נתניהו ואביו - הדגמה מדור ספרות
בתום ארבע שנות איחור, קרן העושר, שנועדה לנהל את הכנסות מדינות ישראל מהפקת הגז הטבעי, נפתחה - לאחר שהצטברו בה 1.14 מיליאר ד שקל. בטווח הארוך, המטרה המרכזית של הקרן היא למצוא אפיקי השקעה נבונים לסכומים הרבים, תוך הימנעות מטעויות היסטוריות ביניהן המחלה ההולנדית.ראיון לגלובס, יו"ר ועדת ההשקעות של קרן העושר, ירום אריאב, מספר על האתגר הגדול בתכנון השקעה למשך זמן ארוך מאוד, על החשיפה המועדפת, מדוע הקרן לא צפויה להשקיע בחברות נפט וגז? איך עובדת קרן העושר?
"אנחנו ממש בחיתולים, רק נוסדנו ולמעשה הסכום
שהצטבר בקרן הוא קצת מעל מיליארד שקל", מספר אריאב. "לא שאני מזלזל בכל סכום, אך זה סכום קטן. אנחנו מתכנסים פעם בחודש לפחות, וכרגע אנו עסוקים בהתוויית המדיניות לעתיד, כאשר אנו גם לומדים מקרנות דומות בעולם, וגם מנסים לעשות דברים שונים בצד התפעולי - כאשר בנק ישראל אמור להיות זה שנותן את הצד התפעולי של ההשקעות. לצורך זה, הוא בונה את המחלקה שעדיין לא מוכנה, ואנחנו כבר קיבלנו כמה החלטות בתחום ההשקעות. זה אתגר בתקופה הנוכחית, אבל יש כמה החלטות שכבר קיבלנו".
יו"ר ועדת ההשקעות של קרן העושר
מציין כי אופק ההשקעה הוא למשך 50-40 שנה. הקרן נועדה עבור שני יעדים. הראשון הוא לצמצם ככל הניתן את המחלה ההולנדית. כלומר, הסכנה שההצלחה באיתור גז עלולה להביא לחיזוק נוסף של השקל - ולפגוע בענפים אחרים במשק. בעיקר, אלו שמייצאים או תחליפי ייבוא. אותה ה"מחלה" קרתה להולנד כאשר היא גילתה שדה גז ענק.
"לנו יש בישראל מחלה הולנדית בפני עצמה,
כאשר ההצלחה של ענף ההייטק כבר מביאה להתחזקות השקל. כך שלא רוצים להחריף את העניין", מסביר אריאב. היעד השני של הקרן הוא מחשבה על הדורות הבאים. "כאשר מאגרי הגז יאזלו ביום מהימים, נרצה שהדורות הבאים ייהנו גם הם מאותן הכנסות שבאות יחד עם גילויי הגז. זה חלק הממשלה במיסוי של יצרני הגז".
כשאתם בוחנים קרנות, ביניהן גם קרן העושר הנורבגית?
"קרן העושר הנורבגית היא כמובן איזשהו בנצ'מארק (מדד ייחוס) לכל הקרנות הריבוניות בעולם. זו קרן ותיקה שעברה מספר גלגולים, ויש ממי ללמוד בעניין הזה. יש קרן דומה בסינגפור ואוסטרליה. יש כמה קרנות שאנחנו לומדים מהן, אך בסך הכל לא כולן אותו דבר. לנו יש ייחוד מסויים שמתבטא בחוק עצמו".
. "אופק ההשקעה אמנם אינו מוגדר בחוק, אך אנו רואים זאת כחשיבה לדורות הבאים", מספר אריאב. "בשלב ראשון קבענו מדיניות השקעת ביניים של הסכום שהצטבר לתשעת החודשים הבאים, ובאותו זמן נקדיש את המחשבה להשקעה לטווח הארוך - כולל סוגי הקצאות. בתשעת החודשים הקרובים יש לנו סכום לא גדול, אך קבענו מדיניות השקעה לטווח הביניים"."אחת ההחלטות שקיבלנו, בישיבה האחרונה, היא שלא נשקיע בחברות של דלק פוסילי (דלק מאובנים - פחם, גז טבעי ונפט) מתוך היגיון כפול. גם היגיון כלכלי וגם היגיון אתי. ההיגיון הכלכלי בא ואומר שהקרן ניזונה מכספים שמקורם, בעיקר, מגז. ולכן, זה לא הגיוני שההשקעה גם תהיה בחברות דומות, שבעצם מושפעות מאותם רכיבים שמשפיעים על חברות דומות לחברות הגז שלנו. אנו לא רוצים להשקיע בהשקעה מתואמת עם מקור הכסף. כמובן, שיש גם נימוק אתי. מתוך הבנה שאנו דואגים לדורות הבאים, אנו רוצים שגם הדורות הבאים ייהנו מכדור ארץ שיש לו יכולת קיום בת קיימא, במובן שאנו לא הורסים את הכדור".
דומה למה שקורה בעולם בנושא ה־ESG (השקעות אחראיות).
"ההגדרה של המושג ESG יותר עמומה, אך הרעיון הכללי הוא שההשקעה צריכה להביא בחשבון לא רק את השורה התחתונה, אלא גם ערכים אתיים מסויימים", אומר יו"ר ועדת ההשקעות של קרן העושר. "בראש ובראשונה הגנת הסביבה, אך גם ממשל תאגידי נכון ומעורבות חברתית. מה שמסתמן הוא שאתה לא פוגע בתשואה כאשר אתה משקיע בצורה נכונה מבחינת שמירה על ערכים. במקרה שלנו, יש היגיון כלכלי מאחורי ההחלטה הזו".
ה, או לכל הפחות לא מעודכנת לאור הירידות החדות בשווקים - כאשר המצב בישראל די טוב באופן יחסי?
"אני מנסה לא להשתמש במושג הזה בזמנים של היום, כי אנו משקיעים לטווח הארוך. אנו לא מנסים לתזמן את השוק, אלא פחות או יותר ללכת בצורה יציבה לטווח הארוך. וכך, נוכל להשקיע בנכסים שאולי מסוכנים בטווח הקצר, אך בטווח הארוך יניבו תשואה גבוהה. את הסכומים הלא גבוהים שהצטברו בקרן נשקיע בצורה מפוזרת רק במדינות המפותחות, כלומר ארה"ב ואירופה, בעיקר דרך תעודות סל ו־ETF (קרנות סל). נקודה נוספת היא שלא נשקיע הכל במנה אחת על מנת להימנע מהשקעה בתאריך אחד, ונמרח את ההשקעה כך שהיא תהיה מדורגת במנות קצובות. כך שהסיכון מהבחינה הזו יירד".