גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הביקורות מוצדקות, אך אין לבטל שילוב חיילים במשימות אזרחיות

העסקת חיילים מחוץ לצבא מעוררת ביקורות רבות, אבל בזמן שקיצור השירות לא מעשי והאלטרנטיבה היא אבטלה סמויה, זה הפתרון הנכון

העסקת חיילי חובה נתפסת כתחליף זול לעבודת אזרחים / צילום: דובר צה''ל
העסקת חיילי חובה נתפסת כתחליף זול לעבודת אזרחים / צילום: דובר צה''ל

הכותב הוא מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, מרצה לכלכלת ביטחון ויועץ כלכלי למערכת הביטחון

מקרה הפגיעה בחיילות המשרתות בשירות בתי הסוהר, שהתפרסם לאחרונה, הפנה את תשומת־הלב לסוגיה רחבה יותר של העסקת חיילים משרתי חובה ביחידות מחוץ לצבא. חשוב להפריד את הדיון בסוגיה העקרונית הרחבה, משאלות פרטניות בנוגע להבטחת תנאי שירות הולמים לחיילים שהוצבו ביחידות מחוץ לצבא.

בשנים הראשונות של המדינה מילא צה"ל תפקידים לא־צבאיים רבים, מהפעלת בתי החולים הממשלתיים, דרך סיוע לעולים במעברות ועד סלילת הכביש לאילת. מאז המשיכו חיילים למלא משימות אזרחיות, אך המתכונת התחלפה.

צה"ל נמנע, ככלל, מלקבל על עצמו משימות שאינן צבאיות מובהקות, ואף חיפש בהתמדה, גם בגלל לחצים תקציביים, להשתחרר מפעילויות שניתן להעביר לאחריות המגזר האזרחי. היקף הפעילות של צה"ל כארגון בנושאים לא־צבאיים הצטמצם במידה ניכרת. מנגד, במיוחד מאז אמצע שנות ה־1990, גדל מספר החיילים המשרתים ביחידות מחוץ לצבא (ימ"לים).

ביקורת ערכית ומעשית

העסקת חיילים בשירות חובה מחוץ לצבא מעוררת ביקורת מטעמים ערכיים ומעשיים. מבחינה ערכית נטען כי זכות המדינה לגייס אנשים צעירים בעל כורחם לשירות בצבא מושתתת על הכרה בצורך הקולקטיבי להתגונן מפני איומים חיצוניים, ואין זה ראוי "לנצל" את הפררוגטיבה למטרות אחרות. טענה נלווית מעלה חשש כי בטווח ארוך גיוס חיילים לשירות מחוץ לצבא מביא לזילות השירות הצבאי. במישור המעשי, המתנגדים מקשים ושואלים אם לחיילים צעירים יש את הידע, הבשלות והרגישות למלא תפקידי שיטור ואכיפת חוק מול אזרחים או משימות אבטחה של אסירים, והאם הם יכולים לפתח את הכישורים החסרים בתקופת שירות קצרה.

ויש גם היבט כלכלי. העסקת חיילי חובה נתפסת כתחליף זול לעבודת אזרחים ודרך לחסוך בתקציבים ציבוריים. זוהי תפיסה שגויה; היא מתייחסת לעלות התקציבית ומתעלמת מהעלות הכלכלית או העלות האלטרנטיבית של חיילי חובה. אם צה"ל לא זקוק לכול המגויסים והשיבוץ בימ"לים מסתיר אבטלה סמויה, אזי מנקודת מבטו העלות האלטרנטיבית של החיילים שמשרתים בימ"לים היא אפס. לא כן מבחינת המשק כולו.

מבחינת המשק, העלות האלטרנטיבית של חיילי חובה שווה להפסד התוצר שיכלו לייצר אלמלא גויסו לשירות צבאי, ובמקרה של המשרתים בימ"לים - להפרש בין הפסד התוצר שיכלו לייצר כאזרחים ובין הפסד התוצר של עובדים אזרחים שנדחקו על ידם ממעגל התעסוקה. שיקולי עלות לא מצדיקים כנראה, כשלעצמם, העסקת חיילים משרתי חובה מחוץ לצבא.

שתי חלופות בעייתיות

יהיה מי שיטען כי אם צה"ל לא זקוק למשרתים בימ"לים, עדיף לשקול קיצור של שירות החובה או קביעת מבחני גיוס סלקטיביים שיתאימו את היקף המגויסים לצרכים. אלא שאופציות אלו אינן מעשיות, לפחות לא כפתרון כללי, ובוודאי לא בטווח הקצר. קיצור השירות פוגע בהכשרה ובהתמקצעות של החיילים. בתפקידים מסוימים היחס בין משך ההשקעה (הכשרה בסיסית ואימונים) ובין יתרת השירות, שבה מקבלים החזר על ההשקעה, עלול לא להצדיק את ההשקעה.

אין זה מקרה שבעשורים האחרונים הולכים ומתרבים מסלולי שירות שהשיבוץ אליהם מותנה בהארכת משך השירות בתנאי קבע. לגבי הגיוס הסלקטיבי, הוא איננו ישים כל עוד דבקים בעקרון של חובת שירות אוניברסלית ובאתוס של "צבא העם". אם כן, רק מקריות גמורה תביא לכך שגודל השנתון המתגייס יהיה תואם לצרכים, וסביר להניח שברוב הזמן יגיע לפתחו של צה"ל כוח-אדם עודף.

הבחירה האמיתית היא אפוא בין שתי חלופות בעייתיות: אבטלה סמויה בצבא והעסקת חיילים במשימות אזרחיות מחוץ לצה"ל. על בסיס כלכלי, החלופה השנייה עדיפה. העלות האלטרנטיבית של חיילים שמשרתים בימ"לים שווה כאמור להפרש בין הפסד התוצר שלהם לבין זה של עובדים שנדחקו ממעגל התעסוקה, ובאופן תיאורטי הוא יכול להיות חיובי, שלילי או שווה לאפס. הדעת נותנת שהוא יהיה חיובי, אבל בכול מקרה - קטן מהפסד התוצר בחלופה הראשונה של אבטלה סמויה בצבא, שאז הוא מרבי. יתרה מזאת, חיילים מובטלים בצבא מרתקים הון (מגורים, הסעות וכדומה) שאף הוא מיותר.

נחזור ונדגיש את המובן מאליו: הצדקה כלכלית להעסקת חיילים מחוץ לצבא לא מכשירה התנהגות פסולה כלפי החיילים, ולא מייתרת נקיטה בכול האמצעים הדרושים כדי להבטיח להם תנאי שירות נאותים. 

עוד כתבות

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● הדואליות חוזרות ברובן עם פערי ארביטרז' שליליים ● דריכות בוול סטריט לקראת פרסום המדד ● באסיה מתנהל המסחר במגמה שלילית: הניקיי יורד בכ-1.3%, ההנג סנג צולל בכ-2.3% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● באופנהיימר עדכנו רשימת המניות הישראליות המומלצות שלהם: אלה שיצאו ואלה שנכנסו ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר