש לה השלכות בשטח". בעבר אמר כי "ידיו כבולות" וכי אין ביכולת הבנק להתמודד מול הזעזועים הכלכליים שיוצרת המלחמה, סגרי קורונה בסין, משבר שרשראות האספקה ושלל הגורמים שחברו כדי ליצור עליות מחירים ברחבי העולם.
הארסנל שכן עומד לרשותו די ברור. מה שהבנק המרכזי הבריטי יכול לעשות, ומה שעושים בנקים אחרים ברחבי העולם - מישראל דרך וושינגטון ועד לפרנפקורט (מטה הבנק המרכזי האירופי) - הוא להעלות את הריבית במשק כדי לנסות ולמתן את הביקושים שתורמים לעליות המחירים. בהודעה האחרונה שלו הכריז הנגיד הבריטי על ההעלאה החדה ביותר ב־25 השנים האחרונות - 0.5%, שמביאים את הריבית על ההפקדות בבנק המרכזי הבריטי ל-1.75%.
אבל נראה כי לצעדים הללו אין השפעה קריטית בשלב הזה על הורדת מדד המחירים. למעשה, בריטניה מספקת הצצה לאפשרות שהעלאות הריבית לא יצליחו להוריד במהירות אינפלציה שנובעת בעיקר מצד ההיצע - זינוק מטאורי במחירי האנרגיה והייצור, יחד עם בעיות תובלה ושרשראות אספקה. נתוני שוק התעסוקה האחרונים מארה"ב, שמראים כי השוק רחוק מלהתקרר למרות העלאות הריבית הדרמטיות של ה"פד", מחזקים תפיסה זו. הריבית האמריקאית על הפקדונות עומדת על 2.25%, אבל מצב שוק התעסוקה כמעט מעולם לא היה טוב יותר. כלומר, ה"פד" עלול להזדקק להעלאות דרמטיות הרבה יותר, בסגנון שנות השמונים של הנגיד פול וולקר, כדי לדכא את האינפלציה, במחיר של מיתון עמוק.
בבריטניה, העובדה כי הדינמיקה החזויה לא עובדת כבר מעוררת שאלות לגבי היעדים הנחוצים של הבנק המרכזי, ובמיוחד אם הוא צריך להיאבק באינפלציה בנחישות כזו, שתגרור מיתון והרעת תנאים כללית לתושבי הממלכה המאוחדת. לפיכך, כלכלנים ובנקים מרכזיים מרחבי העולם בוחנים את הנעשה בבריטניה בימים האחרונים, ובמיוחד את הרמזים להתערבות של המערכת הפוליטית בעצמאות הבנק המרכזי, כאשר קריאות בתקשורת רומזות שיש לזנוח את המאבק באינפלציה ולעודד צמיחה. "ביילי עשוי להצטוות לזנוח את העמידה ביעדי האינפלציה, כחלק מרפורמה כללית של בנק של אנגליה", דיווחה ידיעה שהתפרסמה השבוע ב"טלגרף", עיתון הידוע בקרבתו למפלגה השמרנית.
המחויבות של הבנק המרכזי
שמירה על יציבות מחירים היא אחת מהמטרות המוצהרות והמשותפות של בנקים מרכזיים ברחבי העולם. ל"פד" האמריקאי יש גם מחויבות משנה למקסם את התעסוקה, ולבנק המרכזי האירופי (ECB) יש גם מחויבות־משנה לשמור על שלמות גוש האירו, שהוא איחוד לא־מושלם בין מדינות מבחינת מטבע, אך לא מבחינת תקציב. שני הגופים הללו זוכים לעצמאות בקביעת יעדי האינפלציה, אך בבריטניה היעד נקבע על ידי הממשלה ומוכתב לבנק המרכזי.
למעשה, יעד האינפלציה הכמעט־גלובלי של 2% אומץ גם בבריטניה לפני כשלושים שנה, ולא השתנה מאז. אולם כעת, כפי שדיווח ה"טלגרף" וכלי תקשורת אחרים, יש מי שקוראים לממשלה לשנות אותו.
ההדלפות מגיעות מכיוונה של ליז טראס, שרת החוץ המכהנת של בריטניה ומי שנחשבת למועמדת המועדפת בקרב המתנהל בימים אלו על ראשות המפלגה השמרנית הבריטית, ותפקיד ראש ממשלת בריטניה. כ־160 אלף חברי המפלגה מצביעים בימים אלו בעבור אחד משני מועמדים: טראס או שר האוצר רישי סונאק, שהתפטר והפיל את ראש הממשלה המכהן בוריס ג'ונסון.
בעוד סונאק מאותת כי ינסה לרסן את הוצאות הממשלה שיצאו משליטה במהלך הקורונה, ואף יעלה מסים בטווח הקרוב כדי לצמצמם את הגירעון, טראס נוקטת מדיניות־בחירות שמבטיחה להפחית מסים, להעמיק את הגרעון ולהגדיל את ההוצאות הממשלתיות במטרה לעודד צמיחה. פעילות כזו מתנגשת ישירות עם הפעילות המוניטרית של העלאת ריבית, שגוררת הקטנת ביקושים ומיתון.
התדמית של בריטניה
העימות המסתמן בין המערכת הפוליטית לבנק המרכזי הוא אחת מהתוצאות של מדיניות מוניטרית בזמני אינפלציה, אך נראה כי בשלב הנוכחי הוא מתלקח בבריטניה במיוחד, בגלל המצב הפוליטי.
"יש תסכול רב בקרב בעלי בריתה של טראס, כולל במשרד האוצר, מכך שהבנק לא הצליח למנוע את עליית האינפלציה מאז הפלישה לאוקראינה", נכתב ב"טלגרף", המקורב לחוגי המפלגה השמרנית. הוא ציטט בכירים נוספים המבקרים את הבנק, "אם המטרה שלך היא 2% ואתה אומר שהאינפלציה תגיע ל־13%, זה לא הישג מרשים במיוחד" ו"יהיה טוב אם הבנק יספק תחזיות טובות יותר לגבי צעדיו בעתיד". אחרים במפלגה הזהירו כי על טראס להימנע בכל מחיר מהתערבות בפעילות הבנק המרכזי, וכי "מדובר בסוגיה עם השלכות בינלאומיות על תדמית בריטניה והבנק המרכזי שלה בעולם".
ביילי, מצדו, ממשיך להפגין מחויבות עזה לעמידה ביעדי האינפלציה. הוא מסביר את ההיגיון שבימים אלה נשמע גם ממועצת ה"פד": חייבים להילחם באינפלציה עכשיו, כדי לא לגרור שינוי בציפיות האינפלציה - מצב שבו השחקנים בשוק הכלכלי חוזים אי־יציבות מחירים קיצונית ואינפלציה גבוהה כרונית, שתשנה את ההתנהגות הכלכלית שלהם.
"אם לא נפעל כעת כדי למנוע מהאינפלציה להיות עיקשת, התוצאות בעתיד יהיו רעות הרבה יותר, ויידרשו מאיתנו העלאות גדולות יותר של הריבית במשק", אמר ביילי ביום חמישי. "להחזיר את האינפלציה ליעד המטרה של 2% היא העדיפות המוחלטת שלנו, בלי אם ובלי אבל".
מי שמסתכל מבחוץ, מבלי להתערב בנושא זה או במשבר הכלכלי המתרגש על בריטניה, בשלב הנוכחי, הוא ראש הממשלה המכהן בוריס ג'ונסון.
המדיניות הכלכלית שהוביל במהלך מגפת הקורונה, יחד עם הזעזועים הכלכליים הנוכחיים והפגיעה בכלכלה הבריטית כתוצאה מהפרישה מהאיחוד האירופי (בעיקר מבחינת הקטנת היצוא) משחקים כולם תפקיד במשבר. אך ג'ונסון בדרכו החוצה, בעוד פחות מחודש, אחרי שיתפרסמו תוצאות ההצבעה במפלגה השמרנית. "להיות מסולק מהשלטון היה חתיכת מזל בשביל ג'ונסון", כתב ה"אינדפנדט" משמאל השבוע.