שר האוצר אביגדור ליברמן. על פי התוכנית הרב-שנתית המעודכנת, התחייבויות המדינה זינקו ב-34 מיליארד שקל / צילום: מארק ישראל סלם , "ג'רוזלם פוסט"
האינפלציה לוחצת על קופת המדינה: התחייבויות הממשלה לשלוש השנים הקרובות זינקו ב-34.4 מיליארד שקל לעומת התכנון מלפני שנה, והממשלה הבאה שתוקם תצטרך לבצע קיצוצים בהוצאות כדי להתכנס תחת מגבלת ההוצאה - כך עולה מעדכון תוכנית התקציב הרב-שנתית לשנים 2023-2025 כפי שהועברה אמש (ד') למזכירות הממשלה.
"קיים פער גדול בין סך מחויבויות הממשלה לבין מגבלת ההוצאה המותרת הנוכחית, אשר עומד על למעלה מ-20 מיליארד שקל בשנות התוכנית הרב-שנתית. על מנת לשמור על המסגרות והכללים הפיסקליים, פער זה מצריך צעדי התכנסות מצד הממשלה בצד ההוצאה. צעדי ההתכנסות האפשריים בצד ההוצאה הם הפחתה של הוצאות הממשלה בתחומים האזרחיים או הביטחוניים", כך נכתב בדברי ההסבר לתוכנית הרב-שנתית העדכנית.
● האינפלציה הפתיעה לרעה ועלתה לקצב של יותר מ-5%; מחירי הדירות מתקרבים לזינוק שנתי של 18%
● הפרוטוקולים מאחורי החלטת הריבית של הפדרל ריזרב נחשפו: "האינפלציה תחזור לרמה של 2%"
המסמך מתפרסם שנה לאחר התוכנית הרב-שנתית המקורית, שיצאה באוגוסט 2021, בצמוד לתקציב המדינה האחרון שאושר. מאז, "ההתפתחויות המאקרו-כלכליות, לרבות עליית האינפלציה, התהדקות שוק העבודה והעלאת הריביות בארץ ובעולם, הביאו לשינויים בהיקף המחויבויות הצפוי של הממשלה, זאת לצד שינויים הקשורים לצעדי מדיניות שהתקבלו מאז פרסום התוכנית האחרונה", נכתב.
לעומת הפרסום הקודם, ההוצאה הצפויה של הממשלה לשנת 2023 צמחה ב-3.9 מיליארד שקל, לכדי כ-487 מיליארד שקל. שנה לאחר מכן כבר מגיעה ההתייקרות בהוצאה המתוכננת ל-8.7 מיליארד שקל (הוצאה כוללת של 507 מיליארד שקל), וב-2025 כבר חורגת ההוצאה ב-21.8 מיליארד שקל מכפי שתוכנן (בסך-הכול 535 מיליארד שקל).
אם לא די בכך שההוצאות עלו, הרי שמנגד מגבלת ההוצאה לשנים 2023 עד 2025 דווקא ירדה במעט בפרסום הנוכחי מגובהה בפרסום הקודם. הסיבה לכך, לפי האוצר, היא "התבהרות נתונים מאקרו-כלכליים ובראשם האטת הגידול הדמוגרפי הממוצע, אשר מהווה את מרכיב ההצמדה הריאלי העיקרי בנוסחת חישוב מגבלת ההוצאה".