גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המאבק בתאונות: "נגביל כניסת רכבים כבדים לערים, נרחיב אכיפה ושימוש במצלמות"

מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ארז קיטה, חושף בראיון את עקרונות התוכנית להפחתת הקטל בדרכים, ומכין את הציבור: "האכיפה תהיה משמעותית" ● התוכנית, שנאמדת ב-5 מיליארד שקל, טרם תוקצבה ואין ודאות ליישומה בשל המצב הפוליטי ● מעקב גלובס

ד''ר ארז קיטה, מנכ''ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים / צילום: יוסי זמיר
ד''ר ארז קיטה, מנכ''ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים / צילום: יוסי זמיר

הכבישים בישראל מדממים, לאחר סוף שבוע שבו אירעו תאונות קטלניות רבות מספר ההרוגים מתחילת השנה עומד על 224 בני אדם. ד"ר ארז קיטה, מנכ"ל הרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים) עובד וחוקר את התחום שמזעזע בימים האחרונים מדינה שלמה, כבר 15 שנה. לאחר 14 שנים בעמותת "אור ירוק" הוא חצה את הקווים והצטרף לרשות הממשלתית. בראיון לגלובס הוא חושף חלק מעקרונות התוכנית הממשלתית - ובה הגבלת כניסת משאיות למרכזי ערים, שימוש נרחב במצלמות אכיפה ומיתון תנועה בערים. "אני לא חושש להגיד: יהיו מצלמות והאכיפה תהיה משמעותית", אומר קיטה.

אלה הצמתים הקטלניים במדינה. מה אפשר לעשות איתם?
מה ישראל יכולה ללמוד ממדינות אירופה שהפחיתו את תאונות הדרכים בחצי?

המעבר של ד"ר ארז קיטה מהעמותה הלעומתית כלפי הממשלה, אור ירוק, לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא היה מובן מאליו. בשנת 2017, ימים לאחר מינויו למנכ"ל העמותה, ישראל כ"ץ, שר התחבורה דאז, ביטל במפתיע את השתתפותו בכנס שיזמה העמותה וכינה את פעילותה פוליטית והרבה להתנגח בה. העמותה הוקמה על ידי איש העסקים אבי נאור ששכל את בנו רן בתאונת דרכים בשנת 1995. שרת התחבורה מרב מיכאלי החליטה למנות את נאור ליו"ר הרלב"ד, והוא הביא למינויו של קיטה למנכ"ל הרשות.

יש בזה תבונה פוליטית של מיכאלי לקחת את הנהגת אור ירוק ולשבץ אותה בתפקידים בממשלה.
"אני לא חושב שהשרה כיוונה לשם".

זה נעשה גם עם ארגון התח"צ 15 דקות, כשיו"ר העמותה נהפך ליועצה המקצועי והמוערך.
"אני לא רואה את אור ירוק שותקת ולא חושב שיש פחות שקט. אני בעד שיעמדו לי מאחורי העורף ויבקרו, ושיהיה להם חופש פעולה מוחלט. הקמתי פורום חברה אזרחית ואני משקף להם בכל רבעון את פעילותינו".

מה פספסנו בעשור האחרון שבו ישראל, לפי הנתונים, היא המדינה שצמצמה הכי פחות את מס' ההרוגים בין מדינות ה -OECD?
"תוכנית ותקציב. ילדים לא נהרגים בכיתות הלימוד, וכשילד יוצא מבית ספר לסביבה לא בטוחה שם הוא נפגע. לכן, חינוך והסברה לא מספיקים. צריך לפעול בכל התחומים במקביל - צריך לעבוד על המסר, וגם להתאים את התשתיות וגם לבצע אכיפה חכמה. כשבאנגליה רצו להילחם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול המשטרה סגרה אזורי תעסוקה בבוקר וביצעה בדיקות אלכוהול לנהגים. זה יצר שיח, כי מי שותה אלכוהול על הבוקר? דיברו על זה במשרד ובבית ואלו הדברים שמייצרים הרתעה. זה תהליך שאנחנו רק בתחילתו".

