רופאים / צילום: Shutterstock, Stefano Guidi
הכותב הוא סמנכ"ל משאבי אנוש בקופת-חולים מאוחדת
מי מאיתנו לא חווה לילה בלי שינה בגלל כאב חזק בשן, שבעקבותיו רץ בבוקר לטיפול חירום? אכן, מרביתנו קובעים תור לטיפול אצל רופא שיניים רק כאשר אנחנו חשים בכאב חזק, ונמנעים מלטפל בבעיה מראש. כאב דומה הדיר שינה מעיני כולנו כאשר פרצה מגפת הקורונה והציפה בעיה שלא טופלה מבעוד מועד - מחסור קשה בכוח-אדם רפואי מקצועי. המגפה העולמית הזכירה לכולנו את חשיבותה הקריטית של מערכת הבריאות והאדירה את הצוותים הרפואיים שעבדו לילות כימים.
אולם ידוע כי המוח האנושי נוטה לשכוח... וכמו שנדחה שוב את הביקורת אצל רופא השיניים, כך גם קרה כעת. המגפה כמעט שככה, המגמה השתנתה בחזרה ומערכת הבריאות שוב נשכחה על ידי המדינה, משרד האוצר ואגף התקציבים.
מחסור בכוח-אדם
מערכת הבריאות בישראל מתמודדת כבר שנים רבות עם מחסור בכוח-אדם מקצועי ובמיוחד רופאים, רוקחים ואחיות. הנתונים מצביעים בבירור על מחסור בכוח-אדם רפואי בכל הארץ, שצפוי להחמיר בעשור הקרוב. בנוסף, ניתן לראות בבירור את המצוקה והשחיקה של הרופאים, במיוחד לאחר שנתיים אינטנסיביות של קורונה, שסימניה ניכרים בשטח.
על פי נתוני משרד הבריאות יש כיום בישראל כ־30,000 רופאים פעילים, כלומר כ־3 רופאים לכל אלף אנשים. שיעור הרופאים נמצא אמנם במגמת גידול בעשור האחרון, אך הוא עדיין נמוך משיעור הרופאים הממוצע במדינות ה־OECD, שם הוא עומד על 3.5 רופאים לאלף איש. לפי תחזית משרד הבריאות, השיעור ימשיך לגדול בשנים הקרובות עד שנת 2025, אך בעשור שלאחר מכן הוא צפוי לרדת.
רגע לפני שאנחנו מאבדים לגמרי את המומנטום כדאי וחשוב לא לחכות "לכאב בשן" שיגיע באמצע הלילה, ולעשות מעשה. במדינה יש מגזרים חשובים לעתיד של כולנו. עולם ההייטק הוא מנוע משמעותי בצמיחה, עולם ההוראה חשוב לעתיד הדור הבא. משטרת ישראל, צה"ל ושירותי הכבאות חשובים לביטחוננו. אבל למול כל אלו - מערכת הבריאות נכנסה לקורונה כשמצבה עגום.
הקורונה הביאה מחד לעלייה בתחושת הערך, השליחות והמחויבות אבל מהצד השני העלתה בצורה קיצונית את רמת השחיקה שממילא הייתה גבוהה. לצד כל אלו, כמות הרופאים במדינה יורדת, אין תשתית רפואית הולמת בפריפריה, והמתמחים גם הם זועקים את כאבם. כך גם כמות הנרשמים ללימודי סיעוד יורדת משנה לשנה, יש פחות אחיות, ויותר סטודנטים לרפואה לומדים ונשארים בחו"ל.
להתעורר בזמן
נתונים מצביעים על כך שאחד מכל שלושה רופאים צעירים חושב על עזיבת המקצוע. תנאי העבודה הלא מספקים, העבודה הלחוצה וחוסר היכולת לאזן בין משפחה לעבודה, מביאים רופאים רבים למחשבות על נטישת המקצוע. ארגונים במגזר הציבורי מתמודדים עם קשיי גיוס גוברים והולכים לעובדים במקצועות הבריאות, כשיותר ויותר מועמדים עונים שהם מחפשים תפקיד מחוץ למערכת הבריאות כי הם נשחקו לחלוטין מהעבודה.
לכן, על מנת להחזיר את אלה שעזבו או למשוך חדשים חייבים להעלות את רמות שכר, לחבר בין תגמול לביצועים, ובעיקר להבין שאם לא נתעורר נהיה בבעיה חמורה בעוד כמה שנים. חייבים להסתכל על הנושא בראייה מערכתית - ההייטק הינו קטר משמעותי במשק הישראלי אבל ללא חינוך בסיסי, ללא טיפול רפואי באוכלוסייה וללא טיפול בפשיעה אנחנו מפקירים את עתידנו.
נראה כי תקופת בחירות חוסמת כל אפשרות מעשית לקידום מהלכים מערכתיים רחבים, אבל בקרב מקבלי ההחלטות עדיין קיימת היכולת לקדם את מה שנכון היה לעשות מזה זמן. אז בואו לא נחכה למגפה הבאה ונעמול יחד על תוכניות לאומיות שיגדילו את כוח-האדם ויחזקו את המערכת לקראת האתגרים הגדולים שעוד נכונו לנו בעתיד.