אהוד ברק וסיגל סדצקי מהמרים על החברה שרוצה להנדס חצי מסוגי החיידקים בעולם / צילום: איל יצהר
ניצן ראשון לפעילות מסחרית בתחום הביולוגיה הסינתטית, ניתן לראות בחברת גאיה ביו, שהוקמה לפני כשנה על בסיס הידע המדעי של ד"ר יוהן אלבז מאוניברסיטת תל אביב (לשעבר מ־MIT) וד"ר קונסטנטין קוגן ממכון ויצמן. היא מנוהלת על ידי ניקיטה שנקר, שמגיע מקרן ההשקעות Reinvent.
החברה נולדה בעקבות מפגש של שנקר עם אלבז, שסיפר לו שהחסם העיקרי לפיתוח תעשיית הביולוגיה הסינתטית הוא התפוקה הנמוכה של כל חיידק. "זה פשוט לא כלכלי", אומר שנקר. "היום התעשייה מהנדסת בערך 83 סוגי בקטריות, אבל יש מיליונים". שנקר מאמין שעל בסיס הידע של אלבז, ניתן להנדס כחצי מסוגי החיידקים בעולם. "זה אומר שנוכל להתאים את החיידק במדויק למוצר שאנחנו רוצים".
כדי לעשות זאת, החברה מפתחת מערכת בינה מלאכותית שתאפשר לזהות אילו חיידקים מתאימים לכל משימה ויניבו את התפוקה הגבוהה ביותר. החברה הצעירה, שגייסה עד כה רק גיוס סיד מקרן ונצ'ר ישראל ומשקיעים פרטיים מאירופה, כבר הצליחה לגייס לשורותיה יועצים בכירים כמו ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, ופרופ' סיגל סדצקי, לשעבר ראש שירותי רפואת הציבור במשרד הבריאות.
"היזמים לקחו אותי למעבדה באימפיריאל קולג' בבריטניה, שאיתה הם משתפים פעולה, וראיתי מעבדה רובוטית משוכללת, צוות מבוסס וחדשנות", אומר ברק לגלובס. "במקביל הם משתפים פעולה עם חוקרים מ־MIT, והשילוב הזה נראה מנצח. אני חושב שיש היום בעולם אולי 15-20 חברות בלבד ברמת בשלות כזאת בעולם בתחום הביולוגיה הסינתטית".
סדצקי מוסיפה: "אני פוגשת חברות רבות, אבל מעטות גורמות לי לומר וואו. בחברה הזו אני רואה הזמדנויות בתחום בריאות הציבור, גם מנקודות המבט של תרופות, מזון וחקלאות. ברור שעדיף לייצר אנרגיה עם חיידקים מאשר עם נפט, גז או פחם, ויש לחברה מוצרים בתחום של ניקוי נפט וניקוי פלסטיק".
לא מסוכן לפזר חיידקים בשטח? זה לא פוגע במאזן האקולוגי?
ברק: "בגלל היכולת לתכנת את החיידקים, אפשר יהיה לתכנן אותם כך שלא יתרבו, או שיפסיקו להפריש חומרים אחרי זמן מה. התחום הזה מאוד מבטיח".
הפרויקט הראשון של החברה הוא ייצור מלנין, פיגמנט בעור שמשתמשים בו בקרם הגנה. "היום סוחטים אותו מדגים או מסנתזים אותו באופן כימי, אבל שתי האופציות יקרות יחסית", אומר שנקר. "אנחנו מאמינים שנוכל לייצר אותו בעשירית המחיר. אנחנו גם מאמינים שהידע שלנו לגבי ההתאמה של חיידק למשימה רק יצמח עם הניסיון שלנו, ויהיה ישים ליותר ויותר קטגוריות. אנחנו מחפשים את התחומים שבהם יש לקוח שמוכן לשלם הרבה עבור כל גרם חלבון".