בכל העולם מבינים שתשדירים כמו שמפיקה הרלב"ד שקוראים לעמידה בכל החוקים ולכל התקנות לא יספיקו, ובהרבה מקומות מבצעים שינויים תשתיתיים. למה אנחנו עדיין מאחור?
"נכון, הסברה לבד לא תעבוד. גם רק אכיפה לבד לא תעבוד, כי היא תביא שינוי דרמטי בטווח קצר אבל לאורך זמן נהגים מזהים את הפירצות. שמו את הרשות הרבה שנים במקום הזה שתפקידה לבצע הסברה, אבל אין בזה תועלת".

"ייקח זמן עד שיראו שינוי"

התוכנית הלאומית למלחמה בתאונות הדרכים שהוצגה לאחרונה עולה כמיליארד שקל בשנה, למשך חמש שנים. אבל עוד לפני כן, ברלב"ד מבקשים להוציא לדרך בשלב זה פיילוט לתוכנית - בעלות של 100 מיליון שקל, סכום שגם לו ממתינים.

התוכנית הלאומית כוללת טיפול ברכב הכבד ובסוגיות נוספות ובהן טיפול בחברה הערבית, שחלקה באוכלוסיה עומד על 20% אך חלקה בקרב ההרוגים הוא 30%, וכן טיפול בנהגים צעירים. בנוסף, התוכנית כוללת טיפול ב-11 אשכולות היישובים במדינה בנפרד ובאופן מותאם לכל אשכול ולבסס בו מודל של עיר בטוחה, כנהוג בערי צפון אירופה וסקנדינביה. ואולם, התוכנית לא נחשפה במלואה לציבור ולא ברור האם תקודם בהיעדר האפשרות להתחייב תקציבית לאור המציאות הפוליטית.

"כדי להתחיל את התוכנית השנה ולמשוך עד אמצע השנה הבאה, אז אולי יהיה תקציב, אני זקוק ל-100 מיליון שקל", מצהיר קיטה. הסכום הזה של התוכנית, כאמור, הוא עבור פיילוט, והוא בנוסף לתקציב הרלב"ד שעומד על 70 מיליון שקל. "יחד עם זאת, זה לא שאם התוכנית מתחילה מחר בבוקר מיד נראה שינוי. אנחנו בתקופה בעייתית כי יקח זמן עד שהתוכנית תתוקצב במלואה ונוכל לצאת למהלכים ארוכי טווח, ואנחנו מוגבלים בקידום חקיקה שמהווה חלק מהתוכנית. אבל עם הסכום הזה נוכל להתחיל. בנוסף, במסגרת הסכמי הגג של משרד התחבורה והרשויות המקומיות אנחנו מסיטים גם תקציבים לתחום של מיתון תנועה בערים והשקעה בבטיחות. יש הירתמות של האוצר ושל שרת התחבורה ואני מקווה שיהיו בשורות בהקדם ונוכל לצאת לדרך".

אמרתם שהתוכנית תפחית 50% הרוגים ונפגעים בתוך חמש שנים - מה יעדי הביניים?
"גם לאחר תחילת התוכנית, לא יהיה שוטר בכל פינה ומצלמה בכל רחוב ועדיין יהיו תאונות שלא נוכל למנוע. בעבר עשו חישוב שצריך להוריד 6% בשנה והמשמעות היא שמספר ההרוגים יורד בקצב מהיר בהתחלה ואיטי יותר בסוף, ואני אומר הפוך: המגמה תימשך, לאחר מכן תהיה בלימה ורק לאחריה ירידה דרסטית ומהירה".

ד"ר קיטה מוכן לחשוף רק את עקרונות התוכנית. "לא תהיה עוד תוכנית דקלרטיבית. אני רוצה לבוא עם תקציב סגור כדי לפרסם את זה כמו שצריך. לא יהיה הליך של שיתוף ציבור, אבל התוכנית הוצגה לעמותות שעוסקות בעניין, וגם אין שם משהו חדש כי שנים מדברים על אותם פתרונות: תשתיות, אכיפה, חינוך. לא הייתה פה החלטת ממשלה מאז 2005".

הייתה ב-2017 החלטה שהקצתה 4 מיליארד שקל ממוחזרים מפרויקטים אחרים, שזה לא מאוד רחוק ממה שאתם עושים.
"רחוק מאוד. אני לא צובע תקציב שמשרד התחבורה שם בהסכמי גג בראשון לציון או ראש העין. ההשקעה שלנו תהיה השקעה חכמה, אנחנו בהליכים למינוי מדען ראשי והקמנו ועדת מחקר. אנחנו לא מתמקדים בפרויקטי תחבורה ציבורית ולרשות אין יכולת לפרסם מכרזי תשתיות. ובסוף - אני מוגבל בתקציב ולכן החלטנו שהרלב"ד תהיה מעורבת בהקצאות העירוניות ותבחן שם את היבטי הבטיחות".

ועדיין, בתוכנית מופיעים חלקים שמשרד התחבורה כבר תכנן לבצע בעבר, חלקם תוצאת דוחות מבקר המדינה, כמו מפרצי עצירה לרכב כבד, תוכנית לגיוס נהגים, מענקים להכשרה מוגברת לנהגי אוטובוסים ועוד.

יישובים עם יותר הרוגים לא יזכו לעדיפות

אשכול היישובים הראשון לטיפול ייקבע על פי מודל סטטיסטי שנבנה ברשות כש-70 אחוזים ממנו מורכב מהפוטנציאל להפחית תאונות דרכים. מדובר בשינוי מדיניות, שכן עד כה המדינה השקיעה היכן שנהרגים הרבה אנשים ולא היכן שפוטנציאל מניעת ההפגעות הקטלנית הוא הגבוה ביותר. "בעולם של תאונות דרכים, 'כמעט תאונה' יותר חשובה מתאונה כי היא יכולה ללמד אותנו ואנחנו רוצים שהכסף שאנחנו משקיעים יהיה חכם. בסופו של דבר, אנשים מבצעים נסיעות קצרות ושם אנחנו צריכים להגביר את הבטיחות", יתר המודל מתבסס על הקצאת תקציבים, על מיקום האשכול במרכז או בפריפריה, ועל יכולת הרשויות בו להוביל תוכנית.

בחו"ל מדברים על הצרת נתיבים, ביטול רמזורים ופניות ימינה חופשי, ודברים שנהגים לא אוהבים - ולכן ראשי עיר חוששים לקחת חלק.
"ערכתי סיור בכל 11 האשכולות, וכולם מצפים לזה. זה לא יהיה מיידי ואנחנו לא הופכים את כל העיר, אבל נמתן את התנועה והרשויות יצטרכו גם להסכים להטמיע טכנולוגיות לאכיפה מוגברת. בסוף זו בשורה לתושבים - אף אחד לא רוצה שהילד שלו יפגע במחיר של נסיעה מהירה. אתה לא אבא לבני נוער שהם נהגים צעירים, ואני אומר לך שלנהוג הם לא יודעים".

קיטה ביצע את הדוקטורט שלו על הסחות דעת בקרב נהגים צעירים, שמעורבים בשיעור גבוה בתאונות הדרכים. במחקר שביצע התגלה ש-60% מהנהגים הצעירים שנבדקו השתמשו בטלפון חכם במהירות נמוכה מ-20 קמ"ש, במהירות כזו הנהג לא חושב שהשימוש בטלפון מסוכן, אלא שהוא מגדיל את ההסתברות לתאונה פי 3. במחקר נוסף, נמצא כי נהגים צעירים שהשתתפו במחקר נגעו בטלפון הנייד 1.71 פעמים בכל דקת נסיעה בממוצע.

 

במסגרת התוכנית מוצע להגדיל את שעות הליווי של נהגים צעירים, בניית כלים דיגיטליים לתהליך הליווי ולשיפור תפיסת הסיכון של נהגים צעירים וכן תוכנית התערבות חינוכית שכוללת ביקור במרכזי שיקום, תנועות נוער וקבוצות כדורגל, כתיבת מתודיקה ללימוד רכיבה על אופנועים, תו תקן להכשרות ושיפור קורס ריענון הנהיגה.

פקחים יקבלו סמכויות אכיפה נרחבות

לפי קיטה, גם האכיפה תראה אחרת. "בסוף התוכנית יתווספו עוד 200 ניידות למשטרת התנועה ונגיע ל-450 ניידות בסך-הכול, כפי שהבטיחו שיהיו עוד בתוכנית שנכתבה ב-2005, ונוסף אליהן תהיה אכיפה דיגיטלית משודרגת. בתוך אשכולות היישובים השאיפה שלי שיופעלו 15-20 ניידות, כשהיום אין כמעט אכיפה בתוך הערים. בנוסף, אם התוכנית תאומץ במלואה, בתוך שנה יופעלו מצלמות אכיפה חכמות שלא בודקות רק מהירות. היום בעולם כבר יש מצלמות שיודעות לקנוס על אי מתן זכות קדימה והיום הולכי רגל נהרגים על מעברי החציה בגלל העבירה הזו. את השיטור אנחנו רוצים לעבות עם מתנדבים למשטרה, ולעמדתי גם הפקחים העירוניים צריכים לקחת חלק פעיל יותר וזה יהיה תנאי מול הרשויות המקומיות - פקחים צריכים לקבל סמכויות אכיפה גם בכבישים ולא רק במדרכות".

מבחינת הטיפול בחברה הערבית, מתוכננים התערבויות תשתיתיות לבטיחות בסביבת בתי הספר, הקמת מרכזי הדרכה עירוניים, תגבור אכיפה וטיפול במוקדי סיכון.

לא מדובר בטיפה בים? אתם מדברים על התערבויות כשאין כביש גישה בכלל לבתי ספר בחלק מיישובי החברה הערבית.
"אם נשווה את שיעור ההפגעות של החברה הערבית ליהודית אתה מונע מ-50 אנשים להיהרג בשנה, וזה שינוי 'קטן'. התוכנית עוסקת בתשתיות ולהביא כסף למוקדי סיכון בחברה הערבית. בנוסף, אנחנו ננסה להוציא את המשאיות מהערים, וזה תהליך לא פשוט. אין הקפדה על חוקי תכנון ובנייה, ואין הפרדה בין חניה לשטח הבית, אבל לפחות נוציא את הרכב הכבד לחניונים ותהיה תוספת אכיפה משמעותית".

המשטרה מפחדת להיכנס לאסוף נשק, אז שוטרים ייכנסו כדי לאכוף חגורות בטיחות?
"כן, זה מה שצריך לעשות. בלי אכיפה זה לא יקרה. חינוך והסברה הם החלק הכי קל, אבל חינוך זו השקעה לדורות. תשתיות ואכיפה זה אפקט מיידי, ואנחנו בקרב בלימה".

אתה לא מוטרד מכך שכל התוכניות שנגעו בחברה הערבית עד היום לא הצליחו להוריד את שיעור ההרוגים?
"בחברה היהודית הצליחו? בוצעו תוכניות חינוכיות נישתיות. הוצאת כלי הרכב הכבד יהיה מאוד משמעותי. והוא נכון גם ליישובים אחרים, אבל רואים את הפגיעות ברכב הכבד בצורה בולטת בחברה הערבית".

התוכנית כאמור עדיין לא עברה תקצוב ולו לשנת 2022, ולדברי קיטה השינוי לא יורגש באופן מיידי ו"גם לאחר תחילת התוכנית, לא יהיה שוטר בכל פינה ומצלמה בכל רחוב ועדיין יהיו תאונות שלא נוכל למנוע", אמר.

המטרה: להוציא את הרכבים הכבדים מהערים

בסוף השבוע האחרון חלק משמעותי מתאונות הדרכים הקטלניות אירעו במעורבות כלי רכב כבדים (משאיות ואוטובוסים) ובהם גם נהגים שאיבדו שליטה: כך למשל בשבוע שעבר הולך רגל בן 70 נהרג מפגיעת אוטובוס בירושלים לאחר שהנהג איבד שליטה, אדם אחר נהרג מפגיעת משאית על שול הכביש בעיר, נהג משאית נהרג בחולון לאחר התנגשות בין שתי משאיות, שלוש הרוגות בתאונת דרכים בירושלים כשאוטובוס הידרדר ופגע בהולכות רגל שעמדו על המדרכה.

"אני מאוד מוטרד מהרכב הכבד", אומר קיטה. "מדובר ב-4% ממצבת כלי הרכב שמעורבים ב-25% מהתאונות הקטלניות. חסרים נהגים ורמת הבטיחות שם נמוכה. רוב התאונות והבעיות הן לא בחברות הגדולות, אלא בקבלני משנה קטנים ושם צריך לטפל. וכמובן, להוציא את הרכבים הכבדים ממרכזי הערים. גם באירופה מובילים סחורות למרכזים מחוץ לערים, ורכבים קטנים יותר מכניסים אותן פנימה. רכבים כבדים שעדיין צריכים להיכנס לתוך מרכזי הערים יקבלו היתר מיוחד".

אתם מוצאים קשר בין העובדה שקיים מחסור של 1,500 נהגי משאיות ו-5,000 נהגי אוטובוסים ובין המסוכנות?
"שוק הרכב הכבד הוא בעייתי. נהגים, נתיבי העדפה לאוטובוסים והגברת התדירות שלהם יובילו להפחתת הנסועה בסופו של דבר, כך שברור שיש קשר בין הדברים. אין לנו נתונים לגבי הקשר שבין המחסור בנהגים ובין תאונות הרכב הכבד, אבל ברור שכשיש פחות נהגים היכולת לשמור על צי מקצועי יורד. ישנה בעיה אפילו לקחת נהגים להכשרה, כי הם מפסידים ימי עבודה בזמן שאין עובדים אחרים. במסגרת התוכנית שהצגנו אנחנו מעוניינים להביא את ההכשרה אליהם ובאופן מקוון, וזה יסייע".

באוקטובר 2020 פרסם מבקר המדינה דוח על הטיפול בלקוי בכלי הרכב הכבדים. הדוח העלה כי האחריות לטיפול בנושא מפוזרת בין משרדי הממשלה בלי שיש גורם אחראי לתכלול, עדיין לא גובשה תוכנית אב למטענים, לא נערך סקר משאיות ארצי משנת 1990. גם בהכשרת הנהגים נמצאו ליקויים, כשנהגים רבים הוכשרו לפי תוכנית לא עדכנית. וכן צוין בדוח כי בישראל מגרשי הדרכה, וכן נמצאו ליקויים בפיקוח על בתי הספר לנהיגה. עוד העלה הדוח כי לא ננקטו מכלול הפעולות להתמודדות עם המחסור בנהגים.

בכל הנוגע לפיקוח והאכיפה בתחום נרשמו ליקויים רבים, מאי עמידה בשעות הקבועות לנהיגה ולמנוחה בחוק "בין היתר בשל מחסור בנהגים ומחסור במקומות ריענון" ופעילות הניידות של משרד התחבורה צומצמה וכי לא הוקם מאגר מידע לפסילת רישיון. בנוסף, לא קיימת מגבלה על גיל המשאיות וקיים חוסר בתשתיות תומכות כמו אזורי ריענון ומנוחה לנהגים, ורשימת הליקויים עוד רבה. המבקר ציין כי חלקם ידועים ונדונים מאז שנת 2002, אך "הטיפול בחלק מהסוגיות התעכב במשך תקופות ארוכות, והמלצות רבות שהועלו טרם יושמו", קבע המבקר.

במסגרת התוכנית הלאומית מוצע להגביר את הפיקוח על קציני הבטיחות, לחייב השתלמויות אחת לחמש שנים כפי שנקבע בתקנות, להגביר את הפיקוח על כשירות רפואית של נהגים מבוגרים, לשייך את עבירות התעבורה לנהגים ולא לחברות, להגביל כלי רכב כבד מכניסה למרכזי ערים, להכניס ולחייב שימוש במערכות טכנולוגיות לזיהוי שטחים מתים בשדה הראייה של הנהג ומערכת בקרה על עייפות נהגים, להקים מפרצי מנוחה - כפי שמשרד התחבורה כבר התחייב בעבר לעשות, ולעודד הקמת חניוני רכב כבד בכל הרשויות ובפרט ברשויות ערביות. ואולם התוכנית כעת, ללא ביסוס תקציבי ובתקופת בחירות, עלולה להיות אות מתה תחת הליקויים שנדונים כבר עשרים שנה.

ד"ר ארז קיטה

אישי: נולד בטירת הכרמל ב־1970, חי בחיפה, נשוי + ארבעה בנים. בעל שלושה תארים מאוניברסיטת חיפה.
מקצועי: עבד במשך 13 שנים בעמותת "אור ירוק", מתוכן חמש שנים כמנכ"ל. קודם לכן היה בכיר במשרדי ממשלה.
עוד משהו: חקר במסגרת עבודת הדוקטורט את היסח הדעת בקרב נהגים צעירים.

עוד כתבות

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה עברה לירידות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מניית נייס מזנקת ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● ירידות באירופה ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